מצוות יישוב ארץ ישראל
 | |
| האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892 | |
| מקרא | ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג |
|---|---|
| משנה | מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א |
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה |
| משנה תורה | הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ע"ה |
| ספרי מניין המצוות | השגות הרמב"ן, מצווה ד' |
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים. גם לדעה שזוהי אינה מצוות עשה, ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[1].
ישנה מחלוקת ראשונים האם המצווה כלולה במניין תרי"ג המצוות.
גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות ישוב הארץ, אינם קשורים לגבולות הארץ לגבי מצוות התלויות בארץ שהם לכל היותר גבולות פרשת מסעי, אלא הם תלויים בגבולות הארץ המובטחת[2][3].
המקור בתורה ובהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתורה נאמר: ”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ”[4], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:
נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם
— רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד
הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל. ואילו הרמב"ם לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:
הכללת המצווה בתרי"ג מצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחלקו הדעות האם מצוות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצוות ישיבת הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.
בגמרא במסכת כתובות, מובא שרב יהודה אסור לעלות לארץ ישראל מבבל[5], עד שהאל יפקוד את עמו ויעלה אותם לארץ[6] .
הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות ישיבת הארץ היא כלולה בתרי"ג מצוות. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה"[7], והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.
בדעת הרמב"ם שהשמיט את מצוות ישיבת ארץ ישראל ממנין תרי"ג המצוות נכתבו כמה הסברים:
- לדעת הרב יששכר טייטל הטעם שלא מנה הרמב"ם מצווה זו, משום ”שהוא כלולה מכל המצוות, וכוללת כל התורה, וכל קביעת המועדים וראשי חודשים וכל מצוותיה תלויין בה... וכן כל חיית האומה תלוי בה, אם כן הוא מצווה כוללת ולא פרטית; על כן אינה באה בחשבון המצוות, שבאה לחשוב רק מצוות פרטים... (הרב יששכר טייכטהל, "אם הבנים שמחה", עמ' קנד (בשם הגאון ר' יונה דב בלומברג)”. וראו עוד כאן[8].
- בספר מגילת אסתר כתב לבאר שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. אמנם באחרונים הוכיחו שדרכו של הרמב"ם למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזמן הגלות (כגון הפרשת תרומות ומעשרות)[9].
- באבני נזר כתב שהרמב"ם לא מנה מצווה זו משום שהיא נכללת במצוות "החרם תחרימם"[10], ודרכו לא למנות מצווה שכלולה במצווה אחרת[11].
יש מהראשונים שסבורים כי מצוות ישיבת הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן אף שעם ישראל בגלות[12], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[13]. באחרונים דנו בדברי ראשונים נוספים, מהי עמדתם בנושא[14].
קניית בית בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שמצוות יישוב ארץ ישראל עיקר עניינה לגור בארץ ישראל ולדאוג שהארץ כולה תהיה מיושבת.
יש שכתבו שיש במצווה זו גם מצווה על הגברא לדאוג שהוא בעצמו ישב בארץ בצורה חזקה ומיושבת על ידי קנית בית מכספו[15][16].
יש שכתבו שחלק זה של קניית בית בארץ ישראל נלמד גם מהפסוק הנאמר בתורה לגבי היוצאים למלחמה: ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ”[17] התורה פוטרת את החייל משירות צבאי אם בנה בית בארץ ישראל ועדיין לא זכה לגור בו כדי שיזכה להשלים את המצווה[18].
בשו"ת המרחשת[19] כתב שקניית בית בארץ היא חלק ממצוות ירושת הארץ: ”מצווה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם גם כן בקנין קרקע בארץ ישראל. כמפורש בפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה", שצריך ירושה וישיבה ויש צורך בשניהם עבור קיום המצווה”.
יש שכתבו שסעודת חנוכת הבית בארץ ישראל, נחשבת סעודת מצווה[20].
