מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן
| ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית ה-46 (20 בינואר 2021 עד 20 בינואר 2025) | |
|---|---|
 סגן הנשיא
|
קמלה האריס (2021-2025) |
 מזכיר המדינה
|
אנתוני בלינקן (2021-2025) |
.svg){kind=small} מזכיר ההגנה
|
לויד אוסטין (2021-2025) |
 ראש סגל הבית הלבן
|
רון א. קליין (2021-2023)
ג'ף זיינטס (2023-2025) |
| היועץ לביטחון לאומי
|
ג'ייק סאליבן (2021-2025) |
מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן (2021–2025) התאפיינה בשילוב של דיפלומטיה פעילה, חיזוק בריתות מסורתיות, והתמודדות עם אתגרים גלובליים באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי. מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן התעצבה לאור אתגרים גלובליים משמעותיים, בהם מגפת הקורונה, שינויי האקלים, עליית סין כמעצמה עולמית, והמתחים עם רוסיה. הקווים המרכזיים שהתוו את מדיניות החוץ של הנשיא ביידן כללו שיקום הבריתות הבינלאומיות, חיזוק הדיפלומטיה הרב-צדדית, והתמודדות עם איומים גלובליים באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי. מדיניות החוץ של ארצות הברית בתקופת ביידן נחשבת למייצגת מובהקת של הגישה הרב-צדדית, עם דגש על דיפלומטיה ושיתוף פעולה בינלאומי. סגנית הנשיא קמלה האריס ומזכיר המדינה בלינקן נחשבו לבעלי השפעה משמעותית על הנשיא, במיוחד בנושאי מדיניות חוץ.[1]
האינדו פאסיפיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן (2021–2025) כלפי מדינות אוקיאניה התמקדה בחיזוק הבריתות הביטחוניות, שיתוף פעולה כלכלי, והתמודדות עם אתגרים גלובליים כמו שינויי אקלים. להלן סקירה של יחסי ארצות הברית עם מדינות מרכזיות באזור:
ניו זילנד
היחסים עם ניו זילנד התאפיינו בשיתוף פעולה בתחומי הסחר, הביטחון והסביבה. הממשל האמריקני והניו זילנדי הדגישו את החשיבות של שמירה על סדר בינלאומי מבוסס כללים באזור האינדו-פסיפי, ושיתפו פעולה במסגרת פורומים אזוריים כמו הפורום האוקיאני.[2] בנוסף, שתי המדינות שיתפו פעולה במאבק בשינויי האקלים, עם דגש על קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על הסביבה הימית. המאמצים כללו חילופי ידע וטכנולוגיה, ותמיכה בפרויקטים לפיתוח בר-קיימא. במאי 2021, ממשל ביידן הודיע על הצטרפותו ליוזמת "קריאת קרייסטצ'רץ'" (Christchurch Call), שהושקה על ידי ניו זילנד וצרפת במטרה להיאבק בקיצוניות אלימה ותכנים טרוריסטיים ברשת.[3] היוזמה הוקמה בעקבות פיגועי הירי במסגדים בקרייסטצ'רץ' בשנת 2019, שבהם נהרגו 51 בני אדם, והמחבל שידר את המתקפה בשידור חי ברשתות החברתיות.
אוסטרליה
היחסים בין ארצות הברית לאוסטרליה התחזקו במהלך כהונת ביידן, במיוחד בתחום הביטחוני. ב-2021, הוקמה ברית AUKUS, ברית הגנה בין ארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה, שמטרתה לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי והטכנולוגי בין המדינות. אחד ההיבטים המרכזיים של הברית היה הסיוע לאוסטרליה ברכישת צוללות גרעיניות, מהלך שנועד לשפר את יכולות ההרתעה הימית שלה.
בנוסף, שתי המדינות שיתפו פעולה בתחום שינויי האקלים, עם דגש על קידום אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות גזי חממה. המאמצים כללו שיתופי פעולה במחקר ופיתוח, חילופי ידע, ותמיכה בפרויקטים משותפים בתחום האנרגיה הנקייה.[4]
מדינות האיים באוקיאניה
ממשל ביידן שם דגש על חיזוק הקשרים עם מדינות האיים באוקיאניה, שהן בעלות חשיבות אסטרטגית בשל מיקומן הגאוגרפי. המאמצים כללו סיוע כלכלי, תמיכה בפיתוח תשתיות, ושיתופי פעולה בתחומי הבריאות והחינוך, במטרה לחזק את היציבות והפיתוח באזור.
אחת היוזמות המרכזיות של ממשל ביידן במעורבותו באזור האוקיינוס השקט הייתה הקמת פסגת ארצות הברית-איי האוקיינוס השקט. פסגה זו התקיימה פעמיים, בשנים 2022 ו-2023, וזכתה לתגובות מעורבות. מצד אחד, הוכרה הפסגה כשאפתנית יותר מכל ניסיון קודם של נשיא אמריקני למעורבות דיפלומטית באזור. עם זאת, היעדר הזמנת איי קוק וניאווה, וכן אי השתתפות מנהיגי נאורו, קיריבטי וונואטו, נתפסו כפוגעים בעקרון ה"אופן הפסיפי" של האזור. במסגרת הפורום של 2022 נחתם הסכם השותפות בין ארצות הברית לאיי האוקיינוס השקט, שבו התחייבה ארצות הברית לחזק את האזוריות באוקיינוס השקט, להתמודד עם שינויי האקלים, לתמוך בפיתוח כלכלי ובהתאוששות ממגפת הקורונה, ולטפל במורשת הסכסוכים ולקדם את מניעת הפצת הנשק הגרעיני.[5]
הביטחון באזור האוקיינוס השקט היה גם הוא נושא מרכזי בממשל ביידן. בשנת 2023 נחתם הסכם ביטחוני דו-צדדי עם פפואה גינאה החדשה, וכן מספר הסכמי "Ship Rider" דו-צדדיים, המאפשרים לקציני אכיפת החוק הימיים של מדינות האוקיינוס השקט לשהות על כלי שיט אמריקניים במסגרת מבצעי אבטחה ימיים משותפים.
ממשל ביידן הכיר בספטמבר 2024 בעצמאותה של איי קוק כמדינה ריבונית[6]
צפון ומרכז אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן (2021–2025) כלפי צפון ומרכז אמריקה התמקדה בחיזוק היחסים עם מדינות האזור, במיוחד עם קנדה ומקסיקו, ובהתמודדות עם אתגרים משותפים כמו הגירה, סחר ושינויי אקלים.
מרכז אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשל ביידן הציב מטרה להתמודד עם הגורמים המרכזיים להגירה הבלתי חוקית ממרכז אמריקה, בדגש על המדינות גואטמלה, הונדורס ואל סלוודור. במסגרת מדיניות זו, הממשל התחייב לספק סיוע כלכלי ולתמוך בפרויקטים לפיתוח כלכלי, לחיזוק שלטון החוק ולמאבק בשחיתות במדינות אלו, מתוך מטרה לשפר את התנאים המקומיים ולהקטין את הלחץ ההגירתי. כמו כן, משבר ההגירה הבלתי חוקי נתפס כאחד האירועים המשמעותיים בכהונתו של ביידן כנשיא. עד אשר ממשלו הטיל הגבלות, נכנסו מדי חודש עשרות אלפי מהגרים לתוך ארה״ב דרך הגבול הדרומי עם מקסיקו. מהגרים רבים שנכנסו למדינה הגיעו למדינות כמו ניו יורק וקיבלו שם סובסידיות שונות, מה שגרר ביקורת רבה מצד הרפובליקנים והפך לאחד הנושאים הכי בוערים בבחירות לנשיאות 2024.[7]
קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
שיחת הטלפון הראשונה של הנשיא ג'ו ביידן עם מנהיג זר הייתה עם ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, ב-22 בינואר 2021. השיחה התקיימה בעקבות הכרזתו של ביידן על ביטול צינור הנפט "קיסטון". ביידן הסביר כי ההחלטה נובעת מהבטחת קמפיין הבחירות שלו ומהשבת ההחלטה שהתקבלה בממשל אובמה, תוך שהוא מכיר בכך שהמהלך יגרום לקשיים עבור קנדה. במהלך השיחה נדונו נושאים כמו מגפת הקורונה והשיקום הכלכלי בעקבותיה, שינויי האקלים ונושאי סביבה, נאט"ו, סוגיות של אוכלוסיות ילידיות ויחסים בינלאומיים נוספים.[8]
בהצהרתה הראשונה של דוברת הבית הלבן, ג'ן פסאקי, היא ציינה כי הממשל מתמקד ביחסים עם ידידות ובעלות ברית של ארצות הברית, ואמרה: "אני מצפה ששיחותיו הראשונות של הנשיא יהיו עם שותפים ובעלות ברית. הוא סבור כי חשוב לבנות מחדש את מערכות היחסים הללו."
