משתמש:ישרון/היסטוריה של מכבי תל אביב (כדורגל)

סמל מכבי במהלך העשור השני של המאה העשרים

ההיסטוריה של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב מתחילה בשנת 1906 עת הוקמה ביפו אגודת מתעמלים עברית ראשונה תחת השלטון הטורקי. בשנות העשרים, תחת המנדט הבריטי, החלה קבוצת הכדורגל של האגודה להשתתף בתחרויות הכדורגל שהתארגנו בארץ ישראל. מכבי תל אביב לקחה חלק בכל עונותיה של הליגה הראשונה בארץ ישראל מאז נוסדה ב-1931 ומעולם לא ירדה לליגת משנה. לקבוצה מספר הזכיות הגדול ביותר בתארים הבכירים במפעלים בישראל והיא זכתה בעשרים אליפויות ועשרים ושניים גביעים.

למכבי תל אביב גם היסטוריה ארוכה של משחקים בינלאומיים, תחילתם במשחקי ידידות ובמסעות משחקים. בשנים 1967 - 1971 שיחקו האלופות ישראליות בליגת האלופות האסיאתית, מכבי תל אביב השתתפה בה פעמיים, בשנים 1969 ו-1971, וזכתה בשתיהן. לאחר שההתאחדות לכדורגל בישראל החלה להשתייך לאופ"א הייתה מכבי תל אביב הראשונה בישראל לשחק במוקדמות ליגת האלופות ב-1992. ב-2004 העפילה לראשונה לשלב הבתים של ליגת האלופות וב-2014 הגיעה לראשונה לשלב הנוק-אאוט של הליגה האירופית.

הקמה: תחת שלטון טורקי (1906 — 1917)

שחקני מכבי תל אביב דוד תדהר, יהודה חצרוני ויוסף יקותיאלי, 1913

מועדון הספורט העברי הראשון בארץ ישראל, "אגודת המתעמלים היהודים - ראשון לציון-יפו", נוסד ביוזמתו של ד"ר ליאו כהן ובסיועו של יחזקאל חנקין בטקס בבית דיזנגוף בחג הסוכות באוקטובר 1906. כהן, שהשתתף באחדים מהקונגרסים הציוניים העולמיים, הושפע מרעיון יהדות השרירים של מכס נורדאו, והקמת האגודה בעירו הייתה חלק מתהליך עולמי של הקמת אגודות ספורט יהודיות ברחבי העולם. עם היווסדה ישבה האגודה בשכונת נווה שלום וב-1907 עברה לבית הספר לבנות בנווה צדק. מותו הפתאומי של כהן ב-1908 הוביל לדעיכה של האגודה, אך ב-1909 החלו לנהל את האגודה צבי נשרי והמעמל הראשי משה דנין. נשרי היה אז מורה להתעמלות בגימנסיה הרצליה ופעיל באגודה וכעת מונה לעמוד בראשה. תחת השניים התרחבה האגודה לתל אביב. באמצעות קשר שנוצר בין האגודה העברית החדשה למכבי קונסטנטינופול, שבנוסף הקימה גם סניף בירושלים, קיבלה האגודה סיוע כלכלי וניהולי ממכבי קונסטנטינופול שהוביל להצטרפות לתנועת מכבי האירופית, וב-1912 אגודת המתעמלים הוסיפה לשמה את המילה "מכבי".

חברי האגודה היפואית עסקו באתלטיקה, בהרמת משקולות ובכדורגל. גם הכדורגלנים נקראו מתעמלים והכדורגל לא היה אלא אחת מדרכי ההתעמלות שלהם. האגודה לא שילמה לספורטאים שפעלו בה, אלא להפך: כל חבר באגודה שילם 3.5 גרוש מדי חודש. בשנים 1912 ו-1913 הלכה והתארגנה מחלקת הכדורגל של האגודה, ובראשה עמדו שני האחים הכדורגלנים עמנואל וראובן גור-אריה שהגיעו לארץ ישראל ב-1913 ממולדתם אלג'יר בה היה הכדורגל ותיק ומקצועי יותר מבישראל והנהיגו אימוני כדורגל בקבוצה. על פי הוראת השלטונות הטורקיים בארץ ישראל חויבה האגודה לשלב במדיה את הצבע האדום ומדי הקבוצה כללו חולצות לבנות בעלות צווארון אדום שהגיעו ממכבי קונסטנטינופול, בהמשך הוחלפו המדים לפסים אדומים וירוקים על רקע לבן עד שאומצו חולצות הפסים הכחולים-לבנים, צבעי הדגל הציוני. מדים אלו הגיעו למכבי תל אביב ב-1913 ביוזמתו של דוד תדהר, שחקן צעיר בקבוצה, והפכו לצבעי הקבוצה בשלושים השנים הבאות. בשנת 1915 פעלה במסגרת אגודת "מכבי" קבוצת הכדורגל "איילה", אך לא ברור אם מדובר בשם שניתן למחלקת הכדורגל של האגודה או על קבוצת כדורגל נוספת.

בשנים הראשונות לא הייתה בארץ ישראל ליגת כדורגל מסודרת והיריבים למשחקי קבוצת הכדורגל של האגודה, שהתקיימו על מגרשי חול, היו בעיקר קבוצות ערביות מיפו וקבוצות מלחים אירופאיות שספינותיהם עגנו ביפו. מי שארגן את משחקה הראשון של מכבי תל אביב נגד מלחים זרים היה מוסטפא כמאל אטאטורק, שהיה גם חובב כדורגל ואוהד בשיקטאש, כשהגיע לארץ על סיפונה של אונייה צרפתית, במשחק זה ניצחו שחקני מכבי תל אביב את קבוצת המלחים הצרפתים 3-0. ב-1915 ארגן אטאטורק משחק נוסף, הפעם משחק ראווה נגד נבחרת הסולטאן. המשחק נערך ביפו והסתיים בתיקו 2:2 כשאת שער השוויון של הטורקים כבש אתאטורק עצמו. מכבי תל אביב שמרה על קשר ידידותי עם הצבא הטורקי וקיימה מספר משחקים נגד קבוצות שונות של חיילים טורקיים, רובם הסתיימו בתיקו כדי לא להרגיז את החיילים הטורקיים ולהסתכן במעצרים.

