נועם שמואל
לידה |
12 באפריל 1980 (בן 44) אשדוד, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים |
|
http://www.noamshmuel.com/ | |
נועם שמואל (נולד ב-12 באפריל 1980) הוא במאי תיאטרון, מתרגם ומחזאי ישראלי. מכהן כמנהל אמנותי בתיאטרון המדיטק, חולון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יליד אשדוד, בוגר בית הספר התיכון לאמנות "תלמה ילין" (מחזור 1998), שם העלה את המחזה "מכת בכורות" אותו כתב וביים. המחזה בכיכובו של יהודה לוי עסק בהתמודדות של החברה הישראלית עם שכול ועם השהייה בלבנון.
שירת בצה"ל ככתב התרבות של גלי צה"ל, במסגרת חטיבת התרבות והמוזיקה של התחנה בראשותו של מולי שפירא. הגיש את פינת התרבות היומית בחדשות "בוקר טוב ישראל", את מדריך הבילוי היומי "בילוי היום", שימש כ'טרמפיסט' במגזין השבועי "בילוי נעים עם מולי שפירא", שידר הופעות פומביות וערך את "ציפורי לילה" בהגשת גדעון רייכר ודני סנדרסון.
עם סיום השירות (2001) ביים ב"תלמה ילין", שלוש הפקות עם המגמה לתיאטרון (בין היתר את המחזמר "ברנשים וחתיכות") והחל בלימודי תואר בבימוי בבית הספר הבריטי דרמה סנטר לונדון.
עם שובו לישראל (2006) הצטרף לאופרה הישראלית החדשה כעוזר במאי בהפקות "דון קרלו" ו"מנון לסקו", ולתיאטרון הקאמרי בתור לקטור ועוזר במאי בהפקה "יתוש בראש" בבימוי עמרי ניצן.
בין השנים 2006–2011 היה חבר בהנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי ושימש כעוזר אמנותי למנהל האמנותי, עמרי ניצן.
ביוני 2006 הוא העלה בתיאטרון הקאמרי את המחזה "גדר" אותו כתב וביים. המחזה העוסק בגדר ההפרדה בהשתתפות צוות שחקנים יהודי-ערבי הועלה כפרויקט זמני בתיאטרון ושימש כקו-פרודוקציה בין "הקאמרי" ל"דרמה סנטר לונדון". בדצמבר 2006 ביים בתיאטרון הספרייה ברמת גן את המחזה "שירת הלויתן" מאת אנתוני מינגלה.
בסוף 2006 הצטרף להנהלה האמנותית של התיאטרון הקאמרי ושימש כעוזרו האמנותי של המנהל האמנותי, עמרי ניצן, וכיועץ אמנותי של פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של תל אביב.
באוקטובר 2007 עלה מחזה הביכורים של שמואל כבמאי ב'קאמרי': 'משחקים בחצר האחורית' מאת המחזאית עדנה מזי"א בהשתתפות יפתח אופיר, ארז כהנא, חני פירסטנברג, מורן קל וליאור רוכמן.
בספטמבר 2008 ביים בתיאטרון בית ליסין את מחזה היחיד האוטוביוגרפי "ראודה" מאת העיתונאית ברוריה אבידן-בריר והשחקנית הערביה ראודה מן סלימן.
בחודש מרץ 2009 עלה בבימויו ב"תיאטרון הקאמרי" המחזה "ע' 17" מאת העיתונאי שי להב והתסריטאי יוני זיכהולץ. שמואל זכה על עבודת בימוי זו בפרס הבמאי המצטיין לעונת תשס"ט של הקאמרי מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.
באוגוסט 2010 העלה בסטודיו של יורם לוינשטיין את המחזה "רווקים ורווקות" מאת חנוך לוין. לאחר מכן ביים במסגרת פסטיבל "פותחים מסך 11" של תיאטרון בית ליסין את המחזה "הנה עולה האור מאחוריי" מאת עודד ליפשיץ שזכה במקום הראשון בפסטיבל, וגרף גם את פרס הבימוי והמוזיקה.
בינואר 2011 ביים בתיאטרון הקאמרי את המחזה רומיאו ויוליה מאת ויליאם שקספיר, הפקת תיאטרון שעשתה שימוש, לראשונה בעולם, באוזניות אלחוטיות שחולקו לקהל ואיפשרו האזנה לשיחות סודיות של הדמויות. בתפקידים הראשיים בהצגה כיכבו השחקנים דן שפירא ונלי תגר. בנובמבר 2011 ביים מחזה רוק ישראלי חדש מאת עינת ברנובסקי – עיבוד בימתי לסרט הישראלי "צומת וולקן" בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.
