מפקדי אוכלוסין בישראל

מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים במדינת ישראל, באחריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת לעשור, במטרה לאסוף נתונים על אוכלוסייתה של המדינה, כדי ליצור מאגר מידע מדויק ומלא ככל האפשר על תכונותיה הדמוגרפיות והכלכליות של האוכלוסייה ברמה של אזורים סטטיסטים. נתונים אלה מתפרסמים ועומדים לרשות מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995, 2008 ו-2022. המפקדים בישראל נערכו בהמשך למפקדי ממשלת המנדט בארץ ישראל, שהראשון בהם היה המפקד בשנת 1922, ולאחריו המפקד בשנת 1931.

רקע

מפקד האוכלוסין הוא פרויקט ממלכתי המתבצע אחת לעשור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), והוא פרויקט איסוף הנתונים הגדול ביותר בישראל. מפקד אוכלוסין מבוצע מתוקף פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972 וכן לפי צו מפקד ייעודי החתום על ידי ראש הממשלה. המפקד הוא כלי מרכזי לקבלת נתונים סטטיסטיים על אנשים באזורים קטנים והוא נועד לספק תמונת מצב מלאה ומדויקת על אוכלוסיית המדינה, בהיבטים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים.

הנתונים הנאספים משמשים לצרכים סטטיסטיים ומחקריים, וכן עוזרים לתכנון ושיפור עתיד המדינה, ומשמשים בסיס לקבלת החלטות המשפיעות על תושבי המדינה. לדוגמה: תכנון שירותי חינוך, תכנון תחבורתי, תכנון שירותי תמיכה בקהילה ובאוכלוסיות מיוחדות, פיתוח תשתיות, הקצאת משאבים ותקציבים ועוד.

מטרות מפקד האוכלוסין בישראל

למפקד האוכלוסין בישראל הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חמש מטרות עיקריות, בדומה למפקדים המתבצעים בארצות אחרות:

1. ספירת האוכלוסייה ומשקי הבית במדינה כבסיס לאומדני אוכלוסייה שוטפים.
2. קבלת מידע דמוגרפי וחברתי כלכלי על האוכלוסייה, בקבוצות קטנות וייחודיות באוכלוסייה וביחידות גאוגרפיות מפורטות.
3. בסיס לצורכי סקרים שוטפים של הלמ"ס.
4. מתן מידע סטטיסטי על מספר התושבים ביישובים עד לרמת האזור הסטטיסטי לצורכי תקצוב.
5. מתן מידע לגורמים רבים שלהם מגוון צרכים – תכנון, מחקר, עסקים, חינוך וכדומה.

זאת על מנת לאפשר תכנון מדיניות אפקטיבית בתחומי החברה והכלכלה, מחקר, מטרות מנהליות, עסקיות ועוד.

פקודת הסטטיסטיקה

מפקדי אוכלוסין בישראל נערכים מכוח פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972. על פי הפקודה, ראש ממשלת ישראל, בהתייעצות עם הסטטיסטיקן הלאומי, רשאי להורות בצו על עריכת מפקד אוכלוסין. החוק מסמיך את הסטטיסטיקן הלאומי לקבוע אלו נתונים יאספו מן האוכלוסייה, באמצעות שאלון. החוק אף קובע את חובת האוכלוסייה לענות לשאלון המוצג להם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החוק מגדיר סירוב, או הימנעות, למילוי שאלון, או מניעת כניסה לחצרים לצורך עריכת המפקד, כעבירות פליליות שעונשן עד שלושה חודשי מאסר.

צו המפקד

צו המפקד ניתן בהתאם לסעיף 6 לפקודת הסטטיסטיקה הקובע:
" (א) ראש הממשלה רשאי, בהתייעצות עם הסטטיסטיקן ועם המועצה, להורות בצו על עריכת מפקד של האוכלוסייה או חלק ממנה במדינה או בחלק ממנה.
(ב) צו המפקד יקבע את מועד המפקד, הנושאים שיכללו בשאלונים, מי הם שייפקדו, מי הם שישיבו על השאלונים וכל עניין אחר שראש הממשלה ימצא לנכון לקבוע לשם ביצוע המפקד בצורה יעילה".

צו המפקד קובע את התקופה, ההיקף והנושאים של המפקד; המשיבים על שאלוניו, וכן את הסמכויות המוקנות לסטטיסטיקן הלאומי במהלכו.

הגנה על פרטיות

כל המידע שאוספת הלמ"ס לצורכי המפקד נשמר באופן חסוי ומוגן מתוקף פקודת הסטטיסטיקה. על הלמ"ס חל איסור מוחלט למסור לגורם כלשהו - ממשלתי, ציבורי, מסחרי או פרטי וכן כל נתון או פרט שממנו ניתן יהיה לזהות אדם או משפחה. בנוסף, על מנת לאפשר את הפעילות התקינה של הלשכה, הלמ"ס משתמשת ומחויבת במערכות מידע מתקדמות בעלי תקני אבטחה מחמירים.

