משתמש:Storenn/טיוטה

הלל ,(בוקובסקי) תורן (1925-1993) היה רב-חובל , נתב ואיש עסקים יליד  ברלין, גרמניה. היה מוותקי צי הסוחר הישראלי.

הלל (בוקובסקי) תורן

לידה	3 לאוקטובר 1925
תאריך לידה עברי	טו תשרי התרפו
מקום לידה	ברלין, גרמניה
מדינה	ישראל
תאריך פטירה	27.02.1993
תאריך פטירה עברי	ו אדר התשנג
סיבת המוות	שבץ והתקף לב
השכלה	בית הספר לקציני ים בעכו
שנות פעילות	1943-1985
מקום פטירה	חיפה, ישראל
מקום קבורה	חיפה, ישראל
מקום מגורים	רחוב התיכון 32 נווה שאנן, חיפה
עיסוק	איש- ים, רב- חובל, נתב, איש עסקים, בונה חופשי
תואר	רב-חובל
בת זוג	שרינה תורן

בשנת 1935 עלה ארצה יחד עם הוריו. בשנת 1941, נתקבל למחזור ג' של בית הספר הימי בחיפה וסיים אותו בשנת 1945. מיד עם סיום בית הספר החל להפליג, תחילה באניות בריטיות של חברת הספנות JS HAMILTON ובהמשך בחברת עתיד, בה הפליג עד שנת 1948, ואח"כ בחברת צים. הפליג בכל דרגות הקצונה ובשנת 1953 הוסמך לרב-חובל. הפליג באניות צים עד שנת 1957 אז החל את עבודתו כנתב בנמל חיפה ובתפקיד זה שימש 14 שנה. בשנת 1971 פרש מהים מסיבות בריאותיות ופנה לעסקים. היה בעל פנקס ימאי מספר 233 ותעודת סמיכות לרב חובל מספר 170.

ראשית חייו

תורן נולד בברלין בשנות השיא של התפתחותה התרבותית של שנת 1925. לאור עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחת בוקובסקי לארץ-ישראל (פלשתינה) בשנת 1933, כאשר היה הלל בן 8. בארץ, התיישבה המשפחה בחיפה. המשפחה השתכנה ברחוב יואל, שמחבר את רחוב החלוץ עם רחוב הרצל, לשם עברו מאזור השוק הערבי – שם שהו חמש נפשות בחדר אחד. בדומה למשפחות נוספות מיהדות גרמניה, היה מצבה הכלכלי של המשפחה טוב טרם עלייתם ארצה, אך בארץ נכונה להם ראשית קשה מאד. את כספם לא יכלו להוציא עקב חוק שהעבירה הממשלה במשבר הכלכלי של 1928. האב, משה, שבגרמניה סחר בטקסטיל, עבד בארץ בסלילת כבישים כשמשכורתו הדלה בקושי מספיקה לפרנסת המשפחה. בהמשך עבד משה בבית חרושת שמן.

ילדות ונעורים

להשלמת הכנסה, עבד הילל בערבים במכירת שוקולד למבקרים בקולנוע ארמון שנפתח בשנת 1935, ברחוב הנביאים הסמוך למגוריו. לפעמים, בימים שלאחר עבודתו בלילה, נרדם בשיעורים בבית הספר. לא אחת נעדר הילל מביה"ס בשל קשיי המשפחה לשלם את שכר הלימוד שהיה נהוג אז, שכן חוק לימוד חובה חינם טרם הונהג; למרות המכשלות, הצטיין הילל בלימודיו.

רחובות שכונת הדר בחיפה אפשרה לו תמונה של הנמל והים למרגלותיה.  המראות והפעילות השוקקת בנמל משכו את ליבו של הלל והוא נמשך לים בכל מאודו. כצעד ראשון בקריירה ימית ארוכת שנים הצטרף לקלאב כרמל – מועדון השיט בנמל חיפה שהתקיים אז באישור הבריטים.

בית ספר לקציני ים

עם סיום לימודיו בבית הספר היסודי בכיתה ח', ביקש להתקבל לביה"ס הימי שליד הטכניון בחיפה. אמנם מצבה של המשפחה השתפר במעט, אך לא היה בכך די כדי לשלם את שכר הלימוד, המדים ושאר ההוצאות הכרוכות בלימודים בבית ספר תיכון ייחודי זה. הלל (או אביו) פנה אל עורך דין ידוע בחוגי הספנות שהיה אף הוא חבר במועדון השיט כרמל, יעקב סלומון, בבקשה שימליץ לקבלו ללימודים ואלה דברי באוגוסט 1941:

"ידידי הצעיר הלל בוקובסקי רוצה מאד להיכנס לבית הספר הימי. אני מכירו כחבר נאמן וזריז של קלוב השייטים כרמל והוא הפליג עמדי פעמים מספר ומצאתיו מסור לענייני הים. ובטוח אני כי יהיה גם תלמיד טוב שיגמור את בית הספר וגם ישתמש בחינוכו הימי בעבודה מעשית. אם אפשר לעזור למר בוקובסקי בקשר עם קבלתו וגם לתת לו עזרה ידועה כפי הנדרש בקשר עם צרכיו אודה לכם מאד."

