מדינה נסיכותית

מדינה נסיכותית (באנגלית: Princely state) הייתה ישות ריבונית סמלית של האימפריה הבריטית בהודו הבריטית שלא נשלטה ישירות על ידי הבריטים, אלא על ידי שליט הודי תחת סוג של שלטון עקיף, בכפוף לברית בינו לבין הבריטים וריבונות עליונה של הכתר הבריטי.

היסטוריה

הודו היא לא המדינה היחידה שחוותה את הרצף ההיסטורי של מדינות גדולות (האימפריה המאורית, אימפריית קושאן, אימפריית גופטה, האימפריה המוגולית ועוד) ואת התפרקותן החוזרת ונשנית למדינות קטנות. תחת השליט המוגולי אורנגזב ובניו, היה השלטון המרכזי מסוגל רק באופן זמני לשלוט ולנהל באופן יעיל את האימפריה העצומה; נשלחו מושלים (סובאהדרים (אנ'), נוואבים (אנ')) או שחלק מהסמכות הועבר למנהיגי צבא מקומיים ולנסיכים. פיצול זה של צפון הודו למדינות קטנות, שהביא שוב ושוב לסכסוכי כוח אזוריים, הקל בהרבה על הבריטים להשתלט בהדרגה על השלטון במאות ה-18 וה-19.

בניגוד לפרובינציות בהודו הבריטית, שהיו תחת ממשל בריטי ישיר, למדינות הנסיכויות היו הסכמים עם בריטניה שאפשרו להן דרגות שונות של אוטונומיה אזורית. לכל מדינה היו שליט משלה, חוקים, חגים וכו', אך הייתה תחת פיקוח והגנה בריטיים. כאשר הודו הפכה לעצמאית ב-1947, היו 565 מדינות נסיכויות כאלה, שהיוו 48 אחוז משטחה של הודו הבריטית ו-28 אחוז מאוכלוסייתה. עם זאת, שליש מהם היו לא יותר מאחוזות בחצי האי קתיאוואר (גוג'ראט) שעד הניצחון הבריטי על האימפריה המראטהית ב-1802 היו וסאלים מראטהים (אנ') של הפשווה (אנ') מפונה או שושלת גאקווד (אנ') של מדינת בארודה (אנ') (ואדודארה), ולעיתים כללו רק אחד או שני כפרים ואפילו לא הייתה להם סמכות שיפוט גבוהה (אנ') (הסכמות לפסוק על הוצאה להורג).

במאה ה-19, מתוך 610 המדינות הנסיכותיות באותה תקופה, ארבע הגדולות, כלומר היידראבאד, מייסור, קשמיר ובארודה (אנ'), היו כפופות ישירות למושל הכללי הבריטי (עד 1857 של חברת הודו המזרחית הבריטית), 168 אחרות היו כפופות לשתי סוכנויות פוליטיות, סוכנות ראג'פוטנה (אנ') וסוכנות מרכז הודו (אנ'). שאר 438 המדינות היו כפופות למושלי הפרובינציות, כאשר רובן המכריע היו בנשיאות בומביי (חצי האי קתיאוואר).

משנת 1921 ואילך, השליטים היו מיוצגים פוליטית בלשכת הנסיכים (אנ') והיה להם תפקיד מייעץ בפרלמנט ההודי.

בשנת 1947, שנת העצמאות וחלוקתה של הודו לחלק הינדי, האיחוד ההודי, והחלק המוסלמי, פקיסטן (כולל בנגלדש של ימינו), ניתנה לנסיכים הבחירה לאיזו משתי המדינות הם רוצים להצטרף. ללא התייעצות עם האוכלוסייה. לרוב זה לא גרם לבעיות, אבל בשלוש מדינות נסיכותיות גדולות יותר זה הוביל לסכסוכים. המדינות הנסיכותיות הקטנות יותר חברו יחדיו כדי ליצור פדרציות ב-1947–1948 (ראג'סטן, איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית (אנ'), מאדהיה בהרט, וינדהיה פרדש (אנ'), איחוד המדינות המזרחיות (אנ'), סוכנות מדינות הדקאן (אנ'), סאורשטרה, טרוונקור-קוצ'ין). חוקת הודו, שנתקבלה ב־26 בינואר 1950, נתנה מעמד מיוחד למדינות אלו, כאשר בראשן עמד ראג'פרמוק. ב־1956 הושווה מעמדן לשאר המדינות תחת חוק ארגון מחדש של המדינות. ב־1969 נשלל גם מעמדם הרשמי של שלטי המדינות.

