ראש המטה הכללי (יוגוסלביה)
דרכי מינוי |
בידי מלך יוגוסלביה נשיא יוגוסלביה נשיא סרביה ומונטנגרו |
---|---|
תחום שיפוט | יוגוסלביה |
כפוף | לשר ההגנה |
משך כהונה קצוב | אין משך קצוב |
ייסוד המשרה | 1 בדצמבר 1918 |
איוש ראשון | ז'יבויין מישיץ' |
איוש אחרון | ליובישה יוקיץ' |
תאריך ביטול המשרה | 3 ביוני 2006 |
משרה יורשת |
ראש המטה הכללי (סרביה) ראש המטה הכללי (מונטנגרו) ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים (קרואטיה) ראש המטה הכללי (סלובניה) ראש המטה המשותף של הכוחות המזוינים (בוסניה והרצגובינה) ראש המטה הכללי (מקדוניה הצפונית) |
ראש המטה הכללי (בסרבית: Начелник Генералштаба, בקרואטית: Načelnik Glavnog stožera, בסלובנית: Načelnik Generalštaba, במקדונית: Началник на Генералштабот) היה הדרג הפיקודי העליון בצבא יוגוסלביה. התפקיד נוסד בדצמבר 1918 יחד עם ייסוד ממלכת יוגוסלביה, ועבר, כמו המדינה עצמה, גלגולים רבים. הוא בוטל סופית ביוני 2006, כאשר מונטנגרו הכריזה על עצמאותה, ושרידיה של יוגוסלביה חדלו מלהתקיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממלכת יוגוסלביה נוסדה ב-1 בדצמבר 1918 כאיחוד בין ממלכת סרביה, ממלכת מונטנגרו ומדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים. הצבא היוגוסלבי הוקם על בסיס הצבא המלכותי הסרבי, כאשר צבא מונטנגרו שולב בתוכו. ז'יבויין מישיץ', ששימש כראש המטה הכללי הסרבי, המשיך לכהן כראש המטה הכללי היוגוסלבי. באפריל 1941, נכבשה יוגוסלביה בידי מדינות הציר. הרמטכ"ל היוגוסלבי האחרון, דנילו קלפטוביץ', חתם על הסכם הכניעה.
שני ארגוני פרטיזנים עיקריים הובילו את המאבק כנגד כוחות הכיבוש של מדינות הציר: הצ'טניקים וצבא השחרור העממי של יוגוסלביה בהנהגתו של יוסיפ ברוז טיטו. בשלב מסוים, הצ'טניקים התאחדו יחד עם הכוחות הנאמנים לגרמנים ("הקוויזלינגים") במטרה להקים פיקוד מאוחד שיתאם את הלחימה נגד טיטו. במקביל, צבא השחרור העממי הלך וגדל משנה לשנה, עד שהפך לצבא סדיר לכל דבר ועניין. טיטו הקים "פיקוד עליון" לצבא, ועמד בראשו. את ארסו יובאנוביץ' הוא מינה לראש המטה שלו.
צבא השחרור העממי הצליח לשחרר את מרבית יוגוסלביה בכוחות עצמו, ולאחר המלחמה הפך טיטו לנשיא הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ויובאנוביץ' הפך לרמטכ"ל הצבא העממי היוגוסלבי. הרפובליקה התקיימה עד 1992, אז פרשו קרואטיה, סלובניה, מקדוניה, בוסניה והרצגובינה מהברית. סרביה ומונטנגרו נותרו מאוחדות ברפובליקה שנקראה "הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה". ב-2003, בוטלה גם רפובליקה זו, והפכה ל"איחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו". ביוני 2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, וכך בא הקץ על שרידיה של יוגוסלביה.
רשימת ראשי המטה הכללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי המטה הכללי של הצבא המלכותי (1918–1941)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי המטה הכללי של הצבא העממי (1945–1992)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשי המטה הכללי של הצבא הפדרלי (1992–2003)
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|---|
מומצ'ילו פרישיץ' | 26 באוגוסט 1993 | 26 בנובמבר 1998 | |
דרגוליוב אוידניץ' | 26 בנובמבר 1998 | 7 בפברואר 2000 | |
נבוישה פבקוביץ' | 7 בפברואר 2000 | 24 ביוני 2002 | |
ברנקו קרגה | 24 ביוני 2002 | 23 בדצמבר 2004 |
ראשי המטה הכללי של סרביה ומונטנגרו (2003–2006)
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|---|
דראגן פאסקאש | 23 בדצמבר 2004 | 6 באוקטובר 2005 | |
ליובישה יוקיץ' | 6 באוקטובר 2005 | 3 ביוני 2006 |