בבקשת "עזרה ידועה", הכוונה למלגה. הלל התקבל לבית הספר במגמת סיפון וזכה למלגה אותה תרמה משפחה יהודית מקייפטאון בדרום אפריקה, חברה בסניף הדרום-אפריקאי של החי"ל – חבל ימי לישראל. הלל סיים את לימודיו, עמד בהצלחה בבחינות הגמר המוכרות על ידי ממשלת המנדט.

הלל בראש המסדר לכבוד ביקור דר חיים וייצמן 1945

במסגרת ביקור רישמי לאחר המלחמה בבית הספר בחורף 1945, ביקר דר חיים וייצמן בבית הספר במסדר כבוד. את המצעד והמסדר הוביל הצוער הלל בוקובסקי.

כמו כן, הלל לקח חלק בשיט היסטורי  בפיקוד רב החובל סטפן שיינמן, מנהל מחלקת השיט בבית הספר ומדרך השיט האלוף במיל שמואל טנקוס, למצרים אל פורט סעיד שבפתח תעלת סואץ על גבי ספינת המפרש ארלוזורוב, באביב 1944, ב-4 ליולי, לאחר הרגיעה במלחמה באזור חופי המדינה והמזרח התיכון. בהגיעה, הספינה הניפה את דגל ארץ-ישראל (הבריטי), דגל כחול לבן של היישוב ודגל בית הספר. שם, התארחו בקבלות פנים עם יהדות פורט סעיד, חברי הקלאב היהודי המקומי, נשיא ההסתדרות הציונית המצרית מר קאסטרו ועוד. שם נאם הלל כנציג הקדטים:

"זוהי ספינה ראשונה עם דגל עברי העוגנת במימי נמל פורט סעיד. עתה זה מקרה נדיר הראוי לציון מיוחד. אנו מקווים כולנו כי רבות תהיינה הספינות העבריות במרחבי הימים, עד כי ייהפך הדבר לרגיל ופשוט למדי."

• 
  הלל תורן בצד שמאל מוקף בעיגול, מחזור תש"ה בבית הספר לקציני ים בעכו

התחלת עבודתו בעולם הספנות כקצין שלישי ושני

הלל, כבוגר בית הספר המוכר ע"י הממשל הבריטי, במחזור תש"ה, יכל לעלות על אניות הצי המסחרי הבריטי בדרגת קצין שלישי מיד עם תום לימודיו, לקבל שכר ולצבור שעות ים לצורך עלייה בדרגה לקצין שני. כך, עלה הלל כקצין שלישי על סיפון אניית הקיטור קרומן s\s Kroman של חברת הספנות הבריטית  J. S. Hamilton. , זאת בתחילת קיץ 1945.  הלל היה מעוניין לעלות על אחת מאוניות הצי העברי דאז שמנה שבע אוניות והגדולה בהן, עמל, הייתה של חברת עתיד, אמנם, לא היה על האונייה מקום והלל נאלץ לפנות אל ה-KROMAN הבריטית.

במסגרת עבודתו תחת צים, באותם שנים, בפרקי זמן תכופים יצא יחד עם צוותי ימאים להביא אניות חדשות, בדרך כלל מאלה שנבנו במספנות הגרמניות במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה.

התפקיד היה ייצוגי וכמנהג הזמן היה עליו לעברת את שם משפחתו. הוא חיפש שם שיגשר בין שמו הפולני לאהבתו לים וכך, שינה את שמו לשם תורן, בהסבר שתרנים נבנו מעץ והשם בוקובסקי כלל את שם העץ הנפוץ באירופה – בוק, ששימש בבניית כלי שיט ואף תרנים בהיותו עץ חזק ועמיד.

