לדלג לתוכן

משתמש:Devilsandangels/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Devilsandangels.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Devilsandangels.


יחסי האיחוד האירופי – אוקראינה
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי אוקראינהאוקראינה
האיחוד האירופי אוקראינה
שטח (בקילומטר רבוע)
4,324,782 603,550
אוכלוסייה
513,949,445 38,234,056
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,610,000 178,757
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,675

יחסי האיחוד האירופי–אוקראינה עוצבו באמצעות חתימת הסכם ההתאגדות של אוקראינה–האיחוד האירופי ואזור הסחר החופשי העמוק והמקיף (DCFTA) במשך השנים בעודה

מוגדרת כשותפת עדיפות ביוזמת השותפות המזרחית ומדיניות השכנות האירופית (ENP). במשך השנים שלאחר מכן, האיחוד האירופי ואוקראינה חיפשו קשר הדוק יותר, מעבר לשיתוף פעולה, לאינטגרציה כלכלית הדרגתית והעמקת שיתוף הפעולה המדיני.[1]

הסכם ההתאגדות החל ב-2012, אך ממשלת אוקראינה השעתה את ההכנות לחתימתו ב-21 בנובמבר 2013, בתקופת נשיאותו של ויקטור ינוקוביץ' אשר נודע כבעל אידאולוגיה פרו-רוסית אשר העדיפה ברית בין המדינה לאיגוד המכס האירו-אסייתי של רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן וארמניה.[2][3] ינוקוביץ' השתתף בפסגת האיחוד האירופי בווילנה ב-28– 29 בנובמבר 2013 בה הסכם ההתאגדות תוכנן במקור להיחתם אך טקס החתימה לא התקיים.[2][3] ההחלטה לא לחתום על ההסכם, הובילה להפגנות היברומאידאן התומכת באיחוד האירופי והדחתם של ינוקוביץ' וממשלתו על ידי הפרלמנט בפברואר 2014 לאחר המהפכה האוקראינית 2013–2014 אשר נודעה בכינוי "מהפכה של כבוד".[3][4]

החלק הפוליטי של הסכם ההתאגדות נחתם ב-21 במרץ 2014 על ידי ראש הממשלה החדש, ארסני יאצניוק.[1] באותה תקופה, האיחוד האירופי ניסה לייצב את אוקראינה על ידי הקפאת נכסים של אישים רוסים ואוקראינים מושחתים לכאורה ועל ידי הענקת סיוע כספי לאוקראינה.[5][3][1] החלק הכלכלי של הסכם ההתאגדות בין המדינה לארגון נחתם ב-27 ביוני 2014 על ידי הנשיא החדש, פטרו פורושנקו.[6] ב-1 בינואר 2016, אוקראינה הצטרפה לאזור הסחר החופשי העמוק והמקיף עם האיחוד האירופי. ב-11 ביוני 2017 אזרחים אוקראינים קיבלו היתר נסיעה ללא ויזה לאזור שנגן למשך עד 90 ימים במהלך כל תקופה של 180 יום, בעוד הסכם ההתאגדות נכנס לתוקף באופן רשמי ב-1 בספטמבר 2017.[7] ב-21 בפברואר 2019 תוקנה חוקת אוקראינה, אשר הובילה לעיגון הנורמות על המהלך האסטרטגי של אוקראינה לחברות באיחוד האירופי ונאט"ו בהקדמה של חוק היסוד, שלושה סעיפים והוראות מעבר.[8][8] ב-28 בפברואר 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, חתם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי רשמית על בקשת הצטרפות לאיחוד האירופי עבור אוקראינה. לאחר מכן שמונה מדינות חברות בארגון חתמו על מכתב התומך בתהליך הצטרפות מואץ עבור המדינה.[9] ב-1 במרץ 2022 המליץ הפרלמנט האירופי, בעקבות דיון בו נאם נשיא אוקראינה, להפוך את המדינה למועמדת רשמית לחברות באיחוד האירופי.[10]

החל מינואר 2021, אוקראינה נערכת להגיש בקשה רשמית לחברות בארגון בשנת 2024, על מנת להצטרף לאיחוד האירופי בשנות ה-30 של המאה ה-21.[11]

לאוקראינה ישנם גבולות משותפים עם ארבע מדינות החברות באיחוד האירופי - הונגריה, פולין, סלובקיה ורומניה - המשתרעים על פני כ-2,235 קילומטרים. בסך הכל, עם כ-33 מעברי גבול בכבישים, רכבות, מעבורות, שבילי הליכה ואופניים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות יחסים מוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצונה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי החל משנת 1993 כאשר הממשלה הכריזה כי השתלבות בארגון היא המטרה העיקרית של מדיניות החוץ.[12] עם זאת, מעט נעשה בפועל מאחר שהמדינה נאלצה לקחת בחשבון את שותפותה עם רוסיה, שנותרה שותפת הסחר העיקרית שלה וספקית הגז הטבעי והאנרגיה שלה.

הדיאלוג הפוליטי בין האיחוד האירופי לאוקראינה החל בשנת 1994 כאשר הסכם השותפות והשיתוף (PCA) נחתם. מסמך זה התמקד בנושאים כלכליים וחברתיים וכן בצורך לערוך רפורמות במנהל הציבורי ולהבטחת עיתונות חופשית וזכויות אזרח במדינה. המסגרת שנקבעה לדיונים פוליטיים הייתה צנועה: פגישה שנתית בין הטרויקה של האיחוד האירופי (מונח המשמש, במיוחד בתקשורת, להתייחס לקבוצת ההחלטות שהוקמה על ידי הנציבות האירופית (EC), הבנק המרכזי האירופי (ECB) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) והמנהיגות האוקראינית ומספר התייעצויות בין-משרדיות. הסכם השותפות והשיתוף משנת 1994 נכנס לתוקף בשנת 1998 ותוקפו פג בשנת 2008. הפסגה הראשונה של האיחוד האירופי-אוקראינה התקיימה בספטמבר 1997 בקייב.[13] במהלך הפסגה השנייה באוקטובר 1998 בווינה, יחסי אוקראינה-איחוד האירופי הוגדרו כ-"שותפות אסטרטגית וייחודית" ואוקראינה הצהירה לראשונה על רצונה לרכוש חברות שותפה באיחוד האירופי.[13] עם זאת, אף אחת מהפגישות ברמה הגבוה לא הביאה שינויים גדולים בגישה השמורה של האיחוד האירופי, בעוד מנהיגים התמקדו בעיקר במעבר כלכלי שלאחר עידן הקומוניזם וברישומי זכויות האדם באוקראינה, כמו גם בנושאים הקשורים לתחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל ולבלימתה.

בשנת 2002, נציב הרחבת האיחוד האירופי, גינטר ורהיגן, הצהיר כי "פרספקטיבה אירופאית" עבור אוקראינה אינה פירושה בהכרח חברות בתוך 10 עד 20 שנה. עם זאת, מוגדרת כאפשרות. באותה שנה הצהיר נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה כי המדינה מעוניינת לחתום על הסכם התאגדות עם האיחוד האירופי עד 2003–2004 בעוד כי ארצו תעמוד בכל דרישות החברות בארגון עד 2007–2011.[13]

לאחר המהפכה הכתומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המהפכה הכתומה
מפגינים בכיכר העצמאות ביום הראשון של המהפכה הכתומה, קייב, 2004

המהפכה הכתומה של סוף שנת 2004 שיפרה את סיכוייה האירופיים של אוקראינה. מנהיג האופוזיציה ויקטור יושצ'נקו רמז כי ילחץ על האיחוד האירופי לקשרים עמוקים יותר ותיאר תוכנית של ארבע נקודות אשר כללה: הכרה באוקראינה ככלכלת שוק, כניסה לארגון הסחר העולמי, חברות שותפה באיחוד האירופי, ולבסוף, חברות מלאה.[14] לאחר הפיכתו לנשיא, יושצ'נקו ביקש באמצע דצמבר 2004 אינדיקציה ברורה יותר לגבי סיכויי החברות של אוקראינה, והצהיר באומרו כי "תוכנית הפעולה שאושרה משקפת רק את רמת היחסים בין אוקראינה לאיחוד האירופי שאליה יכולנו להגיע לפני הבחירות לנשיאות ב-2004".[15]

ב-13 בינואר 2005, הפרלמנט האירופי העביר הצעה המצהירה על רצונו ליצור קשרים הדוקים יותר עם אוקראינה לאור אפשרות חברותה בארגון.[16] לאחר מכן הנציבות האירופית הצהירה כי חברות עתידית של המדינה באיחוד לא תישלל. יושצ'נקו הגיב להלך הרוח האדיש של הוועדה בכך שהוא מתכוון להגיש בקשה לחברות אוקראינה בארגון "בעתיד הקרוב" וכי בכוונתו לבחון את מערכת היחסים של המדינה עם חבר המדינות על מנת להבטיח ששילובו של האיחוד האירופי יהיה אפשרי. מספר מנהיגי הארגון הצהירו במשך השנים על תמיכה חזקה בקשרים כלכליים הדוקים יותר עם אוקראינה, אך נמנעו מתמיכה ישירה בהצעה כזו.

ב-21 במרץ 2005, שר החוץ הפולני אדם דניאל רוטפלד ציין כי פולין תקדם, בכל דרך, את רצונה של אוקראינה להשתלב באיחוד האירופי, להשיג מעמד של מדינה עם כלכלת שוק ולהצטרף לארגון הסחר העולמי. רוטפלד הוסיף באומרו: "כרגע, אנחנו צריכים לדבר על צעדים קונקרטיים בשיתוף פעולה במקום לעסוק בדיבור ריק על האינטגרציה האירופית". שלושה ימים לאחר מכן, סקר בקרב שש המדינות הגדולות ביותר של האיחוד שנערך על ידי חברת מחקר צרפתית הראה שלציבור האירופי ישנו סיכוי גבוה יותר לקבל את אוקראינה כחברה עתידית באיחוד האירופי מאשר כל מדינה אחרת שאינה מועמדת רשמית לרגע זה.

באוקטובר 2005, נשיא הנציבות, ז'וזה מנואל ברוזו, אמר כי "עתידה של אוקראינה הוא באיחוד האירופי". עם זאת, ב-9 בנובמבר 2005, הנציבות האירופית בתרחיש אסטרטגיה חדש הציעה שתוכנית ההרחבה הנוכחית של הארגון (קרואטיה ובעתיד שאר מדינות יוגוסלביה לשעבר) עשויה לחסום את האפשרות של הצטרפות עתידית של אוקראינה, ארמניה, בלארוס, גאורגיה ומולדובה.

על פי השלטונות האוקראינים, מדיניות השכנות האירופית אינה מוגדרת כמכשיר מדיני הולם, שכן, הצטרפות לאיחוד האירופי הייתה אחת המטרות העיקריות של כל ממשלות המדינה מאז 1993.[12]

שיחות משא ומתן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007, האיחוד האירופי ואוקראינה החלו בשיחות על "הסכם רחב יותר" שמטרתו להציע מסגרת חוקית לשיתוף פעולה כלכלי הדוק יותר ודיאלוג מדיני טוב יותר. במהלכן, סוכם כי אוקראינה והאיחוד האירופי יתחילו במשא ומתן מקביל בנוגע להקמת אזור סחר חופשי. מאוחר יותר בשנת 2007 פורסם כי נושא זה ישולב בטיוטת ההסכם כפרק נפרד.

