לדלג לתוכן

מקרוביוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקרוביוס
Macrobius Ambrosius Theodosius
לידה 370?
אפריקה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 430 (בגיל 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, תאורטיקן מוזיקה, פילולוג, עובד ציבור, סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות סאטורנליה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מקרוביוס פלוטינוס אוסטאתיוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקרוביוס מגיש את עבודתו לבנו אוסטכיוס. מתוך עותק משנת 1100 של ספרו של מקרוביוס על "חלום סקיפיו".

מַקרוֹבּיוּס אַמבּרוֹסיוּס תֵּאוֹדוֹסיוּס (Macrobius Ambrosius Theodosius; תחילת המאה ה-5 לספירה) היה פילוסוף ומדקדק רומאי, הידוע בעיקר בשל כתביו, הכוללים את ה"סאטורנליה", תמצית של החכמה הדתית הרומאית העתיקה, "פרשנות על חלום סקיפיו" (Commentarii in Somnium Scipionis), שהיה מקור חשוב לפלאטוניזם במערב הלטיני בימי הביניים, והחיבור האבוד "על ההבדלים והדמיונות של הפועל היווני והלטיני" (De differentiis et societatibus graeci latinique verbi).

הסדר הנכון של שמותיו הוא "מקרוביוס אמברוסיוס תאודוסיוס", המופיע כך בכתבי היד הקדומים ביותר של ה"סאטורנליה", וכך הוא מכונה גם בקטעים מתוך חיבורו האבוד "De differentiis". רק בכתבי יד מאוחרים יותר, התהפך שמו ל"אמברוסיוס תאודוסיוס מקרוביוס". קאסיודורוס ובואתיוס מכנים אותו "מקרוביוס תאודוסיוס", בזמן שהוא היה ידוע בתקופת חייו כ"תאודוסיוס" - ההקדשה ב-De differentiis אומרת: "תאודוסיוס לסימאכוס שלו".

ביוגרפיה ועבודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט ידוע בוודאות על מקרוביוס, אך ישנן השערות רבות לגביו. בתחילת הסאטורנליה שלו הוא מציין שהוא "נולד תחת שמיים זרים". שניים מחיבוריו הגדולים מוקדשים לבנו, אוסטאכיוס (Eustachius). חיבוריו הגדולים הביאו את המומחים להניח שהוא היה פגאני. במשך תקופה ארוכה היה מזוהה עם תאודוסיוס, פרוקונסול באפריקה בשנת 410, אולם כיום סוברים כי מדובר בתאודוסיוס שהיה מפקד המשמר הפראטוראני באיטליה בשנת 430.

מלבד "סאטורנליה" והפרשנות על "חלום סקיפיו", ידוע גם על חיבור שלישי בשם "על השונה והדומה בפועל היווני והלטיני", אולם מתוכו יש בידינו רק קיצור מאת אדם בשם "יוהאנס", שספק אם ניתן לזהותו עם יוהאן סקוטוס (המאה ה-9).

בכתביו שואל מקרוביוס שאלות של זהות: מהי תרבות? מיהו רומאי? כיצד על הרומאי בן מעמד האצולה להתלבש ולהתנהג? בתשובותיו לשאלות אלה הוא לא רק מתאר את המציאות, אלא אף יוצר או מתווה את האידיאל החברתי תרבותי.[1]

מהדורה מודפסת קדומה של ספריו של מקרוביוס, "חלום סקיפיו" ו"סאטורנליה".

החיבור החשוב ביותר של מקרוביוס הוא ה"סאטורנליה", המכיל תיאור של דיונים שנערכים בזמן חג הסאטורנליה, והוא כולל מגוון גדול של דיונים היסטוריים, מיתולוגיים ולשוניים. החיבור מורכב מסדרה של דיאלוגים במסיבה דמיונית. הערך העיקרי של החיבור נמצא בעובדות ובדעות המצוטטות מסופרים מוקדמים יותר.[2]

בסאטורנליה מופיע אזכור יחיד בנוגע ליהודים, בו נאמר כי הקיסר אוגוסטוס אמר על בן זמנו, הורדוס מלך יהודה: "עדיף להיות חזירו של הורדוס מאשר בנו".[3] על פי תוכן האמירה, נראה שהרקע המקורי לה היא העובדה שהורדוס הוציא להורג שלושה מבניו, בעוד שאת חזירו אינו הורג, שכן בהיותו יהודי נמנע ממאכל חזיר.

פרשנות על "חלום סקיפיו"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרוביוס הוא גם מחבר פרשנות בשני ספרים על "חלום סקיפיו" (Somnium Scipionis) (אנ'), שסופר על ידי קיקרו בסוף חיבורו "רפובליקה". אופיו של החלום, שבו סקיפיו הזקן מופיע בפני נכדו המאומץ ומתאר את החיים של הטובים לאחר המוות ואת חוקת העולם מנקודת השקפה סטואית ונאופלאטונית, סיפק למקרוביוס הזדמנות לדון על טבע היקום, ולהעביר פילוסופיה קלאסית רבה לימי הביניים המאוחרים יותר. באסטרונומיה, חיבור זה בולט בשל ציונו את קוטרה של השמש ככפול מקוטרו של כדור הארץ.

"חלום סקיפיו" של קיקרו תיאר את העולם ככדור בעל גודל זעום ביחס לשאר היקום. כתבי יד רבים של מקרוביוס מימי הביניים המוקדמים, כוללים מפות של העולם, כולל הנקודות האנטיפודיות, מפות אזוריות המראות את האקלימים התלמיים (אנ') הנובעים מתפישת כדור הארץ כעגול ודיאגרמה המראה את "כדור הארץ" במרכז הכוכבים המסודרים בסדר היררכי.

תמונות מתוך כתב יד מהמאה ה-12 של "פרשנות על חלום סקיפיו" של מקרוביוס. שנת 1150 לערך.

שמות של כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של מקרוביוס נקראים המכתש הירחי "מקרוביוס" (אנ') ומפרץ מקרוביוס (אנ') באנטארקטיקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקרוביוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]