ב-23 בפברואר 2021, קיים ביידן את פגישתו הדו-צדדית הראשונה עם ראש הממשלה טרודו, שנערכה באופן וירטואלי. במהלך הפגישה נדונו נושאים כמו מגפת הקורונה, שינויי האקלים, מעצרם של "שני מייקל" בסין, עתיד פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD), גזענות מערכתית ושוויון מגדרי.[9]
ביידן הודה כי ההסכם USMCA, שנוהל על ידי ממשל טראמפ, היה "טוב יותר מ-NAFTA".[10] בנובמבר 2021, אירח ביידן את פגישת "שלושת החברים" הראשונה מאז 2016, שהתקיימה עם מנהיגי קנדה ומקסיקו.[11] במהלך הפגישה האשים ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, את הצעת המס של ביידן למתן קרדיט מס לרכבים חשמליים המיוצרים על ידי איגודים מקצועיים, בכך שהיא מפרה את כללי ה-USMCA. מתחים כלכליים נוצרו בעקבות מדיניות הגנתית ותמריצי סחר לתעשייה האמריקאית, כחלק מקמפיין "קנה אמריקאי" של ביידן.[12]
מקסיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביידן פעל לחיזוק היחסים עם מקסיקו, במיוחד בנושאי הגירה, סחר ומאבק בפשיעה. ב-22 בינואר 2021, קיים הנשיא ג'ו ביידן שיחת טלפון עם נשיא מקסיקו, אנדרס מנואל לופס אוברדור. בשיחה נדונו נושאים כמו אזוריות והגירה אזורית, הפחתת ההגירה דרך הגבול בין מקסיקו לארצות הברית על ידי טיפול בשורשי הבעיה, הגדלת יכולות השיקום, מתן חלופות חוקיות לנתיבי הגירה, שיפור הטיפול במהגרים בגבול, בוררות הולמת לבקשות מקלט, ביטול מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ, ומגפת הקורונה. אוברדור תיאר את השיחה כ"נעימה ומכבדת" והביע תקווה לשיפור היחסים בין מקסיקו לארצות הברית בעתיד.[13]
ביידן קיים את הפגישה הדו-צדדית הראשונה שלו עם הנשיא אוברדור ב-1 במרץ 2021, שנערכה באופן וירטואלי.[14]
בינואר 2023, נסע הנשיא ג'ו ביידן למקסיקו כדי להשתתף בפסגת מנהיגי צפון אמריקה במקסיקו סיטי.[15]
ב-17 בינואר 2024, העבירה בית הנבחרים האמריקני החלטה לא מחייבת בהובלת הרפובליקנים, שגינתה את הטיפול של ממשל ביידן-הריס בגבול בין מקסיקו לארצות הברית. ההחלטה עברה בהצבעה של 225–187, עם תמיכה של 211 רפובליקנים ו-14 דמוקרטים.14 Dems vote with GOP as House condemns Biden handling of southern border, POLITICO, 2024-01-17 (באנגלית)
ב-13 בפברואר 2024, הודח מזכיר ביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקאס, על ידי בית הנבחרים של ארצות הברית בהצבעה של 214–213 על קו מפלגתי, בעקבות הטיפול שלו בגבול מקסיקו–ארצות הברית.[16]
ב-25 ביולי 2024, הצביע בית הנבחרים של ארצות הברית ברוב של 220–196 על החלטה נוספת בהובלת הרפובליקנים, המגנה את הטיפול של ממשל ביידן-האריס בגבול מקסיקו–ארצות הברית. שישה דמוקרטים הצטרפו לכל הרפובליקנים בבית הנבחרים בתמיכה בהחלטה זו.
אמריקה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות החוץ של ממשל ג'ו ביידן (2021–2025) כלפי מדינות אמריקה הדרומית התאפיינה בגישה רב-צדדית, עם דגש על חיזוק הדמוקרטיה, קידום זכויות האדם, שיתוף פעולה כלכלי, והתמודדות עם אתגרים משותפים כמו שינויי אקלים, הגירה ופשיעה מאורגנת:[17][18]
ברזיל
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
היחסים בין ארצות הברית לברזיל בתקופת ממשל ביידן ידעו שינויים מגוונים. בתקופת כהונתו של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, נרשמו חילוקי דעות עם ממשל ביידן בנושאים כגון שינויי אקלים והגנה על יערות האמזונס. ממשל ארצות הברית הביע דאגה מהעלייה בכריתת יערות האמזונס, והופעל לחץ על ממשלת ברזיל לנקוט צעדים להגנה על היער ולמאבק בשינויי האקלים. בנוסף, התקיימו מתחים בנושאים הקשורים לזכויות אדם ודמוקרטיה.[19]
בפברואר 2023, נערכה פגישה בבית הלבן בין נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לבין נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה. השניים דנו בקידום זכויות עובדים ובמאבק בשינויי האקלים, תוך הדגשת מחויבות לערכים דמוקרטיים. הדיונים הציבוריים התמקדו בנושאי שיתוף פעולה, בעוד שנושאים אחרים, כמו עמדות בנוגע לאוקראינה וסין, לא נדונו באופן פומבי.[20]
בנובמבר 2024, במהלך פסגת ה-G20 שהתקיימה בריו דה ז'ניירו, התקיימה פגישה נוספת בין ביידן ולולה. הפגישה עסקה בשיתוף פעולה סביבתי ובשיקום יערות האמזונס. לולה הציג תוכניות לפעולות לשיקום היער ולמניעת כריתה בלתי חוקית, וביידן הביע תמיכה ביוזמות אלה, כולל הבטחת אפשרות לסיוע כספי וטכני מצד ארצות הברית. הפגישה סימנה את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות בנושאי סביבה, זכויות עובדים וערכים דמוקרטיים.[21]
ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
היחסים עם ארגנטינה בתקופת ממשל ביידן התאפיינו בשיתוף פעולה בתחומים כלכליים וסביבתיים. הממשל האמריקני הביע תמיכה במאמצי ארגנטינה להתמודד עם המשבר הכלכלי שלה, כולל תמיכה במגעים עם קרן המטבע הבינלאומית. בנוסף, שתי המדינות שיתפו פעולה בתחום שינויי האקלים, עם דגש על קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על הסביבה. בנושאי זכויות אדם ודמוקרטיה, הממשל הביע הערכה למאמצי ארגנטינה לקדם שקיפות ומאבק בשחיתות. התקיימו חילופי משלחות ודיאלוגים בנושאים כמו שוויון מגדרי, וזכויות ילידים. עם בחירתו של מיליי, ממשל ביידן תמך במיליי, במיוחד בנושאים כלכליים ובמאבק באינפלציה על ידי אימוץ מדיניות כלכלית שוק חופשי, הכוללת רפורמות מבניות, הפחתת הוצאות ממשלתיות ופתיחת הכלכלה להשקעות זרות. בתקופת הממשל היחסים בין ארגנטינה לארצות הברית התחזקו, עם דגש על שיתוף פעולה בתחומי הסחר, האנרגיה והביטחון.[22]
באוקטובר 2024, ארגנטינה הכריזה על הקמת מרכז מודיעין אזורי למאבק בסחר בסמים סינתטיים, ביוזמה הנתמכת על ידי ממשל ביידן. וזמה זו מדגישה את המחויבות המשותפת של ארגנטינה וארצות הברית להתמודד עם האתגרים הגלובליים הנובעים מהפצת סמים סינתטיים.[23]
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
במהלך כהונתו של הנשיא ג'ו ביידן, היחסים בין ארצות הברית לבריטניה התאפיינו בשיתוף פעולה הדוק, אך גם באתגרים מסוימים.
ב-23 בינואר 2021, קיים הנשיא ג'ו ביידן שיחת טלפון עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון.[24] לאחר שבריטניה לקחה שליטה מלאה על מדיניות הסחר שלה בעקבות השלמת הברקזיט ופרישתה מהאזור הכלכלי האירופי, דחק ג'ונסון בביידן לקדם הסכם סחר חדש, שישלב תגובה עולמית למגפת הקורונה. עם זאת, ממשל ביידן אותת כי אינו צפוי לקדם הסכם סחר חופשי בין ארצות הברית לבריטניה בשלב מוקדם של כהונתו. ביידן הביע רצון להשקיע קודם כל בעובדים האמריקאים ובתשתיות במדינה לפני כניסה להסכמי סחר חדשים.[25]
הנשיא ביידן הדגיש באופן קבוע את מחויבותו לשמירה על השלום בצפון אירלנד, תוך התנגדות לאפשרות של גבול פיזי כתוצאה מהברקזיט. במרץ 2021, כשנשאל על ידי The Irish Times בנוגע להערותיו של שר החוץ האירי סיימון קובני, שטען כי "בריטניה אינה אמינה" בכל הקשור לפרוטוקול צפון אירלנד, אמרה דוברת הבית הלבן, ג'ן פסאקי, כי "הנשיא ביידן הביע תמיכה בלתי מסויגת בהסכם יום שישי הטוב". פסאקי ציינה כי בשל מורשתו האירית-אמריקאית, "יש לביידן מקום מיוחד בלבו לאירים", מה שמחזק את מחויבותו לשלום בצפון אירלנד.[26]
ב-10 ביוני 2021, פרסמו הנשיא ביידן וראש ממשלת בריטניה דאז, בוריס ג'ונסון, את מגילת האטלנטיק החדשה בקורנוול, אנגליה. המגילה תוארה כגרסה "מתחדשת" של מגילת האטלנטיק המקורית שנחתמה על ידי הנשיא פרנקלין רוזוולט וראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל שמונים שנה קודם לכן. בהצהרה שהוציאה הבית הלבן, צוין כי המגילה החדשה נועדה להתמודד עם "האתגרים החדשים של המאה ה-21" תוך שהיא "מבוססת על ההתחייבויות והשאיפות שהוצגו לפני שמונים שנה".[27]
ב-11 באפריל 2023, ביקר ביידן בבלפסט, שם נשא נאום בפני סטודנטים בקמפוס החדש של אוניברסיטת אלסטר. במהלך ביקורו נפגש עם ראש הממשלה רישי סונאק כדי לדון בהמשך קיום הסכם יום שישי הטוב לציון 25 שנים להיווסדו, וכן לשיפור היחסים הכלכליים בין בריטניה לארצות הברית.[28]
.jpg)
ב-13 ביוני 2021, ביקרו הנשיא ביידן ורעייתו בבריטניה לרגל פסגת ה-G7 ונפגשו עם המלכה אליזבת השנייה בטירת ווינדזור. הביקור כלל משמר כבוד ותה של אחר הצהריים עם המלכה. לאחר המפגש, אמר ביידן כי המלכה הייתה "נדיבה מאוד" וציין בפני עיתונאים כי "היא הזכירה לי את אמי".[29] ביידן גם חשף כי במהלך השיחה ביניהם, שאלה המלכה על ולדימיר פוטין ועל שי ג'ינפינג.[30]
ב-10 ביולי 2023, ביקר הנשיא ביידן שוב בבריטניה, ונפגש עם ראש הממשלה רישי סונאק ועם המלך צ'ארלס השלישי. השיחות התמקדו בשינויי האקלים ובחיזוק נאט"ו, בעוד שהתעוררה מחלוקת סביב החלטת ארצות הברית לספק לאוקראינה תחמושת מצרר, האסורה במדינות רבות בנאט"ו.[31]
רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום השבעתו של ביידן, קראה ממשלת רוסיה לממשל האמריקני החדש לנקוט בגישה "בונה יותר" בשיחות על הארכת אמנת ה-START החדשה משנת 2010, שהייתה ההסכם היחיד שנותר המגביל את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים ארוכי הטווח של ארצות הברית ורוסיה. בשיחתו הראשונה של ביידן כנשיא עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ב-26 בינואר 2021, הסכימו השניים להאריך את האמנה בחמש שנים נוספות.[32]
ממשל ביידן גינה את הפרות זכויות האדם של הרשויות הרוסיות, וקרא לשחרורו של אלכסיי נבלני, מתנגד המשטר והפעיל נגד שחיתות, אשתו, ואלפי רוסים שהפגינו לתמיכתו. ארצות הברית דרשה את שחרורם ללא תנאי של נבלני והמפגינים, וכן חקירה אמינה על הרעלתו.[33] ב-2 במרץ 2021, ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו סנקציות נוספות על גורמים רשמיים רוסיים, כמו גם על ה-FSB וה-GRU, בשל הרעלתו ומאסרו של נבלני. מחלקת המדינה הרחיבה גם סנקציות קיימות מחוק בקרת הנשק הכימי והביולוגי והחיסול, שהוטלו בעקבות הרעלת סקריפל.[34]
ממשל ביידן תכנן להטיל סנקציות נוספות על רוסיה בשל קמפיין הריגול הסייבר SolarWinds משנת 2020, שפגע במערכות המחשב של תשע סוכנויות פדרליות. היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, אמר שהתגובה "תכלול שילוב של כלים גלויים וסמויים, ולא תהיה מוגבלת לסנקציות בלבד".[35]
הסקירה המקיפה של ממשל ביידן על פעילויות רוסיה כללה גם בחינה של דיווחים שהממשלה הרוסית הציעה תמריצים ללוחמים הקשורים לטליבאן להרוג חיילים אמריקניים באפגניסטן.[36]
ב-16 במרץ 2021, דו"ח של ראש המודיעין הלאומי על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2020 הוסר מסיווג. הדו"ח אישר שממשלות רוסיה ואיראן ניסו להשפיע על הבחירות, עם אישורו של פוטין למבצע ההשפעה.[37] ביום המחרת, ביידן התייחס למידע החדש בראיון ל-ABC News ואמר שפוטין "ישלם מחיר", ואף כינה אותו "רוצח".[38]
בפגישה עם בעלי ברית נאט"ו בבריסל, יומיים לפני פסגת יוני 2021 עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ביידן דחה את טענתו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שנאט"ו הסכימה לקבל את אוקראינה לברית. סוגיית ההשתייכות של אוקראינה לברית נאט"ו הייתה נושא מתמשך של מחלוקת בין רוסיה לארצות הברית.[39]
בנאום לחיילים אמריקניים בבריטניה, בדרכו לפסגה, אמר ביידן: "איננו מחפשים עימות עם רוסיה. אנו רוצים מערכת יחסים יציבה וצפויה. הייתי ברור: ארצות הברית תגיב בצורה חזקה ומשמעותית אם הממשלה הרוסית תעסוק בפעילויות מזיקות". הוא הוסיף שייפגש עם מר פוטין "כדי ליידע אותו מה אני רוצה שהוא יידע".[40]
לאחר הפגישה, ביידן אמר לעיתונאים שהזהיר את פוטין שארצות הברית תשתמש בפעולות סייבר התקפיות אם רוסיה לא תפעל למניעת התקפות סייבר נגד "תשתיות קריטיות".[41]
במאי 2021, ממשל ביידן ויתר על סנקציות על צינור נורד סטרים 2 בבעלות רוסיה. באוגוסט 2021, הוטלו סנקציות חדשות על ספינה רוסית ושתי חברות המעורבות בצינור נורד סטרים 2, יחד עם צו נשיאותי שאיפשר להטיל סנקציות על צינורות מסוימים.[42]
המשבר בין רוסיה לאוקראינה בשנים 2021–2022, שכלל הצטברות כוחות רוסיים לאורך הגבול, הביא למתחים מחודשים בין רוסיה לנאט"ו. ב-30 בדצמבר 2021, ביידן ופוטין דנו במשבר בשיחת טלפון שנמשכה 50 דקות.[43] שיחות דו-צדדיות החלו בז'נבה ב-10 בינואר 2022, כדי לדון בדאגות הנוגעות לאוקראינה ולעמדת נאט"ו במזרח אירופה.[44] את השיחות הובילה סגנית מזכיר המדינה של ארצות הברית, וונדי שרמן. ביידן הזהיר מפני "אפשרות ברורה" שרוסיה תפלוש לאוקראינה.[45] שבוע לפני הפלישה, אמר ביידן כי קיים "סיכון גבוה מאוד" שרוסיה תפלוש, בעוד שמזכיר המדינה בלינקן דיבר בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם ואמר שהוא רוצה למנוע מלחמה, כשהוא מאמין שזו תתחיל בתירוץ מבוים שייצור עילה לרוסיה לפלוש.[46]
לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ביידן גינה את פוטין, כינה אותו "התוקפן" והכריז על סנקציות נוספות נגד רוסיה.[47] ב-25 בפברואר הודיע הבית הלבן כי ארצות הברית תטיל סנקציות אישיות על פוטין ושר החוץ שלו, סרגיי לברוב.[48] הסנקציות על המעגל הפנימי של פוטין הוגברו במשלבי סנקציות נוספים בחודשים הבאים. ב-28 בפברואר, ממשל ביידן הכריז על סנקציות נגד הבנק המרכזי של רוסיה, האוסרות על אמריקאים לעשות עסקים עם הבנק ומקפיאות את נכסיו. סבבי סנקציות נוספים כללו איסור על יבוא נפט וגז מרוסיה.[49] ב-6 באפריל 2022, הודיע הבית הלבן שארצות הברית, יחד עם ה-G7 והאיחוד האירופי, הטילה "את ההגבלות הכלכליות המשמעותיות, המתואמות והרחבות ביותר בהיסטוריה", והכריז על סנקציות נוספות בתגובה לטבח בבוצ'ה. במאי, התחייבו יתר מדינות ה-G7 להפסיק בהדרגה את השימוש בנפט רוסי. ארצות הברית חסמה גישות של ישויות בנקאיות רוסיות שונות.[50]
ב-27 בספטמבר 2022, דוברת הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, עודדה גברים רוסים שנמלטו ממולדתם כדי להימנע מגיוס, להגיש בקשה למקלט בארצות הברית.[51] בתחילת 2023, ממשל ביידן חידש את גירוש הרוסים שנמלטו מרוסיה כדי להימנע מגיוס במלחמת אוקראינה, או כדי להימנע מרדיפה פוליטית.[52]
באוקטובר 2023, ביקש ביידן מהקונגרס 61 מיליארד דולר למימון אוקראינה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה.[53] ביידן חתם על חוק תקציב ביטחוני חסר תקדים בסך 886 מיליארד דולר ב-22 בדצמבר 2023.[54]
אוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת אוקראינה–רוסיה
.webp)
ממשל ביידן התחייב לתמוך בריבונותה של אוקראינה.[55] הוא התנגד לפרויקט צינור הגז נורד סטרים 2, וכינה אותו "עסקה רעה לאירופה". הפרויקט ספג ביקורת בשל ההשפעה שהייתה עשויה להיות לו על בידודה של אוקראינה.[56] בשנת 2021 פרסמו ממשלות אוקראינה ופולין הצהרה משותפת הקוראת לביידן לנקוט בפעולה נחושה יותר נגד נורד סטרים 2. במהלך משבר רוסיה-אוקראינה בשנים 2021–2022, ביידן הטיל סנקציות על נורד סטרים 2 כתגובה להצבת כוחות רוסיים בפברואר 2022.[57]
במרץ 2021, הכריז ממשל ביידן על חבילת סיוע צבאי לאוקראינה בשווי 125 מיליון דולר, שכללה סירות סיור מדגם Mark VI, מערכות רדאר וציוד רפואי. ב-1 בספטמבר 2021 נפגשו הנשיא ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבית הלבן, ודנו בשיתוף פעולה אירו-אטלנטי. במהלך הפגישה הוכרזו מספר הסכמים, כולל תוספת של 60 מיליון דולר בסיוע אמריקני לאוקראינה, שהביאו את סך הסיוע השנתי ליותר מ-400 מיליון דולר. בהצהרה משותפת הודיעו שתי המדינות על שותפות אסטרטגית והתחייבות להמשיך להתנגד לנורד סטרים 2. כמו כן, שיתוף הפעולה כלל תחומים כמו סייבר, מודעות לוויינית ומחקר ופיתוח.[58]
לקראת הפלישה הרוסית, ביידן עיכב שוב ושוב חבילות סיוע צבאי לאוקראינה, דבר שעורר תסכול בקונגרס ובקרב ממשלת אוקראינה. לדוגמה, חבילת סיוע בשווי 100 מיליון דולר עוכבה ביוני 2021 וחבילה נוספת בשווי 200 מיליון דולר עוכבה בדצמבר 2021.[59] כמו כן, התבטאותו הפומבית של ביידן לפיה תגובת ארצות הברית תשתנה במקרה של "חדירה מינורית" מצד רוסיה פגעה בביטחון של אוקראינה בממשל האמריקני.[60]
לאחר הפלישה הרוסית בפברואר 2022, ביידן הביע תמיכה בסיוע הומניטרי והגנתי לאוקראינה.[61] במאי 2022 הוא חתם על חוק השאלת-החכירה למען הגנת הדמוקרטיה האוקראינית, וכן אישר חבילת סיוע של 40 מיליארד דולר.[62] מהקיץ של 2022 סיפק ממשל ביידן מערכות HIMARS לאוקראינה, ובאוגוסט הודיע משרד החוץ על סיוע ביטחוני נוסף בשווי 550 מיליון דולר למערכות HIMARS.[63]
ממשל ביידן נקט בגישה מגבילה לשימוש בנשק שסופק לאוקראינה, כדי למנוע הסלמה.[64] לדוגמה, נבלמה אספקת טילים ארוכי טווח מסוג ATACMS במשך יותר משנה, והם סופקו רק בתנאי שלא ייעשה בהם שימוש נגד מטרות בתוך רוסיה.[65] מגבלות אלה אפשרו לרוסיה ליצור אזורים בטוחים סמוך לגבול עם אוקראינה, מהם יכלה לשגר תקיפות נגד אוקראינה.[66]
בנוסף, ממשל ביידן עיכב או חסם אספקת מערכות נשק מסוימות, כמו טילים מדגמי Stinger ו-Javelin, מטוסי קרב מסוג F-16, טנקים מדגם M1 Abrams ומערכות הגנה אווירית Patriot. אוקראינה מתחו ביקורת על עיכובים אלה, וטענו כי הם תרמו להפסדים בשדה הקרב.[67]
בשנת 2022 ביקש ביידן משר החוץ בלינקן ומשר ההגנה אוסטין להימנע מהצהרות חד-משמעיות על כך שארצות הברית מעוניינת בניצחונה של אוקראינה. מספר אנליסטים מתחו ביקורת על הגבלת הסיוע ועל מטרות לא ברורות במלחמה, והעלו שאלות לגבי מחויבותו של ביידן לניצחון אוקראינה.
אירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במרץ 2021, ביום סנט פטריק, המשיך הנשיא ג'ו ביידן במסורת ונפגש עם ראש ממשלת אירלנד (Taoiseach) מיהול מרטין. בשל מגפת הקורונה, המפגש התקיים באופן וירטואלי. במהלך השיחה דנו השניים במגפת הקורונה, נושאי ביטחון וצפון אירלנד, כאשר ביידן הדגיש את תמיכתו בהסכם יום שישי הטוב. בריאיון ל-MSNBC אמר מרטין: "בג'ו ביידן יש לנו אולי את הנשיא האירי-אמריקאי ביותר מאז ג'ון פ. קנדי, ובחירתו התקבלה בחיבה ובחום רב".[68]
לאחר ביקור בבית הלבן ביום סנט פטריק 2023 על ידי ראש ממשלת אירלנד החדש, ליאו ורדקר, יצא ביידן לביקור באירלנד בין ה-12 ל-15 באפריל 2023. במהלך הביקור נפגש עם נשיא אירלנד, מייקל ד. היגינס, ועם ורדקר, ונשא נאום בפרלמנט האירי (Oireachtas). הנושאים המרכזיים שנידונו כללו את המשך קיום הסכם יום שישי הטוב, מסחר, מדיניות טכנולוגיה ותעשייה, סוגיות ביטחון, מלחמת רוסיה-אוקראינה, ויחסי האיחוד האירופי-ארצות הברית. ביידן גם ערך סיורים בעיירות איריות שבהן חיו אבות אבותיו ונפגש עם קרובי משפחה רחוקים.[69]
.jpg)
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונתו של הנשיא ג 'ו ביידן, היחסים בין ארצות הברית לצרפת התאפיינו בשיתוף פעולה לצד אתגרים דיפלומטיים. ב-24 בינואר 2021, קיים הנשיא ג'ו ביידן שיחת טלפון עם נשיא צרפת עמנואל מקרון.[70] בספטמבר 2021, החזירה צרפת את שגרירה בארצות הברית לפריז בעקבות חתימת ברית הביטחון AUKUS בין אוסטרליה, בריטניה וארצות הברית. צעד זה היה חסר תקדים; במשך כמעט 250 שנות יחסים דיפלומטיים, צרפת מעולם לא החזירה את שגרירה מארצות הברית. ממשל ביידן ניסה להרגיע את כעסה של צרפת בעקבות האירוע.[71]
באוקטובר 2021, נפגש ביידן עם מקרון והודה כי ממשלו פעל בצורה "מסורבלת" בטיפול בעסקת הצוללות הגרעיניות עם אוסטרליה, עסקה שגרמה לצרפת לאבד חוזים ביטחוניים בשווי מיליארדי דולרים.[72]
המזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במזרח התיכון, המדיניות של ממשל ביידן התמקדה במאבק מתמשך בארגוני טרור, לצד ניסיונות לחדש את המשא ומתן עם איראן בנוגע להסכם הגרעין. במקביל, ארצות הברית שמרה על נוכחות צבאית בעיראק ובסוריה לצורך תמיכה בבעלי בריתה באזור.
אפגניסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)
לאחר כניסתו לתפקיד, ממשל ג'ו ביידן החל בסקירה מקיפה של מדיניות ארצות הברית באפגניסטן, שם שהו כ-2,500 חיילים אמריקאים בתחילת כהונתו. בפברואר 2021, קבוצת המחקר הדו-מפלגתית לאפגניסטן, שהוקמה על ידי הקונגרס ב-2019, פרסמה דו"ח שהמליץ להאט את הנסיגה המתוכננת של הכוחות האמריקאים, ולהשאירם מעבר למועד היעד של 1 במאי שנקבע בהסכם דוחה בפברואר 2020 בין ארצות הברית לטליבאן.[73][74] הקבוצה, בראשות הגנרל לשעבר ג'וזף דנפורד והסנאטורית לשעבר קלי איוט, הזהירה מפני נסיגה מלאה, בטענה שהטליבאן לא עמד במלוא התחייבויותיו, ונסיגה מהירה עלולה להוביל למלחמת אזרחים מחודשת, איומי טרור ומרד. במרץ 2021, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן שוחח עם נשיא אפגניסטן, אשרף גאני, והדגיש את מחויבות ארצות הברית לפתרון פוליטי צודק ויציב ולהפסקת אש קבועה ומקיפה. בהמשך, במכתב גלוי לגאני, הביע ארצות הברית תסכול מהקיפאון במשא ומתן האפגני והציע ועידת שלום בהובלת האו"ם, תוך עידוד גאני להשתתף לקידום הסדר והפסקת אש.[75]
ב-13 באפריל 2021, הודיע הבית הלבן על נסיגת הכוחות הנותרים עד 11 בספטמבר 2021, תוך הבטחה להמשיך לתמוך בממשלת אפגניסטן. עד תחילת יולי 2021, רוב הכוחות האמריקאים נסוגו.[76] ב-15 באוגוסט, בעקבות מתקפת הטליבאן, קרסה הממשלה האפגנית, והנשיא גאני נמלט מהמדינה, מה שהוביל להשתלטות מלאה של הטליבאן על אפגניסטן.[77] ב-16 באוגוסט, ביידן נשא נאום לאומה, בו הגן על החלטתו לסגת, והאשים את הצבא האפגני בכישלון ההגנה על המדינה. האירועים באפגניסטן הובילו לירידה באישור הציבורי של ביידן ביולי-אוגוסט 2021, והשווים רבים את הנסיגה לנפילת סייגון בסיום מלחמת וייטנאם.[78]
ב-31 ביולי 2022, מנהיג אל-קאעידה, איימן א-זוואהירי, חוסל בקאבול במתקפת כטב"ם אמריקאית שאושרה על ידי ביידן.[79]
ב-24 בספטמבר 2024, ועדת החוץ של בית הנבחרים המליצה להעמיד את מזכיר המדינה בלינקן לדין על בזיון הקונגרס בשל אי-ציות לזימון למסירת מידע על הנסיגה מאפגניסטן. למחרת, בית הנבחרים העביר החלטה המגנה את ממשל ביידן-האריס על הנסיגה, עם תמיכה של 219 מול 194, כולל עשרה דמוקרטים.[80]
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשל ביידן נקט בגישה מורכבת ביחסיו עם ישראל, המאופיינת בתמיכה מתמשכת לצד ביקורת והתנגשויות. הנשיא ג'ו ביידן הצהיר על עצמו כציוני והדגיש שסייעה האמריקנית לישראל היא השקעה. שגרירתו המיועדת לאו"ם, לינדה תומאס-גרינפילד, התחייבה להתנגד ל"ייחוד הלא הוגן של ישראל" בתנועת ה-BDS, וטענה שהתנועה "גובלת באנטישמיות". במהלך כהונתו, ממשל ביידן שמר על ההכרה בירושלים כבירת ישראל והותיר את השגרירות האמריקנית בעיר, בהתאם למהלך שהחל בממשל טראמפ.
