סהר-י בהלול
אתר סהר-י בהלול | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
היסטוריה | |||||||
תרבויות | גנדהארה | ||||||
סוג | יישוב | ||||||
אתר ארכאולוגי | |||||||
מצב | הריסות | ||||||
גישה לציבור | כן | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | פקיסטן | ||||||
מיקום | ח'ייבר פח'טונח'ווה, פקיסטן | ||||||
קואורדינטות | 34°15′20″N 71°57′02″E / 34.255475°N 71.950689°E | ||||||
סהר-י בהלול (באורדו: سری بہلول) היא עיר ואתר ארכאולוגי סמוך לתח'ת-י בהי ליד העיר מארדן (אנ'), כ-70 קילומטרים צפונית-מערבית לפשאוור במחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה, בפקיסטן. סהר-י בהלול ואתר תח'ת-י בהי הסמוך נחשבים בין השרידים החשובים ביותר של הבודהיזם בכל מה שהיה פעם גנדהארה,[1] הם "נשמרו בצורה יוצאת דופן".[1] והוכרזו יחדיו ב-1980 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סהר-י בהלול, שוכנת כ-5 קילומטרים דרומית לאתר תח'ת-י בהי במישור פורה. חורבות סהר-י בהלול הן שרידים של עיירה מבוצרת עתיקה קטנה מתקופת אימפריית קושאן. העיירה ממוקמת על תל מוארך בגובה של עד 9 מטרים ומוקפת בחלקים מחומות ההגנה בסגנון "חיתול" האופייני למאה השנייה או השלישית לספירה. שטח אתר המורשת העולמית הוא 97 דונם.[1]
האתר מכיל שרידים של בודהיזם, שלא נחפרו כראוי. עתיקות כגון פסלים, מטבעות, כלים ותכשיטים נמצאו בשפע. המקומיים ממשיכים בחפירות בלתי חוקיות בבתיהם ובקרקעותיהם, ופוגעים במונומנטים ההיסטוריים. חלק מסוחרי העתיקות המקומיים מטעים את האוכלוסייה המקומית ומסיתים אותה להמשיך בחפירות בלתי חוקיות. מצב זה דורש תשומת לב לאומית ובינלאומית על מנת לשמור את השרידים בסהר-י בהלול.[1]
יצירות אומנות מהאתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חפירות בשנים 1911–1912
-
בודהיסטווה במדיטציה. צפחה, מוזיאון פטנה
-
ההכתרה של ננדה (אחיו החורג של בודהה)
-
בודהה מטיף
-
ראש של בודהיסטווה
-
בודהיסטווה.
-
בודהיסטווה עומד
-
פסלוני בודהה
-
שלישיית בודהה יישובים מסהר-י בהלול[2]
-
שלישיית בודהה יישובים מהחפירות של 1911–1912
-
הבודהה הגדול של סהר-י בהלול מהחפירות של 1909
-
בודהה מהחפירות של 1909–1910, מוזיאון פשאוור
-
פסל בודהה מברונזה, המוזיאון הבריטי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Centre, UNESCO World Heritage. "Buddhist Ruins of Takht-i-Bahi and Neighbouring City Remains at Sahr-i-Bahlol". UNESCO World Heritage Centre (באנגלית).
- ^ Rhi, Juhyung. Identifying Several Visual Types of Gandharan Buddha Images. Archives of Asian Art 58 (2008) (באנגלית). pp. 53–56.
אתרי מורשת עולמית בפקיסטן | |
---|---|
|