לדעת הרמב"ם מצווה זו של קנית בית חשובה עד שצוותה התורה על הקונה להיות שמח בקנינו ולהודות לה' על שזכה לבנות בית בארץ ישראל במשך שנה שלמה[21]. כדי לקיים את מצוות השמחה בשלימות התורה פוטרת את החייל משירות צבאי במשך השנה הראשונה. פטור זה אינו תקף למלחמת מצווה.[22] גם סעודת חנוכת הבית היא גם חלק ממצוות השמחה שהיא מן התורה. לכן אם לא עשה סעודת חנוכת הבית מיד בהיכנסו לדירה, יכול לעשות כל השנה הראשונה[23],[24].
קנית קרקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחלק מהדעות גם קניית קרקע, בלא בית, היא מצווה, דבר זה נלמד מאברהם אבינו שקנה קרקע מעפרון[25]. היו שהגדילו לטעון כי קניית חלקת שדה בארץ ישראל ישראל, כמוה כקניית חלקה בגן עדן[26]. בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן תנה) נכתב, כי אפילו עבור אנשים היושבים מחוץ לישראל זו מצווה לקנות נחלה בארץ ישראל, והדבר נחשב כאלו יושבים בארץ ישראל.
מצוות נטיעת עצים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרש למדו חז"ל מהפסוק כִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ“, לרמז שבבואם לארץ ישראל יתעסקו תחילה בנטיעת עצים[27]. וכן מבוא במדרש: ”כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטען מכושיה (=מעדר) ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד כי תבאו אל הארץ ונטעתם“[28].
חשיבות מצוות ישוב ארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשנה במסכת כתובות נכתב:
הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים
— משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא
על פי הפרשנות המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי רבים מהפוסקים.[29]
קניית בית מגוי בשבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי[30]. בקניית קרקע בארץ ישראל מגוי ישנה מצווה כפולה: א. יישוב ארץ ישראל בכך שיגור בקרקע יהודי. ב. מצוות כיבוש הארץ בגאולת הקרקע מהגוי. לכן אפילו כבר יש לו דירה מצווה לגאול את הקרקע מהגוי[31].
איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המשנה[32]. אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים[33], והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים[34], ובכך מכלות את הצומח.
נפסק בשו"ע[35] שבזמן הגלות בטל איסור זה. עם התחדשות היישוב היהודי בעת החדשה דנו הפוסקים האם האיסור חוזר. רבים מתירים בנימוק שפקע האיסור ויש צורך בתקנה חדשה בשביל לאסור, או מחמת שכיום רואים בזה תועלת ליישוב[36]. יש הסוברים שחזר האיסור למקומו[37].
במקום פיקוח נפש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהילחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.
איסור יציאה מארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)
אף הרמב"ם, שכידוע לא פסק להלכה את מצוות יישוב ארץ ישראל (כמו הרוב המוחלט של הפוסקים) מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין
— משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט
מעלת המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגודל מעלת ישיבת ארץ ישראל נכתב רבות בתלמוד ובראשונים:
- כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה[38].
- לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.
- כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח.
- כל המהלך ד"א בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב. וכעין זה מובא בספרי: "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב"[39].
- ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה[40].
- עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים[41].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהבת ארץ ישראל
- יציאה מארץ ישראל (הלכה)
- ברכת מציב גבול אלמנה
- מלחמת מצווה
- שלוש השבועות
- ארץ ישראל השלמה
- שד"ר
- הממונים בגולה על מעות ארץ ישראל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יעקב זיסברג, נחלת יעקב - ברורים במצוות ישיבת ארץ ישראל, הוצאת המכון התורני, ישיבת אור עציון, מרכז שפירא התשס"ה.