ממשל ביידן חידש את הסיוע לרשות הפלסטינית, שהופסק בתקופת טראמפ, והביע תמיכה בפתרון שתי המדינות.[81] בפברואר 2021, ביידן שוחח עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, והדגיש את מחויבות ארצות הברית לביטחון ישראל ולתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, שהתפרצה באוקטובר 2023 בעקבות טבח שבעה באוקטובר, ביידן גינה את ההתקפות והביע תמיכה בישראל. הוא ביקר בישראל ב-18 באוקטובר 2023 ונפגש עם מנהיגיה. עם זאת, בהמשך, הביע ביידן דאגה מהמשך הלחימה והעלה חששות שהממשלה הישראלית מאריכה את המלחמה משיקולים פוליטיים. הוא אף איים בהפסקת אספקת הנשק האמריקני אם ישראל תמשיך בפעולות צבאיות מסוימות ותפעל קרקעית ברפיח.[82] בפברואר 2024, בעקבות הכרזה של ממשלת ישראל על הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון, הממשל הודיע על ביטול החלטה מ-2019 של ממשל טראמפ, שסירבה להכיר בהתיישבויות הישראליות כהפרה של המשפט הבינלאומי.[83]
.jpg)
בפברואר 2024, חתם ביידן על צו המאפשר להטיל סנקציות על אזרחים ישראלים מיהודה ושומרון. הסנקציות כללו הקפאת נכסים בארצות הברית ואיסור כניסה למדינה, כל עוד לא מדובר באזרח אמריקאי.
מנגד, מדיניות ממשל ביידן כלפי ישראל זוכה לביקורת על כך שהיא נתפסת כמתפשרת מדי ואינה מספקת תמיכה מספקת לבעלת הברית הקרובה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. הרפובליקנים טוענים כי ביידן אמנם הצהיר על מחויבותו ליחסי ישראל-ארצות הברית, אך בפועל נקט בצעדים שפגעו בביטחונה של ישראל. ביקורת נוספת מופנית כלפי ממשל ביידן על כך שהוא לא נקט עמדה תקיפה דיה נגד תנועת ה-BDS (Boycott, Divestment, Sanctions), אשר הרפובליקנים רואים בה תנועה אנטישמית המנסה לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית. הביקורת מבקרת את ממשל ביידן על כך שהוא לא פעל בנחישות מספקת נגד איראן, במיוחד בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. הם טוענים כי החזרה למשא ומתן עם איראן והנכונות להסיר סנקציות נתפסות כחולשה ומסכנות את ביטחונה של ישראל ושל בעלות בריתה האחרות של ארצות הברית באזור.[84] בנוסף, הרפובליקנים הביעו דאגה מהלחץ שמפעיל ממשל ביידן על ישראל בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם סבורים כי הדרישה להפסקת אש במהלך מבצעים צבאיים, כמו במלחמת חרבות ברזל, פוגעת בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים טרוריסטיים.[85][86]
מדינות המפרץ ותימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בינואר 2021, יום לאחר כניסתו של אנתוני בלינקן לתפקיד מזכיר המדינה, הודיע ממשל ביידן על הקפאה זמנית של מכירת נשק לערב הסעודית (במיוחד של תחמושת מונחית מדויקת) ולאיחוד האמירויות הערביות (במיוחד של מטוסי קרב מדגם F-35), לצורך בחינת עסקאות נשק בשווי מיליארדי דולרים שאושרו על ידי ממשל טראמפ.[87]
בפברואר 2021, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, מילא ביידן את הבטחת הבחירות שלו והודיע על סיום התמיכה האמריקנית במבצע בן חמש השנים של ערב הסעודית בתימן. המבצע הסעודי גרם למשבר הומניטרי בתימן (המדינה הענייה ביותר בחצי האי ערב) ונכשל בניסיון להביס את המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן.[88] ביידן קרא לכל הצדדים לאמץ הפסקת אש, לפתוח ערוצי גישה לסיוע הומניטרי ולחדש את תהליך השלום בתימן. זמן קצר לאחר מכן, הסיר ממשל ביידן את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה, רשימה שנכללה על ידי ממשל טראמפ בימיו האחרונים. הגדרת החות'ים כארגון טרור איימה לעצור את אספקת המזון והסיוע ההומניטרי לתימנים.[89]
עם זאת, הממשל הדגיש כי ארצות הברית תמשיך להגן על ערב הסעודית מפני מתקפות חות'יות, תמשיך בשיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם ממשלת ערב הסעודית, ותמשיך במאמצים נגד ארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב.[88]
ביידן בחר להתמודד ישירות עם המלך סלמאן, תוך שהוא עוקף את יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS), המנהיג בפועל של ערב הסעודית, שעמדתו בוושינגטון נפגעה קשות בעקבות רצח העיתונאי והמתנגד ג'מאל ח'שוקג'י, כליאתם של מתנגדי משטר ומעורבותו במלחמת תימן. הממשל הודיע כי לא יקיים קשרים עם MBS, למעט בתפקידו כשר ההגנה של ערב הסעודית.[90]
במטרה לשקם את תדמית הממלכה מול הממשל האמריקני החדש והספקני, ביצעה ממשלת ערב הסעודית רפורמות מסוימות בתחילת 2021, כולל שחרור הפעילה לו'גין אל-חתלול וכמה אסירים פוליטיים נוספים, תחילת רפורמות במערכת המשפט, ועדכון תוכני ספרי הלימוד במדינה, כדי להסיר תכנים המעודדים קיצוניות אסלאמית, רדיקליזציה ואנטישמיות.[91]
בפברואר 2021 פרסם ממשל ביידן דוח ממשרד ראש המודיעין הלאומי. הדוח העריך כי MBS אישר את הפעולה הסעודית שהובילה לרציחתו האכזרית של ח'שוקג'י באוקטובר 2018, בהתבסס על שליטתו בהחלטות בממלכה, מעורבות יועציו המרכזיים והמשמר האישי שלו בפעולה, ותמיכתו בשימוש באמצעים אלימים להשתקת מתנגדים בחו"ל, כולל ח'שוקג'י. לאחר פרסום הדוח, הודיע הממשל על "איסור ח'שוקג'י", מדיניות חדשה המאפשרת לממשלת ארצות הברית להטיל איסור כניסה על מי שמבצע פעולות חמורות לדיכוי מתנגדים, עיתונאים ופעילים. במסגרת מדיניות זו, הוטל איסור נסיעה על 76 אזרחים סעודים, כולל ראש המודיעין הסעודי לשעבר אחמד עסירי ויחידת ההתערבות המהירה של המשמר המלכותי הסעודי.[92]
למרות לחצים מצד קבוצות זכויות אדם וחלק מהדמוקרטים, הממשל נמנע מהטלת סנקציות ישירות על MBS, מתוך דאגה לנזק חמור ליחסי ערב הסעודית–ארצות הברית.
הממשל ציין כי בכוונתו להחיל את "איסור ח'שוקג'י" גם על גורמים ממדינות אחרות, כמו רוסיה, סין וטורקיה, שניסו להשתיק מתנגדים החיים בארצות הברית או באירופה.
בנוסף, דווח כי הממשל מתכנן רפורמה במדיניות יצוא הנשק, במטרה לאזן בין אינטרסים של חברות הביטחון האמריקניות לבין מחויבות לזכויות אדם. שינוי זה עשוי להשפיע על מכירות נשק למדינות המואשמות בהפרות זכויות אדם, כמו עסקת נשק בסך 23 מיליארד דולר עם איחוד האמירויות, שעוכבה בשל התנגדות גורמים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית למעורבות האמירויות במלחמת תימן.[93]
תימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2023 התפרץ משבר ביטחוני חמור בים סוף, כאשר המורדים החות'ים מתימן, הנתמכים על ידי איראן, החלו לתקוף כלי שיט בינלאומיים באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. התקפות אלו פגעו בתעבורה הימית באזור מצרי באב אל-מנדב וגרמו לחששות כבדים בקרב מדינות העולם. בתגובה, ממשל ביידן פעל במספר מישורים כדי להתמודד עם האיום.
ראשית, הוקם כוח משימה ימי בינלאומי בשם "שומר השגשוג", בהובלת ארצות הברית ובריטניה, שמטרתו הייתה להגן על נתיבי השיט בים סוף ולמנוע פגיעות נוספות בכלי שיט מסחריים. כוח זה כלל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליירוט טילים וכטב"מים, כמו גם תקיפות מדויקות על בסיסי החות'ים בתימן, שנועדו לשבש את יכולות השיגור שלהם.
בנוסף, הממשל הגביר את שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי עם מדינות האזור, ובמיוחד עם הקואליציה הערבית בראשות סעודיה ואיחוד האמירויות. ארצות הברית סיפקה מודיעין מוקדם על איומים אפשריים וסייעה בפעולות הגנה. במקביל, הופעל לחץ דיפלומטי על איראן, שאותה האשימה ארצות הברית בתמיכה ישירה בחות'ים ובהספקת כלי נשק מתקדמים. הממשל איים בהטלת סנקציות נוספות על איראן במטרה לבלום את מעורבותה באזור.
לצד הפעולות הצבאיות והדיפלומטיות, ממשל ביידן פעל גם להעניק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בתימן, שסבלה ממשבר הומניטרי קשה עקב המלחמה. מנהלת סוכנות הסיוע הבינלאומי (USAID), סמנתה פאוור, פעלה להגברת גישה לסיוע הומניטרי במדינה ולמתן סיוע לאזרחים שנפגעו.
הממשל קרא גם לחידוש שיחות השלום בין החות'ים לממשלת תימן, תוך עידוד מאמצי התיווך של האו"ם ומדינות אזוריות כמו עומאן. עם זאת, המאמצים הדיפלומטיים נתקלו בקשיים משמעותיים בשל חוסר אמון בין הצדדים.
