משתמש:קפדניקו/מספר האותיות בתורה
סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3). לאחר מכן בתקופת המסורה (בין המאה ה-5 ל-10), הייתה ספירת המילים והאותיות אחת הפעולות העיקריות שנעשו בכדי לקבוע נוסח אחיד של המקרא ולאבטח אותו משיבושים. בתלמוד הבבלי[1] נאמר כי משפחות ה"סופרים" המוזכרות במקרא[2] נקראו כך על שם עיסוקם בספירת האותיות והמילים בתורה.
על פי הנוסח המצוי בידינו, בתנ"ך ישנם בקירוב: 23,204 פסוקים, 306,757 מילים, ו-1,202,972 אותיות. מתוכם בחמישה חומשי תורה: 5,845 פסוקים, 79,975 מילים, ו-304,805 אותיות.[3] בספרות היהודית התפרסמו במשך הדורות סטטיסטיקות שונות של התנ"ך, רובן לא תואמות לנתונים שלפנינו.
בתלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]התלמוד[1] מביא מסורת על מספר הפסוקים בחמישה חומשי תורה, בתהילים, ובדברי הימים, וכן על מיקום חצי התורה והתהילים, אך מוסיף כי אנו לא בקיאים בחסירות ויתירות ובחלוקת הפסוקים,[4] ואם נבדוק זאת ייתכן שנמצא נתונים שונים.[5]
הנתונים המובאים בתלמוד:
- בחמישה חומשי תורה יש 8,888 פסוקים[6] (לגירסאות אחרות - 5,848 או 5,888). בתהילים שמונה פסוקים יותר, ובדברי הימים שמונה פסוקים פחות.
- האות ו של המילה "גחון"[7] היא האות האמצעית בתורה.
- המילים "דרש דרש"[8] הם המילים האמצעיות בתורה.
- הפסוק "והתגלח"[9] הפסוק האמצעי בתורה.
- האות ע של המילה "מיער"[10] היא האות האמצעית בתהילים.
- הפסוק "והוא רחום יכפר עון"[11] הוא הפסוק האמצעי בתהילים.
כל הנתונים המובאים בתלמוד אינם תואמים לספירה על פי נוסחאות התנ"ך שבידינו. לפי הנוסח שבידינו בתורה ישנם 5,845 פסוקים, בתהילים - 2,527, ובדברי הימים - 1,765. האות ו' של "גחון" נמצאת כ-4,834 אותיות לאחר האות האמצעית, המילה האמצעית בתורה היא "המזבח",[12] הפסוק האמצעי בתורה הוא "וישם עליו החושן".[13]
הסברים לדברי התלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב האי גאון[14] נשאל על ההפרש בין מספר הפסוקים שלפנינו למספר הפסוקים המוזכר בתלמוד, והשיב ששמע מפי "חכמים הראשונים" שהברייתא מציינת את המספר לפי ספר תורה שמצאו בירושלים[15] שמספר הפסוקים בו היה שונה מספר התורה המקובל. ההסבר על שינוים בחלוקת הפסוקים עדיין אינו מיישב את ההפרשים בציון חצי הספר. עם זאת רבנים וחוקרים רבים ניסו ליישב את דברי הגמרא עם הנוסח הקיים בידינו.
הסבר מחודש לדברי התלמוד הציע הרב פנחס זלמן סגל הורוויץ[16] לפי הסברו של הרב הורוויץ כוונת התלמוד היא לציין את מקום אמצע המילים הכפולות שבתורה, בתורה ישנן 89 הופעות של מילים החוזרות על עצמם ברצף,[17] המילים "דרש דרש" הם הפעם האמצעית (ה-45) שמופיעה מילה כפולה.
גם לו' של גחון נמצא הסבר דומה, הרב יצחק זילבר והרב ראובן מרגליות פירשו שכוונת התלמוד לסמן את מיקום חצי האותיות המשונות שבתורה; האות ו של "גחון" נכתבת על פי המסורת גדולה מן הרגיל, לפי השיטה הרווחת יש בתורה מלבדה 16 אותיות משונות - שמונה מהן לפניה ושמונה לאחריה.[17] לשיטה אחרת יש 32 אותיות משונות נוספות בתורה, 16 לפניה ו-16 לאחריה. גם האות ע' של "יער" היא האות המשונה האמצעית בספר תהילים. לעומת זאת יש שהבינו כי הסיבה לכתיבת האות ו' של גחון בצורה משונה היא כדי לסמן את חצי התורה,[18] לדבריהם הסבר זה לא ייתכן.
