מכבי תל אביב (כדורגל)

מכבי תל אביב

מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל מכבי תל אביב
כינוי	מכבי הצהובים
תאריך ייסוד	1906
אצטדיון	אצטדיון בלומפילד, תל אביב (תכולה: 29,400)
בעלים	מיטשל גולדהאר
יו"ר	ג'ק אנגלידיס
מנכ"ל	בן מנספורד
מאמן	ז'ארקו לאזטיץ'
ליגה	ליגת העל
https://www.maccabi-tlv.co.il/
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

מחלקות פעילות של מכבי תל אביב
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורעף (גברים)
כדורסל (גברים)	כדורסל (נשים)	כדוריד (גברים)
שחייה	ג'ודו

מכבי תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב, שנחשב לאחד ממועדוני הכדורגל המובילים בישראל ומשחק בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1906 והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה, ומאז 2009 הוא בבעלות המיליארדר היהודי-קנדי מיטשל גולדהאר. המועדון חבר מן המניין בארגון המועדונים האירופיים.

מכבי תל אביב היא הקבוצה המעוטרת ביותר בכדורגל הישראלי. הקבוצה מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה עם 25 אליפויות ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה עם 24 גביעים, מתוכם שבעה נלקחו בעונת דאבל (אליפות וגביע) ואחד בעונת טרבל (אליפות, גביע המדינה וגביע הטוטו). כמו כן, מובילה הקבוצה גם את טבלת הזוכות בגביע הטוטו לליגת העל, עם שבע זכיות. מכבי תל אביב גם זכתה פעמיים בגביע אסיה לקבוצות, והיא הקבוצה היחידה בישראל ששיחקה בליגה הראשונה בכל עונותיה ומעולם לא ירדה לליגת המשנה.

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב. צבעי הקבוצה הם צהוב וכחול. כינוייה הבולטים של הקבוצה הם "מכבי" ו"הצהובים". מכבי תל אביב היא אחת משלוש הקבוצות הישראליות שהעפילו לשלב הבתים של ליגת האלופות.

היסטוריה

לפני הקמת מדינת ישראל

מכבי תל אביב, 1913

מכבי תל אביב, 1921

מכבי תל אביב בכדורגל לאחר זכייתה בגביע הכדורגל לארץ ישראל, 1946

האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשון לציון-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקת משחק הכדורגל, שהובאה לארץ על ידי מלחי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי.

ב-1922 הפכה לקבוצה היהודית הראשונה שהשתתפה בגביע ארץ ישראלי שארגנו הבריטים. ב-1925 יצאה הקבוצה למסע משחקים באוסטריה. בין השנים 1923 ל-1928, ארגנה אגודת מכבי טורניר ארצי לקבוצות האגודה בשם "מגן שמשון". מכבי תל אביב זכתה בגביע פעמיים, ב-1925 ו-1926.

ב-1928/1929 זכתה מכבי בגביע הראשון בתולדותיה, לאחר ניצחון על מכבי חשמונאי ירושלים. שנה לאחר-מכן שחזרה את ההישג, הפעם בניצחון על הגדוד ה-48 של הצבא הבריטי.

ב-1936 הגיע למשרדי ארגון מכבי בארץ ישראל מכתב אשר הזמין את שחקני מכבי תל אביב לסיור משחקי ידידות ברחבי ארצות הברית. את המסע בארצות הברית סיימה מכבי עם חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, ביחס שערים חיובי 27‏:21. ב-1939 זכתה מכבי באליפות מחוז תל אביב אשר הוכרה כאליפות ארץ ישראל, ולאחר מכן יצאה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם באוסטרליה. בתקופה של ארבעה חודשים קיימה מכבי 19 משחקים, מהם ניצחה עשרה, הפסידה חמישה, וסיימה ארבעה משחקים בתיקו, ביחס שערים חיובי 92‏:46.

עד תחילת שנות ה-40 שיחקה מכבי במדים כחולים-לבנים ואף כינוי הקבוצה היה "הכחולים", עד שבשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע שחקן הקבוצה, יוסף מרימוביץ', שמכבי תשחק בחולצות צהובות בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. ההצעה התקבלה על ידי הנהלת המועדון, ומאז הפכו צבעי הקבוצה לצהוב-כחול, כאשר הצבע הצהוב החליף את הצבע הכחול בתור הצבע הראשי ואילו הצבע הכחול הוותיק הפך לצבע המשני של הקבוצה במקום הצבע הלבן, אשר עם השנים גם הוא חזר אך בתור הצבע השלישוני של הקבוצה. כך הפך הצבע הצהוב לסימן ההיכר הבולט של הקבוצה, ובעקבות כך היו גם קבוצות שונות מתנועת מכבי ממקומות שונים אשר שהלכו בעקבות מכבי מתל אביב והחלו להשתמש בצבע הצהוב.

בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בארבע אליפויות ובשישה גביעים, ובתוכם זכייה אחת בדאבל.

שנות ה-50: תור הזהב של המועדון עם חמישה תוארי אליפות

נח רזניק עם גביע המדינה, 1957

בעונת הכדורגל הראשונה של מדינת ישראל, זכתה מכבי תל אביב באליפות, כשאת שרביט המאמן באותה עונה אחז ג'רי בית הלוי, אחד הסמלים המובהקים של הקבוצה לדורותיה. תוך כדי משחקי אותה העונה (בסוף שנת 1949), קיים המועדון טורניר כדורגל לזכרם של עשרת כדורגלניה שנפלו במלחמת העצמאות של מדינת ישראל: נתן פנץ, חיים גולדשטיין, שמשון רוזי (על שמו נקראה קבוצת הכדורגל שמשון תל אביב), אברהם גלברד, אריה שרוני, מאיר מנדלסון, יוסף ישראלי, שלמה ציטרין, ברוך פויר ואריה גיסין. הטורניר נקרא גביע "יד לעשרה" והשתתפו בו 7 קבוצות (בנוסף למכבי תל אביב) ממרכז מכבי (מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון). התחרות הסתיימה בזכייתה של מכבי תל אביב, לאחר ניצחון בתוצאה של 1–0 על מכבי רחובות בגמר.

ב-1950 קבעה מכבי את שיא ההבקעות של קבוצה בליגה הראשונה, שיא שמחזיק מעמד עד היום, 103 שערים, שהובקעו בעונה בת 24 מחזורים. בתום העונה יצאה הקבוצה למסע משחקי ידידות נוסף, הפעם ביוגוסלביה ושווייץ. בעקבות סכסוך בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל", לא התקיימה ליגה בעונת 1951, מה שהוביל ליצירתן של שתי ליגות נפרדות למרכזים; "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות" של "הפועל" וגביע "יד לעשרה" של "מכבי" שיצא לדרך בפעם השנייה, הפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות ואף בנוכחותן של מספר קבוצות בית"ר. הטורניר נמשך רק חודש אחד (בניגוד לחודשיים המתוכננים) ובוטל לאחר כמה משחקים. הסכם ה"פיפטי פיפטי" יישב את המחלוקות בין הסיעות ונתן את אות הפתיחה לעונת 1951/1952 של ליגה א' (הליגה הבכירה) תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל. במהלך עונה זו, זכתה מכבי תל אביב באליפות השביעית בתולדותיה. במחזור האחרון של אותה עונה נפגשה מכבי עם קבוצת מכבי נתניה למשחק שלא השפיע על האליפות, אבל נתניה הייתה חייבת לנצח בשביל להישאר בליגה הראשונה. בעקבות הוראת מנהלי מרכז מכבי, שחקני מכבי תל אביב איחרו להגיע למשחק ובעקבות כך נפסק ניצחון טכני לנתניה אשר השאיר אותה בליגה הראשונה. כששחקני מכבי הגיעו למגרש נערך משחק ידידות בין הקבוצות שנגמר בתוצאה 9–0 למכבי תל אביב. באותה עונה הגיעה אלופת סקוטלנד, דנדי יונייטד, למשחק ראווה שהתקיים באצטדיון רמת גן.

בתום עונת 1953/1954, זכתה מכבי באליפות הרביעית ברציפות. בגמר גביע המדינה ניצחה מכבי את מכבי נתניה, ובכך זכתה בדאבל השני בתולדותיה, והראשון מאז קום המדינה. בעונת 1955/1956, עת חוגגת האגודה יובל שנים להקמתה, זכתה הקבוצה באליפות נוספת לאחר ניצחון 3–0 בדרבי של תל אביב מול הפועל במחזור האחרון. את השערים לטובת מכבי כבשו רפי לוי (צמד) ויצחק נחמיאס. ערב המחזור האחרון ההפרש בין מכבי להפועל עמד על נקודה אחת בלבד, כך שהדרבי למעשה היה קרב "ראש בראש" על זהות האלופה המיועדת. הניצחון בדרבי הבטיח את האליפות לטובת מכבי ודרדר את הפועל למקום השלישי, כאשר הפועל פתח תקווה עלתה על חשבונה למקום השני בטבלה. בתום העונה יצאה הקבוצה לסיבוב משחקים נוסף בארצות הברית. בעונת 1957/1958 זכתה מכבי בדאבל נוסף, השלישי במספר.

שנות ה-60

ג'רי בית הלוי, שותף ל-10 אליפויות ו-8 גביעי מדינה כשחקן, מאמן ויו"ר

ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל, ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב ומכבי פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 1–3 לברזילאים. ביוני 1963 צפה בית הלוי בצמד משחקי גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי תל אביב למכבי נתניה, ולאחריהם החליט לצרף לקבוצה הבוגרת מספר רב משחקני קבוצת הנוער, ובניהם גיורא שפיגל, צבי רוזן, מיקו בלו ואורי קדמי, אשר לימים יקראו "תינוקות ג'רי".