ימים לפני פסגת הפגישה, הסכימו שרי החוץ של המדינות החברות בפגישתם באביניון כי להסכם ההתאגדות שייחתם עם אוקראינה לא יהיה כל קשר להסכמי ההתאגדות שחתם האיחוד האירופי עם מדינות רבות במזרח אירופה (מפולין לרומניה בתחילת שנות ה-90, ומערב חבל הבלקן עד סוף שנות ה-90). כלי תקשורת דיווחו כי הולנד, בלגיה, לוקסמבורג וגרמניה התנגדו לכלול את המשפט "אוקראינה היא מדינה אירופאית" במסמכים המחייבים מבחינה משפטית של האיחוד האירופי. מעשה זה, הוחשב לכישלונו של הפוליטיקאי האוקראיני מתקופת נשיאות קוצ'מה, רומן שפק, בעודו כיהן כשגריר אוקראינה בבריסל (עיר מטה הארגון) אשר הוחלף על ידי אנדריי וסלובסקי לאחר מכן.

תוכנית פעולה משותפת של האיחוד האירופי-אוקראינה אושרה על ידי המועצה האירופית ב-21 בפברואר 2005. התוכנית התבססה על הסכם השותפות והשיתוף משנת 1994 וסיפקה, על פי הנציבות האירופית, מסגרת מקיפה ושאפתנית לעבודה משותפת עם אוקראינה.[17]

שיחות על הסכם סחר חופשי בין אוקראינה לאיחוד האירופי החלו ב-18 בפברואר 2008 בין ממשלת אוקראינה לבין נציב הסחר של האיחוד האירופי.

ביולי 2008 חברת הארגון פורטוגל הצהירה בפומבי על תמיכתה בהצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.[18]

ב-22 ביולי 2008, הוכרז כי הסכם מסוג "ייצוב והתאגדות" ייחתם בין אוקראינה והאיחוד האירופי ב-8 בספטמבר 2008 באוויאן-לה-באן (צרפת).[19]

ממשלת טימושנקו השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוקטובר 2008, נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו הודיע כי הסכם ההתאגדות בין המדינה לאיחוד האירופי ייחתם "בתוך שישה-שמונה חודשים". באותו יום, נפגש עם קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה, שערך ביקור ממלכתי בקייב. לדברי יושצ'נקו, "ההסכם חצי מוכן, והוא מקווה שתהיה אפשרות לסיים ולחתום עליו תחת נשיאות שוודית באיחוד האירופי". יושצ'נקו בירך בנוסף על היוזמה של השותפות המזרחית שהוצעה קודם לכן על ידי שרי החוץ הפולנים והשוודיים.

ב-20–24 באוקטובר 2008, האיחוד האירופי ואוקראינה ערכו סבב משא ומתן על פרק אזור הסחר החופשי בהסכם ההתאגדות. נציגה של אוקראינה הצהיר כי "אסור להתמקד יותר מדי במשא ומתן מכיוון שיש הרבה מה לעשות על ידי ממשלת אוקראינה כדי לעמוד בקריטריונים מסוימים" והוסיף "בקרוב, הבלקן ייכנס למרחב הסחר האירופי ולכן אוקראינה עלולה לאבד את השווקים הללו". הצהרתו נתפסה כסיבה לאוקראינה להתקדם במשא ומתן לפחות בקצב מדינות הבלקן, אם כי האיחוד האירופי לא התייחס לתפיסה זו.

ב-29 באוקטובר 2008 נפגשו נציב האיחוד האירופי ז'אק ברוט ופקידים אוקראינים בבריסל כדי לפתוח במשא ומתן על היתר נסיעות ללא ויזה. הפרלמנט בקייב ביקש "מפת דרכים" להסרת ויזה, כולל אבטחת מסמכי נסיעה, הגירה לא סדירה, סדר ציבורי ויחסי חוץ. עם זאת, נציב המשפטים של האיחוד האירופי נמנע מלמסור תאריכים ספציפיים. יתרה מכך, הצד האוקראיני טען כי הסכם הקלת ויזה משנת 2007 אינו מיושם במלואו על ידי המדינות החברות באיחוד האירופי. נציג הנציבות האירופית צוטט כמי שאמר כי בריסל מוכנה להטיל סנקציות על מי שלא מכבד את ההסכם. שגרירויות ספרד, הולנד, גרמניה ובלגיה צוינו בין מפרות החוקים הפעילות ביותר. ב-28 באוקטובר 2008 הצהיר ראש הממשלה הבלגי איב לטרמה כי האוקראינים "צריכים להימנע ממתווכים בהליכי ויזה אם הם רוצים להוזיל את העלות שלהם". עם זאת, חלק מהקונסוליות, כולל הבלגיות, מחייבות את מבקשי הויזה להתמודד עם מתווך. לדברי נשיא אוקראינה יושצ'נקו, שגרירויות מסוימות של מדינות האיחוד האירופי דורשות לעיתים קרובות מאוקראינים להציג מסמכים, מה שלא נצפה מראש בהסכם לפישוט תקנות הויזה. כ-5% מהאוקראינים המוכנים לנסוע לאיחוד האירופי דווחו כמי שמוגדרים כמסורבים אשרות, דבר שעל פי יושצ'נקו "אינו עומד בסטנדרטים של ההסכמים שלנו עם האיחוד האירופי".[20]

ב-4 ביוני 2009, מספר כלי תקשורת דיווחו כי המפלגה הדמוקרטית החופשית של גרמניה הצהירה בגלוי בתוכניתה כי לאוקראינה "ישנה הזכות לחברות באיחוד האירופי בטווח הארוך". המפלגה הייתה למפלגה הפוליטית הגרמנית הגדולה הראשונה שהצהירה זאת.[21]

(משמאל לימין) ראש ממשלת אוקראינה יוליה טימושנקו והנשיא ויקטור יושצ'נקו נפגשים עם נשיא המועצה האירופית הרמן ואן רומפויי בשנת 2009

ב-16 ביוני 2009, אומץ מכשיר מעשי חדש - "סדר היום של האיחוד האירופי-אוקראינה".[22]

בספטמבר 2009, דיפלומטים אוקראינים הציעו לאוקראינה להגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי לאחר הבחירות לנשיאות בינואר 2010, בסביבות חודש מרץ באותה שנה.[23][23] עם זאת, תרחיש זה לא התקיים לבסוף.

ב-5 באוקטובר 2009, יו"ר הוועדה של הראדה העליונה בנושאי אינטגרציה אירופית בוריס טרסיוק הצהיר כי "האיחוד האירופי רואה ביישום אזור ויזה חופשי עבור אוקראינים הנוסעים למדינות החברות באיחוד האירופי רק סיכוי ארוך טווח". פוליטיקאים אוקראינים המשיכו להתעקש שהיישום של אותו אזור ויזה חופשי יתבצע עד 2012, אז תתקיים אליפות אירופה בכדורגל באוקראינה ובפולין. לדברי טרסיוק, המכשולים העיקריים ליישום אזור ויזה חופשי בין אוקראינה לאיחוד האירופי היא העובדה שאוקראינה "לא סיימה את עבודתה על חקיקה הנוגעת ליצירת בסיס נתונים דמוגרפי, אשר לאחר מכן יכול להפוך לבסיס טוב להנפקה דרכונים ביומטריים" והעובדה כי "אין מאגר מידע כללי על הנפקת דרכונים זרים לאזרחים אוקראינים".[24]

ב-16 בדצמבר 2009, נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, הצהיר באומרו כי "החברים האוקראינים שלנו צריכים לעשות יותר אם הם רוצים שנעזור להם יותר" והוסיף כי "ההרחבה אינה אפשרית במצב הנוכחי".[25]

שותפות מזרחית (2009)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  מדינות החברות באיחוד האירופי
  מדינות החברות בשותפות המזרחית אך לא באיחוד (אוקראינה, מולדובה, ארמניה, גאורגיה, בלארוס, ואזרבייג'ן)

אוקראינה היא אחת משש מדינות ברית המועצות לשעבר שזומנו לשתף פעולה עם האיחוד האירופי במסגרת הרב-צדדית החדשה שיוזמת השותפות המזרחית צפויה להקים. עם זאת, הפרלמנט האוקראיני ציין כי נותר פסימי לגבי "הערך המוסף" של יוזמה זו בעוד כי אוקראינה והאיחוד האירופי כבר החלו במשא ומתן על הסכמים פוליטיים וסחר חופשי חדשים ומשופרים (הסכמי התאחדות והסכמי סחר חופשי). כמו כן, חלה התקדמות מסוימת בליברליזציה של משטר הויזות למרות בעיות מתמשכות בגישת הויזה של מדינות האיחוד האירופי כלפי אוקראינים. כתוצאה מכך, ישנה לאוקראינה השקפה ספציפית על יוזמת השותפות המזרחית. לפי הנשיאות האוקראינית, יוזמה זו צריכה להתאים, במקרה של המדינה, ליעד מדיניות החוץ האסטרטגית. כלומר, האינטגרציה עם האיחוד האירופי.[26] עם זאת, מסמכי השותפות המזרחית (הצהרת המועצה האירופית ממאי 2009),[27] אינם מאשרים סדרי עדיפויות כמו אינטגרציה פוליטית וכלכלית או הסרת אשרות.

אוקראינה הביעה תמיכה ביוזמה. סגן ראש ממשלת אוקראינה, גרגוי נמיריה הצהיר כי היוזמה היא הדרך למודרניזציה של המדינה בעודו מברך על מדיניות השותפות המזרחית, כיוון שהיא משתמשת "דה פקטו" באותם מכשירים כמו עבור מועמדות לחברות באיחוד האירופי.[28]

במסגרת השותפות המזרחית, פולין ואוקראינה הגיעו להסכם חדש המחליף ויזות באישורים פשוטים עבור אוקראינים המתגוררים בטווח של 30 ק"מ מהגבול. נכון לאותה עת, עד 1.5 מיליון איש עשויים היו להיכלל מהסכם זה, אשר נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2009.

נשיאות ויקטור ינוקוביץ'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2010, הנשיא ויקטור ינוקוביץ' הבטיח לאמץ ביוני 2010 את החקיקה הדרושה ליצירת אזור סחר חופשי בין אוקראינה לאיחוד האירופי. ינוקוביץ' ציפה לביטול אשרות בין אוקראינה למדינות החברות באיחוד האירופי כאשר אזור סחר חופשי ייווצר עד מרץ 2011.[29]

ממשלת מיקולה אזארוב המשיכה לחתור אחר שילוב האיחוד האירופי בין אוקראינה. במהלך מאי ויוני 2010 הן ראש הממשלה אזארוב והן שר החוץ האוקראיני, קוסטיאנטין הרישצ'נקו, הצהירו כי "השתלבות באירופה הייתה ונשארה בראש סדר העדיפויות של מדיניות הפנים והחוץ של אוקראינה".[30][31][32]

"תוכנית פעולה לאוקראינה לקראת הקמת אזור ללא ויזה לנסיעות לשהייה קצרה" בין המועצה האירופית לאוקראינה סוכמה ב-22 בנובמבר 2010.[33] מפת דרכים זו דרשה שיפורים משמעותיים במדיניות ביקורת הגבולות, ההגירה והמקלט האוקראינית.[34]

הסכם ההתאגדות של אוקראינה – האיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם ההתאגדות של האיחוד האירופי (AA) נחתם ב-30 במרץ 2012 בבריסל,[35] אך נכון לנובמבר 2012, 27 ממשלות האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי טרם חתמו על ההסכם.[36][37][38] באותה תקופה, גזר הדין אשר נקרא על ידי מנהיגי האיחוד האירופי כמשפט ממניעים פוליטיים של ראש ממשלת אוקראינה לשעבר יוליה טימושנקו, האטו את התקדמות היחסים בין האיחוד האירופי לאוקראינה.[39] האיחוד האירופי ומספר מהמדינות החברות בו, בעיקר גרמניה, לחצו על הנשיא ינוקוביץ' וממשלת אזארוב להפסיק את מעצרה של טימושנקו מחשש "לבריאותה המשפילה".[40] כתוצאה מכך, מספר פגישות עם ינוקוביץ' ננטשו על ידי מנהיגי האיחוד האירופי, בהן נשיא גרמניה יואכים גאוק.[41] לבקשת פוליטיקאים מהאופוזיציה באוקראינה, פקידי ממשל האיחוד האירופי החרימו את אליפות יורו 2012 בכדורגל של אופ"א באוקראינה על רקע הנושא.[42][41][36]

