משה צבי סגל (לוחם מחתרת)

משה צבי סגל

לידה	23 בינואר 1904 פולטבה, האימפריה הרוסית
פטירה	25 בספטמבר 1984 (בגיל 80) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
השכלה	ישיבת מיר (בלארוס)
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים (1974)

הרב משה צבי סגל (ו' בשבט תרס"ד, ינואר 1904 - י' בתשרי תשמ"ו, 25 בספטמבר 1985) היה פעיל בולט בתנועות וארגונים שונים, בהם "ברית הבריונים", ברית החשמונאים, אצ"ל, לח"י, ועוד. יקיר ירושלים לשנת 1974. הוא מוכר בעיקר כ"תוקע בכותל", לאחר שב-1930, בניגוד להנחיות השלטון הבריטי, תקע בשופר בסמוך לכותל המערבי. על כך, הוא נעצר ושוחרר בהתערבות הרב קוק. תקיעתו פתחה מסורת של תקיעת שופר בכותל בניגוד לחוק המנדטורי.

ביוגרפיה

נולד בפולטבה שבאוקראינה לרב אברהם מרדכי הלוי (מחבר הספר "ספרא דטבחא") ולהנה לאה בת נחום מנקין. מצד אמו היה בן דודו של הרב משה צבי נריה. למד בישיבת מיר ובישיבת תומכי תמימים. היה חבר בתנועות חובבי ציון והחלוץ וארגן שיעורי תורה חשאיים וקבוצות הכשרה.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד בבניין בבית חרושת לשיש של דודיו. באותה שנה עבר לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב ובבית המדרש למורים מזרחי. ב-1925 עבד כפועל חקלאי ביישובים איילת השחר וכפר גלעדי בגליל.

ב-1926 הצטרף להגנה בתל אביב. באותן שנים נמנה סגל על הקבוצה הראשונה של בית"ר בארץ ישראל שאורגנה על ידי מנחם ארבר. הוא למד ב"בית הספר למדריכים" בראשות ירמיהו הלפרן ואב"א אחימאיר שנפתח ב-1929 וכלל לימודים בנושאים אידאולוגים ומעשיים. בביקורו של זאב ז'בוטינסקי בבית הספר ביקש לבחון את ידיעותיהם האידאולוגיות של התלמידים וכתלמיד לדוגמה נבחר סגל שהרצה בפני ז'בוטינסקי.

באותה שנה היה מיוזמי ומארגני הפגנת המחאה בתשעה באב תרפ"ט כנגד ההגבלות שהטיל השלטון הבריטי על תפילת יהודים בכותל המערבי. המשטרה הבריטית דרשה להימנע ממתן אופי פוליטי להפגנה, אולם המפגינים סירבו לדרישה זו, ולאחר עיכוב רב יצאה ההפגנה מבית הספר 'למל' לכותל, כאשר בראש הצועדים הלך סגל שנשא דגל ישראל. בדרכם חזרה עברו המפגינים דרך כיכר ציון וסגל נשא דברים כנגד השלטון הבריטי.

שבוע לאחר תשעה באב פרצו מאורעות תרפ"ט וסגל עם חבריו מתנועת בית"ר נטלו חלק בהגנה על השכונות בדרום תל אביב וצפונה תחת פיקודה של ההגנה. לאחר המאורעות יצא יחד עם חבר נוסף למנחמיה והחל לעבוד כשומר במקום השומר שנהרג במאורעות. באותה תקופה פעל גם למען עבודה עברית במושבה ועסק בפעילות של תנועת בית"ר בגליל, שם שהה עד 1931.

ביום הכיפורים תרצ"א (1930) הזדמן לירושלים. את תפילות היום הקדוש העביר בבית הכנסת של הרב אריה לוין ויחד איתו ירד לתפילת נעילה בכותל המערבי. בסוף התפילה תקע בשופר, למרות השמירה הכבדה של עשרות שוטרים בריטיים במקום שהוצבו במקום במטרה לשמור על קיום האיסור המנדטורי על תקיעת שופר ליד הכותל המערבי. הוא נעצר מיד והובא לבית המעצר בקישלה, אך שוחרר בהתערבות אישית של הרב הראשי לישראל, הרב קוק, אשר הודיע שלא ישבור את הצום עד שחרורו. בעקבות סגל באו אחרים, ותקיעת השופר והמעצר בעקבותיו הפכו למסורת, בה הוא תקע בשופר מדי שנה. במסע הלוויה של ז'בוטינסקי בישראל ב-1964 צעד סגל כאשר על צווארו ענוד השופר בו תקע בכותל.