לפני קום המדינה

מפקדי אוכלוסין בתקופת השלטון העות'מאני

ערך מורחב – ספרי נופוס

בתקופת השלטון העות'מאני נערכו מפקדים בשנים 1884, 1905, 1911, ו-1915.

המפקד מ-1905 כולל הפרטים הבאים: שם העיר, היישוב, הכפר או הפרבר, הרובע, שם ראש המשפחה, מקצוע, הדת אליה משתייך האיש, שנת הלידה, פרטי יתר בני המשפחה. לרישום שוליים נרחבים לצורך הוספת פרטים על ילדים שנולדו או נוספו לאנשי החצר, לידות ונישואים, וכן מקום להוספת חצרות או בתים שנוספו לאחר המפקד.

מפקדי אוכלוסין בתקופת המנדט

בתקופת המנדט נערכו שני מפקדי אוכלוסין על ידי השלטון הבריטי:

המפקד הראשון (מפקד 1922 של ארץ ישראל) התקיים ב-22 באוקטובר 1922 וארך 6 ימים, ועיקר תפקידו היה לקבוע את ההרכב העדתי של תושבי ארץ ישראל למועצה המחוקקת.

המפקד השני (מפקד 1931 של ארץ ישראל) נערך ב־18 בנובמבר 1931 לאחר שהנציב העליון הבריטי הבטיח כי לא יהא במפקד כל שימוש מעבר לפקידת האוכלוסין, וזאת על רקע העובדה כי היו באותה תקופה הרבה תושבים בלתי חוקיים בארץ ישראל. מפקד שלישי היה אמור להתקיים בתחילת שנות ה-40 אך הוא נדחה בגלל מלחמת העולם השנייה ובמקומו נערך סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל.

לאחר קום המדינה

המפקד הראשון (מפקד מספר הזהות)

ערך מורחב – רישום התושבים תש"ט

בחודש נובמבר 1948, בשלהי מלחמת העצמאות ולקראת הבחירות לאספה המכוננת, נערך מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל. אחת ממטרות המפקד הראשון הייתה להקים מרשם אוכלוסין מסודר של כל תושבי המדינה ולתת לכל תושב מספר זהות, לקראת חלוקת תעודות זהות אשר ישמשו כאמצעי זיהוי בבחירות.

המפקד הראשון נערך בשני שלבים. בשלב הראשון חולקו שאלונים לצורך איסוף נתונים דמוגרפיים בסיסיים מן האוכלוסייה. בשלב השני, ביום המפקד, ה־8 בנובמבר 1948, הוטל עוצר בית על כל תושבי המדינה החל מהשעה חמש אחר הצהריים ועד חצות הלילה. במהלך העוצר יצאו פוקדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עברו מבית לבית ופקדו את כל המתגוררים בו ללא הבדל מוצא, מין וגיל. כל אדם שנפקד קיבל מספר זהות. רק במועד מאוחר יותר, לקראת הבחירות לאספה המכוננת, הונפקו לתושבים תעודות זהות, שבהן הופיע המספר שהוענק לתושב בעת המפקד. מאחר שהיה זה זמן מלחמה והמונים היו מגויסים לצה"ל, נערך המפקד אף בבסיסי הצבא. כמו כן נערך המפקד במחנות העולים שהיו פזורים ברחבי המדינה.

המפקד הכיל פרטים לצורך יצירת כרטסת הכוללת: שם משפחה, שם פרטי, פרטי ההורים והילדים, תאריכי לידה, מקום לידה, מין, מצב משפחתי, יום העלייה, יום התיישבות במקום מגורים, אזרחות, לאום, דת, שפת דיבור, ידיעת קרוא וכתוב, משלח יד ומקצוע, כתובת המעון והעבודה, נישואין וגירושין, אימוץ, אפוטרופסות, יציאה משטח המדינה ומוות.

לא לכל הנפקדים היה שם משפחה, (חוק השמות עבר רק ב-1956) ולכן במקרה כזה נרשמו שם האב ושם הסב במשבצת שם המשפחה.

המפקד השני 1961

מפקד האוכלוסין השני של ישראל נערך בשנת 1961 ונקרא "מפקד האוכלוסין והדיור". בשונה מהמפקד הראשון שמטרתו הייתה איסוף מידע על ההון האנושי במדינה החדשה ובניית המשק הכלכלי באמצעות מידע זה. המפקד השני נועד לספור את האוכלוסייה במדינה החדשה וללמוד את מאפייניה.

