נעם מאירי

נעם מאירי

נעם מאירי
לידה	27 במרץ 1958 (בן 66) ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
פרופיל ב-IMDb

נעם מאירי (נולד ב-27 במרץ 1958) הוא יוצר תיאטרון, שחקן, במאי ומורה למשחק. ממייסדי ומנהל תיאטרון הגוף, בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. מאז 1999, פרופסור בתחום תיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן גרמניה.

ביוגרפיה

נעם מאירי, יליד שנת 1958, גדל ברמת גן. כנער למד בבית צבי, בי"ס לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד ובביה"ס למחול של להקת בת-דור. במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בבית הספר לחינוך ובחוג לתיאטרון (1980-84) באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בבית הספר לתיאטרון ותנועה של ז'אק לקוק והשתלם בנוסף, בטכניקת אלכסנדר ושיטת לאבאן. מאירי עוסק מאז בתיאטרון כיוצר עצמאי. במקביל, מלמד משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על חינוך ליצירה מקורית.

ב–1987 הקים יחד עם ריבי פלדמסר-ירון וולטר אניכהופר (Walter Anichhofer) את תיאטרון פובורג וביחד כתבו ויצרו את ההצגה נשים בפארק שעלתה בתיאטרון צוותא, בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב–1988 יצר את הקברט המופע של רפונזל יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן וגיל הראבן. ההצגה עלתה בצוותא והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים. בשנת 1990 יצר את המופע האחים גרים מספרים שעלתה בקביעות בתיאטרון בית לסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן.

מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון פיזי. על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1991) בפסטיבל תיאטרונטו במרכז סוזן דלל. ובפסטיבל 1993 הופיע עם הצגת היחיד מומיק על פי הרומן של דויד גרוסמן עיין: ערך אהבה, בבימויה של דניאלה מיכאלי.

ב-1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון יש לו מילים משלו וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים, בהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהווה פריצת דרך לתיאטרון הומואי ישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה ב"אדינבורו פרינג' פסטיבל" בסקוטלנד, בפסטיבלי תיאטרון בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואחר כך גם בניו יורק ובסן פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט התיעודי אדינבורו לא מחכה לי של הבמאי ארז לאופר. במהלך סיבובי ההופעות בחו"ל, הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא אמנות הסיפור תיאטרון פיזי בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק ייחודי בתחום זה.

בשנים 1996–2001 לימד בסטודיו למשחק של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: חומר טוב, בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; סיפורים של אוהבים, בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; עמל אהבה לשווא מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת, שחר חסון ואחרים.

בעקבות העלאת עמל אהבה לשווא בפסטיבל רקלינגהאוזן בגרמניה בשנת 2001, הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת אוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן (folkwang), גרמניה, שם הוא מכהן, עד היום, כפרופסור לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק.

בשנת 2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את תיאטרון הגוף בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. בית הספר פעל כ־10 שנים וזכה לתמיכה והכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית בתיאטרון פיזי.

ב–2011 ביים את "הנסיך המאושר" על פי סיפור מאת אוסקר ויילד. המופע ייצג את אוניברסיטת פולקוונג בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בתיאטרון קאמפנאגל, המבורג, גרמניה. ב–2013 יצר מופע תיאטרון-אופרה מקורי געגועים לאמור ופסיכה שעלה בתיאטרון פינה באוש, אוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן. ב–2012 כתב ושיחק ב"אבשלום", הצגה של שחקן יחיד ומוזיקאית, בבימויו של נועם בן אז"ר ובהשתתפות ורד דקל (מוזיקה ופסנתר). ההצגה עלתה בתיאטרון תמונע והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013.

מאירי שיחק במספר סרטים ובהם: אושר ללא גבול (1997) בבימוי יגאל בורשטיין, "סיפורי תל אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט ערב בלי נעמה (1992) בימוי משה צימרמן ובהשתתפות לימור גולדשטיין, דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

