מופע הקולנוע של רוקי
כרזת הסרט | |
מבוסס על | המחזמר "מופע האימים של רוקי" |
---|---|
בימוי | ג'ים שרמן |
הופק בידי | מייקל וייט |
תסריט |
ריצ'רד או'בריאן ג'ים שרמן |
עריכה | גריים קליפורד |
שחקנים ראשיים |
טים קארי סוזן סרנדון בארי בוסטוויק ריצ'רד או'בריאן פטרישיה קווין נל קמפבל (נל הקטנה) ג'ונתן אדמס פיטר הינווד צ'ארלס גריי מיט לוף |
מוזיקה | ריצ'רד או'בריאן |
צילום | פיטר סושיצקי |
מדינה |
בריטניה ארצות הברית |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
14 באוגוסט 1975 4 בנובמבר 1979 |
משך הקרנה | 100 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי, מותחן ארוטי, סרט מדע בדיוני, סרט אימה, קומדיית אימה, סרט להט"בי |
תקציב | $1,200,000 (משוער) |
הכנסות | $139,876,417 (בארצות הברית) |
הכנסות באתר מוג'ו | rockyhorrorpictureshow |
סרט הבא | Shock Treatment |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
מופע הקולנוע של רוקי (באנגלית: The Rocky Horror Picture Show) הוא סרט קומדיה-אימה מוזיקלי בבימויו של ג'ים שרמן, שמבוסס על תסריט מאת שרמן וריצ'רד או'בריאן שגם הלחין את השירים. הסרט מתבסס על המחזמר "מופע האימים של רוקי" שהוצג ב-1973. הסרט הוא פארודיה על סרטי האימה של תקופתו, בין היתר פרנקנשטיין וקינג קונג, ונחשב לאחד מסרטי הפולחן המובהקים ביותר, ואולי המפורסם שבהם.
בסרט, שהוקרן לראשונה בבריטניה ב-14 באוגוסט 1975, מככבים בארי בוסטוויק, סוזן סרנדון וטים קארי. שחקני המשנה בסרט הם נל קמפבל, פטרישיה קווין, פיטר הינווד, ג'ונתן אדמס, צ'ארלס גריי וריצ'רד או'בריאן. גם זמר הרוק הפופולרי מיט לוף משתתף בסרט. קארי, או'בריאן וקמפבל השתתפו גם בהצגה עליה מבוסס הסרט, ומיט לוף הצטרף אליהם בבכורה בברודוויי.
ריצ'רד או'בריאן, מעבר לתפקידו כריף ראף, אף כתב את המחזמר המקורי, את התסריט (ביחד עם ג'ים שרמן), את המילים לשירים ואת הלחן.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור, המסופר כולו דרך דיווחו של דמות הקרימינולוג (בגילומו של גריי), מתחיל בזוג "מרובע", בראד מייג'ורס (בוסטוויק) וג'נט וייס (סרנדון), אשר מודיעים בשירה על אירוסיהם, לאחר שהשתתפו בחתונת חבריהם, בני הזוג בטי וראלף האפשט. הם מחליטים לבקר את חברם דוקטור אברט ו. סקוט, המורה לשעבר שלהם והאיש שהכיר ביניהם.
במתכונת סרטי אימה מקובלת, במהלך נסיעתם אירע תקר באחד מגלגלי המכונית שלהם, והם נאלצים לצעוד לטירה מבודדת ביער, בתקווה למצוא שם טלפון. בטירה הם פוגשים בדוקטור פרנק נ. פורטר (קארי), מדען טרנסווסטיט מכוכב הלכת "טרנסקסואל" שבגלקסיית "טרנסילבניה", העורך מסיבה לרגל יצירתו של גבר מעשה ידיו, רוקי הורור (הינווד), במשרתיו האחים ריף-ראף (או'בריאן) ומאג'נטה (קווין) ובגרופית של פרנק, קולומביה (קמפבל). המפגש עם ד"ר פורטר ועם שוכני הטירה הנוספים מוביל את בראד וג'נט לגילויים בלתי צפויים בקשר למיניותם.