למספר הפסוקים הוצע פירוש מחודש בספר "קנמן בשם" של הרב יהודה אפשטיין בשם ספר "כתר תורה",[19] לדבריהם המספר 5,888[20] כולל את מספר הפסוקים בתורה יחד עם פסוקים מהתורה שנכתבו שוב במקומות אחרים בתנ"ך; בספר תהילים ישנם 35 פסוקים שכבר נכתבו בתורה באותן המילים בדיוק, ובספר דברי הימים שמונה נוספים, יחד עם 5,845 הפסוקים שבתורה הם 5,888. כוונת התלמוד "חסר מהם ספר תהילים שמונה" היא שעם הפסוקים שבספר תהילים עדיין חסרים שמונה פסוקים, ו"יתר עליהם דברי הימים שמונה" - כלומר שמונת הפסוקים שבדברי הימים משלימים את החשבון.
במסורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באכלה ואכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקובץ המסורה אכלה ואכלה המתוארך למאה ה-9 מופיעה מסורת מבבל הקובעת כי מספר הפסוקים בתנ"ך הוא 22,747:
המסורת הזו שמסר דוסא בן אלעזר בנו של ר' אפסי שקיבל מר' יהודה הבבלי שקיבל משמעון אביו ושמעון אביו קבל מרב אדא ורב אדא היה באותה שעה אדם גדול במקרא שקבל מרב המנונה שהוציאה בנהרדעי ורב המנונה ורב אדא קבלו שניהם מנקי שגלה מארץ ישראל לבבל שהגלהו רופס שלא תהא תורה בארץ ישראל, ושכמו את התורה ואת הנביאים ואת הכתובים עשרים וארבעה ספרים שלא טעו ושלא שגו, פסוקים שתי רבואות ושני (אלפי) אלפים ושבע מאות וארבעים ושבעה לא פחות ולא יותר
— אכלה ואכלה לפי כתב יד האלה
ההבדלים בחלוקת הפסוקים בין המסורה הטברנית עליה מבוסס המקרא שלפנינו לבין המסורה הבבלית עליה מבוססת קביעה זו אינם מצדיקים הפרש גדול כל כך (457), ומסתבר כי היא מבוססת על נוסח אחר של המקרא.[21] בנוסח אחר של המסורה מצוין מספר הפסוקים 23,207.[22]
סימנים בסופי הפרשיות והספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהדורות הדפוס של התנ"ך ובחלק מכתבי היד מופיעות בסוף כל פרשה או ספר, הערות המציינות את מספר הפסוקים וסטטיסטיקות נוספות. בהערות אלו מצוין גם סימן גימטרי למספר, בדרך כלל שם אדם, שם מקום, או מילה מהפרשה. ההערות המופיעות בדפוסים הנפוצים הם על פי מהדורת מקראות גדולות שנדפסה בונציה בשנת ה'רפ"ה - ה'רפ"ו, הערות אלו מבוססות בחלקן על הערות שכתבו בעלי המסורה הטברנית לאחר חתימת התלמוד,[23][24] אך הוכנסו בהן שינויים מאוחרים.[25] בספר החילופים שנכתב במאה ה-11, ובספר "קרית ספר" של המאירי מסוף המאה ה-13, קיימות רשימות דומות. בחלק מהמקומות הנתונים לא שווים לנתונים הקיימים בידינו.
| פרשה | מספר פסוקים | סימן בגימטריה |
|---|---|---|
| פרשת בראשית | 146 | אמציה, יחזקיהו |
| פרשת נח | 153 | בצלאל, אבי יסכה לוט |
| פרשת לך לך | 126 | נמלו, מכנדיב |
| פרשת וירא | 147 | אמנון |
| פרשת חיי שרה | 105 | יהוידע |
| פרשת תולדות | 106 | עלו |
| פרשת ויצא | 148 | חלקי, מחנים |
| פרשת וישלח | 154[26] | קליטה |
| פרשת וישב | 112 | יבק |
| פרשת מקץ[27] | 146 | יחזקיהו, אמציה |
| פרשת ויגש | 106 | יהללאל |
| פרשת ויחי | 85 | פה (אל פה) |
| ספר בראשית | 1534 | א'ך' לד' |
| פרשת שמות | 124 | ויקח, מעדי |
| פרשת וארא | 121 | גיבעול, יעיאל |
| פרשת בא | 105[28] | ימנה |
| פרשת בשלח | 116 | יד אמונה, סנאה |
| פרשת יתרו | 72[29] | יונדב |
| פרשת משפטים | 118 | עזיאל, חנני |
| פרשת תרומה | 96 | יעיו, סלו |
| פרשת תצוה | 101 | מיכאל |
| פרשת כי תשא | 139 | חננאל |
| פרשת ויקהל | 122 | סנואה |
| פרשת פקודי | 92 | -[30] |
| ספר שמות | 1209[31] | א'רט' |
| פרשת ויקרא | 111 | דעואל, ציוה |
| פרשת צו | 96[32] | צו |
| פרשת שמיני | 91 | עבדיה |
| פרשת תזריע | 67 | בניה |
| פרשת מצורע | 90 | עידו |
| פרשת אחרי מות | 80 | כי כל, עדו |
| פרשת קדושים | 64 | ונגה, מי זהב |
| פרשת אמור | 124 | עוזיאל |
| פרשת בהר | 57 | חטיל, לאחוזה |
| פרשת בחוקותי | 78 | עזא |
| ספר ויקרא | 859 | נטף |
| פרשת במדבר | 159 | חלקיהו |
| פרשת נשא | 176 | עמוס, עמינדב |
| פרשת בהעלותך | 136 | מהללאל |
| פרשת שלח | 119 | פלט |
| פרשת קורח | 95 | דניאל |
| פרשת חוקת | 87 | למידבא, ימואל, עזי |
| פרשת בלק | 104 | מנוח |
| פרשת פנחס | 168 | לחלק, ואלי פלהו |
| פרשת מטות | 112 | בקי, יקב, עיבל |
| פרשת מסעי | 132 | מחלה חולה |
| ספר במדבר | 1288 | א'רפח |
| פרשת דברים | 105 | מלכיה |
| פרשת ואתחנן | 118[33] | עזיאל |
| פרשת עקב | 111 | איק, יעלא |
| פרשת ראה | 126 | פליאה |
| פרשת שופטים | 97 | סלוא |
| פרשת כי תצא | 110 | עלי |
| פרשת כי תבוא | 122 | לעבדיו |
| פרשת ניצבים | 40 | לבבו |
| פרשת וילך | 70[34] | אדניה |
| פרשת האזינו | 52 | כלב |
| פרשת וזאת הברכה | 41 | גאואל, אלי |
| ספר דברים | 955[35] | הנץ |
| סך הכל[36] | 5,845 | ואור ה'ח'מה' |
יש שישים ריבוא אותיות לתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות הקבלה[37] רווח משפט המבוסס על דברי הזוהר[38] לפיו: יש שישים ריבוא אותיות לתורה. שישים ריבוא האותיות מסמלות את השורשים ל-600,000 נשמות היהודים.[39] משפט זה נרמז בראשי התיבות ישרא"ל. במהלך הדורות נאמרו מספר הסברים ליישוב הדברים עם המציאות.
בעל חסד לאברהם[40] הציע לספור את האותיות עם המילוי, אך לפי חשבון זה המספר יהיה גבוה בהרבה מ-600,000.[41] נכדו החיד"א הציע[42] להוסיף את התנועות הנקראות ואינן כתובות, או כתובות בכתיב חסר, יש שהציעו לספור את האותיות המורכבות מכמה חלקים (למשל האות מ' מורכבת מ-כ' ו-ו') כאותיות נפרדות,[43] בעל פני יהושע הציע לחשב גם את אותיות התרגום,[44] הצעות נוספות הם לחשב את המרווחים או התגים.
