נחום לב

נחום לב

צילום: שמעון לב
לידה	9 באוקטובר 1956 ד' בחשוון תשי"ז שיקגו, ארצות הברית
נהרג	23 באוגוסט 2000 (בגיל 43) כ"ב באב תש"ס כביש הערבה, ישראל
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1974–1995 (כ־21 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
סגן מפקד סיירת מטכ"ל מפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון האינתיפאדה הראשונה מבצע הצגת תכלית   המערכה ברצועת הביטחון
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל

נחום לב (9 באוקטובר 1956; ד' בחשוון תשי"ז – 23 באוגוסט 2000; כ"ב באב תש"ס) היה לוחם ומפקד ביחידות מיוחדות בצה"ל (ובהן סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג), מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל.

ביוגרפיה

נחום לב נולד ב-1956 בשיקגו שבארצות הברית להוריו דבורה (לבית לדרר) ופרופ' זאב לב. הוא נקרא על שם סבו שנספה באושוויץ. הוא גדל בירושלים, תחילה בשכונת רחביה ובהמשך בשכונת גבעת המבתר. כשהיה בן 12 נפטרה אמו מסרטן, אירוע שהיווה ציון דרך משמעותי בתהליך התבגרותו. על הטראומה הכרוכה ביתמות הוא סיפר במונולוג שהתפרסם בספר "ושיודע לשאול" (חרגול 1998), שכתב אחיו, שמעון לב.

לב למד בבית הספר היסודי חורב, משם עבר לישיבה התיכונית נתיב מאיר. עם סיום לימודיו התיכוניים המשיך לישיבת ההסדר כרם ביבנה, שם למד תקופה מסוימת. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1974 התנדב לסיירת מטכ"ל והיה מבין הדתיים הראשונים שהתקבלו ליחידה זו. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וכן הכשרה כמפקד כיתה, השתתף במספר מבצעים ויצא לקורס קציני חי"ר שאותו סיים בהצטיינות. עם סיום הקורס שב לסיירת מטכ"ל כמפקד צוות (צוות לב). בשנת 1980, לאחר השחרור מצה"ל, נסע לטיול תרמילאים ארוך בדרום אמריקה. במסגרת תחקיר ביטחוני שעבר עם שובו סיפר לב לחוקרים כי במהלך טיולו התנסה בשימוש בסמים קלים ובפטריות הזיה. הודאה זו גרמה לפסילתו לתפקידים מסווגים ובכירים והשלכותיה רדפו אותו בהמשך השירות.

לב לחם במלחמת שלום הגליל כמפקד הפלגה הבוגרת במזרח לבנון למרגלות החרמון הסורי ולאחר מכן במזרח ובמערב ביירות. הוא חזר לשירות קבע ובין השנים 1984 ל-1986 שימש כמפקד הפלגה הייעודית בסיירת מטכ"ל והשתתף במבצעי מודיעין רבים ומוצלחים. בשנים 1987 ו-1988 שימש כסגן מפקד סיירת מטכ"ל, תחת משה (בוגי) יעלון.

לב התמנה ל"מצביא" של מבצע הצגת תכלית, במטרה להתנקש בחייו של ח'ליל אל-וזיר, המכונה אבו ג'יהאד בביתו שבתוניס. במשך חודשים רבים עמל על תכנון המבצע לפרטיו, והיה אחראי על תרגול הכוחות. במהלך המבצע הוביל לב את כוח החוד שפרץ לבית, והיה בין שני הלוחמים שפעלו ראשונים במבצע, והרגו את השומר ששהה במכונית. אחד החיילים עלה וירה באבו ג'יהאד, על פי חלק מהעדויות נכנס אחריו לב, ירה צרור נוסף, כשהוא מקפיד לא לפגוע באשתו, אינתיסאר אל ווזיר, המכונה אום ג'יהאד, שעמדה בסמוך, על פי עדויות אחרות כלל לא עלה לקומה השנייה בה שהה אבו ג'יהאד אלא רק הרג את אחד משומרי ראשו מחוץ למבנה. על פועלו במבצע העניק לו הרמטכ"ל, דן שומרון, את צל"ש הרמטכ"ל.