מנהיגי האיחוד האירופי הציעו כי הסכם ההתאגדות של האיחוד האירופי, והסכם הסחר החופשי העמוק והמקיף, לא יאושררו אלא אם אוקראינה תתייחס לחששות מפני "הידרדרות חריפה של הדמוקרטיה ושלטון החוק", כולל מאסרם של טימושנקו ויורי לוצנקו בין השנים 2011-2012.[43][44][45] הצהרה מ-10 בדצמבר 2012 של מועצת החוץ של האיחוד האירופי קבעה את "אישור מחויבותה לחתימה על הסכם ההתאגדות שכבר נחתם בראשית התיבות, כולל אזור סחר חופשי עמוק ומקיף, ברגע שהרשויות האוקראיניות יפגינו פעולה נחושה והתקדמות מוחשית בשלושת התחומים שהוזכרו לעיל, אולי עד למועד פסגת השותפות המזרחית בווילנה בנובמבר 2013". שלושת התחומים אשר הוזכרו היו לרפורמות בחירות, מערכת המשפט והחוקתיות.[46][47][48]

קוסטיאנטין יליסייב, שגריר אוקראינה באיחוד האירופי, הגיב בפברואר 2013 בדחיית כל תנאי מוקדם של האיחוד האירופי לחתימה על הסכם ההתאגדות.[49] עם זאת, ב-22 בפברואר 2013 אושרה החלטה על ידי 315 מתוך 349 החברים הרשומים בראדה העליונה הקובעת כי "במסגרת סמכויותיו" הפרלמנט יבטיח כי ב-10 בדצמבר 2012 ייושמו "המלצות" מועצת החוץ של האיחוד האירופי.[50] בפסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-16 ב-25 בפברואר 2013,[51] נשיא המועצה האירופית, הרמן ואן רומפיי, עקב אחר הצהרת מועצת החוץ של האיחוד האירופי בדצמבר 2012 בכך שחזר על "הקריאה של האיחוד האירופי לפעולה נחושה ולהתקדמות מוחשית בתחומים אלה - לכל המאוחר במאי השנה".[52] באותו יום הנשיא ינוקוביץ' הצהיר כי אוקראינה "תעשה כמיטב יכולתה" כדי לעמוד בדרישות האיחוד האירופי. באותה תקופה ינוקוביץ' היה גם במשא ומתן עם רוסיה כדי "למצוא את המודל המתאים" לשיתוף פעולה עם איגוד המכס של בלארוס, קזחסטן ורוסיה. עם זאת, ב-25 בפברואר 2013, נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, הבהיר כי "מדינה לא יכולה להיות בו-זמנית חברה באיחוד מכס ולהיות באזור סחר חופשי משותף עמוק עם האיחוד האירופי".[52][53][54]

כדי לתאם את ההכנה של אוקראינה לאינטגרציה האירופית, ממשלת אוקראינה אימצה תוכנית לאמצעי עדיפות לאינטגרציה האירופית של אוקראינה לשנת 2013. יישום מוצלח של התוכנית מוערך כאחד התנאים הדרושים לחתימה על הסכם ההתאגדות, המתוכנן עבור 29 בנובמבר 2013 במהלך פסגת השותפות המזרחית בווילנה.[55]

במרץ 2013, סטפן פיאל, נציב ההרחבה של האיחוד האירופי, הודיע לפרלמנט האירופי כי בעוד שרשויות אוקראינה נתנו את "התחייבותן החד משמעית" לטפל בסוגיות שהעלה האיחוד האירופי, מספר "תקריות מטרידות" לאחרונה, כולל ביטול מנדט עורך הדין של יוליה טימושנקו, הפוליטיקאי סרגיי ולסנקו, בראדה העליונה, עלול לעכב את חתימת ההסכמים. עם זאת, למחרת משרד החוץ האוקראיני הביע את חזונו כי ההסכמים עדיין ייחתמו בנובמבר.

ב-7 באפריל 2013 צו של הנשיא ינוקוביץ' שיחרר את יורי לוצנקו מבית הסוהר ופטר אותו, ואת חברו השר בממשלת טימושנקו השנייה, הורהיי פיליפצ'וק, מעונש נוסף.[56][57]

ב-3 בספטמבר 2013 דחק הנשיא ינוקוביץ' בפרלמנט האוקראיני לאמץ חוקים בשביל שהמדינה תעמוד בקריטריונים של האיחוד האירופי ותוכל לחתום על הסכם ההתאגדות בנובמבר 2013.[58]

ב-18 בספטמבר אישר הקבינט האוקראיני פה אחד את טיוטת הסכם ההתאגדות.[59]

ב-25 בספטמבר 2013 הצהיר יו"ר הראדה העליונה, וולודימיר ריבק כי הוא "בטוח שהפרלמנט שלו יעביר את כל החוקים הדרושים כדי להתאים לקריטריונים של האיחוד האירופי להסכם ההתאגדות" שכן, מלבד המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה, "הראדה העליונה התאחדה סביב חוקים אלה".[60]

ב-20 בנובמבר 2013 הצהיר נציב ההרחבה של האיחוד האירופי כי הוא "מצפה שהראדה העליונה תשקול ותאמץ את הצעות החוק הנותרות הדרושות לחתימה על הסכם ההתאגדות", המתוכנן ל-29 בנובמבר 2013, למחרת.[61]

השעיית חתימת הסכם התאגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בנובמבר 2013 הראדה העליונה לא הצליחה להעביר אף אחת מ-6 הבקשות לאפשר לראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו לקבל טיפול רפואי בחו"ל, שהייתה דרישה של האיחוד האירופי לחתימה על הסכם ההתאגדות. באותו שבוע הצהירה טימושנקו שהיא מוכנה לבקש מהאיחוד האירופי לבטל את הדרישה לחירותה אם המשמעות היא שהנשיא ינוקוביץ' יחתום על הסכם ההתאגדות.[62] באותו יום הושעה צו ממשלת אוקראינה להכנות לחתימת הסכם ההתאגדות אשר במקום זאת, הציעה הקמת ועדת סחר משולשת בין אוקראינה, האיחוד האירופי ורוסיה שתפתור בעיות סחר בין הצדדים. ראש הממשלה מיקולה אזארוב הצהיר כי הוציא את הצו על מנת "להבטיח את הביטחון הלאומי של אוקראינה" ובהתחשב בהשלכות האפשריות של הסחר עם רוסיה (ומדינות נוספות של חבר המדינות) אם ההסכם ייחתם בפסגה בין 28 ל-29 בנובמבר בווילנה.[63][64][65][66]

יחסי האיחוד האירופי–אוקראינה מאז השעיית הסכם ההתאגדות ועד הדחת ינוקוביץ'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בדצמבר 2013 הסכים נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, להיפגש עם משלחת מאוקראינה כדי לדון בקשרים הדוקים יותר עם האיחוד האירופי, אך הצהיר כי לא תהיה פתיחה מחדש של המשא ומתן על הסכם ההתאגדות המוצע.[67] באותו יום הודיע סגן ראש ממשלת אוקראינה, סרגי ארבוזוב, כי אוקראינה מתכננת לחתום על "מפת דרכים" עם האיחוד האירופי.[68] שני הצדדים החלו לבצע "הכנות טכניות לדיאלוג הקרוב בין אוקראינה לאיחוד האירופי על היבטים מסוימים של יישום הסכם התאגדות" ב-5 בדצמבר 2013.[69] עם זאת, ב-15 בדצמבר הצהיר נציב ההרחבה של האיחוד האירופי כי לעמדת המשא ומתן של ממשלת אוקראינה "אין בסיס במציאות" וכי הם משעים שיחות נוספות.[70] הנשיא ברוזו הצהיר באומרו כי "אנחנו יוצאים למסע ארוך, עוזרים לאוקראינה להפוך, כמו לאחרים, למה שאנחנו מכנים עכשיו, 'מדינות חברות חדשות'. אבל אנחנו צריכים לשים בצד חישובים פוליטיים קצרי טווח".[71]

ב-17 בדצמבר, אוקראינה חתמה על הסכם עם רוסיה לפיו רוסיה תרכוש 15 מיליארד דולר של איגרות חוב אוקראיניות, ועלות הגז הטבעי הרוסי שסופק לאוקראינה תופחת,[72] אם כי נשיא המדינה ולדימיר פוטין הצהיר באומרו "היום לא דנו בסוגיית הצטרפות אוקראינה לאיגוד המכס של בלארוס, קזחסטן ורוסיה בכלל".[73] שלושה ימים לאחר מכן, פקידים בדרגים גבוהים באיחוד האירופי הצהירו כי הארגון עדיין מוכן לחתום על הסכם ההתאגדות "ברגע שאוקראינה תהיה מוכנה לזה" והוסיפו כי "ההסכם היה מועיל גם לרוסיה" בעוד כי האיחוד האירופי "לחלוטין לא מודאג מהעובדה שאוקראינה חותמת על הסכמים עם רוסיה".[74][75][76][77][78] ב-23 בדצמבר 2013, עוזר הנשיא הרוסי, יורי אושקוב, הצהיר כי "אין סתירה" בקשר של אוקראינה לאיחוד האירופי ובמעמד המשקיף שלה באיגוד המכס של בלארוס, קזחסטן ורוסיה והאיחוד הכלכלי האירואסייתי.[79]

ב-20 בדצמבר 2013 יו"ר הראדה העליונה וולודימיר ריבק לא שלל את האפשרות לחתום על הסכם התאגדות בין אוקראינה לאיחוד האירופי ללא יצירת אזור סחר חופשי.[80] ב-24 בדצמבר 2013, שר החוץ של אוקראינה, ליאוניד קוזהרה, הצהיר כי "בזמן הנוכחי" מאמצי משרדו וסוכנויות ממשלתיות אחרות "מתמקדים במשא ומתן נוסף עם האיחוד האירופי כדי לספק תנאים ליישום הסכם ההתאגדות".[81] הוא הוסיף כי "אוקראינה תחדש את המשא ומתן על הסכם זה לאחר החגים" בעוד כי נוסח הסכם ההתאגדות עצמו לא ישונה, אך המדינה התכוונה להתמקד בנושאים הקשורים ליישומו.[82]

ב-15 בינואר 2014 ראש ממשלת אוקראינה מיקולה אזארוב נתן לקבוצת עבודה בין-סוכנויות (משרדים וסוכנויות אחרות) חודשיים לגבש תוכנית "על תנאי יישום הסכם ההתאגדות" למשא ומתן עם האיחוד האירופי.[83]

יברומאידאן, מהפכה של כבוד ואשרור הסכם ההתאגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יברומאידאן
מחאות בבירה קייב בעד הידוק יחסי האיחוד האירופי–אוקראינה במהלך הפגנות היברומאידאן, 27 בנובמבר 2013
מפגינים נלחמים בכוחות הממשלה בכיכר מאידאן נזאלז'נוסטי בקייב, מהפכה של כבוד, 18 בפברואר 2014
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, נשיאת גאורגיה סלומה זוראבישווילי, נשיאת מולדובה מאיה סנדו ונשיא המועצה האירופית שארל מישל במהלך הוועידה הבינלאומית 2021 בבתומי, גאורגיה