בעונת 1963/1964, לאחר חמש שנים ללא תואר, שיחקה מכבי תל אביב נגד הפועל חיפה בגמר גביע המדינה. שיטת הפנדלים טרם הונהגה, וכשמשחק הסתיים ללא הכרעה אחרי 120 דקות, היה נקבע משחק חוזר. הקבוצות נפגשו למשחק חוזר שני (שלישי בסך הכול) לאחר שלא הייתה הכרעה בשני המשחקים הראשונים, ובו זכתה מכבי בגביע המדינה ה-11 של המועדון לאחר 360 דקות. בעונת 1964/1965 זכתה מכבי בגביע מדינה נוסף.

תוצאות עונת 1966/1967 הוקפאו על ידי ההתאחדות לכדורגל, שהחליטה להאריך את הליגה לשנתיים. באותה עונה זכתה מכבי בגביע המדינה ה-13 של המועדון. הקפאת הליגה שנקבעה בעקבות מלחמת ששת הימים, הובילה את מכבי לזכייה נוספת באליפות ה-11 בתולדותיה בעונה הכפולה של 1966/1968, והראשונה לאחר עשר שנים.

בקיץ 1967 חזר ג'רי בית הלוי למכבי תל אביב, הפעם כיושב ראש הקבוצה, כדי להוציא את המועדון מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. כצעד ראשון החליט בית הלוי כי מכבי חייבת לעזוב את אצטדיון המכביה, ולעבור לשחק באצטדיון בלומפילד.

בעקבות ההצלחה והזכייה באליפות ב-1968, ערכה מכבי תל אביב את הופעת הבכורה שלה באליפות אסיה לקבוצות לשנת 1969, ובסיומה זכתה בטורניר. מכבי ניצחה 3–2 את אלופת יפן, סיימה בתיקו אפס מול אלופת איראן, ניצחה את אלופת הונג קונג 5–0, ואת אלופת הודו 6–1. במשחק הגמר פגשה מכבי את אלופת קוריאה הדרומית, יאנגז'י, וניצחה בתוצאה 2–1.

שנות ה-70

ב-24 בינואר 1970, במסגרת המחזור ה-15 בעונת 1969/1970 גברה מכבי תל אביב 5–0 על הפועל תל אביב בדרבי. בסיום אותה עונה, זכתה מכבי תל אביב בדאבל הרביעי בתולדותיה, שבעקבותיו השתתפה שוב באליפות אסיה לקבוצות לשנת 1971. בטורניר זה, שנערך במהלך עונת 1970/1971, זכתה מכבי בתואר בפעם השנייה, אחרי שסיימה את הטורניר ללא הפסד, כשניצחה את אלופת מלזיה 1–0, את אלופת הודו 4–1, ואת אלופת קוריאה הדרומית 2–0. עצם ההעפלה למשחק הגמר הבטיחה למכבי את הגביע, זאת הודות להיעדרות אלופת עיראק, קבוצת משטרת בגדאד (עליאת אלשורטה), ממשחק הגמר, בשל סיבות פוליטיות. בעונת עונת 1971/1972 זכתה מכבי באליפות ה-13 של המועדון.

בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כשבערב המחזור האחרון של העונה נאבקו תשע קבוצות על הזכות להישאר בליגה הראשונה, וביניהן מכבי. בזכות ניצחון במחזור האחרון, נשארה מכבי בליגה הראשונה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת ליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב, אשר תוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 2–1 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.

בעונת 1976/1977 מכבי זכתה בדאבל החמישי בתולדות המועדון, כשאת כובשי השערים הוליך ויקי פרץ, שסיים את העונה כמלך השערים עם 17 כיבושים. בעונת 1977/1978 אירחה מכבי את אלופת אירופה, אנדרלכט הבלגית, למשחק ראווה בבלומפילד. מכבי השיגה ניצחון 2–1 לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.

עונת 1978/1979 חתמה את שנות ה-70 עם האליפות ה-15 במספר, והאחרונה לתקופה ארוכה.

שלוש-עשרה השנים השחונות (1979–1992)

מאז עונת 1978/1979 לא הצליחה מכבי תל אביב לזכות בתואר האליפות במשך 13 שנים ולו פעם אחת. זוהי התקופה הארוכה ביותר ללא אליפות בהיסטוריה של המועדון, מאז הוקמה ליגת העל ב-1931. במהלך שנות השמונים החליפה מכבי מספר רב של מאמנים בניסיון להחזיר לקבוצה את תואר האליפות, וביניהם מאמנים אשר זכו עם הקבוצה להצלחה כשחקנים וכמאמנים, כמו זאב זלצר, יעקב גרונדמן, דוד שווייצר, יצחק שניאור וגיורא שפיגל.

בעונת 1981/1982 במהלך משחק נגד בית"ר ירושלים באצטדיון ימק"א פסל השופט אברהם קליין שער של הירושלמים, אך שחקני הקבוצה המארחת המשיכו לחגוג מכיוון שלא הבחינו בזאת. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שכבש מול יוסי מזרחי (לימים מאמן מכבי) את שער הניצחון. בסוף המשחק נאלצו שחקני מכבי להתבצר בחדר ההלבשה במשך שעות בזמן שאוהדי בית"ר שהו מחוץ לחדר ההלבשה בניסיון לתקוף אותם.

בעשור זה חוותה מכבי את העונה החלשה ביותר שלה בליגה הראשונה כשסיימה בעונת 1987/1988 במקום ה-12, הנמוך ביותר בתולדות המועדון. באותה עונה ספגה מכבי את התבוסה הגדולה ביותר של המועדון כשהפסידה 0–10 למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר.

למרות היותו העשור השחור של הקבוצה, זכתה מכבי תל אביב פעמיים בגביע המדינה בעונות 1986/1987 ו-1987/1988.

תחילת שנות ה-90: חזרה לקדמת הבמה (1992–1996)

אברהם גרנט, מאמן מכבי תל אביב בשנות ה-90

בעונת 1991/1992 שברה מכבי תל אביב את הבצורת ארוכה ללא אליפות, כשזכתה בתואר בהדרכתו של המאמן אברהם גרנט. בעונה זו לקחו חלק באופן משמעותי כוכבי הנוער של הקבוצה, אבי נמני ואיציק זוהר. לימים נמני הפך לאחד מכוכביה הגדולים של מכבי תל אביב מאז ומעולם ומלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 194 כיבושים בליגה. הקבוצה של גרנט הציגה יכולת מרשימה לכל אורך העונה, ואף רשמה מספר תוצאות בולטות במיוחד: ניצחון 5–1 כפול בליגה על מכבי חיפה בתוך חודש אחד בלבד, ניצחון 8–1 על הפועל ירושלים, וניצחון 4–0 בדרבי נגד הפועל תל אביב אשר פצח בשורת ניצחונות ארוכה במשחקי הדרבי לאורך השנים. עונה זו הייתה עונה מכוננת במיוחד לקראת המשך העשור, כאשר בקבוצה של גרנט שיחקו מספר שחקני מפתח אשר יובילו את המועדון להישגים בעונות הבאות, ביניהם אבי נמני, איציק זוהר, גדי ברומר, אלי דריקס, ניר קלינגר ואלכסנדר אובארוב.

אלי דריקס, קפטן מכבי תל אביב בשנות ה-90

בעונת 1992/1993 זכתה מכבי בגביע הטוטו, הראשון של המועדון. באוגוסט 1992 הפכה מכבי לקבוצה הראשונה ששיחקה משחק רשמי נגד קבוצה אירופאית, כשפגשה באלופה המלטזית, ולטה. בעונת 1993/1994 רשמה מכבי שיא של 11 ניצחונות ברציפות מפתיחת העונה, שיא שהושווה רק בעונת 2005/2006 על ידי מכבי חיפה, אך לא הצליחה לזכות באליפות. מכבי התנחמה בגביע המדינה, ה-18 של המועדון, כשניצחה בגמר את היריבה העירונית הפועל תל אביב בתוצאה 2–0, משחק שזכור בעיקר בשל השער הראשון שנכבש על ידי כוכב הקבוצה, איציק זוהר, בבעיטה חופשית מ-35 מטר. בעונת 1994/1995 ניהלה הקבוצה מרוץ צמוד על תואר האליפות, והצליחה להבטיח את האליפות ה-17 בתולדות המועדון במחזור הסיום במשחק דרמטי בבאר שבע מול הקבוצה המקומית שלא נוצחה באותה עונה בביתה עד לאותו מחזור. משחק זה הסתיים בתוצאה 1–0 לזכות מכבי תל אביב משער של אלון ברומר עם סיום המחצית הראשונה.

קבוצת "מופת", בראשות אנשי העסקים רוני קליימן, מאיר שמיר, דייוויד פדרמן, יולי עופר, מוזי ורטהיים, עופר נמרודי, שלום זינגר ולוני הרציקוביץ', רכשה את השליטה במועדון ב-1995, וכצעד ראשון בחרה בדרור קשטן כמאמן הקבוצה. בתחילת עונת 1995/1996 יכלה מכבי להפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת בליגת האלופות, אך במשחק המכריע בבלומפילד ניצחה קבוצת גראסהופרס השווייצרית ועלתה במקומה.

בתקופה זו ביססה מכבי תל אביב יריבות ספורטיבית עיקשת עם מכבי חיפה, לאחר ששני המועדונים נאבקו באופן ישיר על תואר האליפות לאורך מספר עונות. במספר מקרים אף התמודדו הקבוצות במשחקים טעונים במיוחד שהכריעו את גורל האליפות. כך למשל נפגשו שתי הקבוצות במחזור ה-26 של עונת 1995/1996 באצטדיון קריית אליעזר, במשחק שהוביל את הקבוצה בהמשך לזכייה באליפות. משחק זה הסתיים בניצחון 3–1 לטובת מכבי תל אביב, כשאת 3 השערים כובשים 3 מסמלי המועדון באותה תקופה: אלי דריקס, ניר קלינגר ואבי נמני, שהשלימו מהפך לאחר שקבוצתם פיגרה במחצית הראשונה. נמני גם כבש את השער שהבטיח את האליפות באותה עונה במשחק במחזור ה-29 מול בית"ר ירושלים, אשר הסתיים בניצחון 1–0.