אגודות ספורט וקבוצות כדורגל עבריות החלו לקום ברחבי היישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-20, ומכבי תל אביב פגשה אותן כיריבות במשחקי ידידות חגיגיים אשר משכו עניין רב בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. בשנים 1912—1916 הפעילה הגימנסיה הרצליה קבוצת כדורגל משלה בתל אביב ושחקניה היו מהטובים בארץ. ב-1913, במסגרת חגיגות העיר רחובות, פגשה קבוצת הכדורגל של הגימנסיה את מכבי תל אביב לצמד משחקים. המשחק הראשון התקיים בפסח 1913 והסתיים בתיקו 0:0 לעיני 1,500 צופים, בגומלין, שהתקיים בל"ג בעומר, הוכפל מספר הצופים והוא הסתיים בניצחון הגימנסיה 0:1 משער של יהושע גולדברג שנחשב לכדורגלן העברי הטוב ביותר באותה תקופה. מאוחר יותר הצטרף גולדברג למכבי תל אביב ומונה לקפטן הקבוצה, כשיחד איתו עברו עוד חמישה משחקני הגימנסיה. במשחק אחר, בפתח תקווה, אליו הגיעו מרבית תושבי המושבה, ניצחה מכבי תל אביב את מכבי פתח תקווה 2:0.

תחת המנדט הבריטי

טרם הקמת ההתאחדות לכדורגל (1917 — 1928)

ב-1917 נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, תל אביב פונתה מתושביה ומשהחל הגיוס לגדודים העבריים נעצרו משחקי הכדורגל בארץ ישראל ושחקני מכבי תל אביב התגייסו לגדודים וירדו למצרים. באותה תקופה שבו תושבי תל אביב לעירם והאגודה, וקבוצת הכדורגל בתוכה, שבה לתפקד תחת ניהולו של דוד תדהר, בעבר ספורטאי וכדורגלן בקבוצה. תדהר היה הראשון לגבות כסף מהקהל שבא לצפות במשחקי הקבוצה, ויחד עם יהושע אלוף ואפרים רובינשטיין הוביל להתגבשות קבוצת הכדורגל כמחלקה נפרדת בתוך האגודה.

לומק במדי מכבי תל אביב

ב-1920 תם השלטון הצבאי והחל ממשל אזרחי בריטי בארץ ישראל (באופן רשמי החל המנדט הבריטי רק ב-1922). שלטונם של בני בריטניה, מולדת הכדורגל, הביא לפיתוח ענף הכדורגל בארץ ישראל. החיילים הבריטים החזיקו קבוצות כדורגל משלהן ושיחקו לעתים קרובות מול קבוצות ישראליות, הבריטים הכירו לתושבי ארץ ישראל סגנון משחק פיזי ואגרסיבי שלא היה נפוץ באזור. אל מכבי תל אביב הצטרף שמעון לאומי "לומק" שעלה ארצה מווינה, בה שיחק בקבוצת הכח וינה. לאומי נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר בארץ ישראל בשנות ה-20, ואחד ממייסדי הכדורגל הישראלי בראשית דרכו. לאומי קיבל לידיו במקביל גם את אימון הקבוצה, הגדיל את מספר האימונים והנחיל שיטות עבודה אותן הכיר בהכח וינה.

במקביל למשחקי הידידות הרבים בהם שיחקה הקבוצה, התקבלה הקבוצה לגביע ארץ ישראל שייסדו הבריטים. מכבי תל אביב הייתה הקבוצה העברית הראשונה לשחק בגביע, בזכות רמת משחקה הגבוהה יחסית ליתר הקבוצות היהודיות באותה תקופה. משחקה הראשון של מכבי תל אביב היה נגד נבחרת בית החולים הבריטי בסרפנד בה שיחקו כדורגלנים מקצועיים מאנגליה וסקוטלנד. המשחק הראשון שנערך בסרפנד הסתיים בתיקו 2:2. בגומלין שנערך בתל אביב הובילה מכבי 1:3, אך השופט שהיה קצין מירושלים, החל להתנכל למכבי תל אביב, לטענתם, והרחיק את כדורגלן הקבוצה מילו שמורק בטענת דיבורים בלתי ספורטיביים. הבריטים הצליחו לכבוש שלושה שערים ולהוביל 4:3 אך שער שוויון של שי גרזובסקי בדקה האחרונה שלח את הקבוצות למשחק נוסף. לצד אלפי חיילים בריטיים, נכחו במשחק זה מעט ישראלים ואלה טוענים שגם בו התערב השופט הבריטי באופן שאינו הגון, ווידא את ניצחונה של קבוצת בית החולים. באופן רשמי הסתיים המשחק בניצחון 2:9 לבית החולים.

ב-1924 הגיעה לתל אביב הכח וינה של בלה גוטמן למשחק ראווה נגד מכבי. הכח וינה ניצחה בלי קושי 1:5. כשאת שער הכבוד לזכות מכבי תל אביב הבקיע שמעון לאומי כשההגנה האורחת מניחה לו לכבוש. הכוח חזרה לארץ בינואר 1925, והפעם ניצחה את מכבי תל אביב בתוצאה הגבוהה 2:9. ב-1924 וב-1925 זכתה מכבי תל אביב בגביע "מגן שמשון" גביע עברי שהקימה אגודת מכבי כאלטרנטיבה לגביע ארץ ישראל הבריטי. באוגוסט אותה שנה יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים באוסטריה, בצ'כיה ובפולין, במהלך המסע שיחקה מול עשרות קבוצות, רובן יהודיות. בווינה היא הפסידה להכח וינה 5:1, וניצחה את מכבי וינה 2:5 ואת הגיבור וינה 2:3. בוורשה ניצחה מכבי תל אביב את מכבי ורשה פעמיים: 1:3 ו-2:3.