ויקטור ינוקוביץ' וממשלתו הודחו מתפקידם על ידי הפרלמנט לאחר המהפכה האוקראינית 2013–2014 בפברואר 2014.[84][85] הדחת ינוקוביץ' הכניסה את אוקראינה למשבר סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ומלחמת אזרחים בשנת 2014. בחודש מרץ של אותה שנה, האיחוד האירופי גינה את סיפוח חצי האי על ידי רוסיה ואת "ההפרה הברורה של רוסיה של הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה על ידי פעולות תוקפנות של הכוחות המזוינים הרוסים". האיחוד האירופי בנוסף הקפיא וניסה לשחזר "כספי מדינה אוקראיניים שהופקעו" וחסם והקפיא נכסים והיתר כניסה לאיחוד האירופי של רוסים ואוקראינים שנחשבו אחראים לתסיסה האזרחית במדינה. החלק המדיני של הסכם ההתאגדות נחתם ב-21 במרץ 2014 על ידי ראש הממשלה החדש ארסני יאצניוק, כאשר שאר חלקי ההסכם הנוגעים לסחר חופשי נדחו עד לבחירות במאי.[86] מכס על יצוא מאוקראינה לאיחוד האירופי הוסר זמנית באפריל 2014, כמו כן הובטחה עזרה כספית למדינה בעודה קיבלה הלוואת סיוע מקרו-כלכלי דו-צדדי בסך מיליארד אירו במאי 2014.[87] לאחר הבחירות, הנשיא החדש פטרו פורושנקו והאיחוד האירופי חתמו על החלק הכלכלי של הסכם ההתאגדות ב-27 ביוני 2014.[88] נשיא המועצה האירופית הרמן ואן רומפיי תיאר את החתימה כ"יום נהדר לאירופה",[88] בעוד הנשיא פורושנקו כינה אותה כ-"צעד הראשון אך המכריע ביותר" של אוקראינה לקראת חברות באיחוד האירופי.[88] פורושנקו גם קבע את שנת 2020 כיעד לבקשת חברותה בארגון.[89] כפי שדיווחה רשת השידור קול אמריקה ב-27 ביוני, "תנאי ההסכמים של האיחוד האירופי מחייבים את גאורגיה, מולדובה ואוקראינה לא לתקשר בהסכמי סחר חופשי דומים עם הקרמלין".[90] ב-16 בספטמבר 2014 אישרה הראדה העליונה את הצעת החוק לאשרור של הסכם ההתאגדות בין המדינה לארגון, אשר נחתם באותו יום על ידי הנשיא פורושנקו.[91]

באותה שנה, האיחוד האירופי ואוקראינה, על פי בקשת ממשלת אוקראינה, הסכימו להקים את "הנציגות המייעצת של האיחוד האירופי-אוקראינה" ("EUAM Ukraine"), אשר מוגדרת כמשלחת אזרחית משותפת לביטחון ומדיניות הגנה של האיחוד האירופי לרפורמה במגזר הביטחון האזרחי של אוקראינה שהחלה לפעול באופן רשמי במדינה ב-1 בדצמבר 2014. "EUAM Ukraine", המעסיקה למעלה מ-300 עובדים במטה הראשי בקייב, כמו גם במשרדי שטח בלבוב, חרקוב ואודסה ויחידה ניידת כיום, מספקת עצות אסטרטגיות ותמיכה מעשית לעמיתים באוקראינה. על ידי עבודה עם מספר סוכנויות אכיפת חוק ושלטון החוק בהן: משרד הפנים, המשטרה הלאומית, הסוכנות הלאומית למלחמה בשחיתות, שירות משמר הגבול הממלכתי ולשכת החקירות הממלכתית, "EUAM Ukraine" שואפת להקים "מגזר ביטחון אזרחי יעיל יותר, שקוף אשר נהנה מאמון הציבור".

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-17 התקיימה ב-27 באפריל 2015 בקייב.[92] במהלך פסגת השותפות המזרחית בריגה במאי 2015, האיחוד האירופי הסכים על הלוואה של 1.8 מיליארד אירו לאוקראינה.[93] ב-1 בינואר 2016 נכנס לתוקף אזור הסחר החופשי העמוק והמקיף בין אוקראינה לאיחוד האירופי. עד אפריל 2016, הסכם ההתאגדות אושרר על ידי אוקראינה וכל המדינות החברות באיחוד האירופי מלבד הולנד, שערכה משאל עם על אישור האמנה. לאחר דחיית ההסכם במשאל העם, אמר ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, כי האשרור יושהה במהלך המשא ומתן עם הצדדים האחרים לאמנה למציאת פשרה.[94][95] בדצמבר 2016 אושרה החלטה של ראשי המדינות או הממשלות של המדינות החברות בארגון שקיימה פרשנויות משפטיות מחייבות להסכם כדי להתמודד עם החששות שהועלו במשאל העם. בפרט, הצהירה כי לא התחייבה לאיחוד האירופי להעניק לאוקראינה מעמד של מועמדת לחברות באיחוד האירופי, לספק ערבויות ביטחוניות, סיוע כספי צבאי או תנועה חופשית בתוך האיחוד האירופי.[96][97] ההחלטה תיכנס לתוקף אם הולנד תאשרר את ההסכם, שהיה צריך לקבל את אישור הפרלמנט שלה.[98] בסוף ינואר 2017, ממשלת הולנד הציגה הצעת חוק לאישור אישור ההסכם.[99] בית הנבחרים ההולנדי אישר את הצעת החוק ב-23 בפברואר 2017,[100] בעוד הסנאט אישר את ההצעה ב-30 במאי 2017.[101]

במהלך הפסגה ה-23 של אוקראינה-איחוד האירופי, ב-12 באוקטובר 2021, ראש ממשלת אוקראינה דניס שמיהל, סגן נשיא הנציבות האירופית, הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ז'וזפ בורל והשגריר בעל הסמכות של סלובניה לאוקראינה טומאז' מנצין חתמו על הסכם בין אוקראינה לאיחוד האירופי והמדינות החברות בו על אזור תעופה משותף.[102]

מכשירים משפטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם השותפות והשיתוף (PCA)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיאלוג הפוליטי בין האיחוד האירופי לאוקראינה החל בשנת 1994 כאשר הסכם השותפות והשיתוף (PCA) נחתם. מסמך זה התמקד בסוגיות כלכליות וחברתיות וכן בצורך בשיפור השלטון הציבורי והבטחת עיתונות חופשית וזכויות אזרח במדינה. המסגרת שנקבעה לדיונים פוליטיים הייתה צנועה: פגישה שנתית בין הטרויקה של האיחוד האירופי (מונח המשמש, במיוחד בתקשורת, להתייחס לקבוצת ההחלטות שהוקמה על ידי הנציבות האירופית (EC), הבנק המרכזי האירופי (ECB) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), המנהיגות האוקראינית ומספר התייעצויות בין-משרדיות.

הסכם השותפות והשיתוף משנת 1994 נכנס לתוקפו בשנת 1998 ופג בשנת 2008. עם זאת, אף אחת מהפגישות ברמה הגבוה לא הביאה שינויים גדולים בגישה של האיחוד האירופי בעוד המנהיגים התמקדו בעיקר במעבר כלכלי וברשומות של זכויות אדם, כמו גם בנושאים הקשורים תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל והבלימה שלה.

שותפות מזרחית (EaP)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותפות המזרחית היא פורום שמטרתו לשפר את יחסי הסחר הפוליטיים והכלכליים של 6 מדינות ברית המועצות לשעבר בעלות "חשיבות אסטרטגית" - אוקראינה, בלארוס, מולדובה, אזרבייג'ן, ארמניה וגאורגיה עם האיחוד האירופי.[103] מסמך האיחוד האירופי של "EaP" קובע כי: "ערכים משותפים לרבות דמוקרטיה, שלטון החוק וכיבוד זכויות אדם יהיו בליבתו, כמו גם העקרונות של כלכלת שוק, פיתוח בר-קיימה וממשל תקין". השותפות אמורה לספק את הבסיס להסכמי התאגדות חדשים בין האיחוד האירופי לאותן שותפות אשר קיימו התקדמות מספקת לקראת העקרונות והערכים שהוזכרו.[104]

משא ומתן על הסכם התאגדות (AA)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם התאגדות (AA) בין אוקראינה והאיחוד האירופי נוהל על ידי משא ומתן בין השנים 2009–2011, ואמור להחליף את הסכם השותפות והשיתוף הקיים. הסכם ההתאגדות שואף להתאגדות פוליטית ולאינטגרציה כלכלית הכוללת "אזור סחר חופשי עמוק ומקיף", המנהל במקביל למשא ומתן על אזור חופשי מויזה, אך אינו מכיל פרספקטיבה של חברות אוקראינה בארגון אם כי מזכיר אותה כ-"מדינה אירופאית עם זהות אירופאית" ואומר כי "האיחוד האירופי הכיר בשאיפות האירופיות של אוקראינה".

ב-16 ביוני 2009, אומץ מכשיר מעשי חדש - סדר היום של האיחוד האירופי-אוקראינה.[22] ב-19 בדצמבר 2011 פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה, שנועדה להוביל לחתימת ההסכם, נכשלה עקב חששות האיחוד האירופי בנוגע למשפטה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו. סופו של המשא ומתן הוכרז, אך נוסח ההסכם לא נחתם כאשר מנהיגי האיחוד האירופי החליטו להמתין עד לבחירות לפרלמנט באוקטובר 2012 כמבחן לחיוניות הדמוקרטיה ושלטון החוק באוקראינה.[105][106] הסכם ההתאגדות נחשף זמן קצר לאחר מכן ב-30 במרץ 2012. לפני שנכנס לתוקף חיוב להיות מאושר על ידי הפרלמנט האוקראיני, הפרלמנט האירופי וכל מדינה חברה באיחוד האירופי.[105][107] עם זאת, מנהיגי האיחוד הציעו כי ההסכם לא יאושר אלא אם אוקראינה תתייחס לחששות מפני "הידרדרות חריפה של הדמוקרטיה ושלטון החוק" כולל מאסרם של יוליה טימושנקו ויורי לוצנקו בין השנים 2011-2012.[108][109][110] בנובמבר 2012, נציב הרחבת האיחוד האירופי ומדיניות השכנות האירופית, סטפן פולה, הצהיר כי ניתן יהיה לחתום על ההסכם ההתאגדות והסכם סחר חופשי עמוק ומקיף בנובמבר 2013 אם הדאגות של האיחוד האירופי יטופלו.[111][112] עם זאת, בפברואר 2013 הזהיר פולה את אוקראינה כי ניתן לנטוש את ההסכמים אם הרפורמות הנדרשות לא יבוצעו במהירות והצהיר שחברות אוקראינית באיגוד המכס של בלארוס, קזחסטן ורוסיה לא תהיה תואמת את הסכמי הארגון.[113]

הסכם סחר חופשי עמוק ומקיף (DCFTA)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד העבודה על חתימת הסכם סחר חופשי עמוק ומקיף (DCFTA) בין אוקראינה והאיחוד האירופי החלה לראשונה ב-1999,[13] משא ומתן רשמי בין ממשלת המדינה לנציב הסחר של האיחוד האירופי לא הושק עד 18 בפברואר 2008. נכון למאי 2011 נותרו שלוש סוגיות לא פתורות לפתרון בהסכם הסחר החופשי: מכסות על יצוא תבואה מאוקראינה, גישה לשוק השירותים של האיחוד האירופי ושמות גאוגרפיים של סחורות אוקראיניות. מלבד הנושאים הללו, ההסכם היה מוכן.[114] למרות הבעיות הבלתי מתפשרות, אוקראינה הייתה מוכנה לחתום על ההסכם כפי שהוא. ההסכם הסופי נחשף ב-19 ביולי 2012.[38] אשרור "DCFTA", כמו את הסכם ההתאגדות, נעצר על ידי חששות האיחוד האירופי בנוגע לשלטון החוק באוקראינה.[110][109] כתוצאה מכך, הוטל ספק גם בתפקידם של האוליגרכים האוקראינים בסנקציות על ההסכם.[115]

אם אוקראינה תבחר בהסכם, איגוד המכס של בלארוס, קזחסטן ורוסיה של הנציבות הכלכלית האירופית יפרוש מהסכמי סחר חופשי עם המדינה, לפי היועץ לנשיא רוסיה, סרגיי גלזייב.[116] עם זאת, ב-21 בנובמבר 2013, צו ממשלת אוקראינה השעה את ההכנות לחתימה על ההסכם אשר היה אמור להיחתם במהלך פסגת האיחוד האירופי בווילנה בין ה-28 ל-29 בנובמבר 2013.[117][118][119][120] ההחלטה לדחות את החתימה על הסכם ההתאגדות הובילה למהפכה האוקראינית בשנים 2013–2014 אשר נודעה כהפגנות היברומאידאן שהסלימו מאוחר יותר למהפכה של כבוד.[121]

הסנקציות של האיחוד האירופי נגד רוסיה הקשורות להתערבותה הצבאית במזרח אוקראינה הוארכו עד יולי 2016.[122] ב-1 בינואר 2016, ה-"DCFTA" נכנס לתוקף.