התפרקות קבוצת מופת וירידת מעמד (1997–2009)

לוני הרציקוביץ', בעלי מכבי תל אביב בין השנים 1996–2007

אף על פי שמכבי זכתה בדאבל השישי בתולדותיה באותה עונה, פוטר דרור קשטן ובמקומו מונה לקדנציה שנייה אברהם גרנט. מהלך זה החל קרע מתמשך בין לוני הרציקוביץ', שנשאר הבעלים היחידי של המועדון לאחר התפרקות קבוצת "מופת", ואוהדי הקבוצה. בעונת 1996/1997 אכזבה מכבי תל אביב כאשר לא הצליחה לשחזר את היכולת המצוינת שלה מעונת הדאבל, ונשארה הרחק ממאבק האליפות. אוהדי מכבי תל אביב לא אהבו את סגנון המשחק של הקבוצה והחלו בהפגנות נגד המאמן גרנט. עונת 1997/1998 הייתה חלשה אף יותר, כאשר הקבוצה פתחה את העונה עם רצף הפסדים ובמחזור השביעי אף הידרדרה למקום האחרון בליגה. לאחר מאבק קשה הצליחה הקבוצה להבטיח את הישארותה בליגה סמוך לסיום העונה.

עונת 1998/1999 התחילה גם היא עם שרשרת הפסדים, אך הקבוצה התאוששה במהירות והצליחה להגיע לחלק העליון של הטבלה, לסיים במקום השני ולזכות בגביע הטוטו. בסיומה של אותה עונה התפוצצה "פרשת האפדרין" – מאמן הכושר של הקבוצה, גיא עזורי, נתן לשחקן הקבוצה כפיר אדרי לפני אחד ממשחקי הקבוצה תוסף מזון המכיל את סם האפדרין האסור לשימוש בספורט. אדרי הורחק לשישה משחקים, ואילו הקבוצה קיבלה עונש כבד של הפחתת 4 נקודות וקנס כספי בסך 100 אלף ש"ח. הפרשה העיבה על ההכנות של הקבוצה לעונת 1999/2000 אשר בה סיימה הקבוצה במקום השישי בלבד. במהלך העונה הלכו וגברו הפגנות האוהדים נגד המאמן גרנט, ובסופה החליט לוני הרציקוביץ' לסיים את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו למנות את שלמה שרף.

אבי נמני, מלך השערים של מכבי תל אביב בכל הזמנים ומגדולי שחקניה

תקופתו של שלמה שרף במכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד. לאחר משחק חלש של הקבוצה במחזור השני בעונת 2000/2001, התראיין המאמן וביקר בחריפות את יכולת שחקניו. קפטן הקבוצה, אבי נמני, תקף את המאמן בחזרה כשאמר שדבריו של שרף נאמרו באופן "ברברי ופרימיטיבי". דבר זה יצר קרע בין המאמן והשחקן, ולאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ' סירב לגבות את שרף ולהשעות את נמני, התפטר שרף מאימון הקבוצה ובמקומו הוחתם ניר לוין. הפרשה השפיעה לרעה על תפקודם של השחקנים והקבוצה הידרדרה במורד הטבלה, אך ככל שהתקדמה העונה הלכה והתייצבה ואף השיגה מספר ניצחונות מרשימים, וביניהם 10–1 מול עירוני ראשון לציון ו-7–0 מול בית"ר ירושלים, וזכתה בגביע המדינה. בעונת 2001/2002 זכתה הקבוצה בגביע המדינה פעם נוספת. ב־26 בינואר 2002, במהלך משחק ליגה נגד בית"ר ירושלים באצטדיון טדי, התמוטט שחקן הקבוצה מני לוי ובסיס לשונו צנח. כתוצאה מכך איבד את הכרתו למשך זמן, דבר שגרם לשיתוקו. לאחר שטופל בבית לוינשטיין הועבר לחזקת משפחתו במצב של צמח.

בעונת 2002/2003 הוחתם ניר קלינגר כמאמן מכבי תל אביב והוביל אותה לזכייה ה-19 באליפות המדינה, בזכות יחס שערים עדיף (35+ לעומת 33+) על סגניתה מכבי חיפה שהשיגה מספר נקודות זהה (69). במהלך מחנה האימונים לקראת עונת 2003/2004 שררה בקבוצה אווירה חברתית לא טובה עקב סכסוך בין שני הכוכבים של הקבוצה, אבי נמני וטל בנין, שהואשמו על ידי המאמן קלינגר ביצירת מחנאות בין שחקני הקבוצה. ב-13 באוגוסט 2003 הודיע קלינגר לשניים כי הם סיימו את דרכם בקבוצה. המהלך עורר הלם וזעם רב בקרב אוהדי הקבוצה, אשר ראו בנמני כסמל, ולאורך העונה ערכו מפגני מחאה כנגד המאמן וההנהלה. הקבוצה לא הצליחה לשמור על תואר האליפות, אך סיימה במקום השני, ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.

בעונת 2004/2005 הפכה מכבי תל אביב לקבוצה השנייה שהעפילה לליגת האלופות, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על ה.י.ק. הלסינקי הפינית ופאוק סלוניקי היוונית. מכבי הוגרלה לבית ג' יחד עם יובנטוס, באיירן מינכן ואייאקס אמסטרדם, וסיימה במקום הרביעי עם ניצחון על אייאקס ותיקו מול יובנטוס. בליגה הקבוצה הייתה חלשה וסיימה במקום השמיני בלבד. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה ה-22 בתולדות המועדון.

בעונת 2005/2006 ציינה הקבוצה 100 שנים להיווסדה. לאור זאת צורפו מספר שחקנים מובילים, בהם ג'ובאני רוסו ואייל ברקוביץ', ואבי נמני הוחזר מבית"ר ירושלים. בעקבות רכישת הכוכבים דבק בקבוצה הכינוי "גלאקטיקוס" והאוהדים רכשו כמות שיא של מעל ל-9,600 מנויים, השיא הקודם היה 5,500 מנויים והיה גם הוא שייך למכבי תל אביב. למרות זאת, העונה הייתה מאכזבת והקבוצה סיימה במקום השישי בלבד.

ב-18 בדצמבר 2007, במהלך עונת 2007/2008, עבר המועדון לידיו של המיליארדר אלכס שניידר. שניידר הזרים למועדון סכומי כסף גדולים, בעיקר לסגירת חובות ולתפעול מחלקות הנוער. בשנת 2008 הכניס למועדון מכיסו כ-40 מיליון שקלים. בסך הכול בקדנציה שנמשכה קצת יותר משנה, השקיע שניידר בקבוצה קרוב ל-20 מיליון דולר.

מיטש גולדהאר: 2009 והלאה

ב-3 באוגוסט 2009 העביר שניידר את הקבוצה לידיו של מיליארדר קנדי אחר, מיטשל גולדהאר, ללא תמורה, אך תחת התחייבות לעמוד בחובות הקבוצה כלפי לוני הרציקוביץ'. במקביל, העבירה אגודת מכבי תל אביב אף היא את חלקה בקבוצה, 20%, לידי גולדהאר, ובכך הפך למחזיק היחיד בקבוצה. בעונתו הראשונה כבעליה של הקבוצה, החליט גולדהאר לא להשקיע כלכלית בקבוצה.

לקראת עונת 2010/2011 ערכה הקבוצה מסע רכש מסיבי בו הוחתמו 13 שחקנים חדשים. בעונה זו תקציב הקבוצה שבר שיא ישראלי כשחצה את רף ה-100 מיליון שקל. לקראת עונה זו במוקדמות הליגה האירופית ניצחה מכבי תל אביב 4–3 את פריז סן-ז'רמן באצטדיון בלומפילד, אך תוצאה זו לא הספיקה עקב ההפסד במשחק הראשון ומכבי תל אביב הודחה ממוקדמות הליגה האירופית. ב-4 בינואר 2011 פוטר מנג'ר הקבוצה אבי נמני. בעקבות פיטורי נמני התפטר מאמן הקבוצה יוסי מזרחי, ובמקומו מונה מוטי איוניר לתפקיד המאמן, אליו הצטרפו חנן אזולאי וקובי אלפסי בתור עוזרי המאמן. לקראת עונת 2011/2012 עזב אזולאי, ובמקומו הצטרף גדי כרמלי.

בעונת 2011/2012 העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על חזר לנצ'ראן האזרית, ז'לייזניצ'אר סרייבו הבוסנית ופנאתינאיקוס היוונית. מכבי הוגרלה לבית ה' יחד עם בשיקטש, דינמו קייב וסטוק סיטי, וסיימה אחרונה ללא ניצחון ועם שתי תוצאות תיקו. בתאריך 5 בדצמבר 2011 פוטר המאמן מוטי איווניר עקב ההפסדים הרבים באותה תקופה, ובמקומו מונה מנהל מחלקת הנוער ניר לוין כמאמן זמני.

עידן ז'ורדי קרויף

ז'ורדי קרויף, בתקופתו חזרה מכבי תל אביב לקדמת הכדורגל הישראלי

עונת 2012/2013 הייתה נקודת מפנה עבור הקבוצה. ראשית מונה ז'ורדי קרויף למנהל הספורטיבי וזה הציע לתפקיד המאמן את הספרדי אוסקר גארסיה, אליו הצטרף כעוזר המאמן ג'רארד אוטט במקומו של גדי כרמלי, וקובי אלפסי שנותר בתפקידו. אל הצוות הצטרפו מאמן הכושר חואן טוריחו נבארו, רובן מרטינז ששימש כאנליסט ודומינגו מארין כעוזר מקצועי. חמשת השחקנים הזרים הוחלפו ושחררו שבעה ישראלים, ביניהם קפטן הקבוצה ברק יצחקי והשוער גיא חיימוב שהושאלו לקבוצות קפריסאיות, ובמקומם הוחתמו מהראן ראדי ואיתן טיבי. בינואר 2013 הוחתמו ערן זהבי והחלוץ השוודי ראדה פריצה, שהובילו את הקבוצה לזכייה ראשונה באליפות לאחר עשור. בתום העונה עזבו מאמן הקבוצה גארסיה ומלך השערים אלירן עטר.