למרות המאמצים האמריקניים, הממשל ספג ביקורת משני הצדדים. רפובליקנים טענו כי המדיניות כלפי איראן והחות'ים רכה מדי, בעוד שארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על הפעולות הצבאיות, שלטענתם עלולות להחריף את המשבר ההומניטרי. בנוסף, התקפות החות'ים גרמו לשיבושים משמעותיים בתעבורה הימית העולמית, וחברות ספנות רבות נאלצו לשנות את מסלוליהן ולהפליג סביב אפריקה, מה שהוביל להארכת זמני השינוע ועלויות גבוהות.
טורקיה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
במהלך כהונתו של ג'ו ביידן, היחסים בין ארצות הברית לטורקיה עמדו בפני מתחים רבים שנבעו ממחלוקות מדיניות משמעותיות. אחת הסוגיות המרכזיות הייתה רכישת מערכות ההגנה האווירית S-400 מרוסיה על ידי טורקיה, מה שהוביל למתיחות בתוך נאט"ו ולשאלות לגבי מחויבותה של טורקיה לברית. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הצהיר במהלך שימועי האישור שלו כי הממשל יבחן האם יש צורך בסנקציות נגד טורקיה בעקבות רכישה זו.
למרות המתחים, ביידן שיבח את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על תפקידו ביוזמת דגני הים השחור, שנועדה להבטיח מעבר בטוח של תבואה מאוקראינה דרך הים השחור, ועל תמיכתו בהרחבת נאט"ו עם הצטרפותן של פינלנד ושוודיה. מאידך, התבטאויותיו של ביידן בעבר, כולל קריאות לתמוך באופוזיציה הטורקית ולהגביר את הדמוקרטיה במדינה, הובילו לביקורת מצד ממשלת ארדואן.
למרות המתחים הרבים, ממשל ביידן ניסה לשמור על שיתוף פעולה אסטרטגי עם טורקיה, במיוחד בנושאים ביטחוניים הקשורים לנאט"ו וליציבות האזורית. עם זאת, היחסים נותרו מורכבים, כאשר שני הצדדים ממשיכים להתמודד עם אינטרסים מנוגדים ושאלות של אמון הדדי.
ב-15 בדצמבר 2021, מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, הודיע כי ארצות הברית תומכת בתהליך הנורמליזציה בין ארמניה לטורקיה, תוך עידוד דיאלוג והפחתת מתחים היסטוריים בין שתי המדינות.[94]
ב-24 באפריל 2021, ביום הזיכרון לרצח העם הארמני, פרסם הנשיא ג'ו ביידן הצהרה שבה הגדיר את טבח הארמנים במהלך האימפריה העות'מאנית בשנת 1915 כ"רצח עם". צעד זה זכה לגינוי חריף מצד נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שכינה את ההצהרה "חסרת בסיס" וטען כי היא פוגעת באופן חמור ביחסי ארצות הברית–טורקיה.
ביקורים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | מדינה | מקום | תאריך | תיאור | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  הממלכה המאוחדת
|
וינדזור (ברקשייר) | 9-13 ביולי | השתתף בפסגת ה-G7 ה-47 שהתקיימה במלון קרביס ביי. נפגש עם המלכה אליזבת השנייה בטירת ווינדזור ועם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון. ביידן וג'ונסון פרסמו גרסה מעודכנת של אמנת האטלנטיק, אשר פורסמה לראשונה על ידי קודמיהם, פרנקלין רוזוולט ווינסטון צ'רצ'יל, שמונים שנים קודם לכן. השתתף בפגישה עם מנהיגי ה-G7 וחברי משפחת המלוכה האחרים בפרויקט עדן בבודלבה. כמו כן, נפגש עם אנשי חיל האוויר האמריקאי בבסיס חיל האוויר המלכותי מילדהול. שהה בטירת טרגנה. | .jpg)
|
 בלגיה
|
בריסל | 13-15 ביולי | השתתף בפסגת נאט"ו ה-31. נפגש עם המלך פיליפ וראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה קרו, בארמון המלכותי בבריסל. קיים פגישות רב-צדדיות עם מנהיגי מדינות הבלטיות, מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. כמו כן, השתתף בפסגת האיחוד האירופי-ארצות הברית עם נשיא המועצה האירופית שארל מישל ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בבניין אירופה. שהה בשגרירות ארצות הברית בבריסל. | .jpg)
| |
 שוויץ
|
ז'נבה | 15-16 ביולי | השתתף בפסגת פסגה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בווילה לה גרנג'. קיים פגישה בילטרלית עם נשיא שווייץ פרמלין, ושר החוץ השווייצרי, איגנציו קסיס, במלון אינטרקונטיננטל ז'נבה, שם שהה. |
| |
| 2 |  קריית הוותיקן
|
קריית הוותיקן | 29 באוקטובר | נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס בארמון האפוסטולי. כמו כן, קיים פגישה בילטרלית עם מזכיר המדינה הקרדינל פייטרו פארולין. | 
|
 איטליה
|
רומא | 29 באוקטובר- 1 בנובמבר | נפגש עם נשיא איטליה סרג'ו מטארלה בארמון הקווירינאלה, עם ראש ממשלת איטליה מריו דראגי בארמון קיג'י, ועם נשיא צרפת עמנואל מקרון בשגרירות צרפת. ב-30 באוקטובר השתתף בפסגת ה-G20 שנערכה ב"לה נובולה" ברומא. נפגש עם ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, הצטלם בתמונה המסורתית עם מנהיגי העולם האחרים, והשתתף באירוע לתמיכה בעסקים בבעלות נשים. כמו כן, נפגש עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, נשיא צרפת עמנואל מקרון, וקנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל. ב-31 באוקטובר קיים גם פגישה בילטרלית עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. | 
| |
| הממלכה המאוחדת
|
גלאזגו | 1-2 בנובמבר | השתתף בוועידת האקלים COP26 שהתקיימה במרכז האירועים הסקוטי (Scottish Event Campus). נפגש עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ון, ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. כמו כן, קיים פגישה בילטרלית עם נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו. |
|
2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | מקום | תאריך | תיאור | תמונה | |
|---|---|---|---|---|---|
| 3 | בלגיה
|
בריסל | 23-25 במרץ | השתתף ונשא דברים בפסגת נאט"ו יוצאת דופן שנערכה במטה נאט"ו, שעסקה בפלישה הרוסית לאוקראינה. כמו כן, קיים פגישה בילטרלית עם נשיא המועצה האירופית שארל מישל. ב-25 במרץ קיים גם פגישה בילטרלית עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. | 
|
 פולין
|
ז'שוב | 25-26 במרץ | נפגש עם חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-82. ב-26 במרץ נפגש עם נשיא פולין, אנדז'יי דודה, בארמון הנשיאות. בנוסף, ביקר פליטים באצטדיון הלאומי (Stadion Narodowy) ושוחח עם ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי וראש עיריית ורשה, רפאל טשאסקובסקי. נפגש עם שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה ושר ההגנה אולקסיי רזניקוב. נשא נאום בחצר טירת המלוכה על המאמצים המשותפים של העולם החופשי לתמוך בעם האוקראיני. | .jpg)
| |
| הממלכה המאוחדת
|
בסיס חיל האוויר המלכותי מילדהול | 26 במרץ | ערך עצירה קצרה בבסיס חיל האוויר המלכותי מילדהול (RAF Mildenhall) כדי לבקר חיילים אמריקאים בזמן שתודלק מטוס אייר פורס 1. | ||
| 4 |  דרום קוריאה
|
סיאול | 20-22 במאי | נפגש עם הנשיא יון סוק-יול. ביקר בקמפוס סמסונג אלקטרוניקס בפיונגטק. | 
|
 יפן
|
טוקיו | 22-24 במאי | נפגש עם הקיסר נארוהיטו בארמון הקיסרי בטוקיו ועם ראש ממשלת יפן פומיו קישידה בארמון אקאסאקה. השתתף בפסגת מנהיגי ה-QUAD, וקיים פגישות בילטרליות עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניז בארמון קנטיי. | 
| |
| 5 |  גרמניה
|
בוואריה | 25-28 באוגוסט | השתתף בפסגת ה-G7 ה-48. נפגש עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ונשיא צרפת עמנואל מקרון. | .jpg)
|
 ספרד
|
מדריד | 28-30 באוגוסט | נפגש עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס בארמון מונקלואה ועם המלך פליפה השישי בארמון המלכותי במדריד. השתתף בפסגת נאט"ו ה-32 ב-IFEMA. קיים פגישה תלת-צדדית עם ראש ממשלת יפן פומיו קישידה ונשיא דרום קוריאה יון סוק-יול. כמו כן, קיים פגישה בילטרלית עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. | .jpg)
| |
| 6 |  ישראל
|
ירושלים | 13-15 ביולי | נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה יאיר לפיד. ביקר ביד ושם. השתתף בפסגת I2U2 הווירטואלית הראשונה שהתקיימה במלון וולדורף אסטוריה בירושלים. | .jpg)
|
 הרשות הפלסטינית
|
בית לחם | 15 ביולי | נפגש עם הנשיא מחמוד עבאס. ביקר בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה ובכנסיית המולד. | .jpg)
| |
 ערב הסעודית
|
ג'דה | 15-16 ביולי | נפגש עם המלך סלמאן ועם יורש העצר מוחמד בן סלמאן בארמון המלכותי א-סלאם. השתתף בפסגת GCC+3 המיוחדת. קיים פגישה בילטרלית עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, ראש ממשלת עיראק מוסטפא אל-כאזמי ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד א-נהיאן במלון ריץ-קרלטון בג'דה. | 
| |
| 7 | הממלכה המאוחדת
|
לונדון | 16-19 ביולי | ערך עצירה קצרה בבסיס חיל האוויר המלכותי מילדהול (RAF Mildenhall) לצורך תדלוק מטוס אייר פורס 1. הביע כבוד בטקס הארון של המלכה, נפגש עם המלך החדש צ'ארלס השלישי בקבלת פנים בארמון בקינגהאם, והשתתף בהלוויה הממלכתית של המלכה אליזבת השנייה במנזר וסטמינסטר. | 
|
| 8 |  מצרים
|
שארם א-שייח' | 11 בנובמבר | השתתף בוועידת האקלים COP27 שהתקיימה במרכז הכנסים הבינלאומי טונינו למבורגיני. נפגש עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. | 
|
 קמבודיה
|
פנום פן | 12-13 בנובמבר | השתתף בפסגת ארצות הברית-ASEAN ובפסגת מזרח אסיה ה-17 שהתקיימו במלון סוקה. נפגש עם ראש ממשלת קמבודיה הון סן. קיים פגישות בילטרליות עם ראש ממשלת יפן פומיו קישידה ונשיא דרום קוריאה יון סוק-יול. | 
| |
 אינדונזיה
|
באלי | 13-16 ביולי | השתתף בפסגת ה-G20. נפגש עם נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו. קיים פגישות בילטרליות עם נשיא סין שי ג'ינפינג, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני וראש ממשלת בריטניה רישי סונאק. | .jpg)
|
2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | מדינה | מקום | תאריך | תיאור | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|