גביעים ראשונים (1928 — 1934)

ב-1928 נמסר ארגון משחקי גביע ארץ ישראל לידי ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל שקמה בשנה זו, ומאז מרבית הקבוצות המשתתפות במפעל הן עבריות. בשנה הראשונה לקיום הגביע הפסידה מכבי תל אביב 3:2 למכבי חשמונאי ירושלים ברבע הגמר שהתקיים בירושלים. בעקבות ההפסד המפתיע נערכו שינויים בקבוצה, ומקומם של השחקנים הוותיקים ניתן לשחקנים צעירים^{[דרושה הבהרה]}. בגביע בשנה הבאה, 1929 נצחה מכבי תל אביב בגמר את מכבי חשמונאי ירושלים 0:4 וזכתה בתואר הרשמי הראשון בתולדות המועדון לעיניי 4,000 צופים במגרשה של מכבי פתח תקווה. בדרכה לתואר נצחה מכבי תל אביב את קבוצת בית החולים סרפנד, שנחשבה לקבוצה האנגלית הטובה בארץ, ברבע הגמר ואת קבוצת המעופפים המלכותיים בחצי הגמר. גם בגביע של 1930 זכתה מכבי תל אביב, כשהפעם עברה בדרך 4 קבוצות בריטיות: בשלב מוקדם נצחה קבוצה של חיל האוויר המלכותי מרבת עמון. ברבע הגמר נצחה את קבוצת המשטרה הבריטית 3:4. אף על פי שהמשטרה הבריטית הובילה 3:1 בדקה ה-74, 3 שערים של האחים יעקב ואריה זליבנסקי הביאו למהפך בדקות הסיום. בחצי הגמר נצחה מכבי תל אביב את קבוצת נורד סטדפורד וזכתה בגביע לאחר שנצחה בגמר את הגדוד ה-48 1:2 לעיני כ-10,000 צופים משער ניצחון של מנחם חרש בדקה התשעים.

טבלת הליגה - 1932 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. המשטרה הבריטית 15 12 3 0 62 18 44 27 2. הפועל תל אביב 15 11 2 2 52 13 39 24 3. הפועל חיפה 12 8 2 2 33 15 18 18 4. מכבי חשמונאי ירושלים 15 8 2 5 35 32 3 18 5. מכבי תל אביב 15 7 2 6 37 38 1- 16 6. מכבי פתח תקווה 16 4 1 11 30 45 15- 9 7. מכבי חיפה 14 3 2 9 22 42 20- 8 8. מכבי נס ציונה 15 2 3 10 16 35 19- 7 9. הפועל ירושלים 13 1 1 11 11 60 49- 3 טבלת הליגה - 1934 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. הפועל תל אביב 14 14 0 0 42 6 36 28 2. מכבי חשמונאי ירושלים 13 7 2 4 26 14 12 16 3. הפועל חיפה 11 5 4 2 25 18 7 14 4. מכבי פתח תקווה 11 5 2 4 14 16 2- 12 5. מכבי תל אביב 13 4 3 6 25 23 2 11 6. מכבי נס ציונה 13 4 2 7 24 9 15 10 7. מכבי רחובות 12 2 2 8 11 30 19- 6 8. הפועל ירושלים 13 0 3 10 10 35 25- 3 טבלת הליגה - 1935 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. הפועל תל אביב 13 10 1 2 31 11 20 21 2. הפועל פתח תקווה 8 5 2 1 15 5 10 12 3. הכח תל אביב 7 4 1 2 14 11 3 9 4. מכבי פתח תקווה 9 3 1 5 18 19 1- 7 5. מכבי תל אביב 6 2 1 3 10 10 0 5 6. מכבי חשמונאי ירושלים 4 2 0 2 9 9 0 4 7. הפועל חיפה 6 2 0 4 10 13 3- 4 8. מכבי נס ציונה 4 1 1 2 4 6 2- 3 9. מכבי רחובות 5 1 0 4 3 9 6- 2 10. הפועל ירושלים 7 0 0 7 0 19 19- 0   טבלת הליגה - 1936 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. מכבי תל אביב 10 7 2 1 21 9 12 16 2. הכח תל אביב 10 6 3 1 18 8 10 15 3. הפועל תל אביב 10 4 4 2 24 12 12 12 4. הפועל חיפה 10 4 2 4 16 13 3 10 5. מכבי פתח תקווה 10 2 3 5 10 20 10- 7 6. מכבי נס ציונה 10 0 0 10 2 29 27- 0   טבלת הליגה - 1937 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. מכבי תל אביב 8 7 0 1 28 10 18 14 2. הפועל תל אביב 8 5 1 2 20 9 11 11 3. הכח תל אביב 8 2 3 3 13 18 5- 7 4. הפועל חיפה 8 2 1 5 13 22 9- 5 5. מכבי פתח תקווה 8 1 1 6 5 24 19- 3 טבלת הליגה - 1938 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש טבלת ליגת מחוז תל אביב - 1939 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. מכבי תל אביב 10 8 1 1 32 8 24 17 2. הפועל תל אביב 10 8 1 1 31 10 21 17 3. מכבי פתח תקווה 10 5 1 4 16 12 4 11 4. מכבי נס ציונה 10 3 1 6 12 28 16- 7 5. הפועל הרצליה 10 1 2 7 13 28 15- 4 6. הכח תל אביב 10 1 2 7 13 31 18- 4 טבלת הליגה - 1940 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. הפועל תל אביב 14 10 3 1 31 12 19 23 2. בית"ר תל אביב 14 8 3 3 43 8 35 19 3. מכבי תל אביב 14 8 2 4 44 14 30 18 4. מכבי נס ציונה 14 6 4 4 24 27 3- 16 5. הפועל חיפה 14 5 2 7 22 34 12- 12 6. הכח תל אביב 14 4 4 6 11 25 14- 12 7. מכבי פתח תקווה 14 5 0 3 32 42 10- 410 8. הפועל הרצליה 14 0 2 12 6 53 47- 2   טבלת הליגה - 1941 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש טבלת הליגה - 1944 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש טבלת הליגה - 1944/1945 טבלה משולבת של מחוזות צפון ודרום ששיחקו בליגות נפרדות קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. הפועל תל אביב 10 8 2 0 28 9 19 18  -  בית"ר תל אביב 10 9 1 0 33 9 24 19 3. מכבי רחובות 10 6 1 3 22 11 11 13 4. הפועל רמת גן 10 5 3 2 29 16 13 13 5. מכבי ראשון לציון 12 5 2 5 23 21 2 12 6. הפועל חיפה 12 5 3 4 20 18 2 13 7. מכבי נס ציונה 11 5 1 5 16 18 2- 11 8. מכבי תל אביב 11 4 3 4 20 18 2 11 9. הפועל רחובות 11 5 0 6 29 26 3 10 10. הפועל פתח תקווה 11 4 2 5 19 15 4 10 11. מכבי פתח תקווה 12 3 1 8 9 32 23- 7 12. הפועל ראשון לציון 10 4 1 5 16 19 3- 9 13. הכח תל אביב 10 0 0 10 5 40 35- 0 14. מכבי נתניה 12 3 0 9 21 40 19- 6 15. הפועל הרצליה 0 0 0 0 0 0 0 0   טבלת הליגה - 1946/1947 קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות זכות חובה הפרש 1. מכבי תל אביב 26 22 2 2 116 30 86 46 2. בית"ר תל אביב 26 20 3 3 90 32 58 43 3. מכבי פתח תקווה 26 17 3 6 84 45 39 37 4. הפועל תל אביב 26 14 6 6 55 28 27 34 5. הפועל פתח תקווה 26 13 4 9 55 30 25 30 6. הפועל רמת גן 26 12 6 8 62 56 6 30 7. מכבי רחובות 26 10 7 9 55 58 3- 27 8. הפועל חיפה 26 9 7 10 57 44 13 25 9. מכבי נתניה 26 9 6 11 47 62 15- 24 10. מכבי ראשון לציון 26 6 7 13 39 67 28- 19 11. מכבי נס ציונה 26 7 4 15 52 68 16- 18 12. הפועל ראשון לציון 26 5 6 15 27 67 40- 16 13. הפועל רחובות 26 4 4 18 23 67 44- 12 14. הפועל הרצליה 26 0 1 25 12 100 88- 1 15. הכח תל אביב* 0 0 0 0 0 0 0 0