שיטת ועבד הלוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1910 הוציא הרב יחיאל הורוויץ ספר בשם "ועבד הלוי" בו הוא מציע שיטה לחשבון מדויק של שישים ריבוא האותיות. השיטה מבוססת על דברי הרמ"ע מפאנו[45] לפיהם אותיות התורה הידועות לנו הן שארית של האותיות שפרחו ממנה בעת שבירת לוחות הברית, על פי שיטה זו המילוי של כל אות הוא ההשלמה שלה ולכן יש לספור את המילוי בלבד (האות א נספרת כ-ל ף וכן הלאה), אך באותיות מנצפ"ך יש לספור את האות עצמה בנוסף למילוי, בחישוב זה הגיע בעל "ועבד הלוי" למספר 599,988 עליו הוסיף 12 כנגד שבטי ישראל והמילוי של אותיות מנצפ"ך, ובכך הגיע החשבון לשישים ריבוא בדיוק. ב-2001 גילה ד"ר משה כץ בספירה ממוחשבת חסר של 41 אותיות לחשבון, הוא הציע להוסיף את 53 האותיות המשונות והמנוקדות במקום להוסיף את 12 השבטים ובכך להצדיק את החשבון.[46]
אגדת רב סעדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגדה ידועה על ספירת האותיות בתורה, מספרת על "רב סעדיה"[47] ששאל חייט "כמה תפירות תפרת היום?", החייט, כמנהגם של יהודים ענה בשאלה "כמה אותיות יש בתורה?". רב סעדיה לראשונה בחייו לא ידע תשובה על שאלה שנשאל, והצטער מאוד על כך. הוא השביע מלאך, והמלאך גילה לו את מספר האותיות. לאחר מכן כתב שיר בו ציין כמה פעמים מופיעה כל אחת מכ"ב האותיות בתורה. הרב יוסף שלמה דלמדיגו הביא את השיר בספרו,[48] לפי סיכום האותיות בשיר עולה סכום של 792,077 אותיות, מספר שבחישוב שטחי אפשר להיווכח כי אינו נכון.[49]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, שמעתין גיליון 24 ה'תש"ל, עמודים 8 - 21
- אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, (מאמר המשך), שמעתין גיליון 65, עמודים 5 - 28
- הרב יצחק יוסף זילבר, בעניין מספר הפסוקים התיבות והאותיות בתורה, מוריה אלול ה'תשנ"ח עמודים צג - צח. לקריאה מקוונת באתר תורת אמת
- מרדכי ליב קצנלבוגן, רישומי המסורה בסופי פרשיות התורה וספרי התנ"ך, בתוך סיני קכו - קכז, ירושלים ה'תשס"א. לקריאה באתר אוצר החכמה (חלק מהעמודים זמינים למנויים בלבד)
- פנחס פינפער, מסורת התורה והנביאים, וילנא ה'תרס"ו, באתר אוצר החכמה (חלק מהעמודים זמינים למנויים בלבד)
- רבי מנחם המאירי, קרית ספר חלק ב', באתר היברובוקס
- אהרן ארנד, הסימנים של מנייני הפסוקים שבפרשות התורה, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר עמודים 157 - 171
- הרב חנוך ארנטרוי, מאמר על מספר המילים בתורה, פורסם ב-jüdisch literarischen gesellschaft כרך VI, פרנקפורט 1909 (בגרמנית)
שישים ריבוא אותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
- אברהם מייזלס, יש ששים רבוא אותיות לתורה, אור ישראל ה' , ה'תשנ"ז, עמודים קמז - קנד
- אהרן שפירא, שישים ריבוא אותיות, דברי שלום ואמת ה'תשנ"ג עמודים פז - צה
- יחיאל הורויץ, ועבד הלוי, מונקאטש ה'תר"ע, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת ספרי התנ"ך עם נתונים על מספר הפסוקים, המילים והאותיות באתר מקראות גדולות הכתר.
- סטטיסטיקה בתורה באתר פרשת שבוע.
- מספר אותיות התורה ואמצע התורה, באתר נפלא אות.
- הרב יצחק יוסף זילבר, איפה חצאי האותיות של התורה חלק א' חלק ב' חלק ג' חלק ד'
- שלמה אפשטיין, ברנרד דיקמן, ויונה וילמוסקי, מאמר על סטטיסטיקות בתנ"ך (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל', עמוד א'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"ה
- ^ חלק מהנתונים - על פי תוכנת פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.
- ^ לדוגמא מציין התלמוד כי לפי מסורת מסוימת, את הפסוק ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה”(ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ט') חילקו לשלושה פסוקים.
- ^ אמנם יש שהסבירו את כוונת הגמרא, שרק רב יוסף לא היה יכול למנות, כיון שהיה עיוור. (הרב ראובן מרגליות, המקרא והמסורה עמוד יד'.)
- ^ כך גרסו: המאירי שם, מהדורא בתרא למהרש"א על מסכת עירובין דף כא, וכן מוכח בתוספות ישנים על המקום.
- ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ב
- ^ ספר ויקרא, פרק י', פסוק ט"ז
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק ל"ג
- ^ ספר תהילים, פרק פ', פסוק י"ד
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק ל"ח
- ^ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק כ"ח
- ^ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק ח'
- ^ אוצר הגאונים מסכת קידושין עמוד 84
- ^ כמובא במסכת סופרים ו,ד.