ד"ר סקוט הנכה בכיסא הגלגלים (אדמס, בפארודיה על דוקטור סטריינג'לאב של סטנלי קובריק), מגיע בסופו של דבר, בעצמו לטירה, בחיפוש אחר אחיינו, אדי (מיט לוף), נער שליחויות לשעבר, שהיה מאהבם של ד"ר פורטר ושל המזדנבת שלו, קולומביה, עד שנרצח בידי פורטר, ובשרו מוגש כארוחת הערב המוצעת לאורחים.
כתוצאה מהתפתחות העניינים לאחר הסעודה, ד"ר פורטר הופך את אורחיו לאבן, ומעלה באמצעותם מופע במה בורלסקי, שבסופו מודיעים המשרתים על הפיכה בכוח, ועל כוונתם לחזור לכוכב הלכת שלהם. הם רוצחים את קולומביה, ד"ר פורטר, ורוקי, מעשים הזוכים לאישורו של ד"ר סקוט, המסכים כי הם נעשו בחוסר ברירה אחרת. המשרתים מניחים לבראד, ג'נט, וד"ר סקוט לעזוב, בעוד הם משגרים עצמם ואת הטירה כולה, בחזרה לכוכב הלכת טרנסקסואל.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השחקן | שם הדמות | סוג קול |
---|---|---|
טים קארי | ד"ר פרנק נ' פורטר: מדען | בריטון |
סוזן סרנדון | ג'נט וייס: גיבורה | מצו-סופרן |
בארי בוסטוויק | בראד מייג'ורס: גיבור | טנור |
ריצ'רד או'בריאן | ריף-ראף: שיפוצניק | קונטרה-טנור |
פטרישיה קווין | מאג'נטה: עובדת משק בית | קונטרה אלט |
נל קמפבל (נל הקטנה) | קולומביה: מעריצה | סופרן |
ג'ונתן אדמס | ד"ר אוורט סקוט: מדען יריב | בס |
פיטר הינווד | רוקי: בריאה | טנור / קונטרה-טנור |
צ'ארלס גריי | הקרימינולוג: מומחה | |
מיט לוף | אדי: שליח לשעבר | טנור / קונטרה-טנור |
פסקול הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה
- Science Fiction/Double Feature
ריצ'רד או'בריאן - Dammit Janet
ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון - Over at the Frankenstein Place
ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון, ריצ'רד או'בריאן - Time Warp
ריצ'רד או'בריאן, פטרישיה קווין, נל קמפבל - Sweet Transvestite
טים קארי, ברי בוסטוויק - Sword of Damocles
פיטר הינווד, צ'ארלס גריי - I Can Make You a Man
טים קארי - Hot Patootie – Bless My Soul
מיט לוף - (Reprise) I Can Make You a Man
טים קארי, סוזן סרנדון
מערכה שנייה
- Once in a While
ברי בוסטוויק - Touch-a, Touch-a, Touch-a, Touch Me
סוזן סרנדון, נל קמפבל, פטרישיה קווין, טים קארי, ברי בוסטוויק, ריצ'רד או'בריאן - Eddie's Teddy
ג'ונתן אדמס, סוזן סרנדון, טים קארי - Planet, Schmanet, Janet
טים קארי, סוזן סרנדון, ברי בוסטוויק, ג'ונתן אדמס - Floor Show:
- Rose Tint My World
נל קמפבל, פיטר הינווד, ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון - Fanfare/Don't Dream It, Be It
טים קארי, ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון - Wild and Untamed Thing