צלחת האליפות של עונת 2013

ב-12 ביוני 2013 מונה פאולו סוזה למאמן הקבוצה. לקראת עונת 2013/2014 מכרה הקבוצה מעל ל-10,000 מנויים ובכך שברה שוב את שיא מכירת המינויים לעונה לקבוצה ישראלית. במוקדמות ליגת האלופות גברה הקבוצה על גיור ההונגרית, אך הודחה על ידי פ.צ. בזל ונשרה לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. מכבי עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית ללא משחק בשלב הפלייאוף, לאחר שהוגרלה לשחק נגד פאוק סלוניקי, אך זו הועלתה לליגת האלופות לאחר שיריבתה בסיבוב הקודם, מטאליסט חרקוב, הורחקה מהמפעלים האירופים. בשלב הבתים הוגרלה מכבי מול בורדו הצרפתית, איינטרכט פרנקפורט הגרמנית ואפואל ניקוסיה הקפריסאית. מכבי תל אביב נצחה פעמיים את בורדו ופעם אחת את פרנקפורט, והעפילה לראשונה בתולדותיה לשלב 32 האחרונות של מפעל אירופאי בו הודחה מכבי לאחר מפגש כפול נוסף נגד פ.צ. בזל. בעונה זו הייתה מכבי תל אביב לקבוצה הישראלית הראשונה שמשתתפת במשחקים Pro Evolution Soccer ו-Top Eleven Football Manager. ב-21 בדצמבר 2013 ציינה הקבוצה את השער ה-3,000 שלה בליגת העל. ב-3 במאי 2014, שלושה מחזורים לפני תום העונה, זכתה מכבי בתואר האליפות לעונת 2013/2014, בניצחון 2–1 בחוץ מול הפועל באר שבע. בעונה זו נשבר שיא הכיבושים לשחקן בעונה אחת במכבי תל אביב על ידי ערן זהבי שכבש 29 שערי ליגה. בסיום העונה המאמן סוזה עזב לאמן בפ.צ. בזל.

לקראת עונת 2014/2015 חזר אוסקר גארסיה לאמן את הקבוצה לתקופה קצרה, שבסופה עזב בעקבות המצב הביטחוני בישראל והכישלון המקצועי במוקדמות ליגת האלופות, ובמקומו הוחתם פאקו אייסטאראן. במרטין ביין הסקוטי מונה כמנכ"ל המועדון. בעונה זו הקבוצה עשתה את הטרבל הישראלי הראשון בהיסטוריה, לאחר שזכתה בגביע הטוטו לראשונה בעידן קרויף, בגביע המדינה ובאליפות השלישית ברציפות וה-22 בתולדות המועדון. בתום העונה המאמן אייסטאראן עזב את הקבוצה.

שחקן מכבי תל אביב ניקולה מיטרוביץ' מקדים את ססק פברגאס מצ'לסי במהלך משחק בליגת האלופות בעונת 2015/2016

ב-14 ביוני 2015 חתם סלבישה יוקאנוביץ' כמאמן הקבוצה. בעונה זו העפילה הקבוצה לליגת האלופות לאחר שעברה במוקדמות את היברניאנס המלטזית, ויקטוריה פלזן הצ'כית ובזל השווייצרית. מלך השערים של משחקי מוקדמות ליגת האלופות לעונת 2015/2016 היה ערן זהבי עם 7 שערים ב-5 משחקים. בשלב הבתים של ליגת האלופות הפסידה הקבוצה את כל משחקיה וסיימה במקום האחרון בבית. בדצמבר 2015 עזב יוקאנוביץ' את הקבוצה ובמקומו מונה כמאמן פיטר בוס ההולנדי, עד לסוף העונה. זהבי שבר את שיא השערים של ניסים אלמליח שהחזיק 61 שנה, וסיים את העונה עם 35 שערי ליגה.

במהלך הקיץ מכרה הקבוצה את זהבי לגואנגג'ואו R&F מהליגה הסינית, תמורת סכום שיא עבור שחקן ישראלי של כ-8 מיליון דולר. שותא ארבלדזה מונה למאמן הקבוצה, ויוסי בניון הוחתם. הקבוצה הצליחה להעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית לאחר שגברה על גוריצה הסלובנית, קאיראט אלמטי הקזחית, פאנדורי הרומנית והיידוק ספליט הקרואטית. בשלב הבתים הקבוצה שובצה בבית ד' יחד עם זניט הרוסית, אלקמאר ההולנדית ודאנדוק האירית. הקבוצה סיימה במקום השלישי בבית ד' עם 7 נקודות.

ב-25 בספטמבר 2016, במסגרת המחזור ה-5 בעונת 2016/2017, גברה מכבי תל אביב 5–0 על הפועל תל אביב והשוותה את הניצחון הגדול מעונת עונת 1969/1970. בעקבות חוסר ההצלחה בליגה וההדחות מאירופה ומגביע הטוטו פוטר ארבלדזה בתחילת חודש ינואר, וקרויף שהיה בתפקיד המנהל הספורטיבי במועדון, ירד לקווים ואימן את הקבוצה באופן זמני. כעבור כחודש מונה ליטו וידיגל האנגולי, שסיים עם הקבוצה במקום השני בליגה, העפיל עמה לגמר גביע המדינה ועזב מיד בסיום העונה.

ב-14 ביוני 2017 הודיעה מכבי על מינויו של ז'ורדי קרויף כמאמן הקבוצה באופן רשמי וקבוע לקראת עונת עונת 2017/2018. ב-14 בדצמבר 2017 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו החמישי בתולדותיה. בסוף העונה סיימה הקבוצה כסגנית האלופה והעפילה לשלב הבתים של הליגה האירופית, שם שובצה בבית א' עם ויאריאל, אסטנה וסלביה פראג וסיימה עם 4 נקודות. לפני סיום העונה הודיע הבעלים גולדהאר כי קרויף לא ימשיך במכבי תל אביב וכי ימונה צוות מקצועי חדש בקיץ, ואחרי 6 שנים במועדון בתור מנג'ר ומאמן, הסתיים עידן קרויף במכבי תל אביב.

המשך תקופת גולדהאר

בסוף מאי 2018 מונה ולדימיר איביץ' למאמן הקבוצה. במוקדמות ליגה אירופית הקבוצה עברה את שלושת סיבובי המוקדמות אך הודחה בשלב הפלייאוף על ידי סרפסבורג 08 . במהלך העונה הקבוצה זכתה בגביע הטוטו, והשלימה את הזכייה באליפות המהירה בתולדות הליגה כאשר הוכתרה כאלופה בסוף מאי. בעונה זו קבעה הקבוצה שיאים רבים, ובניהם מספר שיא של נקודות בסיום העונה, הפרש שערים גבוה במיוחד ופער גדול מהמקום השני.

עונתו השנייה של ולדימיר איביץ' התחילה עם הדחת מכבי תל אביב ממוקדמות ליגת האלופות על ידי קלוז' הרומנית והליגה האירופית על ידי סודובה הליטאית. בליגה הקבוצה המשיכה לנצח, וזכתה באליפות עם מספר שיאים חדשים הכוללים אי-ספיגת שערים והפרש שערים. בתום העונה עזב איביץ' את הקבוצה.

בתחילת עונת 2020/2021 מונה יורגוס דוניס כמאמנה החדש של הקבוצה וכשבוע וחצי לאחר מכן זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. בעקבות מגפת הקורונה התקיימו בשלב מוקדמות ליגת האלופות משחק בודד בכל שלב, בהן ניצחה הקבוצה את פ.צ ריגה, סודובה ודינמו ברסט. בשלב הפלייאוף הפסידה הקבוצה לרד בול זלצבורג ונשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, בה הוגרלה עם ויאריאל מספרד, קרבאך מאזרבייג'ן וסיוואספור מטורקיה. בסיום שלב הבתים העפילה הקבוצה לשלב 32 האחרונות של המפעל בפעם השנייה, לאחר שסיימה במקום השני עם 11 נקודות. ב-23 בדצמבר הקבוצה הודיעה על פיטוריהם של דוניס וצוותו לאחר 11 מחזורי ליגה בהם השיגה 17 נקודות בלבד. פטריק ואן לוון חזר לעמדת המאמן הזמני, אך לאחר שני ניצחונות הוחלט על החתמתו לשתי עונות.

ב-30 ביוני 2021 הוכרז על שינוי סמלה של הקבוצה, לראשונה מאז 1994.

בעונת 2021/2022 שיחקה הקבוצה לראשונה במוקדמות המפעל החדש הקונפרנס ליג, בהם גברה על סוטייסקה ניקשיץ' ממונטנגרו, ספרטק טרנבה מסלובקיה ושחטיור קרגנדה מקזאחסטן ועלתה לשלב הבתים של המפעל. בשלב הבתים מכבי הוגרלה לבית א' יחד עם ל.א.ס.ק. לינץ מאוסטריה, ה.י.ק. הלסינקי מפינלנד ואלאשקרט מארמניה, שם סיימה במקום השני והעפילה לשלב הנוקאאוט הראשוני שם פגשה את פ.ס.וו. איינדהובן ההולנדית והודחה לאחר 1–2 להולנדים בסיכום.

ב-26 באוקטובר 2021 פוטר ואן לוון מאימון הקבוצה עקב חוסר ההצלחה בליגה כאשר לאחר 7 מחזורי ליגה הקבוצה במקום ה-12 עם 33% הצלחה וברק יצחקי מונה למחליפו הזמני. ב-9 בדצמבר 2021 מונה מלאדן קרסטאיץ' למאמנה החדש של הקבוצה. קרסטאיץ' הוביל את הקבוצה למקום השלישי בליגה ולחצי גמר גביע המדינה. בסיום העונה המועדון הודיע על כך שקרסטאיץ' והצוות המקצועי לא ימשיכו בקבוצה.

