משפחת הורוביץ
משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים. במהלך השנים יצאו מן המשפחה רבנים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.
אין להתבלבל עם משפחת הורוביץ שראשה היה הרב נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, שאינם לויים (משפחה זו במקורה נקראה רובין, ורבי נפתלי צבי אימץ את שם המשפחה של סבו, ר' איציקל המבורגר).
שורשים קדמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המייחסים את שורשי המשפחה להימן המשורר בן יואל בן שמואל המוזכר בספר דברי הימים (א' פרק ו' פסוק י"ח). מסורת ברורה בהרבה, דור אחר דור, מתועדת במגילות ייחוס עתיקות[1], ומגיעה עד לבני משפחת הלוי בנבנשתי מנרבון ולוניל אשר בדרום צרפת וגירונה בצפון ספרד במאה ה-11. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי הידוע בספרו ספר המאור, חיבור על דברי הרי"ף. צאצאיו המשיכו לגור באזור דרום צרפת וגירונה, ושמרו על קשר עם חכמי פרובנס וגירונה. עקבות המשפחה מצוינות בערים נרבון, מונפלייה ולוניל בפרובנס וגירונה בצפון ספרד. בשנת 1391 עבר ר' יוסף הלוי מגירונה לאזור בוהמיה, (כיום צ'כיה) עקב טבח גדול ביהודי גירונה בשנה זו. הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות נקיות (כלומר מיוחסות) דור אחר דור[2].
השם הורוביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרי המלוכה של פראג נמצא כיתוב, לפיו הורוז'ובסקי הוא שופט היהודים בפראג, ייתכן שהוא היה אביו של ישעיהו ששינה את השם לאיש-הורוויץ.
ר' יוסף הלוי ובנו ר' משה הלוי השתקעו כפי הנראה בעיירה בשם הורוביץ, היום במערב צ'כיה. צאצאם ישעיה הלוי הורוביץ (1450–1514) התעשר, רכש, על פי הסיפור, את העיירה הורוביץ, ועבר לגור בפראג. ישעיה היה הראשון שנשא שם משפחה זה. כיום כל לוי הנושא את שם המשפחה הורוביץ (לצורותיו השונות - הורביץ, גורביץ' ועוד), הוא קרוב לוודאי צאצא של רבי ישעיה. במקרים רבים ניתן לתעד את השתלשלות הדורות מימינו ועד רבי ישעיה דור אחר דור, שכן המשפחה מקפידה על תיעוד גנאלוגי מדוקדק. בתל אביב פועלת "העמותה לחקר משפחות הורוביץ" ששוכנת בבית התנ"ך ועוסקת בגנאלוגיה של משפחה זו, ספריית העמותה מכילה ספרי עזר ואילנות יוחסין על משפחת הורוביץ.
לישעיה הלוי הורוביץ היו שבעה בנים, ושנים מהם נודעו בתולדות ישראל כרבנים ונדבנים - ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ ור' שבתי שפטיל הורוביץ. רבים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש" ראשי תיבות של אהרון, ישעיה, ושבתאי, אבות המשפחה (ראו הערה לעיל - השם המקורי היה הורוז'ובסקי). אהרון משולם זלמן הורוביץ החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג (הנושא את שם אחיו פנחס אשר השלים את הבניה). בית הכנסת שימש את המתפללים בפראג במשך מאות בשנים. לאחר השואה כתבו הניצולים על קירותיו את שמות שבעים אלף יהודי צ'כוסלובקיה אשר נספו בשואה. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון. (לפי ממצאים בכתבי היד בפראג, המקום היה שייך ליהודי בשם פנחס ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו כמה שכבות של בתי כנסת קדומים, אהרן-משולם קיבל את השטח ירושה מחותנו ישראל בן פנחס)
בני המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת הורוביץ עלתה לגדולה והייתה בין ראשי הציבור בפראג במשך שנים רבות, כמה מבניה היו נשיאי ועד ד' ארצות, אבות בתי דין ורבני ערים, אך בני המשפחה הצליחו להטביע את חותמם על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית והכללית אף מעבר לתחומי העיר. להלן רשימה של חלק מהידועים שבצאצאים הישירים של משפחת הורוביץ:
א
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם הלוי הורוביץ - תלמיד הרמ"א, מחבר הספר חסד אברהם.
