טירת ליטומישל
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
שאטו, היכל הופעות  | ||||
| מיקום |
Záhradí | ||||
| מדינה |
צ'כיה | ||||
| בעלים |
צ'כיה | ||||
| מבקרים בשנה | 29,086 (נכון ל־2021) | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| אדריכל |
ג'ובאני אבוסטלי | ||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הרנסאנס | ||||
| מידות | |||||
| שטח |
118.13 הקטאר | ||||
| קואורדינטות | 49°52′24″N 16°18′46″E / 49.873437833333°N 16.312648833333°E | ||||
|
www | |||||
  | |||||
טירת ליטומישל (צ'כית: Zámek v Litomyšli) היא טירה השוכנת בעיירה ליטומישל שבצ'כיה. הטירה נבנתה בין 1568 ל-1580 בסגנון הרנסאנס. עיצובה של הטירה השתנה במקצת במהלך המאה ה-18 עם הוספתם של אלמנטים אדריכליים בסגנון הבארוק, בנוסף לגן אנגלי. הטירה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1999.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור שבו שוכנת הטירה היה מיושב לפחות מאז המאה ה-10, וחשיבותו נבעה מהמיקום על הדרך הראשית בין בוהמיה למוראביה. בחפירות שנערכו בעיירה נחשפו שרידים של מבנה מימי הביניים, שעליו שוכנת הטירה. האזכור הקדום ביותר ל"ארמון ישר" וטירה בליטומישל הוא משנת 1398. בשנת 1425 העיירה נכבשה על ידי ההוסיטים, שהחריבו את כל המבנים הקשורים לנצרות הקתולית. המבנים ששכנו באזור הטירה שופצו על ידי בעלי המקום החדשים, וגם מהם נותרו שרידים. הטירה נפגעה שלוש פעמים משריפות (1460, 1546, 1560) ונחרבה כמעט לחלוטין. המבנה ההרוס הוענק על ידי שליטי המקום למשפחת ורטיסלב, שקיבלה היתר מלכותי לבנותו מחדש. העבודות החלו ב-1568 בניהולם של האחים ג'ובאני ואולריקו אבוסטלי, והסתיימו ב-1580.
הטירה ניזוקה קלות כתוצאה משרפה שפרצה ב-1635, ותוך זמן קצר תוקנו הנזקים. האדריכל פרנטישק מקסימיליאן קאנקה (František Maximilián Kaňka) ניהל את העבודות שהתבצעו בטירה החל מ-1719. במסגרת העבודות הללו הוספו לטירה מספר אלמנטים אדריכליים בסגנון הבארוק. ב-1775 הטירה נפגעה פעם נוספת שרפה, והפעם היה צורך לבצע עיצוב מחדש כתוצאה מנזקי השרפה. בשינויים שנערכו בחלקה הפנימי של הטירה בין 1792 ל-1796 נעשה מאמץ לשמר את הגמלונים שנבנו בסגנון הרנסאנס. החל מ-1796 לא בוצעו שינויים כלשהם בטירה.
חצר הטירה הייתה בעבר חלק מהיישוב המבוצר, והבניינים הסמוכים אליה נבנו במהלך השינויים שבוצעו בטירה במשך השנים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטירה יש ארבעה אגפים א-סימטריים בגובה שלוש קומות. האגף הגדול ביותר הוא המערבי, והאגף הדרומי הוא גלריה ארקדאית התוחמת את החצר המרובעת השנייה, ונמשכת גם לתוך הצדדים המזרחי והמערבי של החצר. קפלת הטירה שוכנת בפינתה הדרום-מזרחית. באגף הצפוני של הטירה יש חצר מלבנית קטנה. כל חזיתות הטירה מעוצבות בסגנון הרנסאנס. חלונות הטירה הנמצאים בחזית הקומה הראשונה עשויים משני חלקים, ומעל אדניהם יש משקופי אבן.
בחזית הדרומית של הטירה נבנה שער הכניסה המרכזי, שמשקופו בצורת קשת ומשני צדדיו יש עמודים. מעל למשקוף נמצאים שני שלטי אצולה של משפחות מקומיות.
החלונות בקומה הראשונה ובקומה השנייה מחולקים גם כן לשני חלקים, המקושטים בקישוטי אבן ובכרכובים המוחזקים על ידי בסיס סלילי. בקצה הקפלה, הבולט החוצה בחזית המזרחית, יש חלונות חלונות מחודדים המחולקים לשלושה חלקים. חזיתות הטירה מכוסות בסגרפיטו, המחקה מרקם של אבן גזית כפרית בצבע יהלום. בחזית הדרומית ובחזית המזרחית שוקם הקרניז שצורתו ירח. מעל לקרניז זה יש מספר גמלונים עם פילסטרים שבהם משובצים חלונות, מלבד בקטע של הגלריה באגף הדרומי.
החצר הפנימית גובלת בארקדות הקשתיות למחצה של האגף המערבי, האגף המזרחי, והאגף הדרומי, הניצבות על עמודים רבועים. בקומה הראשונה ובקומה השנייה יש ארקדות עמודים, שכותרותיהם בנויות בסגנון טוסקני (הקומה הראשונה) ובסגנון איוני (הקומה השנייה). קירות הטירה בצד הצפוני של החצר מכוסים בסגרפיטו שבו מתוארים סצינות ממגוון תחומים כגון הברית הישנה וההיסטוריה הקלאסית.
אל האגף המערבי מוביל גרם מדרגות רנסאנסי. המבנה הבולט ביותר בתוך האגף המערבי הוא תיאטרון עץ נאו-קלאסי שנבנה בין 1796 ל-1797. התיאטרון מכיל 150 מקומות ישיבה. הקישוטים ששרדו ללא פגע מאז בניית התיאטרון כוללים את אלו של האודיטוריום, הבמה והמנגנון המכני שלה. מלבד התיאטרון יש באגף חדרים נוספים שמידותיהם תואמות את סגנון הרנסאנס, וקישוטיהם תואמים את הסגנון הנאו-קלאסי. שני האגפים האחרים דומים מבחינת המבנה הפנימי שלהם, המבוסס על עיצוב רנסאנס עם ציורי קיר ותקרה בסגנונות הבארוק והנאו-קלאסיציזם, שבהם מתוארות סצינות מרומא העתיקה.
בין האגף המזרחי לקפלה מחבר שער מעוצב. פנים הקפלה מכוסה על ידי ספינה בצורת קמרון חבית, והוא השתנה במידה מועטה מאז בנייתו. רוב הספינה צבועה בגוון של אפור, אך במקומות מסוימים ניתן להבחין בציורים המקוריים שהיו בה.
דרומית לחצר הראשונה שוכנת המבשלה. המבשלה נבנתה מחדש ב-1728 לאחר שקודם לכן הייתה העתק קטן של הטירה, ולאחר השרפה ב-1775 נבנתה בצורתה הנוכחית. בסמוך למבשלה נמצאת אורוות רכיבה החד-קומתית, התוחמת את הצד המזרחי של החצר הראשונה. האורווה שופצה מספר פעמים כתוצאה מנזקי השריפות, והמראה הנוכחי שלה משלים מבחינה סגנונית את זה של המבשלה. חזית האורווה מחולקת לתשעה חלקים, ושער הכניסה הראשי נמצא במרכזה.
מבנים נוספים במתחם הטירה כוללים את בית הלורד בצידו המערבי של הגן האנגלי (שנבנה במהלך המאה ה-18), גן צרפתי עם ביתן, האורווה הקודמת וקוטג'.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טירת ליטומישל