לקראת עונת 2022/2023 חזר ולדימיר איביץ' לעמדת המאמן בחוזה לשנתיים. שבועיים לאחר מכן חזר לקבוצה ערן זהבי, שסיים את חוזהו בפ.ס.וו. איינדהובן ההולנדית. ביולי 2022 מכרה מכבי 22,000 מנויים בכך שברה את שיא מכירת מנויים. ב-3 בינואר 2023, בתום משחק רבע גמר גביע המדינה בה ניצחה הקבוצה 0–5 את בני סכנין, פורסמה הודעה בה הקבוצה מודיעה על כך שחוזהו של איביץ' הותר. למחרת פרסמה הקבוצה שמחליפו יהיה אייטור קראנקה. את עונת 2022/2023 סיים קראנקה עם הקבוצה במקום השלישי בטבלה ועם הדחה מחצי גמר גביע המדינה. ימים ספורים לפני שהיה אמור להעביר את האימונים לקראת העונה הבאה, הודיעה הקבוצה על פיטורי קראנקה.

בתחילת עונת 2023/2024 מונה רובי קין לתפקיד מאמן הקבוצה, איתו זכתה בגביע הטוטו, ובאליפות ה-25 בתולדותיה. בחגיגות האליפות לאחר המשחק הציגה הקבוצה את סמל הקבוצה עם 5 כוכבים, המייצגים זכייה ב-25 אליפויות. ב-26 במאי ההתאחדות לכדורגל שבה להכיר בזכייה באליפות ב-1939, והכריזה אף היא על כך שלקבוצה הוענק הכוכב החמישי. לאחר סיום העונה ב-7 ביוני 2024 הודיע רובי קין על סיום דרכו כמאמן הקבוצה.

אצטדיונים ומתחמי אימונים

ערך מורחב – אצטדיון בלומפילד

מיום הקמתו של המועדון עד לשנת 1935 שחקה מכבי תל אביב בשמונה מגרשים שונים, בעלי משטחי חול, חמרה וכורכר.

בשנת 1923 החלה מכבי לשחק ב"מגרש הדקלים" שהיה ממוקם בשכונת פלורנטין, בשנת 1926 עברה מכבי לשחק ב"מגרש מכבי" שהיה ממוקם בין שכונת שפירא לשכונת נווה שאנן.

בשנת 1935 עברה מכבי לשחק באצטדיון המכביה שעל גדות הירקון, אשר שימש כבית של המועדון במשך 34 שנה עד לשנת 1969. במהלך תקופה זו אירחה מכבי לפרקים באצטדיון באסה ביפו במשחקים מרובי קהל, ובאצטדיון בלומפילד, מפאת המספר הקטן של מקומות הישיבה באצטדיון המכביה, והפרצות שהיו בגדרות שמסביבו.

בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את מכבי באמצע שנות ה-60, החליט יושב ראש הקבוצה ג'רי בית הלוי, לעבור לארח באצטדיון בלומפילד באופן קבוע. מהלך זה נעשה בשנת 1967, אך רק בשנת 1969 הפסיקה מכבי להשתמש באצטדיון המכביה לאירוח משחקים רשמיים. בשנת 1985 עברה מכבי לשחק באצטדיון רמת גן, אשר שימש כאצטדיונה הביתי עד לשנת 2000 (מלבד עונת 1986/1987 ועונת הדאבל ב-1995/1996 בה שיחקה הקבוצה בבלומפילד), החל משנת 2000 הפך אצטדיון בלומפילד לביתה הרשמי של מכבי תל אביב.

בשנים 2016–2019 עברה הקבוצה לארח באופן זמני באצטדיון נתניה, בעקבות הרחבת אצטדיון בלומפילד.

בשנת 2019 חזרה הקבוצה לארח באצטדיון בלומפילד לאחר שהורחב ל-29,400 מקומות ישיבה.

• 
  אצטדיון המכביה
• 
  אצטדיון בלומפילד
• 
  אצטדיון רמת גן

מתחם האימונים קריית שלום

החל מאמצע שנות ה-70 עורכת מכבי תל אביב את אימוניה במתחם האימונים הממוקם בדרומה של העיר תל אביב, בסמוך לצומת חולון ובפאתי שכונת קריית שלום, ולכן מכונים מתחם האימונים והנהלת הקבוצה על ידי תקשורת הספורט ועל ידי הציבור הרחב בשם השכונה. המתחם כולל ארבעה מגרשים המשרתים את כלל קבוצות המועדון ומכיל שני חדרי כושר, חדרי טיפולים וכיתות לימוד.

בצידו הצפוני של המתחם פועלת גם אקדמיית הנוער על שם אבי כהן, הכוללת שתי טריבונות אוהדים המכילות למעלה מ-200 מקומות ישיבה המגרש המרכזי משמש את בעיקר את קבוצת הנוער של המועדון, אך גם את קבוצות הנערים של המחלקה. המגרש הרביעי והקטן ביותר הוא המגרש המזרחי המשמש בעיקר לאימונים ולעיתים למשחקיהן של קבוצות הילדים. במתחם הנוער, חדר כושר, עשרה חדרי הלבשה כאשר אחד מהם משמש בדרך קבע לקבוצה האורחת וחדר נוסף מועמד לרשות השופטים בימי משחקים.

מכבי מפעילה עוד שני בתי ספר לכדורגל בתל אביב, באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הספורט הלאומי תל אביב.

יריבויות

היריבות העירונית

ערך מורחב – הדרבי של תל אביב (כדורגל)

בעיר תל אביב פועלות שתי הקבוצות המצליחות ביותר בישראל לאורך השנים – מכבי והפועל תל אביב. כבכל עיר בעולם שבה שתי קבוצות כדורגל בכירות נפגשות למשחק דרבי, היריבות ביניהן גבוהה במיוחד, אך היא מבוססת גם על נדבכים נוספים. ראשית, לאורך השנים התפתחה מסורת של יריבות בין אגודות מכבי לבין אגודות הפועל. שנית, מראשיתן היה לקבוצות בסיס תמיכה שונה, מכבי נחשבה לקבוצה של אנשי מעמד הביניים והמקצועות החופשיים, בעוד הפועל הוקמה בידי ההסתדרות, ונחשבה לקבוצה של בני מעמד הפועלים. משחקי הדרבי בין הקבוצות הם מהסוערים בישראל, ואוהדי שתי הקבוצות נוהגים להקניט אלו את אלו. בכמה מקרים אף אירעו מעשי אלימות.

מאז הקמת מדינת ישראל נערכו 167 משחקי דרבי בליגה (נכון ל-17 בינואר 2024). מכבי ניצחה 62 משחקים, הפועל ניצחה 46 ו-59 משחקים הסתיימו בתיקו. במשך 60 שנים היה היתרון בידי מכבי, ובשנות ה-90 אף עמד הפער לטובתה על 21–31, אך במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נסגר הפער, עד שב-2010 השיגה לראשונה הפועל את היתרון. בשנת 2013 החזירה לעצמה מכבי את היתרון.

היריבות עם מכבי חיפה

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 למכבי תל אביב יש יריבות חזקה עם מכבי חיפה על ההגמוניה של תנועת מכבי ישראל וכן גם של הכדורגל הישראלי בכלל ועל תואר מועדון הכדורגל הטוב ביותר בישראל. מכבי חיפה שואפת להדיח מעמדה זו את מכבי תל אביב, שהיא המועדון עם מספר התארים הגדול בארץ, ולהפוך למועדון המוביל בישראל, וזאת על ידי זכייה בתארים רבים וכן בהעפלה לשלבים המתקדמים בגביעי אירופה השונים. המאבק היה עיקש במיוחד בעונות בהן מכבי וחיפה התחרו זו מול זו על תואר האליפות.

אוהדים

אוהדי מכבי תל אביב, שער 11

אוהדי מכבי תל אביב, שער 11

מכבי תל אביב בתרבות הישראלית

למכבי תל אביב מספר רב של אוהדים מפורסמים בישראל, שאף חלקם פוקדים את משחקי הקבוצה באופן שוטף. בין הבולטים שבהם ניתן למצוא את: דן מרגלית, צחי הנגבי, יובל בנאי, שלמה ארצי, ספי ריבלין, שמעון מזרחי, יאיר לפיד, זאב נחמה, אריק זאבי, דידי הררי, מוקי, רמי קליינשטיין, אושרי כהן, טוביה צפיר, חנן בן ארי ועוד.

ב-1976 יצא "שיר המנון למכבי תל אביב" אשר נכתב על ידי אילן גולדהירש והולחן ובוצע על ידי ג'קי אלקיים כשיר הלל לקבוצה.

מכבי תל אביב אף הוזכרה לאורך השנים במספר שירים, הבולט שבהם הוא "להתראות נעורים שלום אהבה" (מתוך אלבום הנושא את שמו של השיר) שכתב והלחין יובל בנאי, אוהדה של הקבוצה. במהלך עונת 1993/1994 יצאה הקבוצה למשחק חוץ בקריית אליעזר מול מכבי חיפה, במשחק שעשוי להכריע את גורל האליפות. למרות היריבות העיקשת לאורך העונה, הפסידה מכבי תל אביב בתוצאה המפתיעה 0–5, ושלושה ימים לאחר מכן ניצחה 1–2 את מכבי חיפה בגביע המדינה. שני אירועים אלו מוזכרים בשיר:

היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה.

חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים, האויב כבר לא מפחיד הוא רק זקוק לרחמים.

— מילות השיר "להתראות נעורים שלום אהבה", באתר שירונט

בנוסף, נכתבו והולחנו מספר "שירי אליפות" במיוחד לאחר עונות אליפות של הקבוצה. לקראת חגיגות הדאבל של עונת 1995/1996 פורסם השיר "צהוב עולה זה מכבי" (מילים: דידי הררי, לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי) על ידי להקת אתניקס. בעונת האליפות של 2012/2013 חזרו הררי ונחמה לשתף פעולה וחיברו את שיר האליפות הרשמי "צהוב עולה".