המפקד השני נערך בשני שלבים: בשלב הראשון נשאלה כל אוכלוסיית המדינה שאלות דמוגרפיות שונות. בשלב השני קיבלו רק 20% ממשקי הבית שאלונים מורחבים והתבקשו לענות על שאלות בנושאים חברתיים וכלכליים.

מפקד זה היה בין המפקדים המתקדמים שנערכו בעולם המפותח באותו תקופה, הן בשיטותיו והן בממצאיו. הוא גם המפקד הראשון שבו נעשה שימוש נרחב בנתוני מרשם התושבים לשיפור סקירת האוכלוסייה. שימוש זה חזר ואף הורחב בכל המפקדים מאז.

מפקד האוכלוסין השני במדינת ישראל הסתיים באפריל 1961, ונמנו בו 2,170,000 אזרחים.

המפקד השלישי 1972

מפקד האוכלוסין השלישי של ישראל נערך בשנת 1972, איסוף נתוני המפקד התקיים במתכונת זהה לזו של מפקד 1961, אבל החידוש המשמעותי במפקד זה, היה בשלב עיבוד הנתונים ובו לראשונה נעשה שימוש במחשב. במפקד הפיקה הלמ"ס, באופן ממוחשב את הפרסומים הסטטיסטיים של המפקד, השימוש הממוחשב המשודרג סייע לציבור הרחב להיחשף לתוצאות המפקד ולחשיבותו בחיי התושבים.

המפקד הרביעי 1983

מפקד האוכלוסין הרביעי של ישראל נערך בשנת 1983, במפקד זה נעשה שינוי בשיטת איסוף הנתונים מהתושבים, כאשר 80% מהאוכלוסייה קיבלו שאלון דמוגרפי קצר למילוי ואילו 20% מהאוכלוסייה קיבלו למילוי שאלון מורחב בנושאים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים. לאחר מכן, הגיעו הפוקדים לבתי התושבים כדי לאסוף את השאלונים וגם כדי לסייע להם להשלים פרטים, אם היה צורך. שיטה זו שיפרה את אחוזי ההשבה ואת איכות המידע שנאסף בהשוואה למפקדים קודמים.

המפקד החמישי 1995

מפקד האוכלוסין החמישי של ישראל נערך בשנת 1995. מפקד זה היה המפקד האחרון בו התבצעה פקידה מדלת לדלת של כלל תושבי ישראל וגם היה המפקד הראשון בו הוכנסו פיתוחים טכנולוגיים חדשניים, במיוחד במערכות הקליטה של שאלוני הנייר ובבניית מערכת המידע הגאוגרפי הלאומי. שינויים אלה תרמו, באופן משמעותי, לאיסוף מידע איכותי ומהימן יותר ואפשרו הפקת מידע לכל יחידה גאוגרפית נדרשת.

המפקד השישי 2008

בחודש אוקטובר 2007 חתם ראש הממשלה, אהוד אולמרט על צו הסטטיסטיקה (מפקד האוכלוסין), התשס"ח-2007 ובו נקבע כי בישראל ייערך מפקד אוכלוסין בין התאריכים ד' בכסלו התשס"ט (1 בדצמבר 2008) לבין כ"ה בשבט התשס"ט (19 בפברואר 2009). על פי הצו רשאי הסטטיסטיקן הלאומי "לקבוע את סדרי המפקד בהודעה שתפורסם בדרך שתיראה לו." הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נערכה למפקד 2008 החל משנת 2002. בשנת 2006 נערכה חזרה כללית למפקד ב-25 יישובים ברחבי הארץ: אלעד, באר יעקב, בן שמן, בני עי"ש, ג'לג'וליה, גדרה, כפר קאסם, לוד, מודיעין, מזכרת בתיה, רמלה, בית חשמונאי, משמר איילון, יד רמב"ם, עזריה, בארות יצחק, גבעת ברנר, גזר, משמר דוד, נחשונים, נצר סרני, עינת, צובה, חורה וכפר הנוער בן שמן.

מפקד זה היה המפקד המשולב הראשון, אשר התבסס על קובצי מידע מנהליים ביחד עם איסוף נתונים מהאוכלוסייה. המפקד המשולב משלב איסוף מידע מ-20% ממשקי הבית בישראל לצד נתונים מנהליים המבוססים על מרשם התושבים. שיטת המפקד המשולב מקלה על הציבור את נטל ההשבה ותורמת לחיסכון במשאבים במפקדים הבאים.