ב-1931 החלו משחקי אליפות ארץ ישראל במקביל למשחקי גביע המדינה. בעונה הראשונה זכתה המשטרה הבריטית בדאבל ובליגה סיימה מכבי תל אביב במקום החמישי בלבד. בעונה הבאה לא התקיימה ליגה, ובגביע ארץ ישראל לשנת 1932 זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחון בגמר 0:1 במשחק דרבי רשמי ראשון מול הפועל תל אביב, שקמה 5 שנים קודם לכן ב-1927, את שער הניצחון כבש אמרה יעקובי בדקה ה-90 בבעיטה מרחוק.

ב-1932 התקיימה המכבייה הראשונה שאורגנה, בין היתר, על ידי מנהלים ומתעמלי עבר ממכבי תל אביב. לצד כמה שחקנים חדשים מחו"ל שהצטרפו לקבוצה לאחר שהגיעו למשחקים ונשארו בארץ, הביאו משחקי המכבייה לבניית אצטדיון המכביה ששימש את הקבוצה בשנים 1938 — 1968.

אגון פולק (1934 — 1948)

ב-1934 מונה לקבוצה מאמן חדש, אגון פולק, שגם שיחק בעבר בהכח וינה. בעונתו הראשונה לא הצליח לגבור על הפועל תל אביב שזכתה באליפות. גם בגמר גביע המדינה, בו שוב התקיים דרבי, גברה הפועל על מכבי 2:3 והשלימה דאבל. ב-1935 הופסקה הליגה בטרם הסתיימה, וגם מהגביע הורחקה מכבי תל אביב בשל עבירה טכנית, על פי פסק ההתאחדות לכדורגל.

ב-1936 החל המרד הערבי וגרם לביטול גביע ארץ ישראל, אך הליגה התקיימה כסדרה. לקראת המחזור האחרון הייתה מכבי תל אביב במקום הראשון בשוויון נקודות עם הכח תל אביב כשלשתי הקבוצות 12 נקודות. בעוד הכח איבדה נקודות כשסיימה בתיקו מול הפועל חיפה, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל תל אביב במגרש התמרים של הפועל. אף על פי שבמהלך המשחק הייתה בפיגור 2:0 הצליחה להפוך את התוצאה, לנצח 2:3 ולזכות באליפות ראשונה בתולדות המועדון.

בהמשך השנה, באוגוסט 1936, יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים בארצות הברית שמהכנסותיו נתרמו ליהודי פולין. בדרך עברה בצרפת ושיחקה שם שני משחקים ובשניהם הפסידה (2:0 לראסינג פריז ו-3:1 לאולימפיק ליל). בארצות הברית החלה את דרכה בניו יורק שם התקבלה בכבוד על ידי ראש העיר פיורלו לה גוארדיה. במשחקה הראשון בארצות הברית ניצחה אלופת ארץ ישראל 0:6 את כוכבי ניו יורק לעיני 40,000 צופים ביאנקי סטדיום. בסך הכל ניצחה מכבי תל אביב במהלך המסע 5 משחקים, סיימה בתיקו 3 והפסידה 5 פעמים. לכמה משחקני מכבי הוצעו חוזים בקבוצות מקומיות ושלושה מהם נענו להצעות ונשארו בארצות הברית.