הצגות בבימויו ובעיבודו

• "געגועים לאמור ופסיכה" (2013) - מופע תיאטרון-אופרה מקורי על פי סיפור המיתולוגיה של אמור ופסיכה. הפקה של המחלקה לאופרה באוניברסיטת פולקוונג. ההצגה עלתה בתיאטרון "פינה באוש" באסן, גרמניה.
• "הנסיך המאושר" (2011) - על פי סיפור של אוסקר ויילד. הפקה של המחלקה למשחק באוניברסיטת פולקוונג. המופע עלה במסגרת פסטיבל ותחרות של בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית. בתיאטרון קאמפנאגל בהמבורג, גרמניה.
• "עמל אהבה, לשווא" (2001) - מאת: ויליאם שייקספיר בתרגום דורי פרנס. הפקה של הסטודיו למשחק של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, תל אביב. ההצגה עלתה בפסטיבל שייקספיר בינלאומי של בתי ספר למשחק, רקלינגהאוזן, גרמניה.
• "Long Long Ago"‏ (1999) - על פי סיפורי מיתולוגיה של בריאת העולם. במאי שותף עם אילן רייכל. תיאטרון קורטיארד, לונדון.
• "סיפורים של אוהבים" (1997) על פי סיפורים קצרים של גי דה מופאסאן, צ'כוב. הצגת בכורה בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא בתל אביב.
• "יש לו מילים משלו" (1994-96) - הצגה של קבוצת התיאטרון ההומואית הראשונה, יחד עם יאיר קדר. המופע העלה סיפורים של גל אוחובסקי, תמיר להב-רדלמסר, תמיר גרינברג, שי לוין ואחרים. לאחר מאה הצגות בישראל, המופע הועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד ובפסטיבלים במנצ'סטר, לונדון, ניו-יורק וסן-פרנסיסקו. בעקבות הפקת ההצגה נוצר הסרט התיעודי אדינבורו לא מחכה לי של ארז לאופר על ההצגה בפסטיבל אדינבורו.
• "צא החוצה ילד רע" (1992) - מאת ובביצוע שי שוורץ. פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד במרכז סוזן דלל, תל אביב.

הצגות בהשתתפותו

• "אבשלום" (2012) - כתיבה וביצוע. הצגת יחיד בבימוי נועם בן אז"ר, מוזיקה מקורית ופסנתר: ורד דקל. ההצגה עלתה בתיאטרון תמונע בתל אביב והייתה מועמדת לפרס מבצע השנה להצגות יחיד בפרס קיפוד הזהב 2013 להצגות פרינג'.
• "מומיק" (1993-94) - הצגת יחיד, עיבוד לספרו של דויד גרוסמן עיין: ערך אהבה, בבימוי דניאלה מיכאלי. ההצגה עלתה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד במרכז סוזן דלל, תל אביב.
• "Meeting Point"‏ (1990-91) - מופע שוטים בבימוי פייר בילאן, שווייץ. ההצגה עלתה בתיאטרון דימיטרי, שווייץ ותיאטרון BELLEVUE באמסטרדם.
• "המופע של רפונזל" (1988-90) - יצירה מקורית משותפת של נעם מאירי, ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן וגיל הראבן. בימוי: ריבי פלדמסר-ירון. בכורה בתיאטרון צוותא בתל אביב ואחר כך בפסטיבלים לתיאטרון ובכל הארץ.
• "נשים בפארק" (1987) - מאת ובביצוע פובורג תיאטרון, קבוצת תיאטרון שהקים נעם מאירי יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, וולטר אניכהופר], אוסטריה. ההצגה עלתה בתיאטרון צוותא בתל אביב, פסטיבל עכו ובפסטיבל תיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה.

הצגות ומופעי סיפורים לילדים

במהלך השנים רכש נעם מאירי מוניטין רב כמספר סיפורים לילדים. מאז 1989 הוא מופיע בפסטיבלי מספרים ותיאטרון לילדים בכל הארץ. בנוסף, יצר גם הצגות מקוריות בסגנון "תיאטרון-סיפור" עם יוצרים אחרים:

• סרגיי פרוקופייב, 1996-97, מאת ובבימוי אבישי גרינפלד-כספי, רקדנית: אליס דור-כהן, פסנתר: זהבה סימון, כינור: שמעון אבלוביץ. הצגת בכורה בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון.
  
• דירה להשכיר, 1994-97, מאת: לאה גולדברג. הצגת בכורה במרכז סוזן דלל בתל אביב. בימוי: אבישי גרינפלד-כספי. פסנתר: זהבה סימון. כינור: שמעון אבלוביץ. גרסה אנגלית, בשילוב סיפור עם פלסטיני עלתה בפסטיבל הצגות ילדים, סן-פרנסיסקו בהשתתפות רבעא מורקוס.

סרטים בהשתתפותו

• "אושר ללא גבול" (1997) - תסריט ובימוי: יגאל בורשטיין. הסרט זכה בפרס ליפר לתסריט הטוב ביותר ובפרס הסרט המזרח-תיכוני בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשנת 1996, בפרס האקדמיה הישראלית עבור התסריט הטוב ביותר לשנת 1996, בפרס המבקרים כסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. יחד עם יעל אלמוג, עפרה וינגרטן, דני שטג, יגאל עדיקא, ליאת גורן, שירה פרבר ואחרים.
• "ערב בלי נעמה" (1992) - במאי: משה צימרמן. תסריט: משה זונדר ומשה צימרמן. תפקיד ראשי יחד עם דפנה ארמוני, לימור גולדשטיין, דורון צברי, אמיר קמינר, מיכה שרפשטיין ואחרים.
• סיפורי תל אביב" (1992) - בימוי איילת מנחמי ונירית ירון. בסרט מבצע חתול. יחד עם דרור קרן, רותי גולדברג, סער פיין ואחרים. הסרט זכה בארבעה פרסי אופיר.

פרסומים

• פרק בספר - "מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר". עורכת: אמיליה פרוני. הוצאת ידיעות אחרונות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נעם מאירי בוויקישיתוף

• נעם מאירי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)