שפיגל הוא אחד השחקנים הבולטים בהיסטוריית הכדורגל הישראלי בכלל ובמכבי תל אביב בפרט. שפיגל החל לשחק כדורגל בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב (היה בין "הילדים של דובה'לה", כך כונה מאמן הילדים דב מאליס), וכבר בגיל 15 וחצי העלה אותו ג'רי בית הלוי לקבוצה הבוגרת כחלק מ"תינוקות ג'רי".
בעונת 1963/1964, בהיותו בן 16 וחודשיים בלבד, כבש חמישייה בהופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, בניצחון 10–1 על בית"ר מחנה יהודה בסיבוב השני של גביע המדינה. שפיגל המשיך להרשים בליגה בעונתו הראשונה כאשר כבש עוד חמישה שערים בליגה ובגביע וסומן כבר בגיל 17 ככוכב העתיד של המועדון. בעונתו השנייה מספריו של שפיגל הצעיר עלו והוא סיים עם 21 שערים בכל המפעלים.
את שיא כיבושיו במשחק אחד קבע שפיגל כאשר כבש שישייה בניצחון על הפועל תל מונד בגביע המדינה. הקשר המחונן המשיך לשמור על יציבות ולהציג מספרים דו ספרתיים של כיבוש שערים בכל עונה מלאה בה שיחק במדי הקבוצה. במהלך הקריירה שלו במכבי תל אביב כבש שפיגל 97 שערי ליגה ועוד 26 בגביע המדינה והוא ממוקם חמישי בטבלת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים. לשפיגל היה חלק משמעותי מאוד באחד המשחקים הגדולים והזכורים בהיסטוריה של מכבי תל אביב, כאשר כבש שלושער בניצחון 5–0 על הפועל תל אביב בדרבי של עונת 1969/1970.[1]
שפיגל לא רק הרשים במשחקו ובנתוניו האישיים אלא גם בכמות התארים שקטף בעשר העונות בהן שיחק במכבי תל אביב. השלל של שפיגל מסתכם בארבע אליפויות, ארבעה גביעי מדינה, כולל זכייה בדאבל של 1969/1970 ושני גביעי אסיה היסטוריים. בגביע אסיה הראשון (1969) היה לשפיגל חלק מרכזי עם שישה שערים בשישה משחקים כולל שלושער בניצחון 6–1 על מיסורה מהודו בחצי הגמר. בזכייה השנייה כבש שפיגל שני שערים בדרך לגמר בו זכתה מכבי תל אביב בניצחון טכני על פוליס קלאב בגדד. בשתי הזכיות שימש כקפטן.
שפיגל שיחק במכבי תל אביב עד 1972. באותה שנה סרבה הקבוצה לשחררו למספר מועדונים אירופאים אשר רצו לצרפו, ובניהם טוטנהאם האנגלית, ובשל כך התעמת שפיגל עם ראשי הקבוצה ולא יצא למסע לארצות הברית שערכה מכבי בקיץ של אותה שנה. בעקבות סירובה של מכבי לשחררו נכנס שפיגל להסגר בינלאומי למשך שנה, שבסופו עבר לקבוצה הצרפתיתשטרסבורג. שפיגל שיחק חמש עונות בצרפת, בשטרסבורג ובליון, וחזר למכבי תל אביב במהלך עונת 1978/1979 בה זכה עם הקבוצה באליפות.
בשנת 1981 פרש שפיגל ממשחק פעיל בגיל 34, ופנה לקריירת אימון.
שפיגל נמנה עם הנבחרת שהעפילה לאולימפיאדת מקסיקו, כמו גם לטורניר הגמר במקסיקו 1970. הוא כבש את שער הניצחון על אוסטרליה בשלב המוקדמות, שער שבזכותה העפילה הנבחרת. ובטורניר הוא בישל את שערו של מרדכי שפיגלר נגד נבחרת אוסטרליה ב-1969 במשחק שקבע את העפלת נבחרת ישראל לטורניר, וכן את שערו של שפיגלר בתיקו 1–1 נגד נבחרת שוודיה במהלך הטורניר, השער היחיד של נבחרת ישראל בגביע העולמי. שפיגל הרבה לשתף פעולה במשחקי הנבחרת עם חברו מרדכי שפיגלר ושניהם זכו מהעיתונות הישראלית לכינוי "צמד השינים".
שפיגל החל כמנג'ר בהפועל פתח תקווה לצד המאמן דרור בר-נור ועבד בקבוצה במשך שלוש שנים. בשנת 1987 החל לאמן את קבוצת נעוריו מכבי תל אביב וזכה עמה בגביע המדינה באותה עונה. למרות זכייה זו הייתה אווירה קשה בקבוצה בעקבות מירמור שחשו שחקני מכבי על צורת האימון והיחס ה"מתנשא" של שפיגל שגרמו להם לפי השמועות באותה תקופה לבצע "שביתה איטלקית". השחקנים לא התאמצו בחלק מהמשחקים וסירבו להישמע להוראות טקטיות של שפיגל, ואף ביימו פציעות על מנת שלא לשחק. באותה תקופה ספגה מכבי הפסדים רבים ואף את התבוסה הגדולה בתולדותיה, כשהפסידה 0–10 למכבי חיפה.
שפיגל פוטר מאימון הקבוצה בסוף העונה ועבר לאמן את בני יהודה, אותה הוביל לזכייה באליפות הראשונה (והיחידה עד כה) בתולדותיה, בעונת 1989/1990. לאחר מכן, זכה באליפות (ללא הפסד ליגה) עם מכבי חיפה בעונת 1993/1994 ואף הגיע איתה לשלב שמינית גמר גביע אירופה למחזיקות הגביע בו הפסידה לפארמה בפנדלים, הפסד שמנע ממנה עלייה לשלב רבע הגמר. הוא המשיך לאמן בחיפה עד לעונת 1997/1998, במהלכה פוטר לאחר תבוסה ביתית נגד הפועל כפר סבא.
שפיגל בוגר גימנסיה הרצליה ובעל תואר ראשון בחשבונאות. גר בהרצליה פיתוח, אבא לשני ילדים, היה נשוי למרגלית (לבית צלניקר), חברתו עוד מימי הגימנסיה, עד למותה ב-2016 מסרטן.