לדלג לתוכן

סלומה זוראבישווילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלומה זוראבישווילי
Salomé Zourabichvili
זוראבישווילי ב-2018
זוראבישווילי ב-2018
לידה 18 במרץ 1952 (בת 72)
הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Salomé Nino Zourabichvili עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה הדרך הגאורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nicolas Gorjestani (25 ביוני 19811992) עריכת הנתון בוויקינתונים
salome.ge
שרת החוץ של גאורגיה
20 במרץ 200418 באוקטובר 2005
(שנה)
תחת הנשיא מיכאיל סאקשווילי
→ תֶּדוֹ גַ'אפַּארִידזֶה (אנ')
נשיאת גאורגיה ה־5
16 בדצמבר 2018 – מכהנת
(6 שנים)
פרסים והוקרה
  • אבירה בלגיון הצרפתי (2003)
  • אביר במסדר ההצטיינות הלאומי
  • מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין
  • אביר במסדר הכוכב של הסולידריות האיטלקית
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מסדר לה פלייאד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סַלוֹמֶה זוּרַאבִּישׁווִילִיגאורגית: სალომე ზურაბიშვილი, בצרפתית: Salomé Zourabichvili; נולדה ב-18 במרץ 1952) היא פוליטיקאית ודיפלומטית גאורגית-צרפתייה המכהנת כנשיאת גאורגיה מ-2018.[1][2] היא האישה הראשונה בגאורגיה שמכהנת כנשיא גאורגיה ותמלא את התפקיד במשך שש שנים. בעקבות שינויים בחוקת גאורגיה שייכנסו לתוקף בשנת 2024, היא תהיה הנשיאה האחרונה של גאורגיה שנבחרת בבחירות ישירות. החל משנת 2024, הנשיא ימונה על ידי מועצה בוחרת (אנ').

היא הצטרפה לשירות הדיפלומטי הצרפתי בשנות ה-70 של המאה ה-20, והמשיכה בתפקידים דיפלומטיים בכירים במשך שלושה עשורים. בשנים 2003–2004 שימשה כשגרירת צרפת בגאורגיה. בשנת 2004, בהסכמה הדדית בין צרפת וגאורגיה, היא קיבלה אזרחות גאורגית והפכה לשרת החוץ של גאורגיה. במהלך כהונתה במשרד החוץ הגאורגי, היא ניהלה את המשא ומתן להוצאת הכוחות הרוסיים מן האזורים בגאורגיה שאינם נתונים במחלוקת. כן שימשה כמתאמת צוות המומחים בוועדת הסנקציות נגד איראן במועצת הביטחון של האו"ם.

לאחר נפילתו של מיכאיל סאקשווילי מהשלטון בשנת 2006, הקימה זוראבישווילי את מפלגת "הדרך של גאורגיה" (אנ'), שאותה הובילה עד לשנת 2010. בסופו של דבר, היא נבחרה לפרלמנט של גאורגיה בשנת 2016 כעצמאית ופינתה את מושבה בפרלמנט שנתיים לאחר מכן לאחר שהושבעה כנשיאה. במהלך הבחירות לנשיאות גאורגיה ב-2018 (אנ') התמודדה זוראבישווילי כמתמודדת עצמאית ונתמכה בידי מפלגת החלום הגאורגי שהייתה בשלטון. היא ניצחה בבחירות את גריגוֹל וַאשַׁאדזֶה (אנ') שהתמודד מולה.

חייה ותחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוראבישווילי נולדה בפריז, צאצאית לגולים גאורגים, שהיגרו לצרפת בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 כמהגרים פוליטיים עקב הרדיפה הסובייטית באותה תקופה. אביה לוואן זוראבישווילי (גאו') היה מהנדס וכיהן כיו"ר ארגוני התפוצה הגאורגית בפריז. סבא שלו, שהיגר לצרפת אף הוא, היה נִיקוֹ נִיקוֹלַדזֶה (אנ'), סופר, פילוסוף ופובליציסט שהיה סוציאל-דמוקרט גאורגי בולט מסוף המאה ה-19. אמה זיינב קֵדִיָה (גאו') הייתה בתו של ראש שירותי הביטחון של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

במשך שנות מגוריה בצרפת היא למדה בבתי הספר היוקרתיים ביותר במדינה, כגון המוסד הפריזאי ללימודי פוליטיקה. היא החלה את לימודי התואר השני שלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בשנים 19721973, תחת הנחייתו של זביגנייב בז'ז'ינסקי. זוראבישווילי היא בת דודה של הלן קארר ד'אנקוס (אנ'), היסטוריונית צרפתית-גאורגית בולטת, שעמדה בראש האקדמיה הצרפתית. בשנת 1974 נטשה זוראבישווילי את לימודיה והצטרפה לשירות משרד החוץ הצרפתי.