| 9 |  מקסיקו
|
מקסיקו סיטי | 8-10 בינואר | השתתף בפסגת המנהיגים הצפון-אמריקאית ה-10. נפגש עם נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור ועם ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. |
|
| 10 | גרמניה
|
בסיס חיל האוויר רמשטיין | 20 בפברואר | ערך עצירה קצרה בבסיס רמשטיין לצורך תדלוק מטוס אייר פורס 1. | |
| פולין
|
ז'שוב | 20-22 בפברואר | טס לרז'שוב, ומשם עבר לפרזמישל ונסע ברכבת לקייב, אוקראינה. נפגש עם נשיא פולין אנדז'יי דודה, ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי ונשיאת מולדובה מאיה סנדו לאחר שחזר לפולין. השתתף בפסגת בוקרשט תשע. נשא נאום בטירת המלוכה לציון שנה ראשונה לפלישה הרוסית לאוקראינה. | .jpg)
| |
 אוקראינה
|
קייב | 20 בפברואר | ביקור חשאי בלתי צפוי. נפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ועם הגברת הראשונה אולנה זלנסקה בארמון מרינסקי. ביקר במנזר מיכאל הקדוש בעל כיפות הזהב יחד עם הנשיא זלנסקי. | .jpg)
| |
| 11 |  קנדה
|
אוטווה | 23-24 בפברואר | נפגש עם המושלת הכללית של קנדה, מרי סיימון, ועם ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו. נשא דברים בפני מושב משותף של הפרלמנט הקנדי. | 
|
| 12 | הממלכה המאוחדת
|
בלפסט | 11-12 באפריל | השתתף באירוע לציון 25 שנים להסכם יום שישי הטוב ונפגש עם ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק. | 
|
 אירלנד
|
דבלין | 12-14 באפריל | נפגש עם נשיא אירלנד מייקל די. היגינס ועם ראש הממשלה (טישך) ליאו ורדקר. נשא דברים בפני האוירכטס (הפרלמנט האירי). ביקר בבתים אבותיים במחוז לואות' ובמחוז מאיו, כולל סיור בטירת קרלינגפורד ובמקדש נוק. נשא נאום ציבורי בקתדרלת סנט מורהדך בבלינה. | 
| |
| 13 | יפן
|
הירושימה | 18-21 במאי | השתתף בפסגת ה-G7 ה-49 ובפגישת מנהיגי ה-QUAD שנערכו במלון גראנד פרינס בהירושימה. נפגש עם ראש ממשלת יפן פומיו קישידה, ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניז, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, נשיא דרום קוריאה יון סוק-יול ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. ביקר במוזיאון הזיכרון לשלום בהירושימה ובמקדש איצוקושימה. | 
|
| 14 | הממלכה המאוחדת
|
וינדזור | 9-10 ביולי | נפגש עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בבית 10 דאונינג סטריט ועם המלך צ'ארלס השלישי בטירת ווינדזור. | 
|
 ליטא
|
וילנה | 10-12 ביולי | השתתף בפסגת נאט"ו ה-33 שהתקיימה ב-LITEXPO. נפגש עם נשיא ליטא גיטאנאס נאוסדה, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. | .jpg)
| |
 פינלנד
|
הלסינקי | 12-13 ביולי | השתתף בפסגת המנהיגים של ארצות הברית ומדינות נורדיות. נפגש עם נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראש הממשלה פטרי אורפו. | .jpg)
| |
| 15 | גרמניה
|
בסיס רמשטיין | 8 בספטמבר | ערך עצירה קצרה בבסיס רמשטיין לצורך תדלוק מטוס אייר פורס 1. | |
| 16 |  הודו
|
ניו דלהי | 8-10 בספטמבר | השתתף בפסגת ה-G20 שהתקיימה במרכז התערוכות והכנסים הבינלאומי בהאראט מנדפם. נפגש עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. ביקר באתר הזיכרון רג' גהאט כדי לחלוק כבוד למהטמה גנדי. | .jpg)
|
| 17 |  וייטנאם
|
האנוי | 10-11 בספטמבר | נפגש עם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית נגויין פו טראונג, נשיא ווה ואן טואונג, ראש הממשלה פאם מין צ'ין ויושב ראש האספה הלאומית וונג דין הואה. חתם על הסכם שותפות אסטרטגית. ביקר באתר הזיכרון לג'ון מקיין. | 
|
| 18 | ישראל
|
תל אביב-יפו | 18 באוקטובר | נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במלון קמפינסקי כדי להביע את תמיכת ארצות הברית בישראל במלחמת חרבות ברזל ולאחר טבח שבעה אוקטובר. |
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות החוץ של ממשל ג'ורג' ווקר בוש
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ענת הוכברג-מרום, מורשת ביידן: הנשיא שניסה להציל את אמריקה - ומסר אותה למחריבה, באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2025
- ^ New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade, Prime Minister and President Biden reaffirm close NZ US relationship - June 2022, New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade, 2022-06-01 (ב־New Zealand English)
- ^ France-Presse, Agence (2021-05-08). "'Christchurch Call': Biden backs New Zealand stand against online extremism". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-24.
- ^ WATCH: Biden calls Australia 'an anchor to peace and prosperity' during state visit from Albanese, PBS News, 2023-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Looking back at the Biden administration’s Pacific strategy | Lowy Institute, www.lowyinstitute.org (באנגלית)
- ^ U.S. will establish diplomatic ties with the Cook Islands and Niue as Biden prepares to host Pacific summit, PBS News, 2023-09-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ דור מלול, קורונה, הגירה, אוקראינה וישראל: סיכום הכהונה הסוערת של ג'ו ביידן, באתר ישראל היום
- ^ Alex Ballingall Ottawa Bureau, Joe Biden tells Justin Trudeau in their first phone call that ‘buy American’ plan isn’t aimed at Canada, Toronto Star, 2021-01-22 (באנגלית)
- ^ Biden holds first bilateral meeting with Canadian Prime Minister Trudeau, NBC News, 2021-02-24 (באנגלית)
- ^ Tim Hains On Date September 10, 2020, Joe Biden: Trump's USMCA "Is Better Than NAFTA, But", www.realclearpolitics.com
- ^ "Biden Talks Migration and Trade With Mexico, Canada Leaders". Bloomberg.com (באנגלית). 2021-01-23. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Biden’s made-in-America push raises trade tensions at meeting with Canada, Mexico, POLITICO, 2021-11-18 (באנגלית)
- ^ Biden, Mexican president confer on migration, diplomacy, AP News, 2022-04-30 (באנגלית)
- ^ Biden tries to reset relationship with Mexican president, AP News, 2021-03-02 (באנגלית)
- ^ Biden, López Obrador open Mexico meetings with brusque talk, AP News, 2023-01-10 (באנגלית)
- ^ Senate rejects impeachment articles against Mayorkas, ending trial against Cabinet secretary, AP News, 2024-04-17 (באנגלית)
- ^ Biden's First Year Policies toward Latin America, WOLA (באנגלית אמריקאית)
- ^ Biden and Latin America, CEPR, 2021-04-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Oliver Stuenkel, How U.S. Pressure Helped Save Brazil’s Democracy, Foreign Policy, 2025-02-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Biden and Brazilian president Luiz Inácio Lula da Silva focus on workers' rights, play down differences, PBS News, 2023-09-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ WATCH: State Department holds daily briefing as Biden attends G20 in Brazil, PBS News, 2024-11-18 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Andres Fidanza (Miami), The Biden administration and its strong support for Milei: "We fully trust that he will do his job and his agenda will progress", www.lapoliticaonline.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Cecilia Degl'Innocenti, With Biden’s envoy in town, Argentina steps up efforts to tackle against synthetic drugs, Buenos Aires Times, 2024-10-16 (באנגלית)
- ^ "Boris Johnson hails Joe Biden inauguration with pledge to work 'hand in hand'". The Independent (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Britain's Boris Johnson presses Biden for new trade deal, AP News, 2021-01-24 (באנגלית)
- ^ Biden ‘unequivocal’ about Belfast Agreement support as Dublin and London row over NI protocol, The Irish Times (באנגלית)
- ^ Sanger, David E.; Shear, Michael D. (2021-06-10). "Eighty Years Later, Biden and Johnson Revise the Atlantic Charter for a New Era". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Biden’s visit to Ireland aimed at marking Good Friday Agreement but it is also a very personal one, The Irish Times (באנגלית)
- ^ "Queen meets Joe Biden at Windsor Castle" (באנגלית בריטית). 2021-06-13. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Sabbagh, Dan; Morris, Steven (2021-06-13). "Biden reveals Queen asked about Putin and Xi during tea at Windsor Castle". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Biden shows unity with UK PM amid cluster bomb criticsm, euronews, 2023-07-10 (באנגלית)
- ^ AFP, Russia Urges Biden to Be 'More Constructive' Over Arms Treaty, The Moscow Times, 2021-01-20 (באנגלית)
- ^ U.S. condemns Russia's arrests of Navalny protesters, POLITICO, 2021-01-23 (באנגלית)
- ^ Jennifer Hansler CNN, Biden administration unveils raft of sanctions on Russia over Navalny poisoning and imprisonment, CNN
- ^ Kylie Atwood,Zachary Cohen, Biden administration prepares to impose sanctions on Russia over Navalny poisoning and SolarWinds hack | CNN Politics, CNN, 2021-02-23 (באנגלית)