לאחר מכן, משלא מונה למפקד היחידה, פרש מצה"ל ושימש כמפקד כוחות המילואים של סיירת מטכ"ל בדרגת סא"ל. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה השתתף לב בתכנון המבצעים המיוחדים והתווה תוכניות לפשיטה על אזורי השיגור של טילי הסקאד העיראקיים. לאחר המלחמה מונה למפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים והועלה לדרגת אלוף-משנה. לב הניח את היסודות לפעילויות של יחידה זו, עליה פיקד עד שנת 1995. לאחר שלא ניתן לו לפקד על חטיבת חי"ר סדירה בחר לפרוש, והשתחרר סופית מצה"ל בשנת 1996.

בשנים שלאחר מכן ייסד חברת הייטק שעסקה בצילומי וידאו תלת־ממדיים וייסד עמותה כנגד הטרדות מיניות בצה"ל. לב היה חובב אופנועים, והתגורר לסירוגין בתל אביב ובאילת. הוא נהרג בתאונת אופנוע בכביש הערבה יחד עם יעל מילר ב-23 באוגוסט 2000, כאשר רכב עוקף פגע בהם חזיתית. בשנה שלפני מותו עסק בכתיבת ספר הדרכה לנהיגה בטוחה על אופנוע. הספר "אופנועים - רכיבה נכונה" ראה אור רק לאחר מותו.

חבריו ובני משפחתו הקימו לזכרו את מצפור עין עברונה, הנמצא בקצה דרך עפר המתחילה סמוך ליישוב באר אורה, 15 ק"מ צפונית לאילת. לצד התצפית אל עבר הרי אדום והמדבר, הונחה מצבה עליה נחקק הפסוק: "בסופה ובסערה דרכו וענן אבק רגליו".

תא"ל (מיל') גל הירש שירת תחת פיקודו של לב בכוחות המיוחדים של חיל האוויר, והקדיש לנחום לב את ספרו "אנחנו לפני אני" וכתב:

"אל"ם (מיל') נחום לב היה מפקד הכוחות המיוחדים של חיל האוויר, מפקדי הישיר כשפיקדתי על יחידת הקומנדו 'שלדג'. ניסיונו המבצעי היה עשיר, עלילות גבורתו בפעולות עלומות לא ייוודעו לעולם...במשך שנים בנה מעמד איתן, כבר-סמכא, מוביל ודומיננטי בתחום המבצעים המיוחדים - בסיירת מטכ״ל ובקומנדו של חיל האוויר. הוא היה מנהיג והכיל מתחים רבים בתוכו: מתלבט ונחוש, אמיץ ודואג, שמרן ויצירתי. הייתה בו בגרות ושמחת ילד, קשיחות ורוך גם יחד...ממש ממש בטחתי בו!...הספר הזה מוקדש לו, ממני, כדי ששמו ייוודע לך וכדי שדמותו תישמר. זה המעט שאני יכול לעשות לכבודו של מנהיג שאני מעריך ושיש לו חלק חשוב באופן שאני מנהיג בו, באופן שאני תופס בו מנהיגות ומחנך".

לקריאה נוספת

• שמעון לב, "ושיודע לשאול", הוצאת חרגול, תל אביב 1998, עמ' 116- 131, מונולוג של נחום לב בספרו של אחיו שמעון לב העוסק בסיפור חייו.
• משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר ,2000.
• גל הירש, "אנחנו לפני אני", ירושלים: גפן הוצאה לאור, 2018, עמ' הקדשת הספר לזכרו של נחום לב ז"ל.

קישורים חיצוניים

• הספרים של נחום לב, באתר "סימניה"
• צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לנחום לב, מתוך האתר "בעוז רוחם".
• חדשות 2, ‏לוחם סיירת מטכ"ל הודה: "אני יריתי באבו ג'יהאד", באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2012.
• עמיר רפפורט, אבו ג'יהאד, הסיפור שלא סופר, "ישראל דיפנס", ‏ 01.11.2012, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
• נחום לב, מתוך אתר הספר "סוגר מעגל" מאת כפיר אדם.
• רס"ן נחום לב, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה".
• רונן ברגמן, אני יריתי באבו ג'יהאד, ידיעות אחרונות, ‏ 01.11.2012, כפי שהועלה באתר פרש.
• עמיר רפפורט ומוריה בן יוסף, 25 שנה לחיסול בכיר אש"ף: הסיפור המלא, באתר nrg‏, 6 באפריל 2013.
• אמיר תיבון, ‏אדריכל החיסול, באתר ‏מאקו‏, 22 במאי 2013.