בשובם ארצה גילו אחדים שחקני שפוטרו מעבודתם הקבועה בעקבות היעדרותם במשך המסע עם הקבוצה. השחקנים החליטו על שביתה בדרישה לעבודה והחרימו משחק בינלאומי ידידותי מול אריס סלוניקי. הנהלת הקבוצה הגיבה בשחרורם של דוד ויינברג ואברהם רזניק ובהפסקת הפעילות של קבוצות א' וב'. בעקבות הסכסוך עלתה מכבי תל אביב למשחק חצי גמר הגביע של שנת 1937 עם שחקני הנוער והודחה כשהפסידה 2:1 להפועל דרום תל אביב. הסכסוך לא הסתיים אלא לאחר בירור שנערך על ידי הנהלת ההתאחדות וכמה מעסקני הספורט בארץ שבסיומו חזרו השחקנים לשחק בקבוצה. כל זה לא מנע מהקבוצה זכייה באותה עונה באליפות שנייה ברציפות כשניצחה שבעה משמונת משחקיה בליגה. ב-1938 סיימה מכבי תל אביב את הליגה במקום השני, והגיעה לגמר הגביע בו הפסידה להפועל תל אביב שזכתה בדאבל בעונה זו.

ב-1939 לא התקיימה ליגה ארצית בעקבות המצב הביטחוני ואירועי המרד הערבי הגדול, ובמקומה התקיימו שלוש ליגות מחוזיות: מחוז חיפה, מחוז ירושלים ומחוז תל אביב. הליגה במחוז תל אביב הייתה החזקה ביותר. את עונה זו סיימה מכבי תל אביב במקום הראשון בליגה שלה בזכות יחס שערים עדיף על הפועל תל אביב והוכרה על ידי ההתאחדות באותה תקופה כאלופה לעונה זו, אף על פי שאלופת מחוז ירושלים הייתה המשטרה הבריטית וידוע גם על משחקים ששוחקו בליגה המחוזית של חיפה. כיום ההתאחדות לכדורגל אינה מכירה בעונה זו כאליפות של מכבי תל אביב, בעוד במועדון עצמו ממשיכים למנות עונה זו כאליפות השלישית של המועדון ואחת מתוך עשרים ואחת בסך הכל.

ב-24 במאי 1939 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטרליה כשמצטרפים אליה 4 שחקני חיזוק מקבוצות עבריות אחרות: אברהם בית-הלוי וצבי ארליך מהפועל תל אביב, בנימין מזרחי מבית"ר תל אביב ואברהם שנידרוביץ' ממכבי נס ציונה. שני המשחקים הראשונים נערכו במלבורן, שוחקו נגד נבחרות ממדינת ויקטוריה והסתיימו בניצחונות גדולים למכבי: 1:8 ו-1:7. במשחקים אחרים ניצחה מכבי תל אביב 1:2 את נבחרת אוסטרליה, הפסידה לה פעמיים, 1:2 ו-5:7 וסיימה בתיקו 4:4. בסך הכל קיימה הקבוצה 19 משחקים באוסטרליה, בהם סיימה 11 בניצחונות, 3 בתיקו ו-5 הפסידה. במהלך המסע כבשו פרי נויפלד וצבי ארליך כל אחד 27 שערים וגאול מכליס כבש 22. לאחר 128 ימי מסע חזרה מכבי לתל אביב ב-28 בספטמבר 1939. באוסטרליה נותרו המאמן אגון פולק והשחקנים מנחם מרימוביץ' ואברהם רזניק לאחר שקיבלו הצעות מקבוצות מקומיות.

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

לאחר עזיבתו של פולק לאוסטרליה, מונה ארמין וייס למאמן מכבי תל אביב בשנת 1940. בעונה זו סיימה הקבוצה את הליגה רק במקום השלישי. בחצי גמר הגביע הביסה 0:4 את הפועל תל אביב, האלופה שבדרך, אך הפסידה בגמר לבית"ר תל אביב 3:1. ב-1941 חזר פולק לארץ ולאימון את הקבוצה ובסיום העונה חזרה מכבי תל אביב למקום הראשון. בגמר הגביע פגשה מכבי תל אביב את הפועל לדרבי נוסף באצטדיון המכביה. מכבי נקלעה לפיגור, אך הצליחה לחזור ולהשלים מהפך בדקות הסיום, לנצח 1:2 ולזכות בדאבל ראשון בתולדות המועדון.

ב-1942, עיצומה של מלחמת העולם השנייה, החלו להגיע שמועות על רדיפת יהודי אירופה בידי הנאצים. הקבוצה החליטה לאמץ את הצבע הצהוב במדיה, כהזדהות עם יהודי אירופה תחת השלטון הנאצי שנאלצו לענוד טלאי צהוב, על פי רעיון של שחקן הקבוצה יוסף מרימוביץ'. כמה שחקנים עזבו את הקבוצה והתגייסו לצבא הבריטי כדי לסייע לבריטים במאבקם נגד גרמניה הנאצית. בעונה זו לא התקיימו משחקי ליגה, ומהגביע הורחקה מכבי תל אביב לאחר ערעור של קבוצת שבאב אל ערב החיפאית על משחק רבע הגמר בו ניצחה מכבי תל אביב 4:7 בחיפה. למרות הרחקת מכבי תל אביב לא הורשתה שבאב אל ערב לחזור לגביע. בשל פרישת רבים מהשחקנים הוותיקים במהלך המלחמה, חידשה הקבוצה את פניה כשהצטרפו אליה רבים משחקני הנוער, בהמשך היו אחראים שחקנים אלו לאחת התקופות המוצלחות בהיסטוריה של המועדון. בעונה הבאה הופסקה הליגה בטרם סיימו הקבוצות את משחקיהן וב-1944/1945 התקיימו שתי ליגות בחלוקה גאוגרפית אך מכבי תל אביב לא הצליחה לאיים על התואר בעונה זו.