עימותים

ג'ונאגר

הנוואב (אנ') המוסלמי של ג'ונגאר (אנ'), המדינה השנייה בגודלה בחצי האי קתיאוואר (כיום חלק מגוג'ראט), החליט להצטרף לפקיסטן, אף על פי שרוב האוכלוסייה הייתה הינדואית. האוכלוסייה התקוממה, ואחרי מלחמה קצרה הנוואב נמלט לקראצ'י; המדינה סופחה להודו לאחר משאל עם ב-1948.

היידראבאד

מצב דומה התרחש עם ניזאם היידראבאד במרכז הודו, שהחליט להישאר עצמאי. לאחר משא ומתן ארוך עקר, הודו נקטה בכמה התקפות של מיליציות מקומיות על רכבות שעברו דרך היידראבאד כתירוץ למבצע משטרתי (מבצע פולו) וסיפחה את המדינה בכוח. עם זאת, הניזאם המודח אוסמאן עלי ח'אן הורשה להישאר בהיידראבאד. מ-1950 עד 1956, הוא שימש כראג'פרמוק (ראש המדינה) של מדינת היידראבאד ההודית, שפורקה ב-1956 וחולקה בין שלוש מדינות חדשות שנוצרו.

קשמיר

בקשמיר המוסלמית ברובה, שנשלטה על ידי מהאראג'ה הינדואי, התקוממו מיליציות מוסלמיות וקיבלו תמיכה מפקיסטן השכנה. המהאראג'ה, שנמנע בעבר מלהצהיר על תמיכתו בהודו או בפקיסטן משום שרצה גם לשמור על עצמאותו, הכריז על הצטרפות לאיחוד ההודי כדי למנוע את הפלתו. זה הוביל לסכסוך על חבל קשמיר, שנמשך עד היום, ולמלחמת הודו–פקיסטן הראשונה.

מנהל

רמת האוטונומיה של מדינות הנסיכותיות הייתה תלויה בגודלן. חלק טבעו מטבעות שהיו אמצעי תשלום מקובל במקביל למטבעות הקולוניאליות הבריטיות, רובן הפעילו שירותי דואר. צבאות המדינות היו כבולים להגבלות רבות שהוטלו על ידי הברית עם הבריטים. הם היו קיימים בעיקר לשימוש טקסי ולשיטור פנימי, אף ע ל פי שיחידות מסוימות שהוגדרו כחיילות בשירות אימפריאלי, היו זמינות לשירות לצד הצבא ההודי הסדיר לפי בקשה של ממשלת בריטניה.

לקריאה נוספת

Bangash, Yaqoob Khan (2016). "A Princely Affair: The Accession and Integration of the Princely States of Pakistan, 1947–1955". Oxford University Press Pakistan. ISBN 9780199407361
Bhagavan, Manu. "Princely States and the Hindu Imaginary: Exploring the Cartography of Hindu Nationalism in Colonial India" Journal of Asian Studies, (Aug 2008) 67#3 pp 881–915 in JSTOR
Bhagavan, Manu. Sovereign Spheres: Princes, Education and Empire in Colonial India (2003)
Copland, Ian (2002), Princes of India in the Endgame of Empire, 1917–1947, (Cambridge Studies in Indian History & Society). Cambridge and London: Cambridge University Press. Pp. 316, ISBN 978-0-521-89436-4.
Ernst, W. and B. Pati, eds. India's Princely States: People, Princes, and Colonialism (2007)
Harrington, Jack (2010), Sir John Malcolm and the Creation of British India, Chs. 4 & 5., New York: Palgrave Macmillan., ISBN 978-0-230-10885-1
Jeffrey, Robin. People, Princes and Paramount Power: Society and Politics in the Indian Princely States (1979) 396pp
Kooiman, Dick. Communalism and Indian Princely States: Travancore, Baroda & Hyderabad in the 1930s (2002), 249pp
Markovits, Claude (2004). "ch 21: "Princely India (1858–1950)". A history of modern India, 1480–1950. Anthem Press. pp. 386–409. ISBN 978-1-84331-152-2.
Ramusack, Barbara (2004), The Indian Princes and their States, The New Cambridge History of India, Cambridge and London: Cambridge University Press. Pp. 324, ISBN 978-0-521-03989-5
Pochhammer, Wilhelm von India's Road to Nationhood: A Political History of the Subcontinent (1973) ch 57 excerpt
Zutshi, Chitralekha (2009). "Re-visioning princely states in South Asian historiography: A review". Indian Economic & Social History Review. 46 (3): 301–313. doi:10.1177/001946460904600302. S2CID 145521826.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדינה נסיכותית בוויקישיתוף

Sir Roper (1893). The Golden Book of India: A Genealogical and Biographical Dictionary of the Ruling Princes, Chiefs, Nobles, and Other Personages, Titled or Decorated, of the Indian Empire (Full text). Macmillan And Co., New York.
Exhaustive lists of rulers and heads of government, and some biographies.
India