ארגוני האוהדים

סמל ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס"

אוהדי מכבי במשחק ליגת האלופות נגד צ'לסי

מכבי פנאטיקס

ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס" (באנגלית: "Maccabi Fanatics") נוסד בשנת 2012. עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון הוקם בעקבות סגירת ארגון האוהדים השחקן ה-12. בשנת 2013 אוחד הארגון עם ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96".

אולטראס מכבי 96 (1996–2013)

ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" (באנגלית: "Ultras Maccabi 96") פעל בשנים 1996–2013, הוקם בעונת הדאבל 1995/1996. עיקר פעילותו התרכזה בשער 11 באצטדיון בלומפילד. אף על פי שהארגון הוקם בשנת 1996, רק כעשור לאחר מכן התחיל לפעול כארגון מעודד וזכה להכרה ביציע. הארגון נוסד עקב החיכוכים הרבים שהיו בין בעלי הקבוצה, לוני הרציקוביץ', לאוהדי הקבוצה. ארגון האולטראס עמד מול לוני בחזית המאבק על הקבוצה במשך 12 שנות בעלותו בקבוצה, עד שהצליח להביא לעזיבתו את הקבוצה ולמכירתה לבעלים חדש. במהלך עונת 2003/2004 הגיע הארגון למשחקי הבית של הקבוצה לבושים בחולצות שחורות ונמנעו מלעודד את הקבוצה במהלך המשחקים. בתום עונה זו הושג הסכם בין הארגון להנהלה, אשר יישר את ההדורים בין שני הגורמים. בשנת 2013 אוחד הארגון עם ארגון האוהדים "מכבי פנאטיקס".

השחקן ה-12 (2000–2012)

ארגון האוהדים "השחקן ה-12" (באנגלית: "The 12th Player") פעל בשנים 2000–2012. עיקר פעילותו התרכזה בשער 11 באצטדיון בלומפילד. הארגון קם בשאיפה להנעים את השהייה במגרשים, הן על ידי שיפור העידוד והן על ידי מיגור האלימות במגרשים, ובכך למשוך קהל אשר יעניק למועדון גב כלכלי. אף על פי שארגון השחקן ה-12 קם כדי לשפר ולתמוך במועדון הכדורגל של האגודה, הוא תומך בעידוד הקבוצה ונוכח גם במשחקיה בענפי הכדורסל, כדוריד והכדורעף.

למרות תמיכת הארגון בשיתוף פעולה עם הנהלת המועדון, בשנות האלפיים התגלעו מספר מחלוקות בינו לבין הנהלת המועדון, בין השאר בנוגע למחירי הכרטיסים, אי־התייחסות לבקשות הקהל ושחרור אבי נמני מהקבוצה בשנת 2003. מחאת האוהדים החלה לאחר שבמשך תקופה ארוכה חשו בארגון כי ההנהלה מפגינה יחס מזלזל כלפיהם. באוגוסט 2003, לאחר שחרורו מהקבוצה של הקפטן אבי נמני, החל הארגון במחאה וביקש מההנהלה להגביר את השיח בין המועדון לאוהדים, להוזיל את מחירי הכרטיסים למשחקי הקבוצה ולשפר את היחס לשחקני העבר ולסמלים. בשנת 2012 נסגר הארגון לאחר 12 שנות פעילות.

מכביפדיה

האנציקלופדיה המקוונת של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב, מכביפדיה, הוקמה ב-26 באפריל 2017 על ידי כמה מאוהדי הקבוצה במסגרת פרויקט איסוף מולטימדיה בפורום האוהדים "השחקן ה-12". האתר כולל סיכומי משחקים, תקצירי משחקים ומשחקים מלאים, ערכים על שחקנים, מאמנים, קבוצות, שירים כולל שירי יציע, שירי שחקן ושירי אולפן, אוסף של כרטיסים למשחקי עבר וסיכומי עונות מלאים.

מנויים

החנות הרשמית של מכבי באצטדיון בלומפילד

מכבי תל אביב הוא המועדון שמכר הכי הרבה מנויים בכדורגל הישראלי, השיא נשבר לקראת עונת 2022/2023 שמכר 22,000 מנויים, שיא מכירת המנויים נשבר כמה פעמים על ידי המועדון, בתחילת שנות האלפיים השיא עמד על כ-5,500 ולקראת עונת 2005/2006 נשבר השיא ועמד על כ-9,600 מנויים. לקראת עונת 2013/2014 נשבר השיא שוב פעם שנמכרו כ-10,300 מנויים. לקראת עונת 2019/2020 והחזרה לאצטדיון בלומפילד שעבר הרחבה נשבר השיא פעם נוספת שמכר המועדון מעל 18,000 מנויים.

תארים, שיאים והישגים

תארים

ליגת העל

• אליפויות (25) (שיא): 1935/1936, 1937, 1939, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024
  • סגנויות (13): 1938, 1954/1955, 1959/1960, 1968/1969, 1973/1974, 1992/1993, 1993/1994, 1998/1999, 2003/2004, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2020/2021

גביע המדינה

• זכייה (24) (שיא): 1928/1929, 1929/1930, 1932/1933, 1940/1941, 1945/1946, 1946/1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977, 1986/1987, 1987/1988, 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005, 2014/2015, 2020/2021
  • סגנות (13): 1933/1934, 1937/1938, 1939/1940, 1951/1952, 1961/1962, 1975/1976, 1978/1979, 1982/1983, 1991/1992, 1992/1993, 1996/1997, 2015/2016, 2016/2017

גביע הטוטו

• זכייה (8) (שיא): 1992/1993, 1998/1999, 2008/2009, 2014/2015, 2017/2018, 2018/2019, 2020/2021, 2023/2024
  • סגנות (4): 1991/1992, 1994/1995, 1997/1998, 2019/2020

אלוף האלופים

• זכייה (8) (שיא): 1964, 1967, 1976, 1978, 1988, 2019, 2020, 2024
  • סגנות (3): 1969, 2015, 2021

גביע ליליאן

• זכייה (2) (שיא משותף): 1986/1987, 1987/1988

הישגים במפעלים בין-לאומיים

ערך מורחב – מכבי תל אביב במפעלים הבין-לאומיים

• ליגת האלופות:
  • שלב הבתים (2): 2004/2005, 2015/2016
  • מוקדמות (9): 1992/1993, 1995/1996, 1996/1997, 2003/2004, 2013/2014, 2014/2015, 2019/2020, 2020/2021, 2024/2025
• הליגה האירופית:
  • 32 האחרונות (2): 2013/2014, 2020/2021
  • שלב הבתים (3): 2011/2012, 2016/2017, 2017/2018
  • סיבוב שני (1): 2001/2002
  • סיבוב ראשון (3): 1996/1997, 1999/2000, 2002/2003
  • מוקדמות (6): 2005/2006, 2007/2008, 2010/2011, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020
• קונפרנס ליג:
  • שמינית הגמר (1): 2023/2024
  • שלב הנוקאאוט הראשוני (1): 2021/2022
  • מוקדמות (1): 2022/2023
• גביע אירופה למחזיקות גביע:
  • סיבוב ראשון (1): 1994/1995
• גביע האינטרטוטו:
  • מקום שלישי בשלב הבתים (1): 1978
  • מקום רביעי בשלב הבתים (2): 1977, 1980
  • מקום חמישי בשלב הבתים (1): 1993
• גביע אסיה לאלופות:
  • זכייה (2): 1969, 1971 (שיא ישראלי)

שיאים והישגים קבוצתיים

• הקבוצה היחידה בישראל שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה (ומעולם לא ירדה ליגה)
• הקבוצה היחידה בישראל שהשיגה טרבל מקומי (זכייה באליפות ישראל, גביע המדינה וגביע הטוטו באותה העונה) – בעונת 2014/2015
• הקבוצה מחזיקה בשיא הזכיות בכל אחת מהתחרויות הרשמיות של ההתאחדות לכדורגל בישראל (ליגה ראשונה, גביע המדינה, גביע הטוטו לליגה הראשונה, אלוף האלופים)
• הקבוצה שמחזיקה בהכי הרבה דאבלים מקומיים (זכייה באליפות ישראל ובגביע המדינה באותה העונה) – 7 (1946/1947, 1953/1954, 1957/1958, 1969/1970, 1976/1977, 1995/1996, 2014/2015)
• הקבוצה היחידה שזכתה בדאבל מקומי ללא הפסד בכל המסגרות – פעמיים (1953/1954, 1957/1958)
• משחקי ליגה רצופים ללא הפסד – 44 (10 בנובמבר 1951 – 5 במרץ 1955)
• משחקי בית רצופים ללא הפסד – 35 (1 בספטמבר 2013 – 1 ביוני 2015)
• משחקי חוץ רצופים ללא הפסד – 34 (16 ביולי 1949 – 5 במרץ 1955)
• שיא הניצחונות לעונה – 30 (1966/1968)
• שיא ההפסדים לעונה – 14 (2007/2008), (2011/2012)
• שיא הנקודות לעונה – 89 (2018/2019)
• שיא אחוזי הצלחה לעונה – 82.41% (2018/2019)
• שיא השערים לעונה – 103 (1949/1950)
• שיא עונתי למספר הבקעות ממוצע במשחק – 4.29 (1949/1950)
• שיא הספיגה לעונה – 53 (1990/1991)
• שיא הספיגה הנמוכה לעונה – 10 (2019/2020), ב-36 מחזורים. עקב כך מחזיקה הקבוצה גם בשיא ספיגת השערים הנמוכה ביותר למשחק: 0.28
• שיא הפרש השערים לעונה – 85 (1949/1950)
• שיא כל הזמנים במספר משחקים בעונה אחת עם שער נקי – 23 (2019/2020)
• המיקום הנמוך ביותר בליגה – 12 (עונת 1987/1988)
• שיא דקות ליגה ברציפות ללא ספיגה – 1,272 דקות (התחיל במחזורי הסיום של עונת 2018/2019 והמשיך לתוך עונת 2019/2020)
• שיא מחזורים מתחילת עונה ללא ספיגה – 13 (2019/2020)
• שיא משחקי ליגה רצופים ללא ספיגה – 14 (התחיל במחזור הסיום של עונת 2018/2019 והמשיך לתוך עונת 2019/2020)
• הקבוצה היחידה בהיסטוריה של הליגה שסיימה סיבוב שלם, 13 משחקים, ללא ספיגת שער חובה, בעונת 2019/20
• הכי הרבה נקודות זכות בליגה הראשית בכל הזמנים – 2,896 (מעונת 1949/1950 עד 2015/2016)
• הכי הרבה שערי זכות בליגה הראשית בכל הזמנים – 3,133 (מעונת 1949/1950 עד 2015/2016)
• שיא ניצחונות רצופים בליגה הישראלית – 13 (1949/1950, 1951/1952, 1991/1992)
• שיא ניצחונות רצופים מפתיחת העונה – 11 (1993/1994)
• הפרש שיא מהמקום השני בסיום העונה – 31 נקודות (2018/2019)
• הקבוצה שהוכתרה לאלופה הכי מוקדם מסיום העונה – 8 מחזורים לסיום העונה (2018/2019)
• הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה חמישיות (או יותר) בעונה אחת – 11 פעמים (בעונת 1949/1950)
• הניצחון הגבוה ביותר בליגה הבכירה – 13–0 (מכבי ראשון לציון בעונת 1949/1950)
• ההפסד הגבוה ביותר בליגה – 0–10 (מכבי חיפה בעונת 1987/1988)
• הניצחון הגבוה ביותר בגמר גביע המדינה מאז קום המדינה – 6–2 (נגד הפועל באר שבע בגמר גביע המדינה 2015)
• הניצחון הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות – 6–0 (ז'לגיריס וילנה ב-2001, וז'לייזניצ'אר סרייבו ב-2011)
• ההפסד הגבוה ביותר במסגרות האירופאיות – 1–6 (נגד אולימפיאקוס בעונת 2023/2024)
• הקבוצה ששחקן משורותיה זכה בתואר מלך השערים יותר מכל קבוצה אחרת: 14 פעמים