טים קארי, נל קמפבל, פיטר הינווד, ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון, ג'ונתן אדמס
- Rose Tint My World
- I'm Going Home
טים קארי - Super Heroes
ברי בוסטוויק, סוזן סרנדון, צ'ארלס גריי - (Reprise) Science Fiction/Double Feature
ריצ'רד או'בריאן
השפעות וציטוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשלעצמו, עשוי היה הסרט להחשב כפורץ דרך בהתייחסותו הכנה (גם אם קומית) אל נושאים כגון: טרנסווסטיזם, ביסקסואליות וקניבליזם. בנוסף לכך, מדגימים התסריט ועיצובו את הידע של מחבריו על תולדות הקולנוע, אף מעבר לסוגיות הקולנועיות של אימה ומדע בדיוני. מלבד ההתייחסות הברורות יותר לסרטים כגון "קינג קונג" או "פרנקנשטיין", הסרט מכיל מנעד רחב של התייחסויות לסרטים מסוגות שונות, כגון "מה נשמע, דוק?", "הקוסם מארץ עוץ" ו"ניצחון הרצון" של ריפנשטאהל, ואף ליצירות אמנות כגון הציור "אמריקן גותיק" של גרנט ווד, "שפתיים" של הצייר הסוריאליסט האמריקאי מאן ריי, המונה ליזה, הסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י, הפסל דוד של מיכלאנג'לו, קטע מתקרת הקפלה הסיסטינית של האחרון מצוירת על קרקעית הבריכה, וסידור באפור ובשחור: אמו של האמן של ג'יימס מקניל ויסלר ועוד. אזכור הסעודה האחרונה מתייחס לאכילה הסמלית של בשרו של ישו אל מול בשר הקורבן האמיתי שנאכל בסצנת הסעודה בסרט.
סרטים נוספים אליהם מתייחס הסרט:
- היום שבו הארץ עמדה מלכת – 1951 - בכיכוב מייקל רני היה מראשוני סרטי המדע הבדיוני שהציגו חייזרים נוחתים על פני כדור הארץ. הוא מוחה כנגד המחקר הגרעיני והמלחמות.
- פלאש גורדון – 1936 – בכיכוב באסטר קראב. סרט עתיר תקציב בו כדור הארץ עומד בסכנת השמדה.
- האיש הבלתי נראה – 1933 - קומדיה שחורה ומבריקה בכיכוב קלוד ריינס.
- קינג קונג – 1933 – הסרט הידוע עם הסצנה שזכורה לכולם ובה הדמות הראשית, בגילומה של פיי ריי, מוחזקת על ידי הגורילה בראש בניין אמפייר סטייט בניו יורק. סצנה ספציפית זו צוטטה בהמשך 'מופע הקולנוע של רוקי' כאשר רוקי נושא את פרנק על גבו ומטפס על מגדל הרדיו.
- זה הגיע מהחלל החיצון – 1953 – סרט נוסף על חדירת עב"מים לכדור הארץ.
- כלתו של פרנקנשטיין
בנוסף, מצטט הסרט את נאום ההתפטרות של ניקסון כאזכור של שחיתות שלטונית שבאה לחזק את הביקורת הממסדית בה עוסק הסרט. בסרט חבויים מספר ציטוטים מהמיתולוגיה היוונית כגון אטלס, דמוקלס והמדוזה. כמו כן, חבויים מספר אזכורים של הקהילה ההומוסקסואלית כגון טלאי ורוד וכן בושם בשם '4711' שהיה פופולרי באותה תקופה בקהילה ההומולסבית.
למרות זאת, בתחילת עלייתו למסכים לא השיג הסרט הצלחה קופתית, אולי מפני שהמבקרים לא ידעו כיצד להתייחס אליו, ולאיזו סוגה קולנועית יש לשייך אותו.
