מפרץ חיפה (רובע)
 | |
| מוצא נחל קישון, עם תעשיות ומכלי דלק בגבו. ברקע הרי הגליל | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| עיר אם | חיפה |
| שטח | 20.51 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ברובע | 1,340[1] (2008) |
| קואורדינטות | 32°47′57″N 35°02′42″E / 32.79916667°N 35.045°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
רובע מפרץ חיפה הוא הגדול מבין רובעי העיר חיפה מבחינת שטחו, 20.51 קמ"ר - כ-32% מכלל שטח השיפוט של חיפה והמצומצם מבחינת מספר תושביו - כ-1,340 נפש בלבד. הוא כולל שטחים מישוריים לחופו המזרחי של מפרץ חיפה סביב הכבישים 4 ו-22 לרבות אזור הצ'ק פוסט ובתי הזיקוק לנפט.
שימושים ותפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובע מפרץ חיפה הוא מאז שנות ה-30 משכנו של אזור התעשייה העיקרי של מטרופולין חיפה[2], זהו אזור התעשייה המודרני הראשון שהוקם בארץ ישראל וגם אחד הגדולים בה. שימוש התופס את מרבית שטחו של הרובע. הוא מאוכלס במפעלי תעשייה רבים, המתמקדים בעיקר בתחום הכימיקלים, זיקוק נפט וטיפול בחומרים מסוכנים. בתחומי מפרץ חיפה שטחי צבא, מתקני אחסון חומרים לרבות מאגר אמוניה מסוכן, תעשיות פלדה ונפט לצד מתחמי מסחר פרווריים, שדה תעופה לטיסות קצרות ונמל קטן בשפכו של נחל קישון, המשמש להעברת חומרים לבתי הזיקוק. כן פועלים בו מספנות ישראל, מסופים לקליטת כימיקלים, מתקני ספורט ודיג ובתי מלאכה שונים, אולמי-שמחות רבים, תעשיות רפואיות ומספר עסקים קטנים. מעל כולם מתנוססים שני מכלי הקירור של בתי הזיקוק. אדמתו של המפרץ ספוגה בפסולת רעילה והאוויר בו טעון בחומרים מזהמים; נחל קישון, החוצה את השטח הזה בדרכו אל הים, נחשב אחד הנחלים המזוהמים בישראל, מהסיבה שהשפכים מהמפעלים שלגדותיו הוזרמו אליו במשך שנים רבות.
בשנות ה-80 החל תהליך של יציאת מרכזי מסחר לתחום המפרץ, תחילה לצ'ק פוסט, בעיקר לאורך כביש 4 (שדרות ההסתדרות), ומאוחר יותר צפונה משם למספר מרכזי קניות שפותחו על מנת לשרת את תושבי חיפה והקריות. מרכזים אלה נמצאים בצומת אתא, במתחם חוצות המפרץ הסמוך למחלף ההסתדרות, שם פעלו בעבר המפעלים וולקן ופניציה; באזור אצטדיון קריית חיים ועל מקומו של מחנה אדמירליטי בקניון לב המפרץ.
ב-2009 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את פרויקט העתקת טרמינל מכלי הדלק שלחוף הים אל הקרקע החלופית שהוקצתה לצורך ריכוז חָווֹת הדלקים הפרוסות באזור חיפה, באתר חדש ממזרח לבתי הזיקוק, מה שאמור לתרום לשיפור איכות החיים בכרך.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובע המפרץ מרושת בדרכים עורקיות ראשיות, ולמעשה כל התחבורה המגיעה לחיפה ממזרח ומצפון עוברת בו ומכאן חשיבותו, לצד שימושיו התעשייתיים. הכבישים במסלול צפון-דרום - נתיבי המפרץ-יגאל ידין ושדרות ההסתדרות, חוצים את נחל קישון ומובילים לקריית חיים וצפונה לעכו. הדרכים שחוצות אותם ומקשרות ביניהם הן דרך משה דיין - בין מחלף ההסתדרות ונמל הדיג, ורחוב חלוצי התעשייה - בין קריית אתא וחוף הים (חוות המכלים). המחלפים כוללים את מחלף ידין ("הטכני", "מחלף מבוא כרמל"); מחלף הצ'ק פוסט; מחלף מוטה גור בצומת אתא, מחלף ההסתדרות בצומת וולקן ומחלף קישון, כחלק מהמשכו של מסלול נתיבי המפרץ; וחיבור בינו ובין הכניסה המזרחית של מנהרות הכרמל בצ'ק פוסט.