שיאים אישיים

• מלך ההופעות בכל הזמנים במשחקי ליגה – מיקו בלו (498)
• מלך השערים בכל הזמנים – אבי נמני (174)
• מלך ההופעות במסגרות האירופאיות – דור מיכה (62)
• מלך השערים במסגרות האירופאיות – ערן זהבי (15)
• שיא שערים לשחקן בעונה – 35 (ערן זהבי ב-2015/2016)

זוכים בתואר מלך השערים במדי מכבי תל אביב

• שחקני הקבוצה זכו 15 פעמים בתואר מלך השערים בליגה לעונה המפורט לפי הטבלה הבאה:

עונה	שם השחקן	שערים
1949/1950	יוסף מרימוביץ'	25
1952/1953	שייע גלזר	27
1957/1958	רפי לוי	14
1959/1960	רפי לוי	19
1976/1977	ויקי פרץ	17
1988/1989	בני טבק	18
1989/1990	אורי מלמיליאן	16
1998/1999	אנדז'יי קוביקה	21
2000/2001	אבי נמני	25
2012/2013	אלירן עטר	22
2013/2014	ערן זהבי	29
2014/2015	ערן זהבי	27
2015/2016	ערן זהבי	35
2016/2017	וידאר קיארטאנסון	19
2023/2024	ערן זהבי	20

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי מכבי תל אביב

• שחקני הקבוצה זכו 12 פעמים בתואר כדורגלן העונה בישראל לליגה הבכירה המפורט לפי הטבלה הבאה:

עונה	שחקן	תארים קבוצתיים	הערות
1961/1962	שאול מתניה
1964/1965	חיים לוין	גביע המדינה	שוער
1972/1973	צבי רוזן
1978/1979	אבי כהן	אליפות	כבש 4 שערים
1991/1992	אבי כהן "הירושלמי"	אליפות	כבש 17 שערים
2002/2003	ברוך דגו	אליפות	כבש 8 שערים ובישל 8
2012/2013	אלירן עטר	אליפות	כבש 22 שערים
2013/2014	ערן זהבי	אליפות	כבש 29 שערים ובישל 4
2014/2015	ערן זהבי	טרבל	כבש 27 שערים ובישל 5
2018/2019	דור מיכה	אליפות, גביע הטוטו	כבש 4 שערים ובישל 12
2019/2020	דן גלזר	אליפות	בישל 3 שערים
2023/2024	ערן זהבי	אליפות, גביע הטוטו	כבש 20 שערים ובישל 7

מלך השערים בליגה בכל הזמנים

מקום	שם השחקן	שערים	הופעות	שנות פעילות במכבי תל אביב
1	אבי נמני	174	379	1989–1998, 1998–2003, 2005–2008
2	ערן זהבי	138	186	2013–2016, 2022–הווה
3	שייע גלזר	130	166	1945–1962
4	בני טבק	121	390	1973–1989
5	אלי דריקס	113	357	1981–1999
6	גיורא שפיגל	97	176	1963–1972
7	דרור בר-נור	84	217	1966–1976
8	אלירן עטר	73	156	2010–2013, 2017–2020
9	איציק זוהר	70	178	1988–1994, 1995–1996, 1998–1999
10	ויקי פרץ	67	197	1973–1980, 1983–1985

יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים

תקופה	מייצרת המדים	ספונסר
1976–1977	יומברו	גולדסטאר
1981–1983	פומה	אופנת ברוך
1983–1984	עצמאית
1984–1987	פומה
1987–1989	נייקי	דלתא טקסטיל
1989–1991	דיאדורה	הבנק הבינלאומי הראשון
1991–1992		דיסקוטק פלדיום
		בנייני יוניוב
		ראפלס (עלית)
1992–1993
1993–1997		ויזה כאל
1997–1999	אדידס
1999–2000		סוני
2000–2001		בזק בינלאומי
2001–2002		בזק
2002–2005	דיאדורה
2005–2006		קבוצת רסידו
2006–2007		סוני
2007–2008		סלקום
2008–2009		שברולט
2009–2010	קאפה	פייג'יאה
2010–2011	פומה
2011–2013	אנדר ארמור	ללא
2013–2014	מקרון
2014–2015	אדידס
2015–2016		UNICEF
2016–2017		ללא
2017–2018	עצמאית
2018–2019		PenguinPickUp
2019–2021	פילה
2021–2024		ישראל קנדה
2024–		פלאפון 5G

סמלי המועדון לאורך השנים

• 
  סמל המועדון בשנותיו הראשונות ועד שנות ה-20
• 
  סמל המועדון בשנות ה-20 וה-30
• 
  סמל המועדון בעונות 1935/1936
• 
  סמל המועדון בשנות ה-40 וה-50
• 
  סמל המועדון בשנות ה-60
• 
  סמל המועדון בשנות ה-70 וה-80
• 
  סמל המועדון בעונות 1986/1987
• 
  סמל המועדון בשנים 1989–1993
• 
  סמל המועדון בעונת 1993/1994
• 
  סמל המועדון בשנים 1994–1999 עם הספונסר "ויזה"
• 
  סמל המועדון בין השנים 1999–2009
• 
  סמל המועדון בתוספת 3 כוכבים בין השנים 2009–2012
• 
  סמל המועדון בעונת 2012/2013
• 
  סמל המועדון בין השנים 2013–2021
• 
  סמל המועדון משנת 2021

אקדמיית הנוער

למכבי תל אביב אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר בישראל. המחלקה נקראת אקדמיית הנוער.

קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2023/2024

מנהל מקצועי: גדי ברומר
מנהל מחלקת הנוער: גיא צוקרמן
מאמן שוערים: אלכסנדר אובארוב

שם הקבוצה	ליגה	מאמן	עוזר מאמן
מכבי תל אביב שחר	ליגת העל לנוער	מיכאל זנדברג	ג'פרי ישי
מכבי תל אביב עודד	נערים א' על	ציון כהן	קרלוס צ'קאנה
מכבי תל אביב אלי פוקס	נערים ב' על	עידן הררי	יוסי אליהו
מכבי תל אביב אלדד	נערים ג' מרכז	איליה קרוסטין	שלומי טובול
מכבי תל אביב שלמה	ילדים א' שרון
מכבי תל אביב ברוך עזרתי	ילדים א' דרום
מכבי תל אביב דקל	ילדים ב' שרון
מכבי תל אביב ילדים	ילדים ב' מרכז
מכבי תל אביב עוז	ילדים ג' מרכז
מכבי תל אביב לייבו	ילדים ג' מרכז

תארים והישגים

קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מכבי "שחר" תל אביב, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה לנוער של ליגת העל בכדורגל לנוער ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה יחד עם קבוצת הנוער של מכבי חיפה. בעונת 1996/1997 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה שזוכה בדאבל, הישג אותו שחזרה פעמיים נוספות בשנים 2001/2002 ו-2010/2011. בנוסף לכך, הקבוצה מחזיקה ב-2 תוארי "סופר קאפ" ישראלי (אלוף האלופים לנוער). בעונת 2015/2016 הייתה לקבוצת הנוער הראשונה מישראל שהופיעה בליגת האלופות לנוער.

• אליפויות (9) – 1995/1996, 1996/1997, 2000/2001, 2001/2002, 2004/2005, 2010/2011, 2011/2012, 2014/2015, 2017/2018
• גביעי מדינה (6) – 1994/1995, 1996/1997, 1997/1998, 2001/2002, 2010/2011, 2021/2022
• סופר קאפ (2) – 2012/2013, 2013/2014

לפני הפיכתה של ליגת העל לנוער לליגה מקצוענית ב-1994, זכתה הקבוצה ב-3 אליפויות נוספות (1987/88, 1991/92, 1992/93) וגביע בעוד עונת דאבל (1987/88).

שחקני עבר

לרשימה המלאה של שחקנים בעלי ערך בוויקיפדיה, ראו קטגוריה:כדורגלני מכבי תל אביב.

