טלוויזיה חינוכית
טלוויזיה חינוכית או טלוויזיה לימודית היא השם לשימוש בתוכניות טלוויזיה לטובת מטרות חינוכיות. טלוויזיה חינוכית יכולה לפעול באמצעות שידור תוכניות טלוויזיה בודדות או שידור ערוצים ייעודיים.
בטלוויזיה החינוכית משודרות גם תוכניות לקהל הצופים המבוגר יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשידור תוכניות האוניברסיטה הפתוחה ב-BBC בבריטניה.
סדרות טלוויזיה רבות לילדים הן חינוכיות, ונעות בין תוכניות שמטרתן המוצהרת היא ללמד את הצופים לבין תוכניות אשר מטרתן להעביר בעקיפין מסר לצופים. יש סדרות שנכתבו כך שיש מוסר השכל ספציפי מאחורי כל פרק, לעיתים קרובות מוסבר בסוף על ידי הדמות שלמדה את הלקח.
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיבטים החברתיים של הטלוויזיה החינוכית, בכמה מחקרים נמצא כי לטלוויזיה החינוכית יתרונות רבים. רשת המודעות לתקשורת[1] מסבירה במאמרה "הדברים הטובים בטלוויזיה" שטלוויזיה יכולה להיות כלי למידה חזק ויעיל מאוד לילדים אם משתמשים בה בחוכמה. המאמר קובע שטלוויזיה יכולה לעזור לילדים או לבני נוער לגלות היכן הם משתלבים בחברה, לפתח קשרים קרובים יותר עם בני גילם ומשפחה, וללמד אותם להבין היבטים חברתיים מורכבים של תקשורת.[2]
שיפור מיומנויות פרו-חברתיות- מחקרים בדרום אסיה ובאפריקה שמדרום לסהרה הוכיחו שטלוויזיה חינוכית יכולה לשפר את היכולות של ילדים בשיתוף, שיתוף פעולה ופתרון סכסוכים.
עמדות כלפי מוגבלויות- חשיפה למופעים המציגים דמויות עם מוגבלויות הובילה לעמדות חיוביות יותר כלפי אנשים עם מוגבלויות פיזיות ועם איידס.
חשיבה חברתית- בהודו, חשיפה מעורבת לטלוויזיה חינוכית חינוכית, במיוחד "רחוב סומסום", עזרה לילדים להגיב בצורה מתאימה יותר למצבים חברתיים-רגשיים מאתגרים.[3]
הטלוויזיה החינוכית הראתה יעילות בשיפור הביצועים הלימודיים של ילדים, במיוחד בנושאי ליבה כמו אוריינות וחשבון. העדויות המשכנעות ביותר מגיעות ממחקרים על "רחוב סומסום" והעיבודים הבינלאומיים שלו, ששודרו בלמעלה מ-150 מדינות.[4] מחקרים נוספים אישרו ממצאים אלה. לְמָשָׁל בטנזניה וברואנדה, הוכח שהאנימציה החינוכית "אקילי ואני" משפרת את זיהוי האותיות, כישורי האנגלית, הידע בעיצוב, זיהוי מספרים ויכולות ספירה בילדים צעירים. תוכנית חינוכית פופולרית נוספת בטנזניה, "Ubongo Kids" בטנזניה, השפיעה באופן חיובי על כישורי החשבון אצל צופים בגילאי 6-16.[3]
חסכון- התערבויות חינוכית באמצעות טלוויזיה היא דרך חסכונית לשיפור תוצאות הלמידה של תלמידים.[5]
השפעה לטווח ארוך- מחקר שנערך על ההשפעות ארוכות הטווח של צפייה ב"רחוב סומסום" הראה על תוצאות חינוכיות משופרות בתקופת החטיבה והתיכון ועל השפעה חיובית מסוימת על השתתפות בשוק העבודה ועל גובה השכר בבגרותם.[6]
מדיום הטלוויזיה יכול לשמש ואכן שימש, למספר רב של מטרות חינוכיות. חלק מתוכניות הטלוויזיה הן חינוכיות בהגדרתן, בעוד שאחרות עושות זאת רק באופן לא מכוון. כמה פורמטים משלבים בין השניים בניסיון לשעשע אבל גם לשמור על ערך חינוכי מסוים. אפקטיביות השפעות הטלוויזיה החינוכית יכולה לעלות בהשפעת תוכניות אפקטיביות שמקיימות קשר הדוק בין תוכן נרטיבי ולימודי, ומבטיחות ששתיהן ברורות ומרתקות. וכן בהשפעת צפייה משותפת פעילה, שבה מבוגרים מגיבים ומסבירים תוכן, יכולה לשפר את היתרונות החינוכיים.[3]
