נפת צפת (המנדט)

נפת צפת (נפה)
Sub-district of Safad

טריטוריה
מחוז	מחוז הגליל
ערים בנפה	#יישובי הנפה
בירת הנפה	צפת
תאריך ייסוד	1920
שטח	696,131 דונם (1945)
תאריך נטישה	1948
אוכלוסייה	‏
‑ בנפה	53,620 (1945)
קואורדינטות	32°57′53″N 35°30′16″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

נפת צפת (באנגלית: Sub-district of Safad) הייתה נפה במחוז הגליל בתקופת המנדט הבריטי על שם העיר צפת. גאוגרפית, הנפה כללה את אצבע הגליל (עמק החולה והרי נפתלי) והגליל העליון המזרחי. לפי תוכנית החלוקה נועד מרבית שטח הנפה להיות לחלק מהמדינה היהודית. לאחר מלחמת העצמאות נשארה הנפה במדינת ישראל והפכה לנפת צפת במחוז הצפון.

היסטוריה

הגבול הצפוני של הנפה עם המנדט הצרפתי בלבנון נקבע לראשונה בשנת 1920. תוואי זה שונה בשנת 1924, בעקבות סימון קו הגבול הסופי בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי. עקב שינוי זה נוספו לנפת צפת שישה כפרים מתואלים (שיעים) - אבל אל-קמח, הונין, נבי יושע, אל-מאלכיה, קדס וצאלחה. תושבי כפרים אלו קיבלו אזרחות לבנונית בשנת 1921 ונמלטו ברובם הגדול ללבנון במהלך מלחמת העצמאות.

שטחי הנפה השתנו מספר פעמים במהלך המנדט. במפקד האוכלוסין בארץ ישראל ב־1922 עמד שטח הנפה על 493 קמ"ר, בעוד שבמפקד האוכלוסין בארץ ישראל ב־1931 עמד שטחה על 712 קמ"ר.

במרץ 1929 הועבר אזור בדרום הנפה לנפת עכו.

אוכלוסייה

שנה	אוכלוסיית הנפה	אוכלוסיית צפת
1922	22,790	8,761
1931	39,713	9,441
1945	53,620	11,930

לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945 היה סך האוכלוסייה בנפה 53,620 בני אדם והתפלגה כדלקמן:

• ערבים:46,140, מתוכם 1,630 נוצרים
• יהודים: 6,700
• אחרים: 780

יש להתחשב בעובדה שהנתונים האלה לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית, (שהיו חלקיים בלבד).

שטח

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך השטחים של יישובי הנפה 696,131 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

• שטח בבעלות ערבית: 490,863 דונמים
• שטח בבעלות יהודית: 121,488 דונמים
• שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 83,780 דונמים

יישובי הנפה

עיר הנפה:

• צפת (בערבית: صفد)

כפרים ויישובים:

אבל אל-קמח (בערבית: آبل القمح) איילת השחר אל בויזיה (בערבית: البويزية والميس) אל-בוטייחה (בערבית: البطيحه) ביריא (בערבית:بيريّا) ביריה אל-וועזיה (בערבית: الويزية) אל ג'אעונה (בערבית: الجاعونة) ג'וב יוסף (בערבית: جُبّ يُوسُف) ג'ש (גוש חלב) (בערבית: الجش) דהריה תחתא (בערבית: الظاهرية التحتى) א-דווארה (בערבית: الدوّارة) דיש'ום (בערבית: ديشوم) דן דפנה דרדרה (בערבית: الدردارة) הונין (בערבית: هونين) הראווי (בערבית: هرّاوي) אל זאויה (בערבית: الزاوية) אל זוג אל תחתאני (בערבית: الزوق التحتاني) אל זוג אל פוקאני (בערבית: الزوق الفوقاني) זנגריה (בערבית: الزنغرية) אל-ח'אלצה (בערבית: الخالصة) חולתה חורפיש (בערבית: حرفيش) ח'יאם אל-וליד (בערבית:خيام الوليد) אל ח'סאס (בערבית: الخصاص) אל חסיניה (בערבית: الحسينية) חורבת ירדה (בערבית: ياردا)

טובא (בערבית: طوبه) טיטבא (בערבית: طيطبا) יסוד המעלה כפר בירעם (בערבית: كفر برعم) כפר בלום כפר גלעדי כפר סאלד להבות הבשן לזאזה (בערבית: لزّازة) אל-מאלכיה (בערבית: المالكية) מארוס (בערבית: ماروس) מג'ר אל ח'יט (בערבית: مغر الخيط) אל מופתח'רה (בערבית: المفتخرة) מחניים מלאחה (בערבית: ملاّحة) אל-מנסורה (צפת) (בערבית: المنصورة) מנרה אל-מנשייה (צפת) (בערבית: المنشية) מירון (כפר ערבי) (בערבית: ميرون) מעיין ברוך משגב עם משמר הירדן נאות מרדכי א-נבי יושע (בערבית: النبي يوشع) אל נאעמה (בערבית: الناعمة) סאלחה (בערבית:صالحة) אל-סאלחיה (בערבית: الصالحية)

אל סמועי (בערבית:السمّوعي ) סעסע (בערבית: سعسع) ספסף (בערבית: صفصاف) אל עאבסיה (בערבית: العابسية) עין זיתון (בערבית: عين الزيتون) עין זיתים עכברה (בערבית: عكبرة) עלמא (בערבית: علما) עלמה עמיעד עמיר אל-פארדיה (בערבית: الفرّاضية) פארא (בערבית: فارة) פרעם (בערבית: فرعم) צאלחה (בערבית: صَلْحَة) קבאעה (בערבית: قبّاعة) קדיתה (בערבית: قدّيتا) קדס (בערבית: قدس) אל קידריה (בערבית: القديرية) קיטיה (בערבית: قيطية) ראס אל אחמר (בערבית: الرأس الأحمر) ראש פינה ריחאניה (באדיגית: Рихьаные) רמות נפתלי שאר ישוב שדה נחמיה שמיר

ראו גם

• שבעת הכפרים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נפת צפת בוויקישיתוף

• מוסטפא עבאסי, ‏צפת ואזורה הכפרי בתקופת המנדט – יחסים ומתחים, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 138-115