דיאלוג להקמת משטר ללא ויזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בנובמבר 2010 הכריזו המועצה האירופית ואוקראינה על "תוכנית פעולה לאוקראינה לקראת הקמת משטר חופשי מויזה לנסיעות עבור שהייה קצרה".[33] לדבריי עיתון הוול סטריט ג'ורנל, עבור האיחוד האירופי, "משטרים ללא ויזה הם כלי מפתח לקירוב שכניהם ולקידום רפורמות באותן מדינות".[123] המשא ומתן לתיקון הסכם הקלות הויזה משנת 2007, שהרחיב את תת-קבוצת האנשים הזכאים להליכי ויזה מפושטים לכלול סטודנטים, נציגי ארגונים לא ממשלתיים ומחזיקי דרכונים רשמיים, הסתיים בדצמבר 2011,[124] ואושרר על ידי הראדה העליונה ב-22 במרץ 2013.[125] ב-18 באפריל 2013 הפרלמנט האירופי הלך בעקבותיו,[126] והמועצה האירופית סיימה את אשרור ההסכם ב-13 במאי 2013.[127] הנציבות האירופית הצהירה בנובמבר 2013 כי על אוקראינה לחזק את חוקיה נגד אפליה לפני הקמת המשטר ללא ויזה.[128] הראדה העליונה אימצה את ארבע הצעות החוק הנותרות הדרושות למעבר לשלב השני (היישום) של תוכנית הפעולה במאי 2014 (כולל הצעות חוק לשיפור חוקים נגד אפליה).[129] בהיותו פונה לחברי פרלמנט לפני ההצבעה על הצעות החוק הללו, יו"ר הראדה העליונה והנשיא בפועל אולכסנדר טורצ'ינוב הצהיר כי "משטר ללא ויזה יוכנס עד סוף השנה הזו".[130] עם זאת, אוקראינה הייתה צריכה לאמץ הצעות חוק המתייחסות לשישה תנאים הדרושים למילוי תוכנית הפעולה לפני 15 בדצמבר 2015 אשר באותו יום, האיחוד האירופי יחליט אם המדינה תקבל את תואר המשטר ללא ויזה ב-2016.[131][132]

בדצמבר 2015 פרסמה הנציבות דו"ח התקדמות שמצא כי אוקראינה עומדת בכל התנאים לכך שאזרחיה יהיה חופשיים מויזה בהיותם שוהים באזור שנגן.[133] הנציבות האירופית הציעה רשמית להעניק לאוקראינה נסיעות חופשיות מויזה באפריל 2016,[134] אם כי הצעה זו נדחתה מאוחר יותר על ידי האיחוד האירופי לתאריך אפשרי בספטמבר 2016.[135][136][137] ועדת הנציגים הקבועים נתנה את אישורה בנובמבר 2016.[138] תוכנית ללא ויזה, שתאפשר לאוקראינים עם דרכון ביומטרי לבקר באזור שנגן לתקופת שהייה של 90 יום בכל תקופה של 180 יום, תיכנס לתוקף לאחר שתאושר רשמית על ידי הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית.[139][140] בחודש דצמבר, האיחוד האירופי הסכים שהנציבות האירופית או מדינת האיחוד האירופי יוכלו להשעות את הפטור מהוויזה לאוקראינים למשך עד תשעה חודשים במקרה של מצבי חירום בהם אם המדינה לא תשתף פעולה בלקיחת מהגרים בלתי חוקיים משטחה, זינוק במספר בקשות מקלט או התעוררות של בעיה ביטחונית.[141][142] עסקת המשטר ללא ויזה סוכמה על ידי הפרלמנט והמועצה של האיחוד האירופי ב-28 בפברואר 2017,[143] שאושרה על ידי חברי הפרלמנט ב-6 באפריל ועל ידי המועצה האירופית ב-11 במאי,[144] ונכנסה לתוקף ב-11 ביוני 2017.[145]

אמנת וקהילת האנרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם אוקראינה וגם כל המדינות החברות באיחוד האירופי חתומות על אמנת האנרגיה (ECT) המחייבת משפטית אשר נחתמה בעקבות ההצהרה הפוליטית של אמנת האנרגיה משנת 1991 על עקרונות לאנרגיה בינלאומית, כולל סחר, מעבר והשקעות. האמנה נחתמה בדצמבר 1994 ונכנסה לתוקף באפריל 1998. אוקראינה וכל המדינות החברות באיחוד האירופי חתומות גם על תיקון הסחר משנת 1998 המשקף את השינוי מהסכם גאט"ט לארגון הסחר העולמי.

לאחר כניסתה לתוקף, אוקראינה החזיקה במעמד של משקיפה על האמנה להקמת קהילת האנרגיה (המכונה גם קהילת האנרגיה האירופית), קהילה שהוקמה בין האיחוד האירופי ומספר מדינות שלישיות במטרה להרחיב את שוק האנרגיה של הארגון לדרום-מזרח אירופה ומחוצה לו. האמנה להקמת קהילת האנרגיה נחתמה באתונה, יוון, ב-25 באוקטובר 2005, ונכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2006. עד מהרה הביעה אוקראינה את התעניינותה בחברות מלאה. בהנחיית מועצת השרים של קהילת האנרגיה, הנציבות האירופית ניהלה את הסבב הראשון של המשא ומתן הרשמי עם אוקראינה בסוף 2008. לאחר שלושה סבבי משא ומתן, המשא ומתן הטכני עם המדינה הסתיים בשנת 2009. מועצת השרים, לעומת זאת, התנתה את חברותה בתיקוני חקיקה בעודה ביקשה מאוקראינה לשנות את חוק הגז שלה כך שיתאים להנחיית הגז 2003/55/EC של האיחוד האירופי.[146] לאחר התיקון של החוק ביולי 2010, אוקראינה חתמה על פרוטוקול ההצטרפות לקהילת האנרגיה ב-24 בספטמבר 2010,[147] אשררה את האמנה ב-15 בדצמבר 2010 והצטרפה רשמית לקהילה ב-1 בפברואר 2011.

יחסים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נפגש עם נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק בבריסל, בלגיה, 5 ביוני 2019

במהלך שנות ה-90, גרמניה, הולנד ואיטליה נותרו שותפות סחר מרכזיות של אוקראינה. על פי הלשכה הסטטיסטית של האיחוד האירופי ("Eurostat"), בין השנים 2000–2007 הסחר של האיחוד האירופי בסחורות עם אוקראינה עלה פי שלושה בקירוב, היצוא עלה מ-5.5 מיליארד אירו ל-22.4 מיליארד בעוד שהיבוא גדל מ-4.8 מיליארד אירו ל-12.4 מיליארד. עם זאת, עלייה זו לא הפכה את אוקראינה לאחת משותפות הסחר הגדולות של האיחוד האירופי. בשנת 2007, היוותה המדינה רק 2% מהיצוא של האיחוד ורק 1% מהיבוא, אשר מוקם בין האחרונות של 20 שותפות הסחר המובילות של הארגון (מקום 16).

על פי מסמך הנציבות האירופית, הסחר עם אוקראינה נשלט על ידי מוצרים מיוצרים. כמעט מחצית מהיצוא של האיחוד האירופי לאוקראינה בשנת 2007 היו מכונות וכלי רכב ורבע נוסף היו מוצרים מיוצרים אחרים. ברמה המפורטת יותר, הייצוא העיקרי של האיחוד לאוקראינה באותה שנה היה תרופות, כלי רכב וטלפונים ניידים, בעוד שהיבוא העיקרי היה מוצרי ברזל ופלדה, כמו גם שמן זרעי חמניות, ברזל-ניקל, עפרות ברזל ושמן. העודפים הגדולים ביותר בסחר עם אוקראינה בשנת 2007 נצפו בגרמניה (+4.6 מיליארד אירו) ופולין (+2.8 מיליארד אירו) בעוד שבולגריה השיגה את הגירעון הגבוה ביותר (-1.4 מיליארד אירו).

סיוע פיננסי של האיחוד האירופי לאוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתקופת התקציב 2000–2006, הסיוע הכספי של האיחוד האירופי לאוקראינה הוגדר בתוכנית "TACIS" (סיוע טכני לחבר המדינות), שהוקמה ב-1991, המוגדרת כתוכנית של סיוע טכני התומכת בתהליך המעבר לכלכלות שוק עבור 11 מדינות הארגון וגאורגיה. לתקופת התקציב של השנים 2007–2013, "ENPI", המהווה "מכשיר השכנות והשותפות האירופית", כיסה את מדינות ה-"ENP" והחליף את כספי ה-"TACIS" עבור אוקראינה. המדינה זכאית גם למכשירים אופקיים המכסים מדינות ללא קשר לאזור שלהן, כגון: הכלי ליציבות, מכשיר חדש להתמודדות עם משברים וחוסר יציבות במדינות שלישיות ולטיפול באתגרים חוצי גבולות לרבות בטיחות גרעינית ואי-הפצה, מאבק בסחר, פשע מאורגן וטרור כמו גם סיוע מקרו-כלכלי.

ארגון הסחר העולמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2009, עם הצטרפותה של אוקראינה לארגון הסחר העולמי, היחסים הכלכליים בין האיחוד האירופי למדינה צריכים לכבד את החקיקה הנורמטיבית של הארגון, בעוד האיחוד האמין שחברותה בארגון יכולה למלא תפקיד מפתח בתמיכה ברפורמה הכלכלית של אוקראינה, במיוחד בהקשר של כלכלת מעבר. לאחר הצטרפותה לארגון, אוקראינה החלה להנות מגישה מאובטחת לשווקים של כל חברות הארגון ומתחייבת לספק סוג של סביבת סחר והשקעות יציבה שתמשוך סחר והשקעות נוספות.

פסגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידות האיחוד האירופי-אוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-1: ספטמבר 1997 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-2: אוקטובר 1998 בווינה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-3: יולי 1999.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-4: ספטמבר 2000.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-5: ספטמבר 2001 ביאלטה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-6: יולי 2002 בקופנהגן.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-7: אוקטובר 2003 ביאלטה.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-8: יולי 2004 בהאג.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-9: דצמבר 2005 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-10: אוקטובר 2006 בהלסינקי.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-11: ספטמבר 2007 בקייב.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-12: ספטמבר 2008 בפריז.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-13: דצמבר 2009.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-14: נובמבר 2010 בבריסל.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-15: דצמבר 2011.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-16: 25 בפברואר 2013 בבריסל.[13]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-17: 27 באפריל 2015 בקייב.[148]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-18: 24 בנובמבר 2016 בבריסל.[149]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-19: 12-13 ביולי 2017 בקייב.[150]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-20: 9 ביולי 2018 בבריסל.[151]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-21: 8 ביולי 2019 בקייב.[152]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-22: 6 באוקטובר 2020 בבריסל.[153]

פסגת האיחוד האירופי-אוקראינה ה-23: 12 באוקטובר 2021 בקייב.[154]

פסגות אחרות של האיחוד האירופי עם השתתפות אוקראינית בולטת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת השותפות המזרחית בפראג במאי 2009.[7]

פסגת השותפות המזרחית בוורשה בספטמבר 2011.[7]

פסגת השותפות המזרחית בוילנה בנובמבר 2013.[155]

פסגת השותפות המזרחית בריגה במאי 2015.[156]

פסגת השותפות המזרחית בבריסל ב-24 בנובמבר 2017.[157]

נציגי אוקראינה באיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • וולודימיר וסילנקו (1992–1995)
  • איהור מיטיוקוב (1995–1997)
  • בוריס הודימה (1997–2000)
  • רומן שפק (2000–2007)
  • אנדריי וסלובסקי (2008–2010)
  • קוסטיאנטין יליסייב (2010–2015)
  • ליובוב נפופ (ביניים, 2015–2016)
  • מיקולה טוצ'יצקי (2016–הווה)

דעת קהל לגבי השתלבות אוקראינה באיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגריר האיחוד האירופי של אוקראינה, קוסטיאנטין יליסייב, הצהיר ביולי 2011 כי טייקוני עסקים ופוליטיקאים ממזרח המדינה היו בעד חברות באיחוד האירופי באותה מידה כמו ממערב המדינה אשר לדבריו: "אם פוליטיקאי כלשהו באוקראינה הכריז על עצמו שהוא נגד האינטגרציה האירופית, הוא יהיה מת מבחינה פוליטית".[158] בסקר שנערך בנובמבר 2014 על ידי ארגון הסקרים האוקראיני "Rating", הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי נתמכה על ידי כל מחוזות אוקראינה מלבד 2, במחוז לוהנסק ובמחוז דונצק (אזור המכונה דונבאס) אשר העדיפו את הצטרפותה לאיגוד המכס האירו-אסייתי של רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן וארמניה.[159] לאורך השנים, נמצא כי מערב אוקראינה בדרך כלל תמכה באופן רחב יותר בחברות המדינה באיחוד האירופי מאשר מזרח אוקראינה.[160][161]

ביולי 2012 ובמאי 2014 תושבי מערב אוקראינה (74% ביולי 2012 ו-81% במאי 2014 בהתאמה), מרכז אוקראינה (59% ו-64%) וצפון אוקראינה (56% ו-71%) היו התומכים הגדולים ביותר בחברות המדינה בארגון.[160] סקר מיוני 2013, מטעם תחנת השידור דויטשה ולה, מצא כי רוב של 52% ממזרח אוקראינה היו בעד הצטרפות לאיחוד האירופי.[162] סקר של חברת הייעוץ "Savanta ComRes" ממאי 2014 קבע כי בשלושת המחוזות המזרחיים ביותר של אוקראינה, דונצק, לוהנסק וחרקוב, 37% היו בעד ברית עם רוסיה, 14% תמכו בברית עם האיחוד האירופי ו-49% ציינו כי אוקראינה תהיה טובה יותר אם לא תיצור ברית עם אף אחד מבין השניים.[160] לפי סקר שנערך בפברואר 2015 בכל אזורי אוקראינה למעט חצי האי קרים, רוב של 66.4% היו מצביעים בעד הצטרפות המדינה לאיחוד האירופי ו-33.6% נגד עם אחוז הצבעה של 76.4% סך הכל.[163]

חברות אוקראינית באיחוד האירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002-2005

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, נציב הרחבת האיחוד האירופי, גינטר ורהיוגן, הצהיר כי "הפרספקטיבה האירופית עבור אוקראינה אינה אומרת בהכרח חברות ב-10–20 השנים הבאות, למרות שהיא אפשרית". כדי להצטרף לאיחוד האירופי, על המדינה המבקשת לעמוד בתנאים הפוליטיים והכלכליים המכונים בדרך כלל קריטריוני קופנהגן (שאומצו בפסגת קופנהגן ב-1993), אשר כוללים ממשלה דמוקרטית המכירה בשלטון החוק, חירויות ומוסדות רלוונטיים. על פי אמנת מאסטריכט, כל מדינה חברה נוכחית, כמו גם הפרלמנט האירופי, חייבות להסכים על כל הרחבה של הארגון.

קבלת מעמד של חברה מלאה באיחוד האירופי כיעד אסטרטגי של אוקראינה הוכרז לראשונה על ידי הנשיא השלישי מאז החזרת עצמאותה ויקטור יושצ'נקו מיד לאחר בחירתו בתחילת 2005. ב-13 בינואר 2005 אימץ הפרלמנט האירופי כמעט פה אחד (467 בעד, 19 נגד) החלטה בדבר כוונותיו להתכנס עם אוקראינה בנוגע לחברות. הנציבות האירופית ציינה כי למרות שטרם חלפה תקופת הכנה מסוימת, קבלת חברות חדשות לא נשללת. על כך הגיב הנשיא יושצ'נקו בכוונתו להגיש בקשה לחברות "בעתיד הקרוב". מספר מנהיגי האיחוד האירופי משפיעים באותה תקופה הביעו תמיכה בשיפור הקשרים עם אוקראינה, בהם, שר החוץ הפולני אדם דניאל רוטפלד בפרט אשר הצהיר ב-21 במרץ 2005 כי "פולין תתמוך בשאיפות האינטגרציה האירופית של אוקראינה בכל מצב".

באוקטובר 2005 אמר נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, כי "עתידה של אוקראינה הוא באיחוד האירופי". עם זאת, ב-9 בנובמבר 2005, הנציבות האירופית בתרחיש אסטרטגיה חדש הציעה כי תוכנית ההרחבה הנוכחית של הארגון (קרואטיה ובעתיד שאר מדינות יוגוסלביה לשעבר) עשויה לחסום את האפשרות של הצטרפות עתידית של אוקראינה, ארמניה, בלארוס, גאורגיה ומולדובה.[164]

2007-2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007 הוצע לאוקראינה הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. למרות שהצעה זו עוררה תגובה הרבה יותר חזקה מצד המדינה האוקראינית, היא לא הכילה תוכניות ספציפיות להצטרפותה לארגון בזמן הקרוב. בפרט, בעת סיום הטקסט של ההסכם המשופר בין אוקראינה לאיחוד האירופי במרץ 2007, לא נכללו בו התייחסויות לסיכוי לחברות. "כל אזכור של הסיכוי להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי לא נכלל מטיוטת ההסכם המשופר של אוקראינה-האיחוד האירופי עקב עמדתה של צרפת", הצהיר העיתון הגרמני פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג. עמדתה של איטליה נותרה תלויה במצב הפוליטי הפנימי בשטחה. כתוצאה מכך, במהלך מערכת הבחירות במדינה נתנה ממשלתו של סילביו ברלוסקוני אותות דיפלומטיים כי הוא "מוכן לתמוך בשאיפות האינטגרציה האירופית של אוקראינה".

על פי מדיניות השותפות המזרחית, אוקראינה רשאית להיות חברה באיחוד האירופי.[165] ב-27 בפברואר 2014 הפרלמנט האירופי העביר החלטה שהכירה בזכותה של המדינה "להגיש בקשה להיות חברה באיחוד, בתנאי שהיא תיצמד לעקרונות הדמוקרטיה, תכבד חירויות יסוד וזכויות אדם ומיעוטים ותבטיח את שלטון החוק".[166] הפרלמנט האירופי ציין כי בהתאם לסעיף 49 של האמנה עם האיחוד האירופי, "לגאורגיה, מולדובה ואוקראינה, כמו לכל מדינה אירופאית אחרת, ישנה פרספקטיבה אירופאית והן יכולות להגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה" - כפי שנאמר בהחלטה של הפרלמנט בבריסל, שהתקבלה במושב האחרון לפני בחירותיו ב-23–25 במאי 2014.[167] ב-27 ביוני 2014 נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, הצהיר כי "הסכם ההתאגדות הוא תחילת הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי".[168] באותו יום, נציב הרחבת האיחוד האירופי, סטפן פיאל, הצהיר כי הוא "מאמין בחברות העתידית של אוקראינה באיחוד האירופי".[169]

2014-2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2016, נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר הצהיר שייקחו "לפחות 20–25 שנים עד שאוקראינה תצטרף לאיחוד האירופי ונאט"ו".[170] ביוני 2018, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו הצהיר שהוא מצפה כי המדינה תצטרף לאיחוד האירופי ונאט"ו עד 2030.

ראש ממשלת אוקראינה וולודימיר גרויסמן נפגש עם נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר בבריסל, 24 במאי 2018

במושב X של האספה הבין-פרלמנטרית - אוקראינה-פולין-ליטא, שהסתיים ב-8 ביוני 2019 בקייב, חתמו הצדדים על מסמך סופי המכיל הסכם על האסטרטגיה של 2025 ו-2027 כתקופה להצטרפות אפשרית של אוקראינה לאיחוד האירופי. ב-2027, כאשר ליטא תחזיק בנשיאות האיחוד האירופי בפעם השנייה, נושא אוקראינה יהיה הנושא המרכזי על סדר היום. אם הזדמנות זו לא תנוצל, הפעם הבאה בה תיכלל אחת המדינות בנשיאות היא ב-2039, כאשר פולין תעמוד בראש האיחוד האירופי וליטא רק ב-2041.[171]

ב-23 ביולי 2020, פולין, ליטא ואוקראינה יצרו פלטפורמה משולשת לשיתוף פעולה פוליטי, כלכלי, תרבותי וחברתי אשר כונתה כמשולש לובלין, אשר מטרתו לתמוך בהשתלבות אוקראינה באיחוד האירופי ונאט"ו.

בפברואר 2021, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית, ארמין לאשט, שהוחשב ליורש סביר של אנגלה מרקל כקנצלר גרמניה, תמך ברעיון של הרחבת האיחוד האירופי והענקת פרספקטיבה אירופית לאוקראינה באומרו, "שאלת הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי אינה מתעוררת כרגע, אך היא בהכרח תעלה בעתיד. עלינו לתמוך באוקראינה בדרכה הקשה ובו זמנית לפתוח נקודת מבט אירופית".[172]

ב-11 בפברואר 2021 פרסם הפרלמנט האירופי דו"ח על הצלחתה של אוקראינה ביישום הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי. המסמך הדגיש את ההצלחות העיקריות של אוקראינה בדרך זו, כמו גם כישלונות או רגעים המעכבים את תהליך הרפורמה במדינה.[173]

אוקראינה דווחה כמי שמתכוננת להגיש בקשה רשמית לחברות באיחוד האירופי ב-2024, על מנת להצטרף לארגון בשנות ה-30 של המאה ה-21.[11]

2022-הווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  מדינות החברות באיחוד האירופי
  מדינות חברות אשר תמכו בהליך הצטרפות מואץ עבור אוקראינה
  אוקראינה
  שטחים אוקראינים תחת שליטה רוסית

בעקבות המשבר האוקראיני-רוסי והפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, החלו קריאות נוספות עבור החלת תהליך הצטרפות רשמי של המדינה לארגון. אוקראינה חזרה על רצונה להיות חברה באיחוד,[174] בעוד נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הצהירה כי המדינה "שייכת לאיחוד האירופי".[175] ראש ממשלת סלובקיה אדוארד הגר הביע תמיכה בתהליך הצטרפות מואץ עבור המדינה.[176]