רפורמות שעוסקות בתוכניות מבוססות חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת שנות ה-60, הייתה תקופת זמן שאופיינה בשינויים. תקופה בה הטלוויזיה והרדיו התחרו ביניהם. ההיסטוריון מייקל קרטין סיפר שיו"ר ה-FCC דאז, ג'ון דורפור, וראשי רשתות הטלוויזיה, הגיעו להסכמה בנוגע לכך ששרוב תוכניות הטלוויזיה מבוססות על מסחריות ומדגישות יותר מדי את הבידור. כדי לסייע באיזון זה, גובשה תוכנית מאורגנת להפקת חדשות ותוכניות דוקומנטריות רציניות יותר. מדיניות זו הוכנסה בדיוק בזמן בו רשתות יכלו להרחיב את הסיקור החדשותי שלהן על הקמפיינים והדיבייט של קנדי-ניקסון. הגידול הזה בסיקור הסעירה את הסוקרים כאשר אלה שראו את הדיבייט, עם המראה המרשים והביטחון של קנדי, החליטו שהוא ניצח, בעוד שמי שהאזינו התרשמו יותר מניקסון.[7]
עד 1962, הרפורמה בטלוויזיה הייתה בעיצומה, והופקו בתקופה זו 400 סרטי פריים טיים דוקומנטריים, לעומת אף סרט דוקומנטרי בשנת 1957. קרטין ציין כי תוכניות החדשות הורחבו למקטעים שלמים של חצי שעה, ונושאים זרים ומקומיים החלו לזכות ליותר תשומת לב.[8]
חינוך וטלנובלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מתוכניות הטלוויזיה מתוכננות עם מטרות שהן בראש ובראשונה חינוכיות, למרות שהן עשויות להסתמך במידה רבה על בידור כדי להעביר את המסרים החינוכיים שלהן. בתוכניות המכוונות לילדים, בידור חינוכי (edutainment) הופך למהנה ומעניין עבור הילד אך עדיין יכול להיות חינוכי.
תוכניות טלוויזיה אחרות נועדו להעלות את המודעות החברתית. צורה אחת של בידור פופולרי באמריקה הלטינית היא הטלנובלה החינוכית. מיגל סבידו, מפיק טלנובלות משנות ה-70 ואילך, שילב תאוריית תקשורת עם מסרים שתומכים בבריאות/חינוך כדי לחנך קהלים ברחבי אמריקה הלטינית בתחומים הקשורים לתכנון משפחה, אוריינות ועוד. הוא פיתח מודל ששילב את עבודתם של אלברט בנדורה ושל תאורטיקנים אחרים, כמו גם מחקר, כדי לקבוע אם התוכניות השפיעו על התנהגות הקהל.
סדרת הטלוויזיה הראשונה מאז ומעולם, הופקה במדינת ונואטו באי האוקיינוס השקט, בשם Love Patrol . היא הושקה בשנת 2007, וזכתה לשבחים כסדרת בידור, מכיוון שמטרתה הייתה ללמד את הצופים בנושא האיידס, ובו זמנית לספק סיפור משעשע.[9]
סדרת הטלוויזיה המקורית של הולו East Los High נתמכת ביוזמת בריאות במטרה ללמד התנהגויות מיניות בריאות (למשל שימוש באמצעי מניעה ובדיקת מחלות המועברות במגע מיני).[10]
בידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מתוכניות טלוויזיה משלבות מידה ניכרת של מידע היסטורי או עובדתי תוך ניסיון להפוך את ההצגה או המסגור של התוכן הזה למבדר או מרגש. על ידי כך שהלמידה תהיה "מרגשת" הופכים אותה למעוררת סקרנות. הנוכחות של edutainment בולטת במיוחד בסדרות טלוויזיה לילדים, כמו רחוב סומסום, טלטאביז, מגלים עם דורה ובארני וחברים. ערוץ דיסקברי ידוע אף הוא בתוכניותיו השונות הנוקטות בתמה זו. לפעמים תוכניות אלו עשויות להיות משעשעות יותר מאשר חינוכיות ועשויות להחליף תוכניות חינוכיות במערך תוכניות הטלוויזיה.