- יוסף טובי, "מצוות יישוב ארץ ישראל בכתבי ההגות והפרשנות של חכמי צפון אפריקה", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
- זאב הרוי, "הרב ריינס על מצוות יישוב ארץ ישראל", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצווה ליישב את ארץ ישראל, באתר ויקיטקסט- הערך "יישוב ארץ ישראל", באתר ויקישיבה
- סדרת שיעורים וכן ספרים רבים בנושא ישוב ארץ ישראל - באתר קול הלשון
- ישיבת ארץ ישראל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב חיים נבון, מצוות יישוב ארץ ישראל, אתר דעת
- ירמיהו מלחי, מצוות ישוב ארץ ישראל בראיה היסטורית, אתר דעת
- הרב אליעזר מלמד, מצוות יישוב הארץ, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, אהבת הארץ מן התורה, באתר ערוץ 7, 5 באוגוסט 2004
- מצוות יישוב ארץ ישראל(הקישור אינו פעיל) פרק יט מספר אור הרעיון, הרב מאיר כהנא
- ספרי ארץ ישראל, באתר ארץ ישראל
- פרויקט איל-ארץ ישראל לכל-מצוות יישוב הארץ
- הרב יעקב זיסברג, ויתור על חלקים מארץ ישראל, אתר דעת
- יהודה מוריאל, מצוות כיבוש ארץ ישראל ויישובה, אתר דעת
- מאמרים בנושא מצוות יישוב ארץ ישראל, באתר ספריית אסיף
- הרב איתם הנקין, "מצוות יישוב ארץ ישראל - דאורייתא או דרבנן?
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
- ^ פירוש הרדב"ז על משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ד', הלכה ו'
- ^ פירוט הגבולות; ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק נ"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
- ^ על פי נבואת ירמיהו כ"ז, כ"ב.
- ^ במדבר לג, נג
- ^ הרב אשר מבצרי, עיון בשיטת הרמב"ם במצוות ישוב ארץ ישראל וחטאם של מחלון וכליון, באתר מכון התורה והארץ
- ^ שו"ת אבני נזר, חלק יורה דעה, סימן תנד.
- ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק י"ז.
- ^ כמו שמנה רק את מצוות עשיית המשכן ולא מנה את עשיית הארון והכפורת כמצוות בפני עצמן.
- ^ ריה"ל, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס - ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי - תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן - "אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)
- ^ בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
- ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
- ^ זיסברג יעקב, נחלת יעקב ישוב ארץ ישראל ב, עמ' 522, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה בהחרבה רבה בספר בית ראובן עמ' 70.
- ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק ה'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד': "יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר (מעורכי המלחמה)? ת"ל "ולא חנכו" את שמצווה לחנכו (משום יישוב ארץ ישראל – פני משה), יצא זה שאינו מצווה לחנכו".
- ^ ח"א סי' כב אות ז.
- ^ שו"ת באר שבע סימן ע, הובא במגן אברהם תקסח ס"ק ה.
- ^ ראו בהרחבה בפרק ח בספר בית ראובן
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז', הלכה י'
- ^ שות יד אליהו א, לז
- ^ ספר בית ראובן עמוד 100 בשם ספר בית דניאל.
- ^ ספר בית ראובן פרק ב' על פי המבואר באבן עזרא בראשית כ"ג.
- ^ אבן עזרא על בראשית לג יט; מדרש זוטא, רות פרשה ד, על רות ד,ה.
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ג'; ובתנחומא קדושים ח, ואור החיים שם
- ^ ויקרא רבה, פרשה כ"ה, פסקה ה'.
- ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
- ^ "שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'.
- ^ כיבוש וקנין ארץ ישראל, בתוך 'קדושת ציון' ניסן תשע"ו
- ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
- ^ רש"י בבא קמא דף עט/ב
- ^ פירוש המשניות, בבא קמא
- ^ חושן משפט, תט, א
- ^ הר צבי לטור חו"מ ת"ט, צומת התורה והמדינה כרך ג' – הרב שמעון ברוך אוחיון
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ג - חושן משפט סימן ז ושו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב'.
- ^ (האזינו לב, מג).
- ^ תוספתא ע"ז ה' ב'
- ^ רמב"ן על התורה דברים יא.
| חיבת הארץ | ||
|---|---|---|
| בניין הארץ | ירושה • יישוב • נטיעה | |
| יישוב הארץ | הליכה • קבורה • יציאה | |
| שבח הארץ | ארץ ישראל ביהדות • אהבתה • קדושתה • שירי ארץ ישראל • דיבתה | |
| מתנות הארץ | שבעת המינים • עפרה • פירותיה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.