סטיין פוטוצ'אר
.jpg) | |
| סטיין פוטוצ'אר | |
| לידה |
27 באפריל 1919 מירנה פץ', ממלכת יוגוסלביה  |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1997 (בגיל 78) ליובליאנה, סלובניה  |
| מדינה |
סלובניה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ממלכת יוגוסלביה  |
| השתייכות |
 הצבא העממי היוגוסלבי |
| תקופת הפעילות | 1941–1979 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
.svg){kind=small} גנרל-פולקובניק |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-31 מפקד הקורפוס ה-9 מפקד דיווזיית ההלם הסרבית ה-23 מפקד הדיוויזיה ה-24 מפקד הדיוויזיה ה-60 ראש המטה הכללי היוגוסלבי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
סטיין פוטוצ'אר (בסרבית: Стане Поточар; 27 באפריל 1919 – 5 בדצמבר 1997) היה גנרל יוגוסלבי אשר כיהן כראש המטה הכללי היוגוסלבי בין השנים 1972–1979.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוטוצ'אר נולד ב-27 באפריל 1919 בכפר מירנה פץ'. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, הוא החל לעבוד באטליז בליובליאנה. ב-1936 הוא ניסה להתגייס לצי המלכותי היוגוסלבי, אולם נדחה. ב-1940 הוא התקבל לחיל הפרשים היוגוסלבי. לאחר כיבוש יוגוסלביה בידי מדינות הציר, הוא הצטרף לחזית השחרור של העם הסלובני – ארגון מחתרת שהתנגד לכיבוש. הוא היה אחראי על תיאום הפעולות בין הארגון לבין הפרטיזנים של טיטו. במרץ 1942 הוא הצטרף לפרטיזנים. ביולי 1943 הוא מונה למפקד בריגדה. בדצמבר של אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-31. בספטמבר 1944 הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-9. לקראת סוף המלחמה הוא יצא לברית המועצות לצורך השלמת הכשרתו הצבאית. באפריל 1946 הוא חזר ליוגוסלביה.
לאחר המלחמה, מונה פוטוצ'אר למפקד דיוויזיית ההלם הסרבית ה-23. בין 1950–1952 הוא למד באקדמיה הצבאית בבלגרד. בדצמבר 1952, הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-24, ולאחר מכן הועבר לתפקיד מפקד הדיוויזיה ה-60. ב-19 באוקטובר 1972 הוא מונה לראש המטה הכללי היוגוסלבי לאחר מותו הפתאומי של ויקטור בובאן. הוא כיהן בתפקיד עד 10 ביולי 1979 כאשר הוחלף על ידי ברנקו ממולה.
הוא נפטר בליובליאנה ב-5 בדצמבר 1997.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיין פוטוצ'אר באתר משרד ההגנה הסלובני