לדלג לתוכן

מירי נבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירי נבו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוגוסט 1967 (בת 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה מירי טננבוים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב
עיסוק שדרנית ספורט, מנחת טלוויזיה ורדיו, זמרת
בן זוג ירון עיון
מספר צאצאים 1
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
טוויטר MiriNevo
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי נבו (נולדה ב-22 באוגוסט 1967) היא מגישת טלוויזיה, רדיו וספורט ישראלית, ובעברה מתעמלת וזמרת.

נולדה בשם מירי טננבוים בישראל לאווה וליצחק טננבוים, שעלו מברזיל, כבת זקונים ולה שלוש אחיות גדולות. בגיל שנה, ירדה עם הוריה בחזרה לברזיל. כשהייתה בת חמש עלתה המשפחה בשנית לישראל, והתיישבה בפתח תקווה[1]. את לימודי התיכון עשתה נבו בתיכון עמל ב' בפתח תקווה במגמת אלקטרוניקה.

בנעוריה, הייתה מתעמלת אמנותית, ואף זכתה באליפות ישראל[1].

נבו הייתה חברה בלהקת הנוער העירונית בפתח תקווה, והופיעה במחזמר "עיר בכותרות" העוסק ב"פרשת קולנוע היכל", לצד מיכל צפיר, שתשרת עמה בלהקה הצבאית ותהיה חברה עמה בלהקת "מנגו".

שירתה בצה"ל בלהקת פיקוד הצפון[2].

לאחר שירותה הצבאי המשיכה נבו בקריירה המוזיקלית שלה, והצטרפה ללהקת "מנגו" שפעלה בין השנים 19881991[3][4].

באוגוסט 1991 הצטרפה לטלוויזיה החינוכית, להגשת "רואים שש שש"[1].

בשנת 1993 החלה לעבוד בערוץ הספורט. בתחילה שימשה כשדרנית קווים וכשדרנית. כמו כן, הגישה את תוכנית המוזיקה "קול הרוק" בערוץ 2.

ב-1995 יצרה את הסרט הדוקומנטרי "ארדו-סן" אודות יעל ארד, ששודר בטלעד, וב-1996 את הסרט הדוקומנטרי "לא עוצר בסאות'המפטון" על אייל ברקוביץ, ששודר בערוץ הספורט[5].

ב-1996 הייתה דוברת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת אטלנטה.

משנת 1999 מנחה נבו ביחד עם אלי אילדיס, את התוכנית חדשות הספורט, שמשודרת בערוץ 5PLUS[6]. בנוסף, היא מנחה מאז 2006 את תוכנית הספורט "בגלל הרוח" גם בערוץ הספורט[7].

בשנת 2000 הובילה את הסרט הדוקומנטרי "גלש עם הרוח" על עמית ענבר וגל פרידמן, ובסרט הדוקומנטרי "שתיים בסירה אחת" על צמד השייטות ענת פבריקנט ושני קדמי, שניהם שודרו בערוץ הספורט.

בשנת 2001 שימשה פרזנטורית של "מפעל הפיס"[8], וב-2008 של חברת "ביטוח ישיר"[9].

בשנים 20062007 הייתה חלק מצוות מנחות הסדרה "בנות", אשר שודרה בהוט 3[10].

בשנים 20052009 הגישה את תוכנית הספורט ברדיו תל אביב עם עודד קטש[11], ולאחר מכן עם העיתונאי רון קופמן.

בנובמבר 2010 התאחדה חברות להקת "מנגו" בערב מחווה לצדי צרפתי, בו ביצעו את השיר "גרה בשינקין" בגרסה חדשה[12].

ביולי 2012 שידרה נבו עבור הערוץ הראשון את תחרויות ההתעמלות מאולימפיאדת לונדון[13].

ביולי 2013, השתתפה בהנחיית טקס פתיחת משחקי המכביה התשע-עשרה. באותה שנה עלתה בטלוויזיה החינוכית התוכנית "חדשות מהעבר", אותה היא מגישה לצד עידן אלתרמן.

ב-2014 החליפה את הילה קורח שיצאה לחופשת לידה, בהגשת תוכנית הבוקר "העולם הבוקר" בערוץ 2 של רשת, לצד אברי גלעד. בהמשך השנה שידרה מאולימפיאדת החורף בסוצ'י.

בשנים 2014–2016 הגישה יחד עם עידן קוולר את תוכנית הרדיו היומית "תוכנית משחק" בגלי צה"ל[14].

ב-2015 השתתפה בסרט "מלחמת 90 הדקות" בבימויו של אייל חלפון.

באוגוסט 2016 שידרה תחרויות ספורט באולימפיאדת ריו. כמו כן, השתתפה בסרט הדוקומנטרי "חלב אם" ובסדרה הדוקומנטרית "אמהות" ששודרו בערוץ 10.

ביולי 2017 הנחתה את טקס פתיחת המכביה העשרים, לאחר שעשתה זאת גם במכביה התשע-עשרה. באותה שנה החלה להנחות לצד אלי אילדיס את תוכנית המציאות התיעודית "ההחלטה" בערוץ עשר.

בשנים 20192021 החליפה לסירוגין את אברי גלעד בהגשת "העולם הבוקר" ברשת 13, לצידה של טלי מץ.

ב-2020 הנחתה את "חדשות היום", גם כן לצדו של אלי אילדיס, בערוץ 13.

ב-2021 נשלחה מטעם ערוץ הספורט לשידור תחרויות אולימפיאדת טוקיו[15].

בספטמבר 2023 פורסם כי נבו תוביל את שידור אולפן ליגת האלופות של עונת 2023/24, לאחר 25 שנים בהן הנחה את השידור השדרן מודי בר-און.[16]

נבו הייתה חברה בוועדת הפרס של פרס ישראל בתחום ספורטאים מצטיינים לשנת 2024.[17]

לנבו תואר ראשון בחינוך גופני מסמינר הקיבוצים. כיום היא סטודנטית לתואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת תל אביב בהנחיית ד"ר ישראל הלפרין.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבו הייתה נשואה למפיק והמעבד יועד נבו, אותו פגשה במהלך העבודה על האלבום של להקת "מנגו"[1].

היא אם לבן מנישואיה השניים עם ירון עיון, גרוש ואב לשלוש בנות מנישואיו הראשונים, בהן השחקניות יסמין עיון וליאנה עיון[18].

נבו ידועה בחיבתה הרבה לספורט ולכדורגל בפרט, וסיפרה כי בילדותה בעיר פתח תקווה התחברה לקבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה.

מתגוררת ברמת גן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 יואב בירנברג, כבר לא מירי ממנגו, חדשות, 26 באוגוסט 1991
  2. ^ רונן טל, מנגו טרי, חדשות, 16 באוקטובר 1988
  3. ^ רונן טל, פרקים בעיצוב המוצר, חדשות, 18 במאי 1989
  4. ^ טל פרי, יסמין גמליאל פורשת מ־"מנגו", מעריב, 8 במאי 1991
  5. ^ ערוץ הספורט מפיק סרט על אייל ברקוביץ, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1996
  6. ^ ניר קיפניס, ‏יומו של ההרבה, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2001
  7. ^ יעל גאוני, ‏ערוץ הספורט מעלה רצועת תוכניות יומית חדשה, באתר גלובס, 16 בינואר 2006
    רוני קורן-דינר, ערוץ הספורט ממתג עצמו מחדש - שידרג את האריזה ולוח השידורים, באתר הארץ, 17 בינואר 2006
  8. ^ נורית שר, מפעל הפיס מעלה קמפיין תדמית חדש למותג חיש גד, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2001
  9. ^ עדי דברת, נמשכת תופעת הפרזנטורים סלבריטאים: מירי נבו תקבל 50 אלף דולר עבור קמפיין ל-9,000,000, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2008
  10. ^ רותה קופפר, חצי שעה יומית של "בנות" בהוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2005
  11. ^ ענת באלינט, מגישים חדשים ברדיו תל אביב: אור ישראלי, עודד קטש ומירי נבו, באתר הארץ, 29 במרץ 2005
  12. ^ ליה פן, שלישיית מנגו הקליטה גרסה חדשה ל"גרה בשינקין" כמחווה לצדי צרפתי, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2010
  13. ^ ערן לאור, עכבר העיר, שידורי האולימפיאדה: לסיקור התקשורתי מגיע מדליה?, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2012
    נתי טוקר, רשות השידור תשקיע 14 מיליון שקל בשידור משחקי האולימפיאדה, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2012
  14. ^ גילי איזיקוביץ, יאיר ניצני, מירי נבו וירון ברובינסקי בשורת המצטרפים לתוכניות חדשות בגל"צ, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2014
    לי-אור אברבך, ‏גלי צה"ל: התוכנית של אראל סג"ל תיכנס למשבצת השידור של "המילה האחרונה" - וזו תעבור לערב, באתר גלובס, 17 בפברואר 2016
  15. ^ אתר למנויים בלבד שירה מייקין, אלכס גלעדי כפה עצמו על אחד הרגעים הספורטיביים ההיסטוריים של ישראל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2021
  16. ^ מירי נבו תגיש את אולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2023
  17. ^ מיקי ברקוביץ' הוא חתן פרס ישראל בתחום ספורטאים מצטיינים, באתר משרד החינוך, ‏3 באפריל 2024
  18. ^ לירון שמם, ‏התברגתי בתפקידים כאישה הראשונה, אבל אין לי ספק שהייתי מתקדמת יותר מהר אם הייתי גבר, באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2021