בשל סכסוך נוסף בין איגודי הספורט בארץ, המשחקים ב-1946 נערכו ללא רישום, אך בסיומם ניתן תואר כלשהו למכבי תל אביב שניצחה במרביתם, אך שנה זו לא נספרת כאליפות ברישומי ההתאחדות. גם בגביע זכתה מכבי תל אביב כשניצחה בגמר הגביע את הפועל ראשון לציון בצמד משחקים 1:3 ו-0:3. בעונה הבאה, 1946/1947, פגשה מכבי תל אביב בגמר הגביע את בית"ר תל אביב באצטדיון המכבייה לעיני 15,000 צופים. דקות ספורות לסיום המשחק, כשהתוצאה עמדה על 2:3 לזכות מכבי, השמיט את הכדור שוער הקבוצה, בנדרבסקי, על פי השער ומיד הרחיקו. השופט פסק שהכדור לא עבר את הקו ודחה את הטענות לשער שוויון, אך קהל אוהדי בית"ר פרץ למגרש בדרישה להכרזה על תיקו. במהומה שנוצרה נחטף הגביע ושחקן בית"ר תל אביב, יום טוב מנשרוב והניפו כזוכה. בעקבות אירועים אלו הוענק למכבי ניצחון טכני והיא זכתה בגביע. גם בליגה זכתה מכבי תל אביב בעונה זו בעזרת נסיבות טכניות: לקראת סיום העונה הייתה בית"ר תל אביב במקום הראשון בפער של 3 נקודות מעל מכבי תל אביב, אולם אז הורו הבריטים על סגירת קבוצת בית"ר כיון ששחקניה השתתפו בלחימה נגדם במסגרת האצ"ל. ההתאחדות העברית פסקה על הפסדים טכניים לבית"ר במשחקים שנותרו לה עד סיום העונה, ואילו מכבי נצחה בשלושת משחקיה, עלתה למקום הראשון וזכתה בדאבל שני.

בהמשך 1947 יצאה מכבי תל אביב למסע משחקים קצר בקפריסין. היא קיימה חמישה משחקים, בין היתר נגד אנורתוסיס פמגוסטה ונבחרת קפריסין, וניצחה בכולם.

אחרי 14 שנים מוצלחות בהן זכתה מכבי תל אביב בארבע אליפויות (מתוך שמונה פעמים בהן חולק התואר) ושלושה גביעים (מתוך אחד עשר שחולקו), פרש פולק מאימון הקבוצה בשנת 1948.

לאחר קום המדינה

ג'רי בית הלוי (1948 — 1957)

טבלת הליגה - 1949/1950
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים			נקודות
					זכות	חובה	הפרש
1. מכבי תל אביב	24	21	1	2	103	18	85	43
2. הפועל תל אביב	24	17	3	4	59	12	47	37
3. הפועל חיפה	24	16	4	4	53	30	23	36
4. הפועל פתח תקווה	24	15	3	5	62	31	31	33
5. מכבי פתח תקווה	24	13	5	6	91	46	45	31
6. בית"ר תל אביב	24	12	2	9	57	41	16	26
7. מכבי חיפה	24	12	1	11	60	49	11	25
8. מכבי רחובות	24	11	2	11	53	41	12	24
9. מכבי נתניה	24	7	3	14	42	73	31-	17
10. הפועל רמת גן	24	8	0	16	62	47	15-	16
11. הפועל ראשון לציון	24	6	2	16	62	28	34-	14
12. מכבי ראשון לציון	24	0	0	24	7	98	91	0

טבלת הליגה - 1951/1952
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים			נקודות
					זכות	חובה	הפרש
1. מכבי תל אביב	22	18	2	2	89	18	71	38
2. מכבי פתח תקווה	22	12	6	4	65	23	42	30
3. הפועל חיפה	22	14	1	7	46	26	20	29
4. הפועל פתח תקווה	22	10	7	5	38	20	18	27
5. הפועל תל אביב	22	9	7	6	31	22	9	25
6. מכבי רחובות	22	8	7	7	35	37	2-	23
7. בית"ר תל אביב	22	7	7	8	39	41	2-	21
8. הפועל רמת גן	22	7	3	12	37	46	9-	17
9. מכבי נתניה	22	6	5	11	36	46	10-	17
10. מכבי חיפה	22	6	5	11	33	53	20-	17
11. הפועל ראשון לציון	22	5	6	11	22	51	29-	16
12. מכבי ראשון לציון	22	1	2	19	13	100	87-	4

טבלת הליגה - 1953/1954
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים			נקודות
					זכות	חובה	הפרש
1. מכבי תל אביב	22	16	6	0	59	11	48	38
2. מכבי פתח תקווה	22	11	6	3	50	22	28	32
3.הפועל פתח תקווה	22	12	3	7	55	25	30	27
4. הפועל תל אביב	22	9	7	6	35	18	17	25
5. מכבי רחובות	22	6	9	7	30	33	3-	21
6. הפועל רמת גן	22	8	4	10	31	35	4-	20
7. מכבי נתניה	22	7	5	10	23	36	13-	19
8. מכבי חיפה	22	8	3	11	26	51	25-	19
9. הפועל חיפה	22	7	4	11	26	37	11-	18
10. הפועל כפר סבא	22	8	1	13	27	18	11-	17
11. בית"ר תל אביב	22	7	3	12	23	42	19-	17
12. הפועל בלפוריה	22	4	3	15	20	57	37-	11