ב-9 באוקטובר 1930 השתתף בהפגנת "ברית הבריונים" נגד סגן שר המושבות הבריטי שילס, שיצא מקבלת פנים שנערכה לכבודו על ידי הסוכנות היהודית ועיריית תל אביב. בראש המפגינים עמדו אב"א אחימאיר וסגל שנשא שלט בגנות הספר הלבן. כמה מראשי המפגינים, בהם אחימאיר וסגל נעצרו ושוחררו לאחר כמה ימים.

בניסן תרצ"א (1931) חזר לירושלים, התמנה למפקד בית"ר בעיר והצטרף לוועד המרכזי של התנועה הרוויזיוניסטית עם יוסף כצנלסון ואב"א אחימאיר בהנהלת סיעת 'המקסימליסטים'. בתקופה זו נישא לרחל בורובסקי (בת הרב שלמה יעקב בורובסקי מישיבת חברון) ועבד כשומר בדרום ירושלים.

ב-1932 חזר לתל אביב. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936) היה אחראי מטעם האצ"ל על הגנת שכונות צפון תל אביב מפני הכפר סומייל. הוא קרא לשבירת מדיניות ההבלגה של היישוב וכינס סביבו קבוצה קטנה של חברי בית"ר וברית הבריונים שערכו מעט אימונים בנשק ומספר פעולות תגמול קטנות באזור תל אביב ויפו.

ב-1937 חזר לירושלים ובפסח של אותה שנה היה ממייסדי תנועת הנוער הדתית ברית החשמונאים ועמד בראשה עד התפרקותה סמוך להקמת מדינת ישראל. ב-1939 נעצר על ידי הבריטים ושהה בכלא יחד עם אברהם שטרן, דוד רזיאל והנהגת האצ"ל. לאחר שחרורו הצטרף למפקדת האצ"ל בראשותו של רזיאל.

לאחר בריחתו של יצחק שמיר מכלא מזרע נפגש שמיר עם סגל ומאיר מדן, מפקדי "ברית החשמונאים". מטרת הפגישה שהתקיימה בבית הכנסת של שכונת זיכרון משה בירושלים הייתה לגייס חברים חדשים ללח"י שכמעט ולא היה פעיל באותה תקופה. בעקבות אותה פגישה הוחלט על הפניית חניכי "ברית חשמונאים" ללח"י. להחלטה זו הייתה משמעות רבה בחזרת הלח"י להוות גורם משמעותי במערכה נגד הבריטים. סגל עצמו היה אחראי על סניף ירושלים של הלח"י.

בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות היה הרב סגל חבר ב"ועדת ירושלים".

לאחר הקמת המדינה

בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה היה סגל פעיל במוסדות הפועל המזרחי בירושלים ועבד במשרד הסעד. היה ממקימי ארגון צעירי חב"ד בירושלים. ב-1953 לאחר שהתייעץ עם הרבי מליובאוויטש יצא להתיישבות בכפר חב"ד, שם הקים משק חקלאי ובמקביל שימש כמזכיר הכפר והמועצה האזורית עמק לוד. בהמשך מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד. היה פעיל בארגון צעירי אגודת חב"ד ועמד בקשר עם הרבי מלובביץ'.

בשנת 1957 הקים את בית הספר והמכללה לבנות בית רבקה בכפר חב"ד, כשאשתו משמשת כאם הבית. בשנת 1960 העביר את הניהול לידי הרב שמואל חפר.

לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי הראשון שעבר להתגורר בעיר העתיקה בירושלים, הוא התגורר בתוך חצר חב"ד והיה מיוזמי חידוש בית הכנסת צמח צדק בירושלים, ועמד בראש ועד התושבים בעיר העתיקה. עמד בראש תנועת "אל הר ה'" שכללה אישים נכבדים וקראה לשינוי המצב בהר הבית.

בשנת 1968 קיבל מידי נשיא המדינה זלמן שזר את עיטור "עלה" (עיטור לוחמי המדינה), יחד עם ראשי ברית החשמונאים. בתשל"ד (1974) זכה לתואר יקיר ירושלים. נפטר ביום הכיפורים תשמ"ו (1985) והובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים. עיריית ירושלים קראה על שמו את הכיכר הסמוכה להר ציון.

משפחתו

הרב משה צבי סגל היה נשוי לחיה רחל, להם שבעה ילדים. לבניו ובנותיו קרא בשמות ייחודיים:

• ישבעם
• עוזית - הייתה נשואה לרב משה שניאורסון
• עליגל - נשואה לרב אורי קפלון. בנם הוא המשורר יונדב קפלון
• צפרירה
• רוממיה - נשואה לרב יצחק גינזבורג
• עמישר
• ידון

בן דודו, מצד אמו, הוא הרב משה צבי נריה.

כתביו

בתקופת שירותו כשומר בגליל בין השנים 1930–1931 פרסם מאמרים בעיתון דואר היום בשם "יומני השומר". מאמריו האידאולוגיים התפרסמו בכתב העת של ברית החשמונאים, "החשמונאי". ב-1985 יצא ספרו האוטוביוגרפי "דור ודור" בהוצאת מערכות.

לקריאה נוספת

• משה הלוי סגל, דור ודור, מערכות, 1985
• זאב גולן , שופרות של מרד, מכון ז'בוטינסקי בישראל, תשס"ז
• זאב גולן, עורה ישראל, תורתו ומסכת חייו של הרב משה סגל זצ"ל, שבי ציון, תש"ע
• שאול אבישי, ברית החשמונאים- במאבק לחירות ישראל, הוצאת מס, תשס"ז
• ח בן ירוחם, ספר בית"ר-קורות ומקורות, מכון ז'בוטינסקי בישראל, 2 חלקים
• לח"י - אנשים, הוצאת "יאיר", 2002
• דותן גורן, זה התוקע בשופר! – הכריז רב הכותל וחטף מכות על ההלשנה, האומה 202, קיץ תשע"ו, עמ' 81-73
• יוסי אחימאיר ושמואל שצקי, "משה סגל: השבועה ליד הכותל", בתוך "הננו סיקריקין, עדויות ומסמכים על ברית הבריונים", ע"ע 144-139."

קישורים חיצוניים

• הרב חיים שטיינר, חיים קוברסקי, יהודה עציון, ישבעם סגל, הרב החסיד ר' משה צבי סגל זצ"ל – הספדים ודברי זיכרון, צפייה ג, עמ' 227–246
• דוד תדהר (עורך), "משה צבי סגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4250
• דוד תדהר (עורך), "משה צבי סגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5241
• לא מספיק לכתוב לרבי, סע אליו, אתר שטורעם, כ"ו באייר תשס"ז (הקישור אינו פעיל)
• הרב סגל מספר על צעדת ט' באב, תקיעת השופר, חידוש ההתיישבות בירושלים (הקלטות)
• Defying the British on Yom Kippur, Oct. 3, 2019 The Jewish Press (באנגלית)

• הרב משה סגל, The Shofar and the Wall (באנגלית)

• By Greer Fay Cashman, The man who sounded the shofar, ג'רוסלם פוסט, ‏4 באפריל 2007 (באנגלית)
• האנשים שתקעו בכותל, באתר בחדרי חרדים, 17 בספטמבר 2010
• יוסף חריף, תקיעת "נעילה" הובילה לכלא, מעריב, 7 באוקטובר 1962
• מעריב 12 באוקטובר 1967 אמא של הלוחמים נזכרת
• ד"ר אהרן ארנד, תקיעת השופר בכותל (אורכב 11.12.2008 בארכיון Wayback Machine)
• פלוגת הכותל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב שלמה גורן ומשה שמיר, מספידים את הרב סגל, ‏י"ב במרחשוון תשמ"ו, 27 באוקטובר 1985