ישראלים בולטים אשר שיחקו במועדון

מוטי איוניר ג'רי בית הלוי מיקו בלו טל בן-חיים (בלם) אברהם בנדורי דרור בר-נור אלון ברומר גדי ברומר יוסף גולדשטיין שמואל גינזבורג בוני גינצבורג

שייע גלזר פרידריך דוננפלד אלי דריקס איציק זוהר יואב זיו ישראל חליבנר בני טבק איתן טיבי רחמים טלבי אבי כהן (הירושלמי) אבי כהן (התל אביבי)

רפי לוי חיים לוין דור מיכה גאול מכליס אורי מלמיליאן יוסף מרימוביץ' מנחם מרימוביץ' משה מרכוס עודד מכנס שאול מתניה אבי נמני

מאיר נמני אלון נתן צבי סטודינסקי אורי סלימאן ירון עוז אלי פוקס נתן פנץ ויקי פרץ לופא קדוש ניר קלינגר דוד קרקו

מהראן ראדי צבי רוזן שמעון רוטנר אברהם רזניק נח רזניק לירן שטראובר אמיר שלח מנשה שמעונוב יצחק שניאור גיורא שפיגל

זרים בולטים אשר שיחקו במועדון

אלכסנדר אובארוב רודריגו גולדברג קרלוס גרסיה גז'גוז' ונדזינסקי אלכסנדר פולוקארוב

ראדה פריצה אנדז'יי קוביקה יבגני קשנצב פרדראג ראיקוביץ' ברונו רייס

מספרי כבוד

במהלך השנים הופרשו כמספרי כבוד, בצורה לא רשמית, שני מספרים אשר נהגו ללבוש שחקני עבר של המועדון. מספר 12 לא בשימוש משנת 2002 כהוקרה למני לוי אשר התמוטט ב-26 בינואר 2002 במהלך משחק ליגה נגד בית"ר ירושלים, ומספר 8 לא בשימוש משנת 2008 כהוקרה לאבי נמני, מלך השערים של המועדון בכל הזמנים.

מאמנים

המאה ה-20

שם שנת התחלה שנת סיום עמנואל גור-אריה שנות העשרה שמעון (לומק) רוטנר שנות ה-20 1934 אגון פולק 1934 1939 אלכסנדר נמש שנות ה-30 ארמין וייס 1939 1941 אגון פולק 1941 1947 לאיוש הס שנות ה-40 ג'רי בית הלוי 1947 1952 גאול מכליס 1952 1953 ג'רי בית הלוי 1953 1957 יוסף טסלר 1957 1959 יוסף מרימוביץ' 1959 1961 איגנץ' מולנר 1961 1962 ישראל חליבנר 1962 סלבוליו סטנקוביץ 1962 ג'רי בית הלוי 1962 1964 סלבוליו סטנקוביץ אליעזר שפיגל 1966 1967 צבי ארליך 1967 ישראל חליבנר 1967 1968 יוסף מרימוביץ' 1968 1969 דוד (דוביד) שווייצר 1969 1970

שם שנת התחלה שנת סיום ישראל חליבנר 1970 1971 יצחק שניאור 1971 1972 יוסף מרימוביץ' 1972 1973 יצחק שניאור 1973 1976 יעקב גרונדמן 1976 1977 שמואל פרלמן 1977 1978 ניסים בכר 1978 1979 צבי רוזן 1979 1980 זאב זלצר 1980 1981 יעקב גרונדמן 1981 1982 ניסים בכר 1982 דוד (דוביד) שווייצר 1982 1983 יצחק שניאור 1983 1985 שמעון שנהר 1985 1987 גיורא שפיגל 1987 1988 דרור בר-נור יוסף מרימוביץ' 1988 1989 ניסים בכר 1989 1990 צבי רוזן 1990 1991 אברהם גרנט 1991 1995 דרור קשטן 1995 1996 אברהם גרנט 1996 2000

המאה ה-21

שם	שנת התחלה	שנת סיום	משחקי ליגה	אחוזי הצלחה[1]	תארים/הישגים
שלמה שרף	2000		2	66.7%
דריקס ואובארוב (זמני)	2000		1	0%
ניר לוין	2000	2002	68	60.27%	גביע המדינה (2000/2001, 2001/2002)
ניר קלינגר	2002	2005	111	54.9%	אליפות המדינה (2002/2003) גביע המדינה (2004/2005) העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות (2004/2005)
אלי דריקס (זמני)	2005		2	50.0%
טון קאנן	2005	2006	19	42.1%
אלי כהן	2006	2007	35	54.3%
ניר לוין	2007	2008	31	43.0%
רן בן שמעון	2008		8	37.5%
מרקו בלבול‏[2]‏	2008	2009	31	49.4%
אבי נמני[3]‏	2009	2010	29	69.0%	גביע הטוטו (2008/2009)
יוסי מזרחי[2]‏	2010	2011	16	60.4%
איציק עובדיה (זמני)	2011		1	100%
מוטי איוניר	2011		32	50.0%
ניר לוין	2011	2012	23	50.72%
אוסקר גארסיה	2012	2013	36	74.07%	אליפות המדינה (2012/2013)
פאולו סוזה	2013	2014	36	77.78%	אליפות המדינה (2013/2014) העפלה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית (2013/2014)
אוסקר גארסיה[4]‏	2014		0	-
פאקו אייסטאראן	2014	2015	36[5]‏	64.81%	אליפות המדינה (2014/2015) גביע המדינה (2014/2015) גביע הטוטו (2014/2015)
סלבישה יוקאנוביץ'	2015		16	72.92%	העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות (2015/2016)
חאבייר פריירה (זמני)	2015	2016	1	100%
פיטר בוס	2016		19	75.43%
שותא ארבלדזה	2016	2017	16	57.14%
ז'ורדי קרויף (זמני)	2017		6	88.88%
ליטו וידיגל	2017		14	66.66%
ז'ורדי קרויף	2017	2018	36	65.74%	גביע הטוטו (2017/2018)
ולדימיר איביץ'	2018	2020	72	83.48%	אליפות המדינה (2018/2019, 2019/2020) גביע הטוטו (2018/2019) אלוף האלופים (2019)
פטריק ואן לוון (זמני)[6]	2020		0	-	אלוף האלופים (2020)
יורגוס דוניס	2020		11	51.51%	גביע הטוטו (2020/2021)
פטריק ואן לוון	2020	2021	32	67.7%	גביע המדינה (2020/2021) העפלה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית (2020/2021)
ברק יצחקי (זמני)	2021		6	77.77%
מלאדן קרסטאיץ'	2021	2022	23	69.57%
ולדימיר איביץ'	2022	2023	16	75%
אייטור קראנקה	2023		20	61.67%
רובי קין	2023	2024	36	78.70%	אליפות המדינה (2023/2024) גביע הטוטו (2023/2024) העפלה לשמינית גמר הקונפרנס ליג (2023/2024)
ז'ארקו לאזטיץ'	2024	הווה	9	70.37%	אלוף האלופים (2024)

הערות:

‏1. אחוזי הצלחה במשחקי ליגה: אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות.

‏2. אימן תחת אבי נמני שהיה מנג'ר/מנהל מקצועי.

‏3. אבי נמני היה המאמן בפועל, אולם עוזר המאמן ניר לוין נרשם כמאמן משום שנמני לא היה בעל תעודת פרו.

‏4. אימן ב-5 משחקים רשמיים במסגרת מוקדמות ליגת האלופות והליגה האירופית, אך התפטר טרם פתיחת הליגה.

‏5. מספר המשחקים כולל משחק שתוצאתו בוטלה. אחוז ההצלחה לא כולל משחק זה.

‏6. אימן ב-2 משחקים רשמיים במסגרת אלוף האלופים.

סגל השחקנים

שחקני הקבוצה במשחק נגד דינמו קייב בעונת 2015/2016 בליגת האלופות

נכון ל-4 בספטמבר 2024

מס' עמדה שם 2 מגן אבישי כהן 3 מגן רוי רביבו 4 בלם סתיו למקין 5 בלם עידן נחמיאס 6 מגן טייריס אסאנטה 7 חלוץ ערן זהבי (קפטן) 9 חלוץ דור תורג'מן 13 בלם רז שלמה 14 קשר יוריס ואן אובריים 15 חלוץ יונס מלדה 16 קשר גבי קניקובסקי 17 חלוץ וסלי פטאצ'י 18 בלם נמניה סטואיץ' 19 חלוץ אלעד מדמון

מס' עמדה שם 20 קשר הנרי אדו 22 שוער אופק מליקה 23 שוער סימון סלוגה 27 מגן אופיר דוידזאדה 28 קשר איסוף סיסוקו 29 מגן שגיב יחזקאל 32 חלוץ יהודה בלאי 33 חלוץ הישאם לאיוס 36 קשר עידו שחר 42 קשר דור פרץ 50 שוער רועי עמדי 55 בלם ניר ביטון 77 חלוץ אושר דוידה 90 שוער רועי משפתי

צוות מקצועי

מאמן ראשי	ז'ארקו לאזטיץ'
עוזר מאמן	דראזן בוליץ'
עוזר מאמן	דובריוויה מוטאבדזיץ'
עוזר מאמן	בויאן לאונטייביץ'
מאמן שוערים	דראגן באיץ'
מאמן כושר	יוסי זיגדון
מנהל טכני	דומיניק פרייס
מנהל קבוצה	יואב זיו

ראו גם

• מכבי תל אביב במפעלים הבין-לאומיים
• מכבי תל אביב
• מכבי תל אביב (כדורסל)
• מכבי תל אביב (כדוריד)
• מכבי תל אביב (כדורעף)
• מכבי תל אביב (כדורגל נשים)

לקריאה נוספת

• אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב – מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006
• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 11–38, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מכבי תל אביב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מכבי תל אביב

• מכבי תל אביב, ברשת החברתית פייסבוק
• מכבי תל אביב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מכבי תל אביב, ברשת החברתית אינסטגרם
• מכבי תל אביב, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• מכבי תל אביב באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• מכביפדיה – מוזיאון וירטואלי של מכבי תל אביב