בעלה השני, ג'נרי קאשיה (גאו')‏ (1939-2012), עיתונאי גאורגי, פילוסוף ודיסידנט של האזור הסובייטי, תושב צרפת אף הוא, היה שותף בהוצאה לאור של הירחון הגאורגי "גושגי", אשר קהל קוראיו היו הגולים הגאורגים בצרפת, והיה אף חבר ברדיו "חירות" (Tavisupleba), הסניף של רדיו אירופה החופשית בשפה הגאורגית.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 נטשה זוראבישווילי את לימודיה והצטרפה לשירות משרד החוץ הצרפתי. החלה את הקריירה שלה עם שיבוצה ברומא, האו"ם, בריסל, וושינגטון. הביקור הראשון שלה בגאורגיה היה בשנת 1986, כשסיימה את עבודה בוושינגטון.

זוראבישווילי שימשה כראש החטיבה לעניינים בינלאומיים ואסטרטגיים של המזכירות הלאומית של צרפת, בשנים 2001–2003. בשנת 2003 היא מונתה לשגרירת צרפת בגאורגיה.

המינוי לשרת החוץ הגאורגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא גאורגיה, סאקשוילי, אמר מיד עם היבחרו לנשיאות, כי מטרתו היא למנות אדם הבקיא בנבכי הדיפלומטיה הבינלאומית. הוא בקש מז'אק שיראק, נשיא צרפת, אישור למנות את זוראבישוילי לכהן כשרת החוץ של ממשלתו, על אף כהונתה בו זמנית כשגרירת צרפת בגאורגיה, דבר אשר עלול להביא לניגודי אינטרסים בתפקודה. שיראק ניאות לבקשתו של סאאקשוילי, וכך ב-18 במרץ 2004 נוצר המינוי, אשר בעקבותיו זוראבישוילי הייתה לאזרח הראשון של גאורגיה בעל שתי אזרחויות מקבילות.

זורבישווילי הוחלפה בתפקידה על ידי ראש הממשלה הגאורגית, זוראב נור'אידלי ב-19 באוקטובר 2005, לאחר סדרת ויכוחים עם חברי הפרלמנט. כמו כן, נמתחה עליה ביקורת מצד שורה של שגרירים. זמן קצר לפני הדחתה מתפקידה, הכריזה זוראבישווילי על חזרה לשורות משרד החוץ הצרפתי, שהמשיך לשלם את משכורתה בתקופת היותה שרה, והכריזה כי היא תישאר בגאורגיה כדי להשתלב בפוליטיקה.

הקמת מפלגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2005 זוראבישווילי ייסדה את הארגון שנקרא "התנועה של סלומה זוראבישווילי". בינואר 2006 הכריזה על הקמת מפלגה חדשה בשם הדרך הגאורגית, שנרשמה כדין ב-11 במרץ 2006.

למרות שזוראבישווילי נהנתה ממוניטין רב בגאורגיה, היא לא הצליחה לייצב את עצמה בשדה הפוליטי. בבחירות למועצת העיר טביליסי, שנערכו ב-5 באוקטובר 2006 רק כ־3% בחרו במפלגתה.

במהלך הבחירות לנשיא גאורגיה ב-2008 (אנ') הביעה זוראבישווילי תמיכה, יחד עם פוליטיקאים רבים מהאופוזיציה, בייסוד מונרכיה חוקתית בראשות שושלת בגרטיוני שהקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה (אנ')[3] איליה השני (אנ') דוגל בייסודה.

נשיאות גאורגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 זכתה כמועמדת עצמאית בבחירות לנשיאות גאורגיה, והיא האישה הראשונה בתפקיד. בבחירות נעזרה במנהלי הקמפיינים הישראלים משה קלוגהפט וספי שקד. בריאיון לטלוויזיה המקומית שנערך לאחר הבחירות התבטא מיכאיל סאקשווילי, שעומד בראש מפלגה אחרת ונשיא גאורגיה לשעבר, כי זוראבישווילי מתחזקת כי יש לצידה "יועץ יהודי". לאחר הסערה שדבריו חוללו, התנצל על הדברים.[1][2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלומה זוראבישווילי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 עמית ולדמן, ‏לראשונה: אישה נשיאה בגאורגיה, באתר ‏מאקו‏, 29 בנובמבר 2018
  2. ^ 1 2 אריאל כהנא, סלומה זורבהשווילי: היועצים הישראלים גרמו למהפך בגאורגיה, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2018
  3. ^ הקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה (אנ') הוא תוארם של ראשי הכנסייה הגאורגית מאז שנת 1010.


הקודם:
מיריילה מוסו (Mireille Musso)
שגרירת צרפת בגאורגיה

2003-2004

הבא:
פיליפ לפורט (Philippe Lefort)
הקודם:
תֶּדוֹ גַ'אפַּארִידזֶה (אנ')
שרת החוץ של גאורגיה

2004-2005

הבא:
גלה בז'ואשווילי
הקודם:
גיורגי מרגוולשווילי
נשיאת גאורגיה

2018

הבא:
מכהנת