- ^ Lara Seligman, Duckworth urges Biden admin to release intel on Russian bounties, POLITICO, 2021-03-01 (באנגלית)
- ^ US: Putin approved operations to help Trump against Biden, AP News, 2021-03-17 (באנגלית)
- ^ Biden says 'killer' Putin 'will pay a price' for 2020 election interference, NBC News, 2021-03-17 (באנגלית)
- ^ "Biden Says Ukraine Has Work to Do on Corruption to Get Into NATO". Bloomberg.com (באנגלית). 2021-06-14. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Kevin Liptak, Biden warns he’ll tell Putin ‘what I want him to know’ as he defines goals of foreign tour | CNN Politics, CNN, 2021-06-09 (באנגלית)
- ^ Martin Matishak, Biden says he told Putin U.S. will hack back against future Russian cyberattacks, POLITICO, 2021-06-16 (באנגלית)
- ^ "Nord Stream 2: Biden waives US sanctions on Russian pipeline" (באנגלית בריטית). 2021-05-19. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Smith, David; chief, David Smith Washington bureau (2021-12-30). "Biden and Putin exchange warnings during phone call amid rising Ukraine tensions". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ EXPLAINER: Main issues at Russia-US security talks, AP News, 2022-01-10 (באנגלית)
- ^ Borger, Julian; Sabbagh, Dan (2022-02-11). "US warns of 'distinct possibility' Russia will invade Ukraine within days". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Zachary Basu,Dave Lawler, Blinken lays out Putin's playbook for Ukraine invasion at UN hearing, Axios, 2022-02-17 (באנגלית)
- ^ Gambino, Lauren; Greve, Joan E.; Michael, Chris; Greve, Lauren Gambino (now); Joan E. (2022-02-24). "'Putin chose this war,' Biden says as he announces new sanctions – US politics as it happened". the Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ A. B. C. News, Biden to order personal sanctions on Putin as Russian forces close in on Kyiv, ABC News (באנגלית)
- ^ Christina Wilkie, Congress passes ban on Russian oil and gas imports, sending measure to Biden, CNBC, 2022-04-07 (באנגלית)
- ^ Zachary Snowdon Smith, Latest Russia Sanctions: U.S. Targets Bank Execs And G7 Pledges To Cut Off Russian Oil, Forbes (באנגלית)
- ^ X, Instagram, Email, Facebook, The White House told Russians to flee here instead of fighting Ukraine. Then the U.S. tried to deport them, Los Angeles Times, 2023-08-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Bekiempis, Victoria (2023-03-18). "Biden administration quietly resumes deportations to Russia". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Stef W. Kight, Biden asks Congress for $106 billion for Ukraine, Israel, U.S. border, Axios, 2023-10-20 (באנגלית)
- ^ Connor O’Brien, Biden signs defense policy bill, extending controversial spying program, POLITICO, 2023-12-22 (באנגלית)
- ^ Chalfant, Morgan (2021-02-19). "Biden warns European allies that 'democratic progress is under assault'". The Hill (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Forrest, Brett (2021-02-16). "WSJ News Exclusive | Biden Administration Reviews Nord Stream 2 Gas Pipeline". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Greve, Joan E. (2022-02-23). "Biden imposes sanctions on company behind Nord Stream 2 gas pipeline – as it happened". the Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Biden administration announces $125M military aid package for Ukraine, NBC News, 2021-03-02 (באנגלית)
- ^ White House freezes Ukraine military package that includes lethal weapons, POLITICO, 2021-06-18 (באנגלית)
- ^ Matthew Brown, 'There are no minor incursions': Ukrainian president rebukes Biden over remarks on Russian invasion, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
- ^ Shear, Michael D.; Stevis-Gridneff, Matina (2022-03-24). "Biden and his allies vow to take a tougher stance; Ukraine counteroffensive enters its second week". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Biden signs Ukraine bill, seeks $40B aid, in Putin rejoinder, AP News, 2022-05-10 (באנגלית)
- ^ Jack Detsch, Ukraine Is Bringing a Big Gun to a Knife Fight, Foreign Policy, 2025-02-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kramer, Andrew E.; Berehulak, Daniel (2024-05-21). "'What's the Problem?' Zelensky Challenges West Over Hesitations". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Why the US declined to send Ukraine long-range missiles, tanks, France 24, 2022-12-22 (באנגלית)
- ^ Matthew Kaminski, Ukraine Might Breathe a Sigh of Relief — Whether Trump or Harris Wins, POLITICO, 2024-08-04 (באנגלית)
- ^ Danielle Pletka, Biden’s Soft Underbelly on Ukraine, Foreign Policy, 2025-01-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Biden, Irish PM hold annual St. Patrick's Day meeting virtually, NBC News, 2021-03-17 (באנגלית)
- ^ Joe Biden praises ‘enduring partnership’ between Ireland and US in historic Dáil speech, Irish Independent, 2023-04-13 (באנגלית)
- ^ US to strengthen bilateral ties with France, Biden tells Macron, France 24, 2021-01-24 (באנגלית)
- ^ France recalls ambassadors to U.S., Australia over submarine deal, Press Herald, 2021-09-18
- ^ France recalls its ambassadors to US and Australia in submarine deal backlash, France 24, 2021-09-17 (באנגלית)
- ^ Experts group urges delayed US troop pullout in Afghanistan, AP News, 2021-02-03 (באנגלית)
- ^ Barnes, Julian E.; Gibbons-Neff, Thomas (2021-02-03). "U.S. Should Slow Withdrawal From Afghanistan, Bipartisan Panel Urges". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Blinken tells Ghani U.S. supports Afghanistan peace process - statement, Reuters, February 18, 2021
- ^ Missy Ryan and Karen DeYoung, Biden will withdraw all U.S. forces from Afghanistan by Sept. 11, 2021, The Washington Post, April 13, 2021
- ^ Ashley Parker, Tyler Pager and Annie Linskey, 72 hours at Camp David: Inside Biden’s lagging response to the fall of Afghanistan, The Washington Post, August 17, 2021
- ^ Sanger, David E. (2021-08-15). "For Biden, Images of Defeat He Wanted to Avoid". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Baker, Peter; Cooper, Helene; Barnes, Julian E.; Schmitt, Eric (2022-08-01). "U.S. Drone Strike Kills Ayman al-Zawahri, Top Qaeda Leader". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Demirjian, Karoun (2024-09-24). "House Panel Recommends Holding Blinken in Contempt". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ יואב זהבי עמיחי שטיין ומתי ברנהרט יואב זהבי, שגריר ארה"ב באו"ם: ביידן יחדש יחסים עם הרשות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בינואר 2021
- ^ איתמר אייכנר, האיום באמברגו, והדרישות: "המכתב הכי חריף שארה"ב שלחה זה עשרות שנים", באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ארה"ב משנה מדיניות: "ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי", באתר ynet, 23 בפברואר 2024
- ^ "פגע באיראן עכשיו": ביידן מותקף לאחר הרג החיילים בירדן, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2024
- ^ נעמדים על הרגליים האחוריות, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2024
- ^ ארה"ב: בית הנבחרים אישר את הצעת החוק שתחייב להעביר לישראל סיוע צבאי ללא עיכוב, באתר כלכליסט, 17 במאי 2024
- ^ Strobel, Warren P. (2021-01-27). "WSJ News Exclusive | Biden Re-Examining U.S. Arms Sales to Saudi Arabia, U.A.E." Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ 1 2 Biden ending US support for Saudi-led offensive in Yemen, AP News, 2021-02-05 (באנגלית)
- ^ Clare Foran, Lawmakers call Biden’s Yemen policy a ‘historic shift’ in US foreign relations | CNN Politics, CNN, 2021-02-20 (באנגלית)
- ^ Varsha Koduvayur, Riyadh Seeks Biden’s Forgiveness, Foreign Policy, 2025-01-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Barnes, Julian E.; Sanger, David E. (2021-02-26). "Saudi Crown Prince Is Held Responsible for Khashoggi Killing in U.S. Report". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-01-25.
- ^ Nicole Gaouette,Jeremy Herb, US intelligence report finds Saudi Crown Prince responsible for approving operation that killed Khashoggi | CNN Politics, CNN, 2021-02-26 (באנגלית)
- ^ Justin Katz, Amphib Boxer soon to be sidelined again for 18 months of maintenance, Breaking Defense, 2024-05-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kelly, Laura (2020-09-29). "Biden says Turkey must stay out of Azerbaijan-Armenia conflict". The Hill (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-25.