מעמדו כסרט פולחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות (או בגלל) הביקורות הפושרות, זכה הסרט למעמד של סרט פולחן והוקרן מדי לילה בחצות בבית הקולנוע וייברלי בניו יורק. הקהל התחיל לצעוק שורות "השתתפות קהל" (Audience participation lines, או בראשי תיבות AP lines) לדיאלוגים של הדמויות בסרט, שכללו בדיחות מיניות וולגריות, התייחסויות לתרבות הפופ והתבדחויות על חשבון הדמויות והשחקנים. לפי המסופר, שורת השתתפות הקהל הראשונה שנצעקה אי-פעם הייתה "Buy an umbrella you cheap bitch" ("קני מטרייה, כלבה קמצנית!") כאשר ג'אנט יוצאת מהרכב התקוע אל עבר הטירה בגשם, כשהיא משתמשת בנייר עיתון במקום מטרייה. מעריצי הסרט התלבשו בלבוש הדמויות והציגו את הסצינות מול האקרן. השתתפויות נוספות של הקהל היו ריקוד השיר Time Warp. בבית קולנוע בג'ורג'טאון בוושינגטון (שנסגר בינתיים), נהג מנהל הקולנוע לרכוב על אופנועו במורד האולם בזמן שמיט לוף (אדי) שר את השיר "Hot Patootie - Bless My Soul". בבית קולנוע ביוסטון בטקסס נהג הקהל לזרוק אורז על-מנת לחגוג את סצינות החתונה בסרט. מנהגים מאוחרים יותר כללו גם השלכה של חפצים אחרים (כגון צנימים, נייר טואלט או נקניקיות) בסצינות שונות בסרט, בהתאם להקשר. הצופים נהגו גם לכסות את ראשם בעיתון ולהשתמש באקדחי מים כדי ליצור גשם מלאכותי כאשר יורד גשם בסרט, להדליק מציתים בזמן השיר "There's a Light" (ולכבות אותם כאשר מוזכרת בשיר המילה "darkness"), וכן השתמשו ברעשנים בסצנה בו דמותו של רוקי נחשפת לראשונה, בהתאם להתנהגותן של הדמויות בסרט. התופעה כולה זכתה לחיזוק בשנת 1980, עם יציאתו לאקרנים של הסרט "תהילה", בו משתתפות הדמויות בהקרנה של מופע הקולנוע של רוקי בקולנוע וייברלי.
אנשים שמעולם לא ראו הקרנה של הסרט בבית קולנוע מכונים "וירג'ינים" (Virgins, כלומר, בתולים) ונהוג לסמן אותם באות V על המצח בהקרנה הראשונה אליה הם מגיעים. מנהג נוסף הנוגע להם, הוא קיומו של "הקרבת הבתולים" (Virgin sacrifice) בו נבחרים באקראי אחד או יותר מהוירג'נים בקהל, ומועלים לעולה בטקס סמלי, שעשוי לכלול, למשל, מריחתם בדברי מזון.
מה שהתחיל את דרכו כתגובות מאולתרות של הקהל הפך, במקומות מסוימים, לתסריטים מתוזמנים של ממש. לעיתים זוכים צופים אשר מצטטים את שורות השתתפות הקהל בצורה שגויה לגערות כאילו היו מפריעים בסרט רגיל, אם כי הוספה של שורות מקוריות חדשות לרפטואר המקומי זוכה לרוב לעידוד. יתר על כן, בערים רבות בארצות הברית ובעולם נוצר צוות קבוע (cast), המתלבש בהתאם לדמויות בסרט ומחקה את עלילת הסרט על במת הקולנוע, לעיתים במדויק ולעיתים תוך שינויים שנועדו להצחיק ולהלהיב את הקהל. הצוות הקבוע עושה לעיתים קרובות חזרות רבות לפני ההופעה, ורמתם של צוותי שחקנים רבים אינה נופלת מזו של צוות תיאטרון מקצועי.