טבלת הליגה - 1954/1955
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים			נקודות
					זכות	חובה	הפרש
1. הפועל פתח תקווה	26	18	4	4	68	23	40	45
2. מכבי תל אביב	26	17	4	5	84	28	56	38
3. הפועל תל אביב	26	12	9	5	49	23	26	33
4. מכבי נתניה	26	13	7	6	54	43	11	33
5. בית"ר תל אביב	26	12	5	9	64	47	17	19
6. מכבי חיפה	26	11	6	9	54	41	13	28
7. מכבי פתח תקווה	26	11	7	8	37	41	4-	27
8. מכבי רחובות	26	9	6	11	49	48	1	26
9 הפועל חיפה	26	10	4	12	40	55	15-	24
10. הפועל רמת גן גבעתיים	26	10	3	13	35	41	6-	23
11. בית"ר ירושלים	26	8	5	13	35	41	22-	21
12. הפועל כפר סבא	26	6	6	14	38	46	6-	18
13. הפועל חדרה	26	7	2	17	36	53	17-	16
14. הפועל בלפוריה	26	3	2	21	32	129	97-	8

טבלת הליגה - 1955/1956
קבוצה	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים			נקודות
					זכות	חובה	הפרש
1. מכבי תל אביב	22	13	6	3	47	16	31	32
2. הפועל פתח תקווה	22	12	5	5	54	28	26	29
3. הפועל תל אביב	22	12	5	5	49	29	20	29
4. מכבי פתח תקווה	22	10	7	5	47	34	13	27
5. מכבי חיפה	22	11	3	8	51	29	22	25
6. הפועל חיפה	22	9	4	9	32	39	7-	22
7. בית"ר תל אביב	22	12	0	10	42	44	2-	20
8. מכבי נתניה	22	9	2	11	41	44	3-	20
9. הפועל רמת גן גבעתיים	22	9	0	13	28	42	14-	18
10. מכבי יפו	22	6	5	11	39	48	9-	17
11. מכבי רחובות	22	6	1	15	24	64	39-	13
12. הפועל כפר סבא	22	3	6	13	20	48	28-	12

במקום פולק מונה למאמן הקבוצה לג'רי בית הלוי. בית הלוי, שהחל לשחק במכבי תל אביב בגיל 15 ולקח חלק כשחקן בזכיות של מכבי תל אביב באליפויות ובגביעים בשנות ה-30 ואף כקפטן בשנות ה-40 עד לפרישתו ממשחק ב-1945, נחל הצלחות עם הקבוצה כמאמן.

בעונת 1949/1950, העונה הראשונה של הליגה לאחר קום המדינה זכתה מכבי תל אביב בפער של 6 נקודות מהמקום השני כשהיא כובשת 103 שערים וסופגת 18 בלבד. בעונה זו רשמה הקבוצה את ניצחון השיא שלה בכל הזמנים, 0:13 על מכבי ראשון לציון וניצחה את מכבי חיפה 2:10. יוסף מרימוביץ' הוכתר למלך השערים עם 25 שערים. בפברואר 1950 התארחה בארץ לכמה משחקים קבוצת חיל האוויר היוגוסלבית נאשה קרילה, הקבוצה נחשבה לחזקה וניצחונה של מכבי תל אביב 1:3 במשחק הראשון נחשב להישג מפתיע, אך במשחק השני ניצחה האורחת 1:6. הליגה בעונת 1950/1951 לא התקיימה, ומכבי תל אביב יצאה למסע משחקים ביוגוסלביה ובשווייץ. ביוגוסלביה ניצחה את פרטיזן בלגרד 0:2, ניצחון שבית הלוי כינה "הניצחון הגדול ביותר של מכבי תל אביב ב-25 השנים האחרונות", ובשווייץ נצחה את מחזיקת הגביע השווייצרי לוזאן ואת לוצרן , היא סיימה בתיקו 5:5 את המשחק מול ברן והובסה על ידי יאנג בויז במשחק הסיום (7:1). סיכום המסע: 15 משחקים, 6 הסתיימו בניצחון, 4 בתיקו ו-5 בהפסד. כששבה לארץ אירחה את מחזיקת הגביע השבדי א.י.ק והפסידה 3:1. לאחר מכן, באפריל 51, יצאה מכבי תל אביב לטורקיה וקיימה שלושה משחקים באיסטנבול נגד שלוש הקבוצות המובילות של העיר לעיני עשרות אלפי צופים מקומיים. היא הפסידה לפנרבחצ'ה ולבשיקטאש וסיימה בתיקו אפס את המשחק מול גלאטסראיי.

מכבי תל אביב של בית הלוי הצליחה לשמור על תואר האליפות גם בעונת 1951/1952 כשסיימה 8 נקודות מעל מכבי פתח תקווה מהמקום השני. שתי הקבוצות נפגשו גם בגמר הגביע, אך מכבי תל אביב, שחסרה את הקפטן אלי פוקס, אחד הקשרים והמוסרים הטובים בתולדות הכדורגל הישראלי, לא הצליחה לכבוש והפסידה 1:0 הפסד זה נחשב לאכזבה גדולה שכן מכבי תל אביב הייתה אלופת המדינה מאז 1947 ומחזיקת הגביע מאז 1946 וציפתה לנצח את המשחק ולזכות בגביע. מלך השערים בליגה בעונה זו שוב היה שחקן הקבוצה, הפעם שייע גלזר שנהנה ממסירותיו של פוקס. במחזור סיום העונה, לאחר שהובטחה האליפות, מנהלי מכבי בארץ ישראל הורו לשחקני הקבוצה לאחר במזיד למשחק הקבוצה מול מכבי נתניה כדי להעניק ניצחון טכני לנתניה שהייתה במקום ה-9 עם 15 נקודות, כמו מכבי חיפה ואחת מעל להפועל ראשון לציון. כפי שצפו ראשי מכבי, הפועל חיפה השנייה בטבלה, הפסידה להפועל ראשון לציון חברתה לאגודת הפועל, ובמצב כזה הקבוצה היורדת (בנוסף למכבי ראשון לציון מהמקום האחרון) הייתה מכבי נתניה או מכבי חיפה. הוראה זו, בצירוף ניצחון של מכבי חיפה (1:6) על חברתה לתנועת מכבי, מכבי רחובות, הבטיחה שאף קבוצה מאגודת מכבי לא תצטרף למכבי ראשון לציון ותרד ליגה. לאחר שהשופט במשחק שלא התקיים בין מכבי תל אביב למכבי נתניה הודיע על ניצחון טכני למכבי נתניה, הגיעו שחקני מכבי תל אביב למגרש וניצחו את הנתנייתים 0:9 במשחק שלא נמנה.

בעונת 1953/1954 אף קבוצה לא הצליחה להוות יריב למכבי תל אביב שזכתה באליפות רצופה נוספת והפעם הצליחה להשלים דאבל כשהביסה 0:4 את מכבי נתניה בגמר גביע המדינה. אך בעונה הבאה, שהתקיימה בשנים 1954/1955, סיימה במקום השני עם 38 נקודות ואיבדה את האליפות להפועל פתח תקווה שסיימה עם 40 נקודות. שתי הקבוצות נפגשו בגמר גביע המדינה בו ניצחה מכבי תל אביב 1:3 לעני 14,000 צופים וזכתה בגביע.

בשנת היובל לקבוצה השיבה מכבי תל אביב לעצמה את תואר האליפות של עונת 1955/1956. גביע המדינה לא התקיים בעונה זו בשל מבצע סיני. בעונת 1956/1957 סיימה מכבי תל אביב במקום השלישי עם 23 נקודות, כשמקדימות אותה הפועל פתח תקווה והאלופה הפועל תל אביב.

מאמנים מתחלפים (1957 — 1967)

ב-1957 נפרדה מכבי תל אביב מבית הלוי מאמנה ובמקומו מונה יוסף טסלר. בעונתה הראשונה עם טסלר כמאמן זכתה הקבוצה בדאבל. בעונתו השנייה של טסלר, 1958/1959 סיימה הקבוצה במקום השלישי. בעונה זו החלה הפועל פתח תקווה רצף של זכייה בחמש אליפויות רצופות. לפני תחילת משחקי גביע המדינה, ששוחקו בעונה זו לאחר סיום הליגה, מונה למאמן מכבי תל אביב שחקן העבר יוסף מרימוביץ' שהצעיד את הקבוצה לזכייה בגביע. אל המחזור האחרון של עונת 1959/1960 הגיעה מכבי תל אביב כשהיא במקום הראשון, נקודה מעל הפועל פתח תקווה אך הפסד של מכבי תל אביב במקביל לניצחון של הפועל פתח תקווה הביא לאיבוד דרמטי של האליפות. גם בעונה הבאה לא הצליחה הקבוצה לזכות בתארים נוספים.

ב-1961 מונה למאמן מכבי תל אביב איגנץ' מולנר ההונגרי שאימן את האלופה הפועל פתח תקווה. בקיץ 1961 יצאה קבוצה שהורכבה משחקני מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה למסע משחקים בקנדה שהסתיים ללא ניצחון לצד הישראלי ובכמה הפסדים גדולים. הקבוצה המאוחדת אירחה גם את קבוצת סנטוס הברזילאית שבשורותיה כיכב פלה והפסידה לה בתוצאה 3:1, כשפלה בין הכובשים. מולנר לא התחבב על שחקני מכבי תל אביב ולא הצליח לשפר את הישגי הקבוצה שהידרדרה במהלך העונה למקום ה-12 והאחרון ובאביב 1962 נקרא להחליפו ישראל חליבנר, בעברו קפטן בקבוצה אך חסר ניסיון באימון. עם חליבנר נחלצה הקבוצה נחלצה מירידה היסטורית, סיימה במקום העשירי ושמרה על היסטוריה נקייה מירידות ליגה.

ב-1962 מונה למאמן סלאבוליו סטנקוביץ' מיוגוסלביה. עם סטנקוביץ' לא השתפר מצבה של הקבוצה, שהודחה מגביע המדינה בידי הפועל נהריה מליגה ב' (הליגה השלישית באותה תקופה) וסיימה את הסיבוב הראשון בליגה כשהיא במקום האחרון עם 5 נקודות בלבד. הנהלת הקבוצה ביקשה מג'רי בית הלוי, שחזר ארצה לאחר שאימן את נבחרת ניגריה לחזור ולאמן את הקבוצה לצידו של סטנקוביץ', וזה נענה. באחד עשר משחקי הסיבוב השני הצליחה הקבוצה לצבור תחת צמד המאמנים 16 נקודות נוספות וסיימה את העונה במקום השביעי עם 21 נקודות.

כהונתו השנייה של בית הלוי כמאמן לא הביאה למכבי תל אביב אליפויות, אך התאפיינה בשילוב של שחקנים צעירים שקיבלו את הכינוי "תינוקות ג'רי" (על משקל "תינוקות באזבי" של מאט באזבי ממנצ'סטר יונייטד שכיכבו באנגליה כמה שנים קודם לכן), שחקנים אלו היו שותפים בהמשך לאחת התקופות המוצלחות של מכבי תל אביב בה שבה לפסגת הכדורגל הישראלי וזכתה פעמיים בליגת האלופות האסייתית וחלקם גם ייצגו את נבחרת ישראל באולימפיאדת מקסיקו 1968 ומונדיאל 1970. בין שחקנים אלו ראוי לציין את חיים לוין, צבי רוזן, מיקו בלו, גיורא שפיגל ורחמים טלבי.

לקריאה נוספת

• ג'רי בית-הלוי, "ג'רי - חיי סביב הכדור / שחקן, מאמן, יושב ראש", הוצאת מוטיב הוצאה לאור דביר כצמן
• אשר גולדברג, דני דבורין, "מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות", הוצאת מדיה