בשנת 1947 צבר תורן די שעות ים כדי לגשת לבחינות לדרגת קצין שני ולאחר שעמד בהן והפליג כמה חודשים על האנייה REFAST של אותה חברה בריטית, HAMILTON. ממנה, עבר להפליג על האנייה עתיד, של חברת עתיד, שנמלי הפקידה שלה היו בין נמלי מערב טורקיה בצפון לבין פורט סעיד ואלכסנדריה בדרום. כך שירת הלל לראשונה על אניה עברית שמרבית צוותה מורכב מימאים עבריים.

שירות בפל"ים

הלל בשירותו על האנייה עצמאות 1948

באפריל 1948 ירד תורן מהאנייה עתיד והצטרך לשירות הימי שבאוגוסט שונה שמו וייעודו לחיל הים. החיל שהוקם ונבנה בסערת המלחמה היה זקוק לימאים מקצועיים ומנוסים היודעים להפעיל אניות ואנשי צי הסוחר, הלל ביניהם, התקבלו בבברכה. בחיל הים פיקד תורן על ספינת המשמר אח"י פלמ"ח. כמו כן, בשל היותו ימאי מקצועי, מונה גם לתפקיד מפקד אגף המקצוע אשר היווה חלק מתהליך בניית החיל בימיו הראשונים. לאחר שירותו שם, עבר בהתאם לבקשת המדינה החדשה אל הצי הסוחר. זאת, משום שמדינת ישראל הייתה מעוניינת באניות ובימאים שיהיו כפופים למרות ממשלת ישראל ושיעבדו על אניותיה גם בעת מצב חירום שכן התלות בימאים  זרים הייתה מכבידה. אחת הסיבות לכך הייתה שחלק מהמטענים שהועברו באניות היו רכש בעבור הצבא ובהתאם לכך הוטלה עליהם סודיות.

כמו כן, בסתיו 1948 עלה תורן על האנייה עצמאות,שהפליגה לקפריסין כדי להעלות ניצולי שואה העצורים באי כקצין שני תחת פיקודו של רב החובל אייק אהרונוביץ' והתנסה לראשונה בהפעלת אניית נוסעים.

התחלת עבודתו בעולם הספנות כקצין ראשון

בהמשך, כחלק מתנופת רכש האניות של ישראל והצי הישראלי, בעיקר בחברת צים, בשנת 1950 הושקה בשוטקהולם האנייה אתרוג שהייתה הראשונה בין אניותיה של צים שנרכשה חדשה אם כי לא נבנתה בעבור צים. תורן הפליג עליה כקצין שני. באוקטובר של אותה השנה ירד תורן מהאתרוג במטרה לעמוד בבחינות לדרגת קצין ראשון. רב החובל אנריקו לוי העיד על מסירותו ומחויבותו של תורן ועל עובדת היותו פיכח כלומר לא שתוי בכל עת. זו הייתה נקודת זכות חזקה לימאים הארץ ישראלים בציים זרים. לאחר שצלח את המבחנים ותעודת קצין ראשון בידו עלה תורן כעבור זמן קצר על האנייה חיפה (הראשונה), של חברת קו ישראל אמריקה והחל להפליג בקו לחוף המזרחי של ארה"ב.

ב1951, במסגרת מרד הימאים, תורן בן ה- 26  כקצין ראשון, לקח חלק בשביתה על האנייה נגבה בהובלת רב החובל אלפרד רדן. כאשר הגיעה הנגבה לנמל חיפה חיכו לימאים צווי גיוס למרות ההתחייבות שכחלק מתנאי סיום השביתה בצרפת לא יינקטו נגדם עונשים. צוות האנייה נגבה שאחד מבעלי הדרגות הבכירים ביניהם היה תורן הכריז שוב על שביתה. זו כונתה השביתה הקטנה ולאות סולידריות הצטרפו אליה ימאי האניות הדר, קוממיות ועכו שעגנו בנמל. אנשי הצוות האושמו בכליאת השוטרים שנשלחו להוריד אותם בכוח מאחר שסירבו לרדת מהאנייה. הראשון שהורד לספינת המשטרה היה תורן שזיהה בה את אח"י פלמ"ח- אנייתו מימיו  בחיל הים.

התחלת עבודתו בעולם הספנות כרב חובל

בשנת 1953 עבר תורן בהצלחה את הבחינות לקבלת דרגת רב חובל ובשנת 1955 קיבל לידיו את הפיקוד על האנייה נירית של צים עד 1958, לאחר ששימשה להעלת עולים מקפריסין לארץ בחכירה של המוסד לעלייה ב'.

