משמר דוד
 בניין חדר האוכל שהוסב למבנה קהילה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 153 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,378 תושבים |
(למפת השפלה רגילה)   משמר דוד  באדום - משמר דוד בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
מִשְׁמַר דָּוִד הוא יישוב קהילתי באזור השפלה וקיבוץ לשעבר, הממוקם כחמישה ק"מ מדרום מזרח למועצה המקומית מזכרת בתיה. היישוב שייך למועצה אזורית גזר, והוא הדרומי מבין יישובי המועצה. מדרום ליישוב כביש 3 והמושב טל שחר.ממזרח לו כביש 44 והמושב בקוע. ממערב כביש 411 ומצפון מערב הקיבוץ חולדה. את היישוב עוטף יער המגינים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נקרא על שמו של האלוף דוד מרכוס, שהיה מתנדב יהודי מארצות הברית אשר נלחם ונהרג במלחמת העצמאות. תחילה קיבל את השם "משגב דוד" וזמן קצר אחר כך הוחלף שמו ל"משמר דוד", על שמו של האלוף דוד מרכוס[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם כקיבוץ בשנת 1948 על ידי עולים מצ'כיה ורומניה, על אדמות הכפר הערבי ח'ולדה, שנחרב במלחמת העצמאות,[4] כחלק מתוכנית לעיבוי שרשרת היישובים לאורך פרוזדור ירושלים.[5] עם הקמתו נכלל בשטח המועצה האזורית גזר, שהוקמה באותה עת.[6]
בשנת 1957, לאחר מבצע סיני, הצטרף לקיבוץ חיים טופול, עם חברים מלהקת הנח"ל.
מאז הקמתו סבל הקיבוץ מבעיות כלכליות, מאחר שהשטחים החקלאיים שהוקצו לו היו קטנים, יחסית, ולא יצרו הכנסה מספקת לקיומו. חלק מהמשק החקלאי של הקיבוץ היה משותף עם קיבוצי הסביבה כולל פרדס משותף ולולים[7]. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 היו מחצית בתי הקיבוץ ריקים והוא החל להשכיר אותם לתושבים שאינם חברי הקיבוץ[8]. במקביל הצטרפו לקיבוץ חברים חדשים שהיו פחות מחויבים לרעיון השיתופי. כתוצאה מכך ננטש בהדרגה אורח החיים הקולקטיבי, ורוב השירותים המשותפים הופרטו, כולל חדר האוכל שנסגר וננטש[9].
בשנת 1997, לאחר שנותרו בו רק 29 משפחות של חברים (50 איש בסך הכל) וחובותיו נאמדו בכ-70 מיליון שקל, הוחלט לפעול לפירוק הקיבוץ ולהופכו ליישוב קהילתי. חובות הקיבוץ נצברו בימי משבר האינפלציה בישראל. הלוואות שנלקחו לרכישת תשומות לענפי המשק, תפחו תוך שנים ספורות לסכום שהקיבוץ לא יכול היה לעמוד בו. מטה הסדר חובות הקיבוצים הציע תוכנית, על פיה יחזיר הקיבוץ את אדמותיו למינהל מקרקעי ישראל, ובתמורה ייבנו בתחומו 350 יחידות דיור ויוחזרו חובותיו לבנקים; הבתים והמגרשים שבהם מתגוררים חברי הקיבוץ יירשמו על שמם בטאבו ויהפכו לנכסים בבעלותם, ובמעבר ליישוב קהילתי יפורק הקיבוץ ויחדל להתקיים כיישות משפטית.
ב-25 במאי 1997 הצביעו החברים בעד ההסדר המוצע[9]. ב-2001 התקבל גם אישור של רשם האגודות השיתופיות להסדר[10].