- אהרון הלוי הורוויץ מסטארושלה, אחד מתלמידיו של ר' שניאור זלמן מלאדי. חיבר את הספרים שערי הייחוד והאמונה, שקלוב תק"פ, ושערי העבודה, שקלוב תקפ"א ועבודת הלוי, לבוב תר"מ. המבוססים על תורת חב"ד.
- רבי אליעזר הלוי הורוויץ מטארניגראד - מחבר הספר "נועם מגדים". מצדיקי תנועת החסידות.
- הרב אלעזר הורוויץ - רבה של וינה.
- הרב אריה ליבש הורוויץ - רבה של סטאניסלב
ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דוב בעריש הלוי הורוויץ - המלחין הנודע המכונה בשם החיבה בעריש ווישעווער שנהרג על ידי נאצים מגדולי מלחיני ניגוני חסידיים מלפני השואה ובכללם ניגוני חסידות ויז'ניץ, חסידות סאטמר ועוד.
ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים דב הורוביץ - כלכלן, סופר ועיתונאי ברוסיה 1866-1927
- הרב חיים אריה לייבוש הורוביץ - רב בקרקוב
י
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל הורביץ - שר אוצר בממשלת ישראל.
- יהודה בן מרדכי הלוי הורוביץ - רופא וסופר עברי. נפטר 1797
- יוסף הורוביץ - מזרחן בגרמניה
- רבי יוסף גרשון הורוביץ - אחיינו של הרב שאול חיים הלוי הורוביץ מדוברובנה. ירש את דודו כראש ישיבת מאה שערים ורב השכונה. מראשי המזרחי בארץ והיו"ר הראשון של המועצה הדתית בירושלים.
- רבי יוסף יוזל הורוביץ - מכונה "הסבא מנובהרדוק", מראשי תנועת המוסר ומייסד ישיבת נובהרדוק.
- הרב יוסף שמואל הלוי ביליצר - ראש ועד ארבע ארצות. בן נין של השל"ה מצד אביו, ומצד אמו נין של רבי יוסף שמואל מקראקא, מחבר ההוספות למסורת הש"ס על התלמוד.
- רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ מלובלין - המכונה "החוזה מלובלין" מראשי החסידות, מיסטיקן והוגה.
- רבי יצחק הלוי הורוביץ, "ר' איציקל המבורגר", רב קהילות אה"ו
- אינג' יצחק איש-הורביץ - מנכ"ל משרד התקשורת
- יריב הורוביץ - במאי, תסריטאי
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ - הוא השל"ה הקדוש, מגדולי הרבנים במאה ה-17.
- הרב ישעיה הלוי הורביץ - דור אחד-עשר לרבי הורוביץ בעל השל"ה. כיהן כרב קהילת חב"ד בצפת וחבר בבית הדין הרבני בעיר. משנות ה-20 של המאה ה-20 כיהן כראש הרבנים בויניפג וכרבה הראשי של מערב קנדה.
- הרב ישראל זאב הלוי הורביץ - אב בית דין וראש ישיבה בעיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה.
מ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מאיר הלוי הורוויץ אב"ד טיקטין (טיקוצין) המכונה ה"מהר"ם טיקטין" והוא אביו של ר' צבי הירש הלוי הורוויץ, אביהם של האדמו"ר מניקלשבורג ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ ואחיו ר' פנחס הלוי הורוויץ מח"ס "הפלאה".
- הרב ד"ר מרדכי [מרקוס] הלוי הורוויץ. רבה של העיר פרנקפורט עד לפטירתו בשנת 1910. מחבר שו"ת מטה לוי והספרים "רבני פרנקפורט" "אבני זיכרון".
- הרב מרדכי הלוי איש הורוויץ, רב בסאין, בנו של הרב צבי הלוי איש הורוויץ
- הרב משולם ישכר הורוביץ - רבה של סטניסלבוב
נ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצן הורוביץ - שר בריאות בממשלת ישראל, חבר כנסת, ויו״ר מפלגת מרצ.
