סויוז 18
צוות החללית | |||
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
מטרה מרכזית | עגינה בתחנת החלל סאליוט 4 | ||
כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
שיגור | 24 במאי 1975 14:58:10 UTC | ||
נחיתה | 26 ביולי 1975 14:18:18 UTC | ||
משך המשימה | 62 ימים, 23 שעות, 20 דקות 08 שניות | ||
נתוני חללית | |||
מסת החללית | 6,825 ק"ג | ||
משגר | סויוז | ||
נתוני מסלול | |||
מספר הקפות | 479 הקפות | ||
אפהליון | 230 ק"מ (כדור הארץ) | ||
פריהליון | 186 ק"מ (כדור הארץ) | ||
זמן הקפה | 88.6 דק' | ||
נטיית מסלול | 51.69 מעלה | ||
צוות | |||
אנשי צוות | פיוטר קלימוק, ויטאלי סבסטיאנוב | ||
משימות קשורות | |||
| |||
מזהים | |||
מספר קטלוג לוויינים | 07818 | ||
מאגר המידע הלאומי | 1975-044A | ||
סויוז 18 (ברוסית: Союз 18, "ברית 18") היא חללית סויוז שהמריאה ב-24 במאי 1975 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן. המטרה הייתה לעגון בתחנת חלל סאליוט 4.
צוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיוטר קלימוק - מפקד
- ויטאלי סבסטיאנוב - מהנדס טיסה
צוות גיבוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדימיר קובליונוק - מפקד
- יורי פונומריוב - מהנדס טיסה
תיאור המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"סויוז 18" שוגרה ב-24 במאי 1975 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז 7K-T.
זו הייתה המשלחת השנייה שהגיעה לתחנת החלל סאליוט 4. ב-26 במאי, לאחר ביצוע תמרון ובאמצעות מערכת ידנית החללית התחברה לתחנת החלל. המטרה העיקרית של הטיסה הייתה לימוד השלכות משימה ארוכה על בריאות הקוסמונאוטים.
בימים הראשונים של נוכחותם בתחנת החלל הם עסקו בתיקון המכשירים המקולקלים. ב-29-30 במאי נערכו מחקרים בתחום הביולוגי והרפואי והופעלה מערכת גן מלאכותי. במהלך 2-3 ביוני בוצעו כ-2,000 צילומי כדור הארץ וכ-600 צילומי שמש. בהמשך בוצעו ניסויים חדשים כולל ניסיון לגדל בצל. החל מ-23 ביוני, כאשר הקוסמונאוטים עברו את השיא הסובייטי לשהות בחלל הועמקו ניסויים בתחום הרפואי. ב-3 ביולי הוכרז שמשך הפעילות יורחב ויהיה צורך לעבור למרכז בקרה משני. זאת בעקבות התוכנית לשיגור טיסה סובייטית-אמריקאית משותפת. לאחר שיגור החללית סויוז 19 הקוסמונאוטים ביצעו בדיקות קשר. בסך הכול באותה תקופה היו בחלל 7 בני אדם (4 קוסמונאוטים סובייטים ו-3 אסטרונאוטים אמריקאים) ב-3 חלליות.
לקראת סוף יולי תנאי המחיה בתחנת החלל החלו להדרדר. סוכם על תחילת הכנות לעזיבת התחנה ותוך יומיים הם נחתו. בפעם הראשונה טלוויזיה סובייטית שידרה את מהלך הנחיתה בשידור חי.
הקוסמונאטים הצליחו לעזוב את תא הנחיתה בכוחות עצמם, אך רק כעבור יומיים הם יכלו ללכת במשך 10 דקות ורק כעבור שבוע השתקמו לחלוטין.
לא היו טיסות מאוישות נוספות לסאליוט 4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]