- ^ אהבת תורה,קראקא תרס"ה, ד' א'
- ^ 1 2 ראו רשימה במאמרו של אברהם קורמן ב"שמעתין" 65.
- ^ הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב חלק ה' קונטרס תורה מן השמים.
- ^ קנמן בשם על מסכת קידושין
- ^ לפי הגירסא בש"ס וילנא.
- ^ יוסף עופר ואלכסנדר לובוצקי, המסורה למקרא כנוהל תיקון שגיאות
- ^ מסורת התורה והנביאים מאת פסח פינפער, וילנא ה'תרס"ו עמוד 13.
- ^ אליהו בחור מסורת המסורת הקדמה שלישית.
- ^ מסורת התורה והנביאים מאת פסח פינפער, וילנא ה'תרס"ו עמוד 13 בשם רב נטרונאי גאון
- ^ בסוף החומשים מוזכר מספר הפרקים, על פי החלוקה שנקבעה בתחילת המאה ה-13.
- ^ לפנינו 153
- ^ בפרשת מקץ צוין גם מספר המילים: 2,025 (לפנינו:2,022), אולי כדי להבדילה מפרשת בראשית שבה מספר פסוקים וסימן זהים. בספרי החסידות הסבירו את התוספת בכך שבשבוע פרשת מקץ חל חג החנוכה; 2,000 שווה בגימטריה 8 פעמים נר כנגד שמונת הנרות שבחג, ו-25 הוא כה בכסלו, התאריך בו מתחיל החג. (בני יששכר לחנוכה מאמר יג')
- ^ לפנינו 106
- ^ לפנינו 75
- ^ ב'קרית ספר' וב'ספר החילופים': "עזיה". באחד מכתבי היד: "יאהלום". באחד הדפוסים: "אצא". על חיסרון הסימן לפרשת פקודי, ראו יעקב חיים סופר, בעניין סך פסוקי פרשת פקודי והמסתעף, בית אהרן וישראל צה' עמוד קיז', צב' פסוקים "עזיה" סימן במוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת פקודי גיליון 25 ה'תשע"ד
- ^ לפנינו - 1210, לפי טעם עליון - 1207
- ^ לפנינו 97
- ^ לפנינו 122
- ^ המספר מתייחס ל'ניצבים' ו'וילך' יחד. בוילך לבד - 30.
- ^ לפנינו - 956. לפי הטעם העליון - 953
- ^ החישוב הכולל הוא ממקור שונה ואינו מתאים לסיכום סך הפסוקים המצוין לכל פרשה.
- ^ מגלה עמוקות על ואתחנן אופן קפו' ועוד.
- ^ זוהר חדש על שיר השירים. "סלקין אתוון לשתין רבוא"
- ^ מספר היהודים שיצאו ממצרים על פי המקרא הוא 603,550. נהוג לעגל את המספר ל-600,000. על פי הקבלה 600,000 הנשמות הם נשמות 'שרשיות' שיכולות להתחלק גם למספר גדול יותר של בני אדם. (שער הגלגולים פרק לה'.)
- ^ אברהם אזולאי, חסד לאברהם מעיין ב' נהר יא'.
- ^ יש שהבינו כי לפי דבריו אין הכוונה לאותיות הכתובות בתורה, אלא שאם נחשב את המילוי של 22 האותיות ואת המילוי של המילוי וכן הלאה, נוכל להגיע ל-600,000.
- ^ מדבר קדמות מערכת י' אות ו'.
- ^ הרב מרדכי יפה, לבוש אורח חיים סימן לו'.
- ^ פני יהושע על מסכת קידושין דף ל.
- ^ עשרה מאמרות מאמר הנפש חלק ג' פרקים ה - ו.
- ^ ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
- ^ יש שהבינו כי הכוונה לרב סעדיה גאון, ויש שייחסו את האגדה לרב סעדיה בנו של רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות. ראו שם הגדולים מערכת גדולים אות ס' בערך רב סעדיה גאון, ואנציקלופדיה אוצר ישראל ערך "אותיות".
- ^ יוסף שלמה דלמדיגו, נובלות חכמה דף קצ"ז.
- ^ הרב יאיר בכרך בשו"ת חוות יאיר סימן רל"ה.
[[קטגוריה:תחומים בסטטיסטיקה]] [[קטגוריה:תנ"ך]]