בשטח הרובע עוברת מסילת החוף בקו חיפה-נהריה, ובדרומו עובר תוואי רכבת העמק. עיקר התחבורה הציבורית מתנקז כיום למחלף קישון, למסוף האוטובוסים והמטרונית "מרכזית המפרץ" ולתחנת הרכבת מרכזית המפרץ. הנמל שבפתח נחל קישון משמש פחות לתחבורה אזרחית ויותר לשינוע בשירות בתי הזיקוק והמספנות, עם זאת, הוא מהווה מוצא ליאכטות ולמספר הפלגות מטיילים. שדה התעופה חיפה הסמוך משרת הן תעופה אזרחית והן תעופה צבאית.
חלוקת משנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיריית חיפה מחלקת את רובע מפרץ חיפה לשלושה תת-רבעים מנהליים:
- חלוצי התעשייה - החלק הצפוני של הרובע, כלולים בו בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, שנוספו לשטח השיפוט העירוני ב-2005; "מגדל-אור" - מוסד שיקום לעיוורים, חוות מכלי הדלק, משרד הרישוי של חיפה, מרכז מסחרי "חוצות המפרץ" ותחנת הרכבת הצמודה הקרויה על שמו, מרכז מסחרי באזור האצטדיון ואדמירליטי, מרכז מסחרי בצומת אתא, מעון לנכים "בית קסלר", מועדוני לילה, "שוק רמלה-לוד", ומרכז שיקום וספורט של איל"ן.
- נמל הקישון והעורף היבשתי של נמל חיפה, בו כלולים מפעלי תעשייה, נמל התעופה חיפה והמכללה הטכנולוגית של חיל האוויר ולידה אגודת צער בעלי חיים של חיפה, מספנות ישראל, מספנות חיל הים, מעגן הדיג ומעגן היאכטות, נמל חיפה, ובשולי הרובע ממגורות דגון ומוזיאון הדגן. בעבר היה ברובע אתר הטמנת הפסולת המרכזי של חיפה; האתר נסגר ב-1999 אולם הוא עדיין בולט בשטח.
- אזור הצ'ק פוסט - החלק הדרומי של אזור המפרץ, ללא גישה לים. נקרא כך על שם הצומת שבמרכזו, אשר בעבר שימש כנקודת בידוק ביטחוני של הצבא הבריטי - Check Post. כביש 4 חוצה אזור זה לאורכו ולצידו מתחם סואן של מסחר, מוסכים, נגריות, חנויות רהיטים, אולמי שמחות, מועדוני לילה ועוד. עוד כולל תת-רובע זה את מכון טיהור השפכים האזורי, לצד מפעלים קטנים, ובמחלף קישון - קניון ותיק בשם לב המפרץ, שבשנת 2008 הוחלף שמו ל"סינמול", ובסמוך אליו תחנת הרכבת מרכזית המפרץ ומסוף האוטובוסים "מרכזית המפרץ". מערבה אליו הולך ומוקם רובע מת"מ 2 על הריסות מפעל הזרע שסיפק בעבר תצרוכת חקלאית ליישובים החקלאיים ברחבי הארץ. צפונית-מערבית משם נמצא חוף שמן (ראו בהמשך).