- נפתלי יצחק הלוי הורוביץ (רוהלד), מצאצאי השל"ה, שו"ב העדה האשכנזית בירושלים.
פ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי פנחס אליהו הורביץ - מחבר ספר הברית השלם.
- רבי פנחס הורוביץ מפרנקפורט - מחבר הספרים "הפלאה", "פנים יפות" ועוד.
- רבי פינחס דוד הורוביץ מבוסטון - מייסד חסידות בוסטון במאה ה-20.
- רבי משה הלוי הורוויץ מניו יורק-ויליאמסבורג - בנו בכורו של מייסד חסידות בוסטון וממשיך דרכו בוויליאמסבורג ובניו יורק
- רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון - בנו השני של מייסד חסידות בוסטון וממשיך דרכו בבוסטון וירושלים
צ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב צבי הירש הורוביץ רבה של העיר דרזן וחוקרה הגניאולוגי של משפחת הורוביץ.
- הרב צבי הלוי הורוויץ, רבה של צ'ורטקוב במאה ה-18 ומגדולי הרבנים בדורו, אביהם של האחים רבי פינחס ורבי שמואל שמעלקה הורוביץ.
- הרב צבי הלוי איש הורוויץ (? - 1866) רבה של קהילת סאין (סינרוואראליה) (1832-1802)
ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט הורביץ - ביולוג חתן פרס נובל בפיזיולוגיה 2002
- רועי הורוביץ - במאי, שחקן וחוקר תיאטרון
ש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי שאול חיים הלוי הורוויץ - במשך שנים כיהן כראב"ד דוברובנה במחוז מוהילב ברוסיה הלבנה. עלה לארץ בתרמ"ג והקים בתרמ"ה את ישיבת מאה שערים וכיהן גם כרב שכונת מאה שערים. אחי אמו של רבי יוסף גרשון הורוביץ.
- שאול ישראל הלוי הורוביץ - סופר, חוקר ופובליציסט 1862-1922
- שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים) - בנו של ישעיה הלוי הורוביץ
- שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ - מקובל, בן אחיו של ישעיה הלוי הורוביץ
- רבי שמואל שמעלקא הורוויץ מניקלשבורג - מראשי החסידות במאה ה-18.
- הרב שרגא פייבל הלוי הורוויץ. רבה של העיר פאפא בהונגריה עד לפטירתו בשנת 1844. ארגן את וועידת הרבנים בעיר פקש בשנת מותו, שנועדה לקדם רפורמות בסדרי בתי-הכנסת והקהילות.
- עורך דין שלום הורוביץ, מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל. מייסד וראש משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.
אזכורים תרבותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסיפור שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו מאת ש"י עגנון (בתוך הקובץ "סמוך ונראה") מתואר ר' שלמה הלוי הורוויץ ועגנון מייחס אותו באופן ישיר לשושלת תוך אזכור דמויות ממשיות משושלת זו כגון השל"ה.
- בסיפורו של ש"י עגנון, "סיפור פשוט", מוזכר ברוך מאיר, אביו של הירשל, כבן למשפחת הורביץ, אך הדובר מדגיש כי ”באמת אין ברוך מאיר הורביץ ממשפחת הורוויץ הלוי שמתייחסת להשל"ה הקדוש, מכל מקום יש בשם הורביץ כדי לכבד את בעליו”[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב פנחס מילר, עולמו של אבא, הוצאת הוד, תשמ"ד
- יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, משפחת הורוביץ, תשמ"ב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העמותה לחקר משפחות הורוביץ - The Horowitz Families Association
- Horowitz Family Y-DNA Project
- חיים דובריש פרידברג, תולדות משפחת הורוויץ, אנטוורפן תרפ"ח (1928), באתר היברובוקס
- הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, בתוך "טוב עין" לאחיו הרב אלעזר, קראקא תרצ"ה (1935), באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'.
- ^ כמובא בספר שמן הטוב על ר' שמעלקא מניקלשבורג באות ק"ו (פיוטרקוב, תרס"ה, עמ' 106: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50691&st=&pgnum=110&hilite=), ראו גם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7700.
- ^ סיפור פשוט, פרק שלישי, עמ' ס"ט, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ך.