ב-28 בפברואר, אוקראינה הגישה רשמית מכתב בקשה לחברות. בשל המשבר המתמשך, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקש קבלת חברות מיידית של המדינה לארגון תחת נוהל מיוחד.[177] ב-28 בפברואר 2022, חתם זלנסקי רשמית על בקשת הצטרפות לאיחוד האירופי עבור אוקראינה.[178] בעקבות החתימה, שמונה מדינות חברות בארגון מרחבי מרכז ומזרח אירופה (בולגריה, צ'כיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, סלובקיה, סלובניה) חתמו על מכתב התומך בהליך הצטרפות מואץ עבור המדינה.[179] ב-1 במרץ, שר החוץ ההונגרי, הצהיר כי הונגריה תתמוך בהליך מואץ גם כן.[180] עם זאת, ב-2 במרץ, שר החוץ הספרדי, חוסה מנואל אלברס, הצהיר כי עבור השתייכות לאיחוד האירופי מדינות מועמדות "חייבות לעמוד במספר גורמים חברתיים, פוליטיים וסטנדרטים כלכליים".[181]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 EU-Ukraine relations - factsheet, EEAS - European External Action Service - European Commission (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Ukraine drops EU plans, www.aljazeera.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 "Ukraine crisis: Timeline". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-11-13. נבדק ב-2022-02-26.
  4. ^ Higgins, Andrew; Kramer, Andrew E. (2014-02-22). "Archrival Is Freed as Ukraine Leader Flees". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-26.
  5. ^ Ukraine, EU sign documents required for paying 1 bln euro to Kyiv, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  6. ^ "EU signs pacts with Ukraine, Georgia and Moldova". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-06-27. נבדק ב-2022-02-26.
  7. ^ 1 2 3 Press corner, European Commission - European Commission (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Закон про зміни до Конституції щодо курсу на вступ в ЄС і НАТО набув чинності | Євроінтеграційний портал, eu-ua.kmu.gov.ua
  9. ^ Reuters (2022-02-28). "Presidents of 8 EU states call for immediate talks on Ukrainian membership". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  10. ^ Європарламент рекомендував надати Україні статус кандидата на вступ до ЄС, www.eurointegration.com.ua (באוקראינית)
  11. ^ 1 2 У 2024 році Україна подасть заявку на вступ до ЄС, www.ukrinform.ua (באוקראינית)
  12. ^ 1 2 Karina Shyrokykh, The Evolution of the Foreign Policy of Ukraine: External Actors and Domestic Factors, Europe-Asia Studies 70, 2018-05-28, עמ' 832–850 doi: 10.1080/09668136.2018.1479734
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 The Ukrainian Week, web.archive.org, ‏2020-04-13
  14. ^ EUobserver.com, web.archive.org, ‏2005-05-24
  15. ^ EUobserver.com, web.archive.org, ‏2005-05-24
  16. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2020-04-13
  17. ^ European Union (EU) and Ukraine, web.archive.org, ‏2010-04-22
  18. ^ Portugal supports Ukraine's accession bid to NATO, EU - People's Daily Online, web.archive.org, ‏2013-05-11
  19. ^ New enhanced agreement between Ukraine and EU called “Agreement on Association” : Ukraine News by UNIAN, web.archive.org, ‏2012-02-13
  20. ^ President requests to push improvement of Ukraine-EU visa relations : Ukraine News by UNIAN, web.archive.org, ‏2009-06-15
  21. ^ Підтримка з Берліна: німецькі ліберали за вступ України в ЄС | Політичні новини з України: аналітика, прогнози, коментарі | DW | 04.06.2009, web.archive.org, ‏2019-10-14
  22. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org
  23. ^ 1 2 EUobserver / Ukraine diplomats take risk on EU application, web.archive.org, ‏2011-06-05
  24. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust. » Homepage » Nation » Tarasiuk: European Union not to implement free visa regime with Ukraine in near future, web.archive.org, ‏2009-10-08
  25. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust - Nation - Barroso: Ukrainian friends of Europe should do more if they hope for assistance, web.archive.org, ‏2010-02-12
  26. ^ Офіційне інтернет-представництво Президента України, web.archive.org, ‏2018-12-25
  27. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  28. ^ EUobserver / EU expanding its 'sphere of influence,' Russia says, web.archive.org, ‏2011-06-05
  29. ^ Yanukovych: Laws for creation of Ukrainian-EU free trade zone will be adopted in June - May. 24, 2010, KyivPost, ‏2010-05-24
  30. ^ BBC News - Ukraine's parliament votes to abandon Nato ambitions, web.archive.org, ‏2010-06-06
  31. ^ Ukraine's plans for EU membership unchanged, says PM, web.archive.org, ‏2010-06-12
  32. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust - Ukraine - Integration into EU unchanged priority of Ukraine's policy, says foreign minister, web.archive.org, ‏2010-06-12
  33. ^ 1 2 EU, Ukraine Agree On 'Road Map' For Visa-Free Travel, web.archive.org, ‏2015-10-18
  34. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust - Ukraine - Ukraine's visa-free travel action plan with European Union (full text of document), web.archive.org, ‏2010-11-27
  35. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  36. ^ 1 2 EUobserver.com / Foreign Affairs / EU-Ukraine summit 'unlikely' this year, web.archive.org, ‏2013-12-03
  37. ^ EU criticizes Ukraine's Oct. 28 parliamentary election, web.archive.org, ‏2012-11-13
  38. ^ 1 2 Ukranian News - Ukraine, EU Initial Deep And Comprehensive Free Trade Agreement With EU, web.archive.org, ‏2012-07-28
  39. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust - Politics - German ambassador: Association agreement unlikely to be signed unless Tymoshenko is free, web.archive.org, ‏2012-03-14
  40. ^ Ukraine bomb blasts injure dozens ahead of Euro 2012 | World news | The Guardian, web.archive.org, ‏2017-02-16
  41. ^ 1 2 Opposition suggests government were behind Ukraine bomb attacks in Dnipropetrovsk - Europe - World - The Independent, web.archive.org, ‏2014-10-24
  42. ^ Tymoshenko: Austria ministers in Euro 2012 boycott - BBC News, web.archive.org, ‏2018-11-16
  43. ^ Ukraine's jailed Tymoshenko calls off hunger strike, web.archive.org, ‏2014-01-25
  44. ^ EU leaders: Ratification of Association Agreement and DCFTA depends on settlement of Tymoshenko-Lutsenko issue, web.archive.org, ‏2014-04-04
  45. ^ Kyiv Post. Independence. Community. Trust - Politics - Ukraine's Lutsenko jailed for 4 years (updated), web.archive.org, ‏2012-04-29
  46. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  47. ^ EU could sign association agreement by November 2013, web.archive.org, ‏2014-01-19
  48. ^ EU expects Ukraine to conduct reforms that will help implement association agreement - Dec. 10, 2012, KyivPost, ‏2012-12-10
  49. ^ Ukraine rejects pre-conditions for EU deal | EurActiv, web.archive.org, ‏2013-02-22
  50. ^ Parliament passes statement on Ukraine's aspirations for European integration, web.archive.org, ‏2013-12-03
  51. ^ Ukraine-EU summit begins in Brussels, web.archive.org, ‏2014-03-14
  52. ^ 1 2 EU to Ukraine: Reforms necessary for trade pact, web.archive.org, ‏2013-12-21
  53. ^ Ukraine Faces EU Reform Deadline as Key to Association Pact - Businessweek, web.archive.org, ‏2014-07-07
  54. ^ Yanukovych happy with results of Ukrainian-EU summit, web.archive.org, ‏2013-12-21
  55. ^ Rybak: Parliament to adopt remaining EU integration laws at autumn session, web.archive.org, ‏2019-10-16
  56. ^ Ukraine President Viktor Yanukovych pardons Yulia Tymoshenko allies - BBC News, web.archive.org, ‏2016-01-20
  57. ^ Ukrainian leader Yanukovych pardons Tymoshenko ally - BBC News, web.archive.org, ‏2018-11-22
  58. ^ Ukranian president asks for laws to be passed to facilitate EU association agreement | Euronews, web.archive.org, ‏2020-11-17
  59. ^ Ukraine's Cabinet Backs EU Association Agreement, web.archive.org, ‏2013-09-20
  60. ^ EU-Ukraine Association Agreement to be signed, Ukraine to go to Europe – speaker » Interfax News Wire :: Russia, Ukraine, Kazakhstan and Central Asia, web.archive.org, ‏2013-09-27
  61. ^ EU Commissioner Fule expects Rada to pass European integration bills on November 21, web.archive.org, ‏2014-01-25
  62. ^ Jailed Tymoshenko on hunger strike over EU U-turn by Ukraine | euronews, world news, web.archive.org, ‏2013-12-07
  63. ^ Rada votes down all bills on allowing Tymoshenko's medical treatment abroad, web.archive.org, ‏2013-12-02
  64. ^ Ukraine drops EU plans and looks to Russia - Europe - Al Jazeera English, web.archive.org, ‏2014-04-07
  65. ^ Ukrainian government issues decree to suspend preparations for signing of association agreement with EU, web.archive.org, ‏2014-01-13
  66. ^ Cox-Kwasniewski mission to continue until Eastern Partnership Summit, web.archive.org, ‏2020-07-29
  67. ^ EU’s Barroso agrees to meet Ukrainian officials | euronews, Europe, web.archive.org, ‏2013-12-03
  68. ^ Ukraine proposes EU develop 'roadmap' for association, estimates needed aid at EUR 10 b - Arbuzov, web.archive.org, ‏2013-12-05
  69. ^ Kyiv, Brussels conduct technical discussion of future EU-Ukraine dialogue on AA, web.archive.org, ‏2019-09-02
  70. ^ Ukraine, EU trade talks suspended amidst rallies - World - CBC News, web.archive.org, ‏2016-03-01
  71. ^ EU rejects Russia 'veto' on Ukraine agreement - BBC News, web.archive.org, ‏2018-10-03
  72. ^ BBC News - Russian bailout masks Ukraine's economic mess, web.archive.org, ‏2014-02-28
  73. ^ Russia And Ukraine Sign Deal Despite Protests, web.archive.org, ‏2013-12-25
  74. ^ EU not concerned about Ukraine's signing agreement with Russia, says Barroso, web.archive.org, ‏2014-01-25
  75. ^ EU to sign association agreement with Ukraine as soon as Ukraine is ready for it - Rompuy, web.archive.org, ‏2014-01-25
  76. ^ EU-Ukraine partnership treaty not to infringe on Russia's interests, says EU Council president, web.archive.org, ‏2014-01-25
  77. ^ EU reiterates sovereign right of states to make their own decisions without external pressure, web.archive.org, ‏2014-01-25
  78. ^ EU offer to Ukraine is long-term, says Rompuy, web.archive.org, ‏2014-01-25
  79. ^ Ukraine's association with EU doesn't contradict observer status in Customs Union - Kremlin, web.archive.org, ‏2013-12-24
  80. ^ Rybak says EU-Ukraine Association Agreement can be signed without FTA, web.archive.org, ‏2013-12-24
  81. ^ Ukrainian Foreign Ministry continues working on signing of association agreement with EU, web.archive.org, ‏2013-12-25
  82. ^ Ukraine to resume association agreement talks with EU after winter holidays, says foreign minister, web.archive.org, ‏2020-03-26
  83. ^ Ukrainian PM Azarov instructs group to plan talks with EU on association agreement implementation, web.archive.org, ‏2014-01-16
  84. ^ Archrival Is Freed as Ukraine Leader Flees - The New York Times, web.archive.org, ‏2019-12-21
  85. ^ "Ukraine crisis timeline". BBC News (באנגלית). נבדק ב-2022-02-26.
  86. ^ European Union signs landmark association agreement with Ukraine | Reuters, web.archive.org, ‏2021-10-30
  87. ^ Ukraine, EU sign documents required for paying 1 bln euro to Kyiv, web.archive.org, ‏2020-04-13
  88. ^ 1 2 3 BBC News - EU signs pacts with Ukraine, Georgia and Moldova, web.archive.org, ‏2014-06-27
  89. ^ Ukraine president sets 2020 as EU target date, defends peace plan - Reuters, web.archive.org, ‏2019-07-15