מופע הקולנוע של רוקי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הגיע לראשונה לישראל ב-1979 והוקרן בעיקר בקולנוע פריז בתל אביב ובבית אגרון בירושלים. בשנות ה-80 התגבשה קבוצת שחקנים חובבים, בהם חיים אדם כהן אשר גיבשו הפקה ישראלית של ההקרנות החיות במועדוני תל אביב: הפינגווין, דן ומועדון התיאטרון.[1] עניין רב מחודש בסרט התעורר בשנת 1995, כשהוחל מחדש בהקרנתו בקולנוע כוכב ברמת השרון ובסינמטק חיפה, והפעם הצליח לגבש סביבו קהל רחב של מעריצים קבועים. באותה שנה הוקמו לראשונה בישראל (בתל אביב ובחיפה) צוותי שחקנים מסודרים המופיעים לאורך כל הסרט, וכן הוקם מועדון המעריצים הישראלי של הסרט, הנקרא "טרנסילבניה". בשנים 2010-1995 הוקרן הסרט בקולנוע "כוכב" בכל חודש, בליל שישי האחרון, בחצות וחצי.[2] החל מ-2016 הסרט מוקרן פעם בחודש בסינמטק תל אביב וכן פעמים אחדות בשנה בסינמטק חיפה, בקולנוע כוכב ובאוניברסיטת בן-גוריון.
בדומה לנהוג ברחבי העולם, מתקיים לפני ההקרנות בארץ מופע מקדים (Pre-show), הכולל קטעי הומור ברוח הקהילה ואת "הקרבת הבתולים" המסורתית, ובמהלך הסרט משתתף הקהל בצעקת שורות ובריקודים, והסרט מומחז בידי צוות השחקנים. המופע שמעלה הצוות סוטה לעיתים בצורות מקוריות ממסלולו הרגיל של הסרט; בין השאר עשוי הצוות לארגן מחדש את האירוע סביב נושא מסוים, כגון גיבורי על, מחזות זמר, דמויות מסרטי דיסני, או פירטים. המופעים לעיתים מושקעים מאוד ומהווים יצירה ייחודית בפני עצמה.
כיום פעילים בארץ מספר צוותים קבועים, וצוותים רבים נוספים מתארגנים לעיתים באורח חד-פעמי. קהל המעריצים של הסרט התגבש לכדי קהילה בעלת צביון מיוחד משלה, המתאפיינת בהוויי והומור פנימיים, ומקיימת פעילות חברתית גם מחוץ להקרנות הסרט.
מופע הטלוויזיה של רוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מופע הטלוויזיה של רוקי
בשנת 2016 רשת השידור האמריקאית FOX הציגה רימייק טלוויזיוני למופע הקולנוע של רוקי, בשם "The Rocky Horror Picture Show: Let's Do the Time Warp Again".
בסרט מככבים לברן קוקס כדוקטור פרנק אן פורטר, ויקטוריה ג'סטיס כג'נט וייס, וריאן מקארתן כבראד מייג'ורס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל קולנוע | |||
פורטל להט"ב |
- אתר האינטרנט הרשמי של מופע הקולנוע של רוקי (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר נטפליקס
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר אידיבי
- "מופע הקולנוע של רוקי", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "מופע הקולנוע של רוקי", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
- גרסאות שונות לתסריט הסרט, כולל השתתפות הקהל מאתר Cosmo's Factory
- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, "מופע הקולנוע של רוקי": סיפורה של תופעה, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- אבי פיטשון, "מופע הקולנוע של רוקי" חוגג ארבעים, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- עידו רוזן, המופע של רוקי? כבר לא לקולנוע, באתר ynet, 14 באפריל 2015
- יאיר לפיד, רוקי, ילד מזדקן, מעריב, 15 בנובמבר 1985
בישראל:
- הפורטל הישראלי של מופע הקולנוע של רוקי (אורכב 01.01.2006 בארכיון Wayback Machine)
- נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, הסרט הכי מדובר בהקשר של קולנוע פריז, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, דורות של מעריצים ל"מופע הקולנוע של רוקי", באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- יעל געתון, אחרי 15 שנה: קולנוע כוכב מפסיק להציג את "מופע הקולנוע של רוקי", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מופע הקולנוע של רוקי | |
---|---|
|