נחל דרגה
 | |
| הקניון העליון של נחל דרגה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יובלים |
נחל תקוע  |
| שפך |
ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל, מדינה פלסטינית |
|
(למפת הר חברון רגילה)   נחל דרגה | |
  | |
נַחַל דַּרְגָּה או דָרַגֵ'ה (בערבית: وادي الدرجة) הוא נחל אכזב, השוכן בצפון מדבר יהודה. בחלקו התיכון, בקטע הנקרא נחל משאש-מורבעת, נתגלו מערות מפלט מימי מרד בר כוכבא.
שם הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הנחל המקובל מתורגם מהשם הערבי 'ואדי דרג'ה', שפירושו 'נחל המדרגה'. שם זה מתייחס למפלים הרבים, המעניקים לנחל מבנה מדורג. הבדווים מחלקים את הנחל לשלושה קטעים על פי המבנה הטופוגרפי של הנחל (להלן), ומכנים כל קטע בשם אחר:
- הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תעאמרה (التعامرة), על שם השבט הבדווי השוכן בסמוך לו;
- הקטע התיכון מכונה ואדי אלמשאש (المشاش) - "נחל מי הגבינה" - מחשוף מי התהום בבור רדוד בקרקע, על שם מחשופי מי התהום שבו, או ואדי אלמורבעאת (المربعات) - נחל הריבועים, על שם פתחיהן המרובעים של המערות שעל מצוקיו;
- הקטע התחתון מכונה בפשטות ואדי דָרַגֵ'ה (الدرجة), בשל המפלים הגבוהים המאפיינים אותו.
גאוגרפיה וטופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל דרגה נחשב לארוך בנחלי מדבר יהודה; אורכו מגיע לכ-43 קילומטרים, ושטח אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח של למעלה מ-230 קמ"ר. יובליו הרחוקים ביותר מתחילים בהרי חברון ובאזור הכפר זעתרה, שבפרברי בית לחם. יובלו העיקרי של הנחל הוא נחל תקוע, היורד מאזור היישוב תקוע, סמוך להרודיון, ומתחבר לקטע התיכון של נחל דרגה, סמוך למערות המפלט.
נחל דרגה נשפך לים המלח סמוך לקיבוץ מצפה שלם, בין נחל קדרון מצפון לנחל חצצון מדרום.
חלוקת נחל דרגה לשלושה קטעים שונים מתבססת על הבדלים טופוגרפיים ביניהם:
- הקטע העליון כולל יובלים רבים, המשתלבים במסלע הרך של רום מדבר יהודה.
שני הקטעים הנמוכים יותר מאופיינים כקניונים בעלי אופי שונה:
- הקניון העליון, המכונה 'משאש-מורבעת' חוצה את קמר תקוע במסלע קשה. אורכו כקילומטר וחצי, והוא מאופיין במדרגות נמוכות ובגבים גדולים, המתמלאים ממי השיטפונות.
- הקניון התחתון, המכונה 'ואדי דרג'ה' חוצה את במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, ויורד במצוק ההעתקים. קניון עמוק זה מתחיל שפך נחל תקוע לנחל דרגה, כארבעה קילומטרים בקו אווירי מחוף ים המלח. עקב הפיתולים הרבים המאפיינים קטע זה של הנחל, אורכו בפועל עולה על 12 קילומטרים. קטע קניון זה הוא העמוק ביותר בקניוני מדבר יהודה, והפרש הגובה בין תחילתו לסופו עולה על 500 מטרים. קניון זה הוא גם היחיד בקניוני מצוק ההעתקים, שאינו מאופיין במפלים גבוהים, אלא במדרגות יחסית נמוכות, עד כעשרה מטרים כל אחת. התחתרות נחל דרגה בקניון הצר של מצוק ההעתקים מאופיינת בשיטפונות עזים, עד כי לעיתים מגיעים המים לגובה של 20 מטרים ויותר. מי השיטפונות יצרו בנחל נקיקים צרים ועמוקים, וצנירים גדולים.
מערות מורבעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מערות מורבעת
הממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר שנתגלו בתוואי הנחל נמצאו במערות מורבעת. זהו כינויין של שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי קניון משאש, בחלקו התיכון של נחל דרגה.
בשנת 1951 מצאו בדווים תושבי האזור חפצים וכלים עתיקים במערות. למקום הוזעק הארכאולוג הצרפתי רולאן דה וו, שחפר במערות ובסביבתן במשך כשנה. הוא חשף ממצאים שלימדו על מגורים במערות החל מהתקופה הכלכוליתית עד להתקופה הערבית. הממצאים המשמעותיים ביותר היו אגרות וכלים מימי מרד בר כוכבא, שלימדו שהמערות היו מערות מפלט מתקופת מרד בר כוכבא[1]. האגרות הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים, וב-1967 הועברו למוזיאון ישראל.
צומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחיית הנחל אופיינית לקניוני מדבר יהודה, וכוללת בין היתר אזוביון, שכרון המדבר, צלף, מציץ סורי, כתלה חריפה, זוגן, קזוח עקום ואספרג. בקניון העליון צומח גם שרביטן מצוי, האופייני לבתי גידול בחבל הים תיכוני. בתקופת הסתיו מלא ערוץ הנחל בחצבים, שפקעותיהם ועליהם נותרים ירוקים ורעננים כמה חודשים לאחר התייבשות הגבעול.
תצורת משאש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקטע התיכון של נחל דרגה העניק את שמו לתצורה הגאולוגית 'משאש' הנפוצה מאוד במדבר יהודה, ומרכיבה את רוב מסלע נחל דרגה. תצורת משאש הורבדה בתקופת הפלאוקן והיא מאופיינת בשכבות סלעי קירטון שביניהן כמה רובדי צור כהים וקשים.
רוב שטחו של מדבר יהודה בנוי מסלע קירטון, שהוא המרכיב העיקרי בשלוש התצורות הגאולוגיות הבולטות בו: העליונה מביניהן היא תצורת ע'רב-טאקיה (غرب-طاقية) או תצורת חתרורים; השנייה היא תצורת משאש, והתחתונה היא תצורת מנוחה. התצורה העליונה מעורבת מסלעים שונים; תצורת משאש כוללת כאמור קירטון וצור, ותצורת מנוחה בנויה מקירטון בלבד. השילוב בין הקירטון הרך והצור הקשה הוא שהקנה לנחל דרגה את המראה המעורב, המורכב מגבעות עגולות מחד, ומקניונים צרים מאידך.
טיול בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל דרגה הוא אחד הנחלים המטוילים ביותר במדבר יהודה. חלקו התחתון של הנחל, בקטע הנקרא 'ואדי דרג'ה', נחשב למסלול אתגרי במיוחד: בין מדרגות הנחל הגבוהות ישנן עשרות מכתשות צרות וארוכות, המתמלאות במי השיטפונות לגובה רב, ומחייבות טבילה ושחייה במשך רוב ימות השנה. במבצע שערך בית ספר שדה עין גדי בסיוע חיל ההנדסה בשנת 1973, נקבעו לאורך הנחל יתדות ברזל שאפשרו את הירידה במפלים. השיטפונות החזקים עקרו פעם אחר פעם את היתדות, עד כי הוחלט שלא לקבען עוד, אלא לשמר את הטבעות לקשירת חבלים בלבד. בשל כך ניתן לעבור את המסלול רק בירידה ואי אפשר לטייל בו ללא הצטיידות בחבלים, כאשר מומלץ ציוד סנפלינג הכולל רתמה למקרה של נפילה. רוב המטיילים במסלול מסתפקים בחבל בלבד, אף על פי שבמקרה זה המסלול מסוכן למדי. יחידת החילוץ מגילות נקראת לעיתים קרובות לחלץ מטיילים אשר נפצעו או נתקעו במסלול לאחר רדת החשכה. הכניסה לנחל היא דרך נקודת בקרה בכפר המטיילים מצוקי דרגות, בה יש להרשם ולהציג יכולת לצלוח את המסלול, כולל ציוד (חבלים וכמות מספקת של מים).
הטיול בנחל מחייב התייחסות למזג האוויר ולסכנת השיטפונות, כמו גם לאורך המסלול ולדרגת הקושי הגבוהה שבו, כאמור. לא פעם אירע שמטיילים שלא העריכו נכון את משך ההליכה מצאו עצמם בקניון בשעת ערב, מצב המחייב עצירה במקום עד לזריחה למחרת[2].
ב-30 בספטמבר 1975, באסון נחל דרגה, נספו בנחל שישה בני נוער מקיבוץ חפץ חיים, שנלכדו בשיטפון פתאומי[3]. ב-17 בינואר 2008 נהרג בנחל נער לאחר שנפגע מהיפותרמיה[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת טבע מצוק ההעתקים - נחל דרגה, באתר רשות הטבע והגנים
- ספי בן-יוסף, נחל דרגה: שלל שמות ומרד, באתר ynet, 25 בנובמבר 2004
- מסלול טיול באתר "שבילים"
- מסלול טיול באתר משרד החינוך
- נחל דרגה, באתר למטייל
- נחל דרגה באתר "נאקב"
- זרימה מרהיבה ונדירה בנחל, באזור השפך לים המלח
נחל דרגה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
-
נחל תקוע פוגש בנחל דרגה -
ערוץ הנחל בחלקו התחתון -
מערות מורבעת -
מראה הנחל מתוך מערות מורבעת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב קווה, למערות מרובעות במסלול לא מעגלי, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2005
- ^ מנהלת הטיולים במשרד החינוך
- ^ שפי גבאי, שטפון הפתעה גרם אסון, דבר, 2 באוקטובר 1975
- ^ יהונתן ליס, עמיחי רחימי - הצעיר שמת בטיול. מצב אחיו השתפר, באתר הארץ, 19 בינואר 2008