ערך חינוכי משני
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכניות מסוימות מכוונות בעיקר לבידור, אך עשויות להכיל כמות אגבית של תוכן חינוכי. תוכן חינוכי עשוי להיות טבוע בעיצוב התוכנית, כמו דרמות רפואיות שבהן העלילה בוחנת סוגיות אנטומיות וביולוגיות. פרס ה-Sentinel, המנוהל על ידי מרכז אננברג לתקשורת של אוניברסיטת דרום קליפורניה, ה־CDC והמכון הלאומי לסרטן ( NCI ), מוענק מדי שנה לתוכניות העוסקות בבעיות בריאות ורפואיות בסיפור שלהן. המועמדים/הזוכים של 2006 כללו:
- Numb3rs – עבור עלילה על לחימה בפשע באמצעות מתמטיקה
- האנטומיה של גריי – עבור סיפורים על השתלת איברים וסרטן
- כפי שהעולם מסתובב – על עלילה הנוגעת לסרטן השד שהיה לדמות מרכזית
- ג'ורג' לופז – עבור סיפור על השתלת כליה
- בן ואיזי – לסיפור על שני ילדים, בן מאמריקה ואיזי מירדן, היוצרים קשר הדוק למרות הרקע התרבותי השונה שלהם
בעוד שתוכניות מסוימות הן בדרך כלל בידור "טהור", הן עשויות לגשת לתוכן חינוכי בחלק מהזמן. עבור צופים מבוגרים יותר, אפיזודות של קומדיית מצבים משמשים מדי פעם גם כלי בידור חינוכיים. מאידך, תוכניות מסוימות עשויות להיראות כמכילות תוכן חינוכי, בעוד שלמעשה אינן עוסקות בו.
גופי טלוויזיה חינוכית ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירות השידור הציבורי (PBS)
- Annenberg Foundation (ערוץ אננברג)
- NASA TV
- TVOntario
- Knowledge Channel
- NHK Educational TV (ערוץ השידור הראשון בעולם שהתמחה בחינוך.)
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטלוויזיה החינוכית הישראלית
בישראל, החל מ-1966 שידרה הטלוויזיה החינוכית הישראלית תוכן חינוכי, ובמשך יותר מעשור נקראה "הטלוויזיה הלימודית". בעשור השני של המאה ה-21, הטלוויזיה החינוכית מפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם מופצים הן בערוצי הטלוויזיה ובעיקר בערוץ 23, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות. על פי חוק השידור הציבורי הישראלי הטלוויזיה החינוכית סיימה את שידוריה ב-14 באוגוסט 2018 ובמקומה הוקם ערוץ כאן חינוכית במסגרת תאגיד השידור הישראלי.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
NASA TV היא שירות הטלוויזיה של סוכנות נאס"א, ומשודרת באמצעות הלוויין ובשידורים באינטרנט. ספקי טלוויזיה מקומיים ברחבי ארצות הברית יכולים לשדר את השירות לפי שיקול דעתם, שכן מדובר בשידור ציבורי במימון ממשלת ארצות הברית ולכן נמצא ברשות הציבור.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Media Awareness Network (MNet) | About Us, web.archive.org, 2006-02-02
- ^ "The Good Things About Television". אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2006. נבדק ב-3 בפברואר 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Joe Watson and Nora McIntyre, Rapid evidence review: Educational television, June 2020
- ^ The upside to educational television, evidencebasedliving.human.cornell.edu
- ^ Joe Watson Nora McIntyre, Educational Television: A Rapid Evidence Review, June 2020
- ^ Sesame Street has Long-Term Positive Outcomes for Viewers in Education and Workforce, Study Says, WUCF (באנגלית אמריקאית)
- ^ Hilmes, Michele, "Only Connect: A Cultural History of Broadcasting in the United States" Pg. 219, Wadsworth, Cengage Learning, 2011
- ^ Hilmes, Michele, "Only Connect A Cultural History of Broadcasting in the United States" Pg. 219-220, Wadsworth, Cengage Learning, 2011
- ^ "Health: LOVE PATROL" (אורכב 06.07.2009 בארכיון Wayback Machine), Nicole Gooch, Islands Business
- ^ Singh, Maanvi (11 בינואר 2016). "'East Los High' Isn't Just A Soapy Teen Drama — It's Also A Science Experiment". npr.org. נבדק ב-21 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