חוף שמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תל אבו הואם
חוף שמן הוא המרחב העורפי של "נמל חיפה, נמל הקישון, נמל המפרץ, נמל מספנות ישראל" יחד עם כל שאר אזורי התעשייה הסמוכים אליו משתרע בין המע"ר של העיר התחתית לשפך נחל קישון, ושימושיו הם בעיקר תעשייה תומכת-נמל, הוא גם משמש עורף קרקע לנמל ובעשור הראשון של המאה ה-21 הוחל בבניית רציפי נמל חדשים בו, אלה אמורים להשלים את טווח הפעילות התעשייתית של נמל חיפה שתשתרע מבת גלים ועד לאחרי שפך נחל קישון, בשאיפה להגביר את התחרות מול "נמל היובל" שבאשדוד. עד 2005 עוד היה קטע בודד של החוף נגיש לירידה אל המים. הוא נסגר לצורך הקמת "הנמל החדש", ששמו שונה ל"נמל הכרמל". כמו כן נסלל בשטח זה כביש 22, מהחשובות בדרכים של המטרופולין - הכביש מקשר את ערי המפרץ עם לב העיר באמצעות מחלף פז ומחלף חירם. בקרבתם פועלת תחנת הכוח חיפה של חברת החשמל וכן מתקני חברת מקורות, תחנת מכבי האש האזורית ובסיסי דלק וצבא. חוף שמן קרוי על שם תעשיית השמנים באזור, שפרחה בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובמוזיאון הממוקם בו מוצגות תולדות תעשייה זו.
עד שנות ה-40 של המאה נקרא המקום ארד אל-רמל. בתחילת שנות ה-30, כתוצאה מצמצום בידיים עובדות בחקלאות וכתוצאה מהתפתחותה של חיפה, הגיעו לעיר עשרות כפריים שהקימו שכונת פחונים בחוף שמן, שכונה זו נקראה על שם המקום, שכונת ארד אל-רמל[3].
בצידו המזרחי של חוף שמן היה בעבר הקדום כפר דייגים בשם אבו הואם. בחפירות שנערכו בתל מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 נמצאו שכבות בנייה מורכבות, המוכיחות שהאתר יוּשב בתקופת הברונזה המאוחרת, ומאז נשמר בו רצף יישובי במשך כמה מאות שנים[4].
סיכון לאסון פתע רב-נפגעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיכון לאפר"ן במטרופולין חיפה, אם בשל כשל טכני, תאונה, ירי תלול מסלול עם דיוק פגיעה של מטרים בודדים או רעידת אדמה - הרובע יושב על העתק גאולוגי פעיל, גבוה מהסיכון באזורים אחרים בארץ בהינתן יכולת ההרס הטמונה בחומרים המסוכנים המיוצרים ומאופסנים במפעלי אזור התעשייה שברובע וקרבתם המיידית אל ריכוזי אוכלוסייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
ראו גם פורטל חיפה |
- המשרד להגנת הסביבה: ריכוזים גבוהים של חומרים רעילים ומסרטנים באוויר באזור מפרץ חיפה, ינואר 2009
- המשרד להגנת הסביבה: הישגים עיקריים, 2010 — הפחתת זיהום אוויר של חומרים אורגניים נדיפים מהתעשייה במפרץ חיפה
- הקואליציה לבריאות הציבור, בעקבות דו"ח המשרד להגנת הסביבה: מפרץ חיפה משמש כשירותים כימיים של המדינה כולה, מרץ 2011
- שירי ספקטור-בן ארי, סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה: תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 ביולי 2014
חגי עמית, "כל יום אני אומרת לבן שלי שיעזוב את המקום הזה", באתר TheMarker, 24 באפריל 2015- נעמה ריבה, תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק, באתר הארץ, 2 באפריל 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיריית חיפה: פרופיל שכונתי – מאפיינים לפי אזורים, 2008.
- ^ דן אבן, חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2010
- ^ מוחמד יזבק, מהגרים, קבוצות עילית וארגונים עממיים בחברה הערבית של חיפה מהכיבוש הבריטי עד סוף המרד הערבי.
- ^ אבנר רבן וי' גלנטי, "תל אבו הואם - קוי חוף קדומים", חדשות ארכאולוגיות פ"ז, אוקטובר 1985, עמוד 17.
