חוק הנפט

חוק הנפט

פרטי החוק
תאריך חקיקה	31 באוגוסט 1952
תאריך חקיקה עברי	י' באלול תשי"ב
גוף מחוקק	הכנסת השנייה
תומכים	54
מתנגדים	13
נמנעים	2
חוברת פרסום	ספר החוקים 109, עמ' 322
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד האנרגיה
מספר תיקונים	6
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק הנפט, התשי"ב-1952 הוא חוק של מדינת ישראל שנחקק בשנת 1952 ותוקן בשני תיקונים עיקריים, ב-1965 וב-1989. החוק מסדיר את זכויותיהן וחובותיהן של חברות לחיפוש והפקת נפט, גז טבעי ודלקים נוספים, וכולל התייחסות לנושא התמלוגים ממשאבי הטבע במדינת ישראל.

נפט מוגדר בחוק זה: "נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, לרבות שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסאטים ופחמימנים (הידרוקרבונים) ניגרים קרובים להם, וכן אספלט ופחמימנים של נפט מוצקים אחרים כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד אתו".

הממונה

במסגרת החוק נקבע שר ממונה על ענייני הנפט, עם חקיקת החוק היה זה שר הפיתוח, דב יוסף לאחר מכן עבר התפקיד לשר האנרגיה והתשתית ולאחר מכן לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. השר מצידו ממנה את 'הממונה על ענייני הגז והנפט' ולצידו מועצה מייעצת, 'מועצת הנפט', הקובע את עקרונות האסדרה של חיפושי הנפט ואת היקף ההשקעה הכספית המינימלית הנדרשת לקבלת רישיון לחיפוש והפקת נפט או גז טבעי ומוצריהם.

הממונה מנהל "פנקס נפט" פתוח לציבור בו נרשמים כל הרישיונות והשטחים לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי.

מועצת הנפט

על פי תיקון לחוק הנפט מ-2012 השר ממנה מועצה מייעצת בת חמישה עשר חברים מתוכם לפחות שבעה מקרב הציבור, שניים נוספים מאגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר, שניים ממשרד האנרגיה ושניים מהמשרד להגנת הסביבה. חברי המועצה, שאינם חייבים להיות מומחים בתחום הנפט, מתמנים לשלוש שנים אך ניתן לשוב ולבחור בהם לקדנציה נוספת. לפני הדיון במועצה נערך דיון בוועדה מקצועית שהוקמה על ידי הממונה אך הדיון בה אינו מחויב על פי החוק. המועצה מייעצת לממונה ולרוב הוא מקבל את המלצותיה, אך אין הוא חייב לקבלן.

ביקורת

למרות זכות הציבור לדעת בעקבות מהפכת השקיפות של חוק חופש המידע הציבור יכול להתוודע רק אל נושאי הדיון וההחלטות שהתקבלו בעוד הפרוטוקולים של דיוני הוועדה נותרים חסויים.

ביולי 2019 המליצה מועצת הנפט לממונה להעניק את הזיכיון במקבץ D לחברות חיפושי הנפט והגז אנרג'יאן ו'הזדמנות ישראלית'.

בדיון במועצת הנפט לא נכחו שני חברי המועצה, נציגי המשרד להגנת הסביבה, האמונים על האינטרסים הסביבתיים. כך לא הובא לידיעת מועצת הנפט עובדת קיומה של תופעת הטבע, הפרעת פלמחים, בליבו של מקבץ D ולא מיקום הקידוח בלב התופעה.

חיפוש נפט

חברה מקבלת מן המדינה רישיון לחיפוש נפט בשטח מוגדר מסוים ואין לחפש או לשאוב נפט ללא רישיון כזה. כל זכויותיה של החברה במקרקעין הם לחיפוש נפט והפקתו, במידה ויימצא. החברה יכולה לבצע קידוחים מוגבלים בשולי השטח לגביו קיבלה את הרישוי, בהתאם לאישור הממונה.

על מנת לקבל רישיון על החברה להציג מקורות מימון ויכולת להתחיל לבצע את הבדיקות תוך ארבעה חודשים מיום קבלתו. תוקף הרישיון שלוש שנים ובגינו משלמת החברה אגרה שנתית למדינה.

הפקת נפט

אם נמצא נפט בכמות מסחרית, חייבת החברה להפיקו. הממונה יכול להציב חלק מן הקרקע לתחרות על זכות הפקת נפט בין חברות מתחרות. החברה מקבלת מן המדינה חזקה על השטח לשלושים שנה, בתנאי שהיא מבצעת בשטח פעילות הפקת נפט. החברה יכולה להקים בשטח מתקנים שונים של שדה נפט כולל מבנים ומחנות פועלים ותשתיות שונות. חברה בעלת רישיון יכולה גם לקדוח ולשאוב מים בשטח הרישיון ולהשתמש במים אלה ובמאגרי מים אחרים שבשטח. החברה יכולה לייבא לישראל את כל המכונות והציוד הדרוש ללא מכס.

על החברה המפיקה לשלם לאוצר המדינה תמלוגים בשיעור שמינית מהכמות שהופקה, אך לפחות הכמות המפורטת להלן לכל אלף דונם שבשטח ההפקה לשנה:

• בעד השנה הראשונה של החזקה - 4 חביות
• בעד השנה השנייה של החזקה - 6 חביות
• בעד השנה השלישית של החזקה - 12 חביות
• בעד השנה הרביעית של החזקה - 20 חביות
• בעד השנה החמישית של החזקה ובעד כל שנה שלאחריה - 32 חביות

התמלוגים ישולמו בכסף, לפי עלות חבית נפט בישראל, או בנפט ומוצריו. הממונה יכול גם לדרוש מהחברה לזקק ולמכור כמות מסוימת של נפט ומוצריו במדינת ישראל.

בהתאם לדרישת הממונה, על החברה בעלת הרישיון לפתוח את כל מתקניה וכן את כל פעילותה הכספית לביקורת.

לקריאה נוספת

ועדת ששינסקי (חוק הנפט)

קישורים חיצוניים

חוק הנפט, תשי"ב-1952, באתר ויקיטקסט

• היסטוריית החקיקה של חוק הנפט, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• נדיה צימרמן ויאיר שגיא, ‏לא זה הדרך: למקורותיו של סעיף 33 לחוק הנפט, עיוני משפט לח(1), תשע"ו