הלל כרב חובל על האנייה דגן 1964

בהמשך, פיקד הלל כרב חובל באונייה נוספת של צים, האנייה אברהם גרץ. בזמן הפיקוד עליה, הסתננו על הספינה  שני גרמנים חיילי לגיון הזרים הצרפתי. הלל זיהה אותם, ושוחח איתם בגרמנית למעשיהם כנוסעים סמויים על האברהם גרץ. האורחים הלא קרואים ביקשו מרב החובל להיכנס לישראל אך תורן הזעיק את חיל הים הצרפתי ושתי אניות מלחמה הוזנקו ואספו את העריקים.

כמו כן בשנת 1973 בהתנדבות, השיט הלל את ספינת השלום מארה"ב לישראל, תל אביב, במשך ארבעה חודשים, בשיתוף ולמען פעיל השלום אייבי נתן.

נתב בנמל חיפה

בשנת 1965, לאחר 12 שנים של הפלגות החליט תורן להיות קרוב למשפחתו ועבר לעבוד כנתב בנמל. בחודשי הקיץ כאשר רבי החובלים נטלו חופשה עלה שוב כרב חובל ולקח איתו את משפחתו להפלגות.

באותם שנים, האנייה הקפריסאית קיפרוס, שהייתה אניית נוסעים שהפליגה בקו פיראוס לימסול חיפה, התלקחה ובערה כתוצאה מאש שהתפשטה מתנור המטבח בעת היותה קשורה לרציף נמל חיפה בשנת 1966. הנוסעים והצוות הורדו מהאנייה ומכוניות כיבוי של הנמל ושל עיריית חיפה ניסוי לשווא לכבות את השרפה. במשטרת הנמל הוחלט לגרור את האנייה הבוערת לחוף שמן. תורן עלה עליה כנתב ובעודה בוערת ניתב אותה החוצה מהנמל כשלצידו רב החובל הקפריסאי. הם היו היחדים על כלי השייט הבוער. כשהגיעו לחוף שמן ירדו שניהם מהאנייה והיא כלתה באש.

הלל בזמן שריפת האנייה קיפרוס, עם סיגר בפיו, 1966

חיים אישיים

תורן נאלץ לעזוב את עבודת הים האהובה עליו בשל סיבות רפואיות כשהיה בן 46 בלבד. מילדות נמשך אל הים ונאבק בעקשנות להגשים את שאיפתו להפליג בים ולפקד על כלי שייט. נאמר עליו שהיה בעל יושרה מקצוען קפדן ועקשן, ראוי לתואר "יקה" לכל הדעות. הייתה בו תכונה נוספת שאפיינה את הימאים עולי גרמניה והיא ההכרה שייעודו של איש המקצוע הוא להנחיל את מורשתו לצעירים. תמיד שמח ללמד וזכה בכך שצעירים באו להתייעץ עמו בנושאי ספנות. תורן לימד במכון להכרשה ימית בעכו ובחן את התלמידים מטעם משרד התחבורה. לא אחת הוזמן להעיד כעד מומחה בשאלות שעלו לגבי תקלות ותאנות. כמו כן, תורן לקח חלק פעיל בבנייה החופשית והיה בונה חופשי מקובל ומעורך בארץ.

תורן, בשעות הפנאי, גם צייר כתב וניגן רבות. הוא גם פתח פאב, הראשון בחיפה, שהיה מקום עלייה לרגל לימאים שבאו להתעדכן בחדשות הספנות. גם כאשר הרחיק ועבר להתגורר מעבר לים בחר בעיר נמל והיא פיראוס והקים בה שלוש מסעדות סיניות. עם שובו לישראל הקים חברת אבטחה ושמירה בחיפה. לתורן נולדו שלושה ילדים עם אישתו שרינה. תורן רצה בכל מאודו שבניו ילכו בדרכו ושלושתם אכן למדו בבית הספר לקציני ים בעכו שרתו בחיל הים ואחד, בנו הבכור גל, המשיך לעסוק בספנות כמנכ"ל חברת סוכנות אוניות.  

מקורות

עיתון המטען, הכתבה "על תורן ספינתי"

ארכיון פרטי משפחת תורן, הלל ירקוני 75

הלל ירקוני, שנות ספנות עברית בארת ישראל, ישראל 2005

הלל ירקוני, הים האנייה ועם ישראל, ישראל 2009

דניאלה רן, בין ספינה לרציף ישראל 2008

צבי הרמן הכובשים בים נתיבה ישראל 1978 הפרק בנושא שביתת הימאים

נמרוד אשל שביתת הימאים ישראל 1994

התמונות מארכיון משפחת תורן

חוברות בית הספר הימי, עיתונות התקופה.

ארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים האוניה הקפריסאית ״קיפרוס״ עולה באש בנמל חיפה