ביוני 2012 ביים בתיאטרון הקיבוץ את המחזה המקורי "ההבטחה" מאת דפנה אנגל שנכתב בהשראת סיפורם של פרופסור יהויכין יוסף ושל האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל אל"ם אילן רמון. בספטמבר 2012 ביים ותרגם את המחזה האמריקני זוכה הפרסים "בן לוקח בת" מאת רבקה גילמן בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.
במרץ 2013 ביים את המחזה “האישה מן הים" מאת הנריק איבסן בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. ביוני 2013 ביים את המחזמר "פרח נתתי לנורית" מאת שי להב עם שירי מרים ילן שטקליס ולחנים של שמוליק קראוס בהפקת תיאטרון הקיבוץ ותיאטרון גושן.
במרץ 2014 ביים את המחזמר "שבלול" מאת שי להב ודפנה אנגל עם שירי שלום חנוך, המחזמר בהשתתפות מירב פלדמן ודיאנה גולבי עלה בהפקת תיאטרון הקיבוץ. בהמשך השנה ביים את "הלב של ירושלים" מאת שי להב ודפנה אנגל בתיאטרון הארצי לנוער, את "מחוברים" מאת אורי אוריין בתיאטרון ׳מופע׳, את ׳רודף העפיפונים׳ מאת מטיו ספנגלר ע"פ ספרו של חאלד חוסייני בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, ואת המחזה "שמונה נשים" מאת רובר תומא בגודמן בית ספר למשחק בנגב.
בפברואר 2015 העלה את המחזה "הנקה ופיט" מאת ליאור גרטי על פי ספר הילדים מאת רן כהן אהרונוב בתיאטרון המדיטק, ההצגה זכתה בפרס "הצגת השנה לילדים" ובפרס "שחקנית השנה" שהוענק לשחקנית נעה הר ציון. באפריל 2015 את הבכורה העולמית למחזה "מבויש עד תום" מאת חנוך לוין בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין. ביוני תרגם וביים את "מתויגת" מאת דייב דויו בתיאטרון הנפש. בספטמבר ביים את "חוות החיות" מאת פיטר הול ע"פ ספרו של ג'ורג' אורוול בביצוע קבוצת "צעירי גשר" בתיאטרון גשר. ההצגה משלבת בפסקול מוטיבים הלקוחים מהפולקלור הישראלי ומותחת קווים בין המשל המוכר של אורוול, לחזון הציוני והגשמתו בישראל.
בפברואר 2016 ביים ותרגם את המחזה "מוטרפים מאהבה" מאת סם שפרד בכיכובם של גיל פרנק, אנחל בונני וליאת אקטע בתיאטרון הלאומי הבימה. באפריל 2016 ביים את "ילדי בית העץ" מאת נעה לזר קינן ע"פ ספרו של רן כהן אהרונוב בתיאטרון המדיטק בחולון. ההצגה היא הצלע השלישית בפרויקט הכולל גם אלבום שירי ילדים בהשתתפות להקת הדג נחש, אברהם טל, קרולינה, מוקי ועוד.
באפריל 2017 כתב וביים בתיאטרון אורנה פורת את המחזה "הניצחון הסופי" המגולל את סיפורו של המהנדס ד"ר פליקס זנדמן מייסד חברת "ווישיי”, ששהה שבעה עשר חודשים בבור באדמה בתקופת השואה וניצל. ביוני 2017 העלה בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין את תרגומו למחזה "בית ברנרדה אלבה" מאת המחזאי הספרדי פדריקו גארסיה לורקה. בדצמבר 2017 העלה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב את עיבודו ל"הנפש הטובה מסצ׳ואן" מאת ברטולט ברכט.
בחודש פברואר 2018 מונה לתפקיד המנהל האמנותי בתיאטרון המדיטק, חולון.
באפריל 2018 ביים את המחזה ילדים חורגים לאלוהים מאת מארק מדוף במרכז "נא לגעת" ביפו בהשתתפות שחקנים שומעים וחרשים. ביולי 2018 כתב וביים בתיאטרון המדיטק את "המסע המופלא לארץ המילים" ע"פ ספרו של רוביק רוזנטל. בספטמבר 2018 ביים בתיאטרון גשר את ׳רודף העפיפונים׳ מאת מתיו ספנגלר(אנ') ע"פ ספרו של חאלד חוסייני. הוא גם עיצב את פסקול המחזה.
