לדלג לתוכן

נחמן קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחמן קרני
לידה 10 באוקטובר 1926
פולין
פטירה 28 ביולי 1977 (בגיל 50)
ישראל
תאריך עלייה 1932
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1942–1968 (כ־26 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחמן קרני (10 באוקטובר 1926 - 28 ביולי 1977) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כדובר צה"ל (1953–1955) וכראש היחידה לסיוע וקשרי חוץ של משרד הביטחון (1962–1968).

קרני נולד בפולין, עלה לארץ ישראל בגיל 6 והשתקע עם הוריו ברמתיים (לימים חלק מהוד השרון). למד בבית ספר יסודי במגדיאל ובגימנסיה שלווה בתל אביב. בהמשך דרכו למד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.[1] בגיל 16 הצטרף לארגון "ההגנה", שירת במשטרת היישובים העבריים, עבר קורס מ"כים וב-1947 השתתף בקורס מפקדי מחלקות האחרון של ההגנה (קורס י"ט, שהתקיים בגניגר ובג'וערה בפיקודו של יצחק פונדק; יחד עמו היו בקורס בין השאר אברהם אדן, יקותיאל אדם, אורי בן ארי, רחבעם זאבי ואברהם טמיר). הוצב כמפקד מחלקה בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, במלחמת העצמאות פיקד על פלוגה ב' של הגדוד, לחם בקרבות בחזית הדרום והמרכז, נפצע באורח קשה ואיבד את ידו הימנית. אף על פי כן חזר לשרת כסגן מפקד הגדוד.

לאחר המלחמה נמנה ב-1949 עם משלחת הייצוג הראשונה של צה"ל לארצות הברית. ב-1951 עבר לאגף המודיעין ושירת כקצין ביחידת האיסוף וראש ענף נספחים צבאיים. ביולי 1953 מונה לדובר צה"ל, השלישי במניין, וכיהן בתפקיד זה עד יוני 1955. ב-1955 מונה לראש ענף האיסוף באגף המודיעין, תפקיד שבו שימש במלחמת סיני. ב-1957 נשלח כיועץ צבאי לנציגות הישראלית באו"ם, שם שירת במשך שנתיים וחצי. ב-1959 מונה לעוזרו של סגן שר הביטחון, וב-1962 לסגן מנכ"ל המשרד ולראש היחידה לסיוע וקשרי חוץ. בתקופתו סייע צה"ל והמשרד למדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה. ביולי 1968 סיים את תפקידו והשתחרר מצה"ל.[2] לאחר מלחמת יום הכיפורים עמד בראש ועדה לבדיקת התנהלות מערך ההסברה של צה"ל.

קרני נפטר ב-1977 מסרטן, בגיל 50. הותיר אישה ושתי בנות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחמן קרני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Karni, Nahman," in: Who's Who in Israel, 1965, p. 335.
  2. ^ אל"מ נ. קרני סיים תפקידו; אל"מ י. בר-און מונה במקומו, דבר, 2 ביולי 1968; א/מ בר-און במקום א/מ קרני, מעריב, 2 ביולי 1968.