לדלג לתוכן

מרדכי מייזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קברו של מרדכי מייזל בבית הקברות היהודי העתיק בפראג
בית העירייה היהודית בפראג, נבנה על ידי מייזל (השעות בשעון התחתון מיוצגות באותיות עבריות)

מרדכי (מישקה מארק) מייזלצ'כית: Miška Marek Meisel (Majzel); ה'רפ"ח, 1528 - ט' באדר ב' ה'שס"א, 13 במרץ 1601) היה יזם, מצנט ופילנתרופ יהודי תושב פראג, כיהן כראש הקהל של קהילת יהודי פראג, בנה את מוסדותיה ועיצב את דמותה במאה ה-16. בשל מעשי החסד והצדקה שלו, זכה לשבחים רבים מאישים מרכזיים בקהילה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לשמואל מייזל ברובע היהודי של פראג. בשנת ה' רפ"ח. בצעירותו נרדפו יהודי פראג בידי פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על רקע קנאות דתית-נוצרית, והוא ומשפחתו יחד עם שאר יהודי פראג נאלצו לעזוב פעמיים את העיר באופן זמני. מקור עושרו הרב שאפשר לו מאוחר יותר להיות פטרונה הכלכלי של יהדות פראג ולסייע לקיסרי האימפריה הרומית הקדושה במיוחד ב"מלחמות העות'מאניות", אינו ידוע.

יחד עם אשתו הראשונה חוה בנה את בית העירייה היהודית בפראג (שעודו קיים כיום) ואת "בית הכנסת הגבוה" בפראג שבו שכן בית הדין של הקהילה. עם אשתו השנייה, פרומט[1], בנה מייזל בין השנים 15901592 את בית הכנסת מייזל הקרוי על שמו ואת "הקלויז" המקומי ששימש את החברה קדישא המקומית. הוא ונשותיו תרמו למוסדות הקהילה כסף רב, שיפצו את הרובע היהודי והביאוהו לסטנדרטים המודרניים של אותם ימים, ריצפו את רחובות הרובע כולם, ובנו בית מרחץ ושירותים קהילתיים נוספים. במקביל תמכו בשכבות החלשות שבקהילה, במתן צדקה.

כך מתאר ההיסטוריון והמתמטיקאי בן הקהילה, דוד גנז בכרוניקה ההיסטורית שלו "צמח דוד" בהתלהבות, את פעילותו של מייזל בקהילה:

מרדכי מייזיל אחד מכותלי ועמודי בית המדרש, ראש הנדיבים ואב לאביונים הדורש טוב לעמו ורצוי לרוב אחיו, ראש המשביר אשר גדולת מעשיו ראוים להכתב. ראיתי להזכיר מקצת מעשיו בחתימת ספר זה שיהו נזכרים בכל עיר ועיר דור ודור משפחה ומשפחה וזכרו לא יסוף מזרעינו על כל הטובות והצדקות שעשה עמנו פה ק"ק פראג:
הוא בנה מממונו את בית הכנסת הגבוה, בית מקדש מעט, לכבוד ולתפארת. גם התנדב כמה ספרי תורות עם כלי קודש מכסף ומזהב מעשי חושב, מהם בקהלתנו מהם למדינת פולין מהם לירושלים עיר הקודש.
גם בנה את בית המרחץ להקהל, גם בנה את מקוה המים בית הטבילה, גם בנה את ההקדש לאביונים ועניים מרודים, גם עשה רצפת אבנים על כל שטח קריית חוצות היהודים, הכל על כספו והוצאותיו. על כל אלה הדברים התנדב לבו ובנה עוד בית הכנסת הגדולה צבי תפארת אשר אין דוגמתה ביופי בכל תפוצות ישראל והעמידה על כ' עמודים כולם אבני גזית... חישבו שהוציא בבנינו יותר מעשרת אלפים טאלר.

כל הדברים הנזכרים הם דברים כלליים, והדברים הפרטיים עצמו מספר, כי לא יכילם ספר, כל צדקת ה' אשר עושה:
בכל יום ויום הוא מחזיק התורה ולומדיה בעזר וספוק רב מכבד תלמידי חכמים במתנות ומנחות יפות, הלא פרס לרעבים לחמו ובערבי ימים טובים נותן לעניים שור אבוס וקמח ושומן ושאר דברים הצריכים לעניים מרודים כחומה נשגבה. מלוה כספו לעניי עירנו למחייתם, בחנוכה שעבר הלוה להם בפעם אחת ח' מאות טאלר...כל שנה הוא משיא שתי בתולות על פי הגורל... עולה סך נדבותיו במשך ב' שנים יותר מנ' אלפים (50,000) טאלר.

צמח דוד, ח"א אחרי שנת שנב


מייזל מימן חלק ניכר ממלחמותיו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה, רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בעות'מאנים, ובתמורה לשירותיו הנאמנים הבטיח לו הקיסר כי יוכל להוריש את נכסיו לאחר מותו למי שירצה, ללא התערבות הקיסר וללא החרמת נכסיו.

מייזל נפטר בט' באדר ב' ה'שס"א, 13 במרץ 1601, ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. מצבת קברו חודשה שלוש פעמים: בשנים ה'תפ"ה, ה'תקי"ט וה'תר"י[2].

לאחר פטירתו ללא ילדים, החרים רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את כל הונו שנאמד ב-500,000 זהובים, בתואנה שליהודים אין אזרחות בתחומי הקיסרות, מעמדם זהה לזה של שבויים ולפיכך אין חלים עליהם דיני ירושה. זאת למרות הבטחה שקיבל לפיה יוכל להוריש את נכסיו לבני אחיו. לאחר לחץ של עשירי הקהילה שרמזו כי ייתכן שבשל התקדים ייאלצו לעזוב את העיר ולהציל את רכושם, הסכים להקצות לאלמנתו פרומט קצבה של 4,000 זהובים.

דמותו של מייזל מככבת בפסאודואפיגרפיה "נפלאות מהר"ל" (פיטרקוב 1909) של הרב יהודה יודל רוזנברג, בפרק י"ב של הספר מתואר "מופת הראשון של המהר"ל על ידי הגולם" ובו נשלח הגולם מפראג להציל את מייזל מעלילת דם שרקם נגדו "טבח ערל אחד" שהיה חייב לו סכום כסף גדול וחשב להיפטר בדרך זו מחובו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "פרומט מייזל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
  2. ^ שי"ר, מכתב, בתוך: קלמן ליעבן, גל עד: קובץ מאה ושבעים כתבי לוחות אבני זיכרון בשדה הקבורה ישן נושן ק"ק פראג יע"א, פראג: דפוס משה הלוי לנדא, ה'תרט"ז, עמ' XL, באתר היברובוקס.