באפריל 2019 ביים בתיאטרון המדיטק את 'איינשטיין הילד שלא הפסיק לשאול' מאת יערה רשף נהור, מחזה המבוסס על סיפור ילדותו של אלברט איינשטיין. ההצגה קיבלה 10 מועמדויות בטקס פרסי הבמה לילדים ונוער לשנת 2020 וזכתב החמישה פרסים. פרס הצגת השנה לילדים, פרס המחזה, פרס הבימוי, פרס השחקן הראשי ופרס עיצוב התאורה.
בפברואר 2020 ביים בתיאטרון המדיטק את ההצגה ׳ילדיסקו׳ מאת שי להב, עם מיטב שירי פסטיבלי הילדים במלאת 50 שנה לפסטיבל הילדים הראשון.
בספטמבר 2020 ביים בתיאטרון גשר את ׳אלף שמשות זוהרות׳ מאת אורסולה ראני סארמה ע"פ ספרו של חאלד חוסייני.
באוגוסט 2021 ביים בתיאטרון בית ליסין את המחזה ׳פנתר כפול׳ מאת יואב שוטן-גושן על מחאת הפנתרים השחורים, על הפקה זו זכה בפרס "הקרן לעידוד מצוינות" בתיאטרון בית ליסין.
בינואר 2022 ביים בתיאטרון המדיטק את המחזה ׳אני לא גנב׳ מאת אורי אוריין על פי ספרה של תמי שם טוב, מונודרמה בביצוע השחקן יולי סקר על בית היתומים של יאנוש קורצ׳אק.
ביולי 2022 ביים בתיאטרון המדיטק את ההצגה 'אי הילדים' מאת יערה רשף נהור על פי ספרה של מירה לובה. בספטמבר 2022 ביים בתיאטרון גשר את גרסתו לנובלה מאת סטיבן קינג – "חומות של תקווה" בכיכובם של השחקנים אורי יניב ויובל ינאי.
בינואר 2023 ביים בתיאטרון המדיטק את ההצגה 'בת הים הקטנה', עיבוד מקורי מאת אורי אוריין בכיכובה של השחקנית מעין רחימה. ביוני 2023 ביים בתיאטרון בית ליסין את 'בבצ'יק' – מחזה הביכורים של המחזאי יהונתן אינדורסקי, מיוצרי סדרת הטלוויזיה המצליחה 'שטיסל'.
בינואר 2024 ביים וכתב יחד עם יוני זיכהולץ לתיאטרון באר שבע את ההצגה ׳אמא שמש ומולדת׳ על פי ספרו של יצחק קרונזון. ביוני 2024 ביים בתיאטרון המדיטק את ההצגה ׳לא קל להיות גיבור על׳ על פי ספרה של רונית רוקאס. בספטמבר 2024 ביים בתיאטרון גשר את ההצגה 'שמשון' מחזה מאת רועי חן ע"פ ספרו של זאב ז'בוטינסקי ובכיכובם של שלומי ברטונוב, רוני עינב, יובל שרף ויובל ינאי.[1]
שמואל חבר בקבוצת המייסדים של בת"י – איגוד במאי התיאטרון בישראל, ושימש מספר שנים כחבר בוועד המנהל של האיגוד.
עבודות בימוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכת בכורות – מאת נועם שמואל – תלמה ילין (1998)
- יומן חוף ברייטון – מאת ניל סיימון – תלמה ילין (2001)
- ברנשים וחתיכות – מאת ג'ו סוורלינג ואייב בורווז – תלמה ילין (2001)
- ליפול עם סוזן – מאת ג'ודי אפטון – תלמה ילין (2001)
- שירת הלויתן – מאת אנטוני מינגהלה – תיאטרון הספרייה (2006)
- גדר – מאת נועם שמואל – תיאטרון הקאמרי (2006)
- בית ברנרדה אלבה – מאת לורקה – בית צבי (2007)
- משחקים בחצר האחורית – מאת עדנה מזי"א (2007)
- ראודה – מאת ברוריה אבידן-בריר – תיאטרון בית ליסין (2008)
- ע' 17 – מאת שי להב ויוני זיכהולץ – תיאטרון הקאמרי (2009)
- רווקים ורווקות – מאת חנוך לוין – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2010)
- רומיאו ויוליה – מאת ויליאם שקספיר – תיאטרון הקאמרי (2011)
- צומת וולקן – מאת עינת ברנובסקי על פי סרטו של ערן ריקליס (2011)
- מאדאם דה-סאד – מאת יוקיו מישימה – בית צבי (2012)
- ההבטחה – מאת דפנה אנגל – תיאטרון הקיבוץ (2012)
- בן לוקח בת – מאת רבקה גילמן – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2012)
- האישה מן הים – מאת הנריק איבסן – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2013)
- פרח נתתי לנורית – מאת שי להב – תיאטרון הקיבוץ ותיאטרון גושן (2013)
- שבלול – מאת שי להב ודפנה אנגל – תיאטרון הקיבוץ (2014)
- הלב של ירושלים – מאת שי להב ודפנה אנגל – התיאטרון הארצי לנוער (2014)
- מחוברים – מאת אורי אוריין – תיאטרון מופע (2014)
- רודף העפיפונים – מאת מטיו ספנגלר על פי ספרו של חאלד חוסייני – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2014)
- שמונה נשים – מאת רובר תומא – גודמן בית הספר למשחק בנגב (2014)
- הנקה ופיט – מאת ליאור גרטי על פי ספרו של רן כהן אהרונוב – תיאטרון המדיטק (2015)
- מבויש עד תום – מאת חנוך לוין – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2015)
- מתויגת – מאת דייב דויו – תיאטרון הנפש (2015)
- חוות החיות – מאת פיטר הול ע"פ ספרו של ג'ורג' אורוול – תיאטרון גשר (2015)
- מוטרפים מאהבה – מאת סם שפרד – תיאטרון הבימה (2016)
- ילדי בית העץ – מאת נעה לזר קינן – תיאטרון המדיטק (2016)
- הניצחון הסופי – מאת נועם שמואל – תיאטרון אורנה פורת (2017)
- בית ברנרדה אלבה – מאת פדריקו גארסיה לורקה – סטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2017)
- הנפש הטובה מסצ׳ואן – מאת ברטולט ברכט – החוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב (2017)
- ילדים חורגים לאלוהים – מאת מארק מדוף – תיאטרון ׳נא לגעת׳ (2018)
- המסע המופלא לארץ המילים – מאת נועם שמואל – תיאטרון המדיטק (2018)
- רודף העפיפונים – מאת מטיו ספנגלר ע"פ ספרו של חאלד חוסייני – תיאטרון גשר (2018)
- איינשטיין הילד שלא הפסיק לשאול – מאת יערה רשף נהור – תיאטרון המדיטק (2019)
- ילדיסקו – מאת שי להב – תיאטרון המדיטק (2020)
- אלף שמשות זוהרות – מאת אורסולה ראני סארמה – ע"פ ספרו של חאלד חוסייני – תיאטרון גשר (2020)
- פנתר כפול – מאת יואב שוטן-גושן – תיאטרון בית ליסין (2021)
- אני לא גנב – מאת אורי אוריין – ע"פ ספרה של תמי שם טוב – תיאטרון המדיטק (2022)
- אי הילדים – מאת יערה רשף נהור – על פי ספרה של מירה לובה – תיאטרון המדיטק (2022)
- חומות של תקווה – מאת אוון אוניל ודייב ג'ונס – על פי ספרו של סטיבן קינג – תיאטרון גשר (2022)
- בת הים הקטנה – מאת אורי אוריין – על פי הנס כריסטיאן אנדרסן – תיאטרון המדיטק (2023)
- בבצ'יק – מאת יהונתן אינדורסקי – תיאטרון בית ליסין (2023)
- אמא, שמש ומולדת – מאת נועם שמואל ויוני זיכהולץ – ע"פ ספרו של יצחק קרונזון – תיאטרון באר שבע (2024)
- לא קל להיות גיבור על – מאת יערה רשף נהור – ע"פ ספרה של רונית רוקאס – תיאטרון המדיטק (2024)
- שמשון – מאת רועי חן – ע"פ ספרו של זאב ז'בוטינסקי – תיאטרון גשר (2024)
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליפול עם סוזן – מאת ג'ודי אפטון
- פוש אפ – מאת רונלד שימלפפנינג
- בן לוקח בת – מאת רבקה גילמן
- שמונה נשים – מאת רובר תומא
- מתויגת – מאת דייב דויו
- מוטרפים מאהבה – מאת סם שפרד
- בית ברנרדה אלבה – מאת פדריקו גארסיה לורקה
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכת בכורות – תלמה ילין
- גדר – תיאטרון הקאמרי
- הניצחון הסופי – תיאטרון אורנה פורת
- המסע המופלא לארץ המילים – תיאטרון המדיטק
- הכינה נחמה – ע"פ ספרו של מאיר שלו – תיאטרון המדיטק
- אמא, שמש ומולדת – ע"פ ספרו של יצחק קרונזון – תיאטרון באר שבע
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס מצטיין "תלמה ילין"
- פרס מצטיין "דרמה סנטר" לונדון
- פרס הבמאי המצטיין לעונת תשס"ט של הקאמרי מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.
- פרס בימוי "הנה עולה האור מאחורי" – פסטיבל פותחים מסך 2010
- פרס הצגת השנה לילדים – להצגה "הנקה ופיט" של תיאטרון המדיטק – הפרס הוענק מטעם ארגון אסיטז' בפסטיבל "חלום של תיאטרון".
- פרס "הקרן לעידוד מצוינות" על בימוי ההצגה ׳פנתר כפול׳ בתיאטרון בית ליסין 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נועם שמואל
- נועם שמואל, ברשת החברתית אינסטגרם
- נועם שמואל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- נועם שמואל, באתר nrg, ראיון על "גדר", באתר nrg
- משחקים בחצר האחורית, באתר התיאטרון ‘הקאמרי’
- מיכאל הנדלזלץ, אונס הוא אונס הוא אונס, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
- מילאת ביברמן, משחקים בחצר האחורית, באתר www.saltarbutartzi.org.il באתר סל תרבות ארצי
- ע' 17, באתר התיאטרון ‘הקאמרי’
- מיכאל הנדלזלץ, ע’ 17 - במשפט ההיסטוריה, בעיתון “הארץ”, 13 באפריל 2009
- עודד מרום, תיאטרון חיינו השבו"זים, באתר nrg, 13 באפריל 2009
- קובי ניב, עוקף עזה, באתר מאקו, 22 באפריל 2009
- רווקים ורווקות, ראיון עם על ההפקה "רווקים ורווקות", באתר "הבמה"
- פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של תל אביב, שיחה עם נועם שמואל ונעם סמל על הפסטיבל, באתר “הבמה”
- מרב יודילוביץ', "זרקו אותי למים, אז שחיתי", באתר ynet, 9 בינואר 2011
- צבי גורן, רומיאו ויוליה: צונאמי רגשי - ביקורת באתר הבמה, 2 במאי 2011
- צבי גורן, בן לוקח בת: חפש את האישה - ביקורת באתר הבמה, 19 בספטמבר 2012
- צבי גורן, האישה מן הים – בין חובה לאהבה, ביקורת באתר הבמה, 26 במרץ 2013
- מאיה נחום שחל, ההצגה "הנקה ופיט": חברות למלחמה, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2015
- אייל מלובן, בנפשו של האדם הבודד ראיון על ההפקה מבויש עד תום, ידיעות תל אביב, 2 באפריל 2015
- יאיר אשכנזי, החיות של אורוול עוברות לחווה הציונית, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2015
- יעקב בר-און, החיות כמשל: כך הפך "חוות החיות" למשל על המציאות הישראלית, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2015
- ההורים של ערוץ הורים, הצגת הילדים הכי טובה שראינו לאחרונה, באתר מאקו, 21 באפריל 2016
- צבי גורן, מוטרפים מאהבה - עצובים במדבר - ביקורת באתר הבמה, 16 ביוני 2016
- קובי פינקלר, פרסי הבמה לילדים ונוער - על הזכייה של ״הנקה ופיט״ בפרס הבמה לילדים ונוער, ערוץ 7, 6 בספטמבר 2016
- דוד רוזנטל, ההצגה "רודף העפיפונים" מעניקה חוויה עוצמתית ומטלטלת, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2018
- אורין ויינברג, "רודף העפיפונים": להפוך רב מכר לתיאטרון מצוין, 15 בנובמבר 2018
- נורית אסיאג, "איינשטיין": הנחישות תביא אתכם רחוק, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
- ליאת רון, “עבדתי בשתי משרות בארץ כדי שאוכל ללמוד בלונדון", באתר גלובס, 17 במאי 2019
- אורין ויינברג, "אלף שמשות זוהרות": יצירה אפית ויפה עד כאב, באתר ynet, 4 ביולי 2021
- נועה גורן, כשהזוועה חוזרת לאפגניסטן, ההצגה "אלף שמשות זוהרות" היא כמו בעיטה בבטן, באתר וואלה, 3 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמשון, באתר תיאטרון גשר