בסוף שנת 2001 אישרה להפקדה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את תוכנית המתאר החדשה ליישוב, התוכנית התקבלה על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 727 (שבוטלה אחר כך בעקבות בג"ץ הקרקעות), המאפשרת ליישוב חקלאי להחזיר את אדמותיו למינהל בתמורה ל-27% מערך הקרקע[11]. אישור התוכנית וסיכום פרטי ההסדר נמשכו עוד כשלוש שנים. על פי ההסכם קיבלה כל אחת מהמשפחות המתגוררות בקיבוץ, אפשרות לבנות יחידת מגורים אחת בשטח 160 מ"ר, במגרש חד-משפחתי, וכ-670 אלף שקל למשפחה. בתמורה השיבו חברי הקיבוץ למינהל את כל קרקעות הקיבוץ, כולל חלקת המגורים והקרקעות החקלאיות בשטח של 4,450 דונם וכל התשתיות. המינהל שיווק כ-350 מגרשים לבנייה בקיבוץ שהתמורה ממכירתם עברה לכיסוי חובות הקיבוץ לבנקים[12]. שיווק המגרשים לבנייה ביישוב החל בסוף 2007, וכלל גם מגרשים לשטחי תעשייה ומסחר[13]. המגרשים הראשונים נמכרו במכרזים במחירים גבוהים מהצפוי, כ-800 אלף שקל למגרש[14].
היישוב היום (2024)
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום מונה היישוב כ-300 בתי אב מתוכם כ – 30 בתי אב מהקיבוץ לשעבר, שלב א' של התוכניות מיושם בימים אלו. ביישוב מתוכנן מרכז מסחרי, אזור תעשייה קלה ואזור קייט ונופש. בכניסה ליישוב ממוקם אתר ההנצחה של חיל ההנדסה. בקרבת היישוב נמצאת "מצבת הגבורה" לזכר הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות – דרך בורמה[15].
חדר האוכל ששימש כמרכז הקיבוץ, שאותו תכנן האדריכל אריך ראש, הושכר והפך למאפייה, ולאחר מכן ננטש. בהמשך שופץ המבנה בתכנון האדריכל ג'ו אבקסיס וכיום הוא משמש כמתנ"ס של היישוב וכמקום אחסון לשבט הצופים - בארי. בריכת השחייה הגדולה שאותה תכנן יצחק (פיצו) מור, חבר קיבוץ כפר עזה התרוקנה מהמים וכך היא עזובה עד היום (2021)[16].
-
מבנה חדר האוכל ב-2015 כשהיה נטוש
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל בן סימון, קיבוץ על מים סוערים, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
שוקי שדה, על חורבות הקיבוץ הכושל הוקם יישוב יוקרתי לעשירים, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2022
משמר דוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
- ^ בערי הארץ וכפריה, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ א. ח. אלחנני, מסע בפרוזדור ירושלים, דבר, 23 בספטמבר 1949
- ^ מועצות אזוריות, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ ייטעו פרדס משותף, מעריב, 13 בספטמבר 1960מנחם סדינסקי, לא לקצץ בענף הלול - תובעים קיבוצי הפרוזדור, מעריב, 16 במרץ 1961
- ^ אילנה ברש, משהו אחר אבל קיבוץ, חדשות, 4 במרץ 1990
- ^ 1 2 דניאל בן סימון, קיבוץ על מים סוערים, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
- ^ עמירם כהן, משמר דוד - הקיבוץ הראשון שייהפך ליישוב קהילתי, באתר הארץ, 15 באפריל 2001
- ^ דליה טל, הופקדה תוכנית קיבוץ משמר דוד, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
- ^ דליה טל, לראשונה: בקשה לאישור הפיכת קיבוץ משמר דוד ליישוב קהילתי, באתר גלובס, 3 במרץ 2004
- ^ דליה טל, קיבוץ משמר דוד יהיה הראשון שעובר הסבה ליישוב קהילתי: המינהל ישווק קרקע לבניית 350 יחידות דיור, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2006
- ^ אריאל רוזנברג, מסתערים על הבתים ליד יער חולדה: 88 מגרשים במשמר דוד נמכרו במחירי שיא, באתר גלובס, 15 במאי 2008
- ^ משמר דוד, באתר מועצה אזורית גזר
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בבריכה הנטושה ובחדר האוכל בקיבוץ משמר דוד, באתר חלון אחורי, 15 במאי 2021
| ||||||||||||
