מריאנסקה לאזנייה
| |||||||
 | |||||||
| מריאנסקה לאזנייה, מרכז העיר | |||||||
| מדינה |
 צ'כיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קראי | קרלובי וארי | ||||||
| ראש העיר | זדנק קראל | ||||||
| תאריך ייסוד | לפני 1273 | ||||||
| שטח | 51.8 קמ"ר | ||||||
| גובה | 578 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיר | 14,225 (1 בינואר 2024) | ||||||
| קואורדינטות | 49°57′53″N 12°42′04″E / 49.964703891769°N 12.701249703911°E | ||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||
|
www.marianskelazne.cz www.marienbad.com | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה. העיר משתרעת על פני שטח של 51.78 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה (נכון לראשית 2013) מעל 13,000 תושבים. מריאנסקה לאזנייה היא הקטנה מבין שלוש ערי המרחצאות המפורסמות במערב צ'כיה (שתי האחרות הן קרלובי וארי ופרנטישקובי לאזנייה).
העיר, הטובלת בנוף הרים מוריקים, היא פסיפס של פארקים ובתי אצילים. רוב המבנים המפורסמים שלה נבנו בתור הזהב של העיר במחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופה זו עלתה קרנה של העיר, וידוענים רבים כמו גם שליטי מדינות אירופה באו ליהנות ממעיינות המרפא שלה.
_-_houses_in_center.jpg)
ב-2021 העיירה הוכרזה כחלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם ערי הספא הגדולות של אירופה ביחד עם עוד עשר ערים בצ'כיה ובמדינות נוספות.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריאנסקה לאזנייה נוסדה במאה ה-12 בידי מתיישבים גרמנים שהובאו לאזור זה בידי שליטי בוהמיה, בני שושלת פרמישילד[2].
העיר עצמה בצורתה המוכרת כיום היא רק בת מאתיים שנה, אך ידוע שהתקיים בה יישוב כבר זמן רב. התיעוד הראשון של מתיישבים במריאנסקה לאזנייה הוא משנת 1273. מעיינות המרפא שהעניקו לעיר את פרסומה העולמי מוזכרים לראשונה כבר בתעודה משנת 1341, אז תוחזקו בידי אנשי מנזר מקומי. בשנת 1808 קיבלה העיירה את כינויה הגרמני "מרינבאד", והיא הוכרזה כעיר רשמית רק בשנת 1868.
בין השנים 1870–1914 ידעה העיר תקופה של פריחה מבחינה תיירותית. נבנו מלונות חדשים ומבני ציבור, ושופצו מבנים ישנים רבים, בידי אדריכלים גרמניים מפורסמים. ב-1872 חוברה העיירה בקו רכבת אל העיר אגר (כיום חב (אנ')) שבמחוז קרלובי וארי בצ'כיה, וממנה אל כל האימפריה האוסטרו-הונגרית ושאר מדינות אירופה.
עד מהרה הפכה העיר לאחד מיעדי תיירות הספא הפופולריים ביותר באירופה, עם כ-20,000 מבקרים מדי שנה. בין הנופשים במרינבאד נזכרות דמויות בולטות כמו: יוהאן וולפגנג פון גתה, פרדריק שופן, ריכרד וגנר, תומאס אדיסון, הנסיך פרידריך מסקסוניה, ניקולאי השני, קיסר רוסיה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, והמלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת ורבים אחרים.
מרינבאד נותרה יעד תיירות פופולרי גם בין שתי מלחמות העולם. לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות ועידת פוטסדאם, גורשו מן העיר תושביה הגרמנים אתניים, ובכך התרוקנה מריאנסקה לאזנייה מרוב אוכלוסייתה. לאחר המהפכה הקומוניסטית ב-1948 נסגרה העיר כמעט כליל בפני תיירות חוץ. לאחר הקמת השלטון הדמוקרטי בצ'כיה בשנת 1989, הושקע מאמץ רב להחזיר לעיר את צביונה המקורי, כעיירת מרחצאות ואתר נופש וספורט.
היהודים בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-19 הנהיגו בקהילה שינויים שנטו לרפורמה ובשנת 1897 הוכנס עוגב לבית הכנסת[3].
ביצירתו "מריאנבד" (במקור: מאַריענבּאַד) מ-1911 שבקובץ "חיי קיץ" (במקור: זומער-לעבען), מתאר שלום עליכם את העיירה כמקום מרפא וקיט של עשירי הקהילה היהודית של ורשה.
ב-1 במרץ 1933 הגיע לעיירה הפילוסוף והפובליציסט היהודי-גרמני תיאודור לסינג, שנמלט מגרמניה לאחר שהנאצים, אותם ביקר במאמרים רבים עלו לשלטון. ב-30 באוגוסט 1933 הוא נורה על ידי מתנקש נאצי ונקבר בבית הקברות המקומי.
בין התאריכים י'-י"ח באלול תרצ"ז (17-23 באוגוסט 1937) התקיימה במריאנסקה לאזנייה ועידת הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל, שכונתה גם "הכנסייה הגדולה במרינבאד". במהלך ועידה זו קיבלה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, את החלטתה הידועה לדחות, למרות גישתה היונית של המועצה, את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל.
בין ג' לט' באלול ה'תש"ז (19-25 באוגוסט 1947) התכנסו המוסדות העליונים של "אגודת ישראל" שוב במריאנסקה לאזנייה, הפעם בפורום מצומצם ”כדי לממש את העקרון של השלטת התורה בחיי עם ישראל[4]”. לאחר המלחמה פעל במריאנסקה לאזנייה מוסד בו למדו נערים ונערות יהודיים, ניצולי שואה, בעיקר לימודי דת. ב-1948 הוברחו התלמידים לישראל, לאחר שהמוסד לא הצליח לקבל רישיון ממשרד החינוך הצ'כוסלובקי[5].
הספר "לשנה הבאה במריינבד: העולמות האבודים של תרבות המרחצאות היהודית" מאת מרים זדוף, סוקר את תרבות המרחצאות היהודית בערים שונות וביניהן מריינבד מסוף המאה ה-10 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20.
גם כיום נוהגות קבוצות של חסידים מהציבור החרדי לנפוש בעיר[6].
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למריאנסקה לאזנייה שש ערים תאומות:
באד הומבורג, גרמניה (מ־1990)
קיאנצ'אנו טרמה, איטליה (מ־2000)
מרקוסי (אנ'), צרפת (מ־2005)- ויידן (אנ'), גרמניה (מ־2007)
ניזחי טאגיל (אנ'), רוסיה (מ־2007)
מלברן, ווסטרשייר, הממלכה המאוחדת (מ־2013)
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריאנסקה לאזנייה, בשמה המוכר במערב "מרינבאד", מככבת בסרט הצרפתי אשתקד במרינבד (בצרפתית: L'Année dernière à Marienbad) שנכתב על ידי הסופר והתסריטאי אלן רוב-גרייה, ובוים על ידי אלן רנה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרים זדוף, לשנה הבאה במריינבד - העולמות האבודים של תרבות המרחצאות היהודית, מרכז זלמן שזר, ירושלים, תשע"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מריאנסקה לאזנייה- מריאנסקה לאזנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מריינסקה לאזנה (צ'כיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערי הספא הגדולות של אירופה, באתר אונסק"ו (באנגלית).
- ^ שושלת פרמישילד
- ^ חזקו ידיים רפות, מחזיקי הדת, 9 בפברואר 1900
- ^ הסתדרות אגודת ישראל העולמית, מכנסיה לכנסיה: אלול תרצ"ז מרינבד - סיון תשי"ד ירושלים, ירושלים תשי"ד.
- ^ על פרשה זו: שבתי לסמן, יומנו של מר שבתי לסמן על פעולותיו, תל אביב, תשל"ט. עמ' 33-34.
- ^ חיים רוזנבוים, במשעולי 'עיירת המרפא' בצ'כיה | ה.., באתר כיכר השבת, 2024-11-26