  90. ^ Ukraine, EU Sign Free Trade Agreement, web.archive.org, ‏2014-09-17
  91. ^ Ukraine ratifies EU integration deal | World news | The Guardian, web.archive.org, ‏2017-02-09
  92. ^ 17th EU-Ukraine summit, Kyiv, Ukraine, 27/04/2015 - Consilium, web.archive.org, ‏2015-04-10
  93. ^ EU agrees 1.8bn-euro loan to cash-strapped Ukraine - BBC News, web.archive.org, ‏2017-05-12
  94. ^ Spotlight: Dutch referendum says "No" to EU-Ukraine deal - Xinhua | English.news.cn, web.archive.org, ‏2016-04-13
  95. ^ Brexit vote will delay decision on EU-Ukraine deal, says Rutte, web.archive.org, ‏2016-04-15
  96. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2016-12-18
  97. ^ EU agrees Dutch demands on Ukraine deal to avoid 'present for Russia' | Reuters, web.archive.org, ‏2017-10-20
  98. ^ Netherlands, EU Reach Deal On Ukraine Association Agreement, web.archive.org, ‏2016-12-16
  99. ^ Dutch parliament registers bill to ratify Ukraine-EU deal, web.archive.org, ‏2019-10-14
  100. ^ Referendums a threat to democracy: Dutch Council of State, NL Times (באנגלית)
  101. ^ Eerste Kamer der Staten-Generaal - Regeling inwerkingtreding van de goedkeuring Associatieovereenkomst tussen de Europese Unie en de Europese Gemeenschap voor Atoomenergie met Oekraïne (34.669), web.archive.org, ‏2017-06-12
  102. ^ У межах 23-го Саміту Україна – ЄС підписано низку документів, зокрема Угоду про Спільний авіаційний простір — Офіційне інтернет-представництво Президента України, web.archive.org, ‏2021-10-12
  103. ^ EUobserver / EU assigns funds and staff to 'Eastern Partnership', web.archive.org, ‏2011-06-05
  104. ^ EUobserver, web.archive.org, ‏2009-03-21
  105. ^ 1 2 EU-Ukraine summit 'unlikely' this year, EUobserver (באנגלית)
  106. ^ European Union - EEAS (European External Action Service) | Ukraine-EU Summit Joint Statement, web.archive.org, ‏2012-03-05
  107. ^ EU criticizes Ukraine's Oct. 28 parliamentary election - Nov. 12, 2012, KyivPost, ‏2012-11-12
  108. ^ Ukraine's Lutsenko jailed for 4 years (updated) - Feb. 27, 2012, KyivPost, ‏2012-02-27
  109. ^ 1 2 EU leaders: Ratification of Association Agreement and DCFTA depends on settlement of Tymoshenko-Lutsenko issue - Jul. 20, 2012, KyivPost, ‏2012-07-20
  110. ^ 1 2 Ukraine's jailed Tymoshenko calls off hunger strike - Nov. 16, 2012, KyivPost, ‏2012-11-16
  111. ^ Worldwide News Ukraine, EU Commissioner: EU, Ukraine May Sign Association Agreement Next Year, www.prnewswire.com (באנגלית)
  112. ^ Füle pours cold water on Ukraine’s EU hopes, www.euractiv.com, ‏2012-11-30 (באנגלית בריטית)
  113. ^ Reform quickly or lose deals, EU tells Ukraine - World Updates | The …, archive.ph, ‏2013-04-13
  114. ^ GRAIN, Three outstanding issues remain in FTA agreement between Ukraine, EU, says Ukrainian PM, www.bilaterals.org (באנגלית)
  115. ^ Ukraine's EU deal: good or bad for the oligarchs? - Public Service Europe, web.archive.org, ‏2013-08-26
  116. ^ RBTH, Interfax, Customs Union may withdraw from FTA with Ukraine if Kiev signs association agreement with EU, Russia Beyond, ‏2013-08-21 (באנגלית אמריקאית)
  117. ^ EU Commissioner Fule expects Rada to pass European integration bills on November 21, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  118. ^ Cox-Kwasniewski mission to continue until Eastern Partnership Summit, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  119. ^ Ukraine has no alternative but European integration - Yanukovych, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  120. ^ Barroso: EU to continue its dialog with Ukraine on principles of mutual respect, transparency and responsibility, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  121. ^ Ukraine still wants historic pact with EU | Oman Observer, web.archive.org, ‏2014-01-25
  122. ^ Pop, Valentina (2015-12-21). "Russia Hits Ukraine With Tariffs Over Imminent Trade Deal With EU". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-02-26.
  123. ^ Norman, Valentina Pop and Laurence (2016-06-09). "Georgia, Kosovo, Ukraine's Visa-Free Access to EU Delayed". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-02-26.
  124. ^ European Hide-and-Seek - Politics - The Ukrainian Week, web.archive.org, ‏2013-01-26
  125. ^ Verkhovna Rada ratifies Visa Facilitation Agreement with EU, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  126. ^ EUobserver.com / Opinion / EU and Ukraine: closer ties despite backsliding?, web.archive.org, ‏2013-03-22
  127. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  128. ^ EU demands more reforms from Ukraine to lift visa barrier | EurActiv, web.archive.org, ‏2013-12-10
  129. ^ Rada adopts all laws needed to implement first phase of action plan on visa liberalization with EU, Interfax-Ukraine (באנגלית)
  130. ^ Rada adopts all laws needed to implement first phase of action plan on visa liberalization with EU, web.archive.org, ‏2014-05-14
  131. ^ EU Visa Free Regime for Ukraine: What needs to be done? (GRAPHICS) - watch on - uatoday.tv, web.archive.org, ‏2015-11-09
  132. ^ Ukraine's EU visa-free deal in jeopardy as reform deadline nears - watch on - uatoday.tv, web.archive.org, ‏2015-10-22
  133. ^ European Commission - PRESS RELEASES - Press release - Commission Progress Report: Ukraine meets criteria for visa liberalisation, web.archive.org, ‏2016-04-19
  134. ^ European Commission - PRESS RELEASES - Press release - European Commission proposes visa-free travel for citizens of Ukraine, web.archive.org, ‏2016-04-24
  135. ^ Poroshenko: Brexit won't prevent EU-Ukraine visa deal | The Parliament Magazine, web.archive.org, ‏2016-06-30
  136. ^ EU puts brake on visa liberalization for now amid immigration fears | Reuters, web.archive.org, ‏2017-10-03
  137. ^ Georgia, Kosovo, Ukraine’s Visa-Free Access to EU Delayed - WSJ, web.archive.org, ‏2017-04-13
  138. ^ Visas: Council agrees its negotiating position on visa liberalisation for Ukraine - Consilium, web.archive.org, ‏2016-11-22
  139. ^ Ukraine citizens to get visa-free travel to EU - BBC News, web.archive.org, ‏2018-04-09
  140. ^ Visas: Council agrees its negotiating position on visa liberalisation for Ukraine, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  141. ^ EU moves forward on Ukraine, Georgia visa-free travel – POLITICO, web.archive.org, ‏2016-12-29
  142. ^ "EU unblocks visa-free travel for Ukraine, Georgia". Reuters (באנגלית). 2016-12-08. נבדק ב-2022-02-26.
  143. ^ MEPs and Council negotiators agree to waive EU visa requirement for Ukrainians | News | European Parliament, www.europarl.europa.eu, ‏2017-02-28 (באנגלית)
  144. ^ Three million Ukrainians can soon visit EU visa-free, web.archive.org, ‏2017-05-17
  145. ^ Ukrainians Celebrate Visa-Free Travel To EU, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  146. ^ EUR-Lex - 32003L0055 - EN, web.archive.org, ‏2018-11-06
  147. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  148. ^ 17th EU-Ukraine summit, Ukraine, 27 April 2015, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  149. ^ EU-Ukraine summit, Brussels, 24 November 2016, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  150. ^ EU-Ukraine Summit, 12-13 July 2017, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  151. ^ EU-Ukraine summit, 9 July 2018, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  152. ^ Zelensky, Juncker set date for Ukraine-EU summit, www.unian.info (באנגלית)
  153. ^ EU-Ukraine summit to be held in Brussels on Oct. 6 – Zelensky, www.ukrinform.net (באנגלית)
  154. ^ Спільна заява за підсумками 23-го Саміту Україна – Європейський Союз — Офіційне інтернет-представництво Президента України, web.archive.org, ‏2021-10-12
  155. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  156. ^ "EU agrees 1.8bn-euro loan to cash-strapped Ukraine". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-05-22. נבדק ב-2022-02-26.
  157. ^ Eastern Partnership summit, 24 November 2017, www.consilium.europa.eu (באנגלית)
  158. ^ Ukraine signals readiness to finalise EU pact, EUobserver (באנגלית)
  159. ^ Poroshenko Bloc, Radical Party and People's Front to enter parliament, latest poll says - Oct. 22, 2014, KyivPost, ‏2014-10-22
  160. ^ 1 2 3 Richard Allen Greene CNN, Ukraine favors Europe over Russia, new CNN poll finds, CNN (באנגלית אמריקאית)
  161. ^ "Ukrainians dream of EU future" (באנגלית בריטית). 2008-01-28. נבדק ב-2022-02-26.
  162. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Ukraine: EU support up again | DW | 03.07.2013, DW.COM (באנגלית בריטית)
  163. ^ Support for joining EU rises one year after Revolution of Dignity – poll, web.archive.org, ‏2015-04-02
  164. ^ EUobserver / Blow to Kiev as Brussels closes door to further enlargement, web.archive.org, ‏2011-06-05
  165. ^ EUobserver / EU unlikely to expand into post-Soviet east in next decade, web.archive.org, ‏2011-03-11
  166. ^ Martin Schulz: The European Parliament endorses the European perspective of Ukraine | KyivPost, web.archive.org, ‏2017-07-11
  167. ^ Georgia can apply for EU membership if it complies with democratic principles, Trend.Az, ‏2014-04-18 (באנגלית)
  168. ^ Угода про асоціацію є початком вступу до ЄС – Ж.Баррозу, Інформаційне агентство Українські Національні Новини (УНН). Всі онлайн новини дня в Україні за сьогодні - найсвіжіші, останні, головні. (באוקראינית)
  169. ^ Єврокомісар: УА – не кінцева мета співробітництва, Інформаційне агентство Українські Національні Новини (УНН). Всі онлайн новини дня в Україні за сьогодні - найсвіжіші, останні, головні. (באוקראינית)
  170. ^ Juncker Says Ukraine Not Likely To Join EU, NATO For 20-25 Years, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  171. ^ Польща і Литва: 2025-2027 роки - “вікно” для вступу України до ЄС, www.eurointegration.com.ua (באוקראינית)
  172. ^ Наступник Меркель оцінив шанси України стати членом ЄС, Слово і Діло (באוקראינית)
  173. ^ Конституційна криза, корупція, олігархи: Європарламент опублікував доповідь по Україні, Слово і Діло (באוקראינית)
  174. ^ As Russia invades, Ukraine makes appeal for EU membership, POLITICO, ‏2022-02-26 (באנגלית אמריקאית)
  175. ^ Ukraine belongs in EU, Commission chief von der Leyen says, POLITICO, ‏2022-02-28 (באנגלית אמריקאית)
  176. ^ Slovakia pushes for ‘special track’ for Ukraine toward joining EU, POLITICO, ‏2022-02-27 (באנגלית אמריקאית)
  177. ^ Reuters (2022-02-28). "Ukrainian president signs formal request to join the European Union". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  178. ^ Zelenskiy Calls For Ukraine's Immediate EU Membership But Bloc Cool On Idea, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  179. ^ Treisman, Rachel (2022-02-28). "Ukraine wants to join the EU. Here's how that would work". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  180. ^ Reuters (2022-03-01). "Hungary supports bid for Ukraine to become EU member, says minister". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-03-02.
  181. ^ Europa Press, Ucrania reclama a España que apoye de forma "explícita" la reivindicación de adhesión a la UE, www.europapress.es, ‏2022-02-28
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Devilsandangels/טיוטה&oldid=33365089"