גיבור יוגוסלביה
 | |
  | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 יוגוסלביה |
| סוג | עיטור צבאי ואזרחי |
| למען | מעשה גבורה יוצא דופן |
| נוסד | דצמבר 1941 |
| הענקות | |
| הוענק לראשונה |
1941 ביוגוסלביה 1998 בסרביה ומונטנגרו |
| הוענק לאחרונה |
1993 ביוגוסלביה 1998 בסרביה ומונטנגרו |
| סה"כ הוענקו | 1,341 |
| היררכיה | |
| עיטור גבוה יותר | עיטור החירות של יוגוסלביה |
| עיטור נמוך יותר | גיבור העמל הסוציאליסטי של יוגוסלביה |
  | |
גיבור יוגוסלביה (בסרבו-קרואטית: Orden narodnog heroja, בסרבית קירילית: Oрден народног хероја) היה תואר הכבוד השני בחשיבותו בצבא יוגוסלביה והשלישי בחשיבותו ביוגוסלביה ובסרביה ומונטנגרו. 1,322 עיטורי "גיבור יוגוסלביה" הוענקו לאזרחי יוגוסלביה עצמה ו-19 נוספים לאזרחי מדינות שונות.
מקבלי העיטור היו אנשים, יחידות צבאיות או ארגונים אשר ביצעו מעשי גבורה בעיתות מלחמה ושלום למען יוגוסלביה, זכו במדליה ונודעו כ"גיבורי יוגוסלביה". מרבית המעוטרים היו פרטיזנים אשר לחמו לשחרור יוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה.
מנהיג יוגוסלביה יוסיף ברוז טיטו קיבל את העיטור שלוש פעמים לאורך תקופת שלטונו. 11 מבני יהדות יוגוסלביה עוטרו בעיטור זה[1] ומהם ניתן לציין את הגנרל וויו טודורוביץ', הפרטיזן והפוליטיקאי נסים אלבחרי והפרטיזנים אסתר עובדיה, רוברט דומאני ודראגו שטיינברגר אשר נהרגו בקרבות לשחרור יוגוסלביה. העיטור ניתן ביוגוסלביה עד להתפרקותה ב-1993.
ב-1998 החליטה ממשלת סרביה ומונטנגרו לחדש את מתן העיטור והוא ניתן למספר יחידות צבאיות של צבא המדינה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהודים - "גיבורים לאומיים של עמי יוגוסלביה", באתר "ההתנגדות היהודית בשואה", אוחזר ב-1 באוגוסט 2014.