מפקד האוכלוסין השישי של ישראל, בשנת 2008 אסף את נתוני אוכלוסיית המדינה נכון ליום 27 בדצמבר 2008, אף שסוקרי המפקד הגיעו לאוכלוסייה בין התאריכים 28 בדצמבר 2008 עד 19 בפברואר 2009. לקראת המפקד גייסה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-2,500 עובדים זמניים אשר עסקו באיסוף נתוני השאלון, ועבודתם תואמה ב-12 לשכות אזוריות, זאת בנוסף לעובדים הקבועים בלשכה לסטטיסטיקה. בשנת 2010 פורסמו באופן חלקי נתוני המפקד.

המפקד השביעי 2022

המפקד השביעי 2022

המפקד הבא של ישראל היה אמור להתבצע במהלך שנת 2021 אך הוא נדחה לשנת 2022 בשל מגפת הקורונה בישראל. הוא היה המפקד השביעי שעורכת הלמ"ס מאז הקמת המדינה והראשון בו אפשר היה לענות על השאלון באופן מקוון. שיטת המפקד נשענת על קבצים מנהליים ואיסוף ישיר, כך לא כל האוכלוסייה נדגמת, אלא רק 7%. בנוסף, השאלון מותאם אישית לנדגמים באמצעות תעודת זהות, ומתייחס לכל המתגוררים במשק הבית על מנת לצמצם את מספר השאלות.

כהכנה למפקד האוכלוסין, ביצעה הלמ"ס חזרה כללית בין חודש יוני 2020 ועד חודש נובמבר 2020. בחזרה הכללית נדגמו כשלושים וחמישה אלף נדגמים מתוך חמישים ושניים יישובים מאזור חדרה, נוף הגליל ונצרת.

החזרה הכללית נועדה להבטיח את תקינות כל המערכות המופעלות לקראת המפקד עצמו. בחזרה הכללית ובמפקד האוכלוסין והדיור הקרובים, ייעשה שימוש בשאלון ממוחשב שהשאלות בו מותאמות אישית עבור כל נדגם. השאלון הממוחשב נועד גם כדי להפחית את נטל ההשבה על השאלון. השאלון המפקדי מתייחס לשאלות דמוגרפיות, חברתיות וכלכליות, בהן: השכלה, עבודה, מוגבלויות, תנאי דיור.

מפקדי אוכלוסין במזרח ירושלים בשלטון ירדן

ממשלת ירדן ששלטה במזרח ירושלים עד 1967, ערכה מפקדים באוגוסט-ספטמבר 1952 ובנובמבר 1961 במזרח ירושלים בגבולותיה תחת שלטון ירדן (ומנתה 75,000 אנשים מהם 54,081 מוסלמים, 10,795 נוצרים, 981 דתות אחרות, 96 יהודים במובלעת האוניברסיטה בהר הצופים).

מפקדי אוכלוסין ביהודה, שומרון, עזה, הגולן וצפון סיני

בספטמבר 1967 ערך הממשל הצבאי מפקד אוכלוסין בשטחים שנכבשו על ידי ישראל. השטחים שנכבשו חולקו ל-8 גושים, ובכל אחד מהם הוטל עוצר ליום אחד, בו הלכו הפוקדים מבית לבית ופקדו את כל האנשים שאותם מצאו בפועל. הטלת העוצר הייתה נחוצה כדי למנוע נדידת אנשים במשך זמן הפקידה.

בכל השטחים המוחזקים, ללא מזרח ירושלים, נפקדו כמיליון נפש על פי החלוקה הבאה: ברמת הגולן 6,400 איש; בצפון סיני 33 אלף (לא כולל בדויים), ומתוכם 30 אלף התגוררו באל עריש; בעזה 356,000 איש, מתוכם כחצי במחנות פליטים. ביהודה ושומרון נספרו 600 אלף נפש בקירוב.

לקריאה נוספת

• Danny Pfeffermann, Dano Ben-Hur and Olivia Blum, PLANNING THE NEXT CENSUS FOR ISRAEL, Statistics in Transition New Series, VOLUME 20, ISSUE 1 (March 2019)
• Blum, Olivia; Ben-Moshe, Eliahu, When Image met ASCII : data processing in the 1995 Census of Population and Housing in Israe, Geneva : UN, 18 Sept. 1998

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מפקדי אוכלוסין בישראל בוויקישיתוף

• מפקדי אוכלוסין בישראל, באתר הלמ"ס
• אתר מפקד האוכלוסין 2022, באתר הלמ"ס
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת מפקד אוכלוסין ברצועת עזה, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• סרטונים בערוץ של מפקד האוכלוסין 2021, באתר יוטיוב
• שמואל שמיר, מפקדי אוכלוסין בארץ ישראל במאה העשרים, בתוך כתב עת "שרשרת הדורות", מאי 2017, עמודים 38–45
• מפקדי מונטיפיורי, בארכיון האינטרנט
• מפקד האוכלוסין 1931
• חיות כיס, למה צריך את מפקד האוכלוסין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי