מריה מאדינבורו, מלכת רומניה
 | |||||||
| לידה |
29 באוקטובר 1875 קנט, הממלכה המאוחדת   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 ביולי 1938 (בגיל 62) ארמון פלש, סינאיה, ממלכת רומניה  | ||||||
| שם מלא | מריה אלכסנדרה ויקטוריה | ||||||
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, רומניה | ||||||
| מקום קבורה |
מנזר קורטיה דה ארג'ש | ||||||
| בן זוג | פרדיננד הראשון, מלך רומניה | ||||||
| שושלת House of Saxe-Coburg and Gotha | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
 |
| קרול הראשון |
|---|
| המלכה:
צאצאים:
|
| פרדיננד הראשון |
| המלכה:
צאצאים:
|
| קרול השני |
| המלכה:
צאצאים: |
| מיכאי הראשון |
| המלכה:
צאצאים: |
מריה אלכסנדרה ויקטוריה (באנגלית: Marie Alexandra Victoria; 29 באוקטובר 1875 – 18 ביולי 1938) הייתה נסיכת אדינבורו, סקסה קובורג וגותה ומלכת רומניה, רעיית פרדיננד הראשון, מלך רומניה ואם קרול השני, מלך רומניה. נכדת ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת מצד אביה, ונכדת אלכסנדר השני, קיסר רוסיה מצד אמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארי נולדה ב-29 באוקטובר 1875 בקנט, אנגליה, לאלפרד, דוכס אדינבורו, בנה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ולמריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ומריה, נסיכת הסן. מארי הוטבלה ב-15 בדצמבר אותה שנה, וסנדקיה היו הקיסרית מריה אלכסנדרובנה (סבתה מצד האם, שיוצגה על ידי המלכה ויקטוריה), הנסיכה מוויילס (דודתה מצד אביה), דוכסית סקסוניה-קובורג-גותה (דודתה הגדולה, שיוצגה על ידי כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין), אלכסנדר אלכסנדרוביץ', הצארביץ' של רוסיה (דודה מצד אמה, שיוצג על ידי הרוזן פיוטר אנדרייביץ' שובאלוב), ודוכס קונוט וסטראת'רן (דודה מצד אביה, שיוצג על ידי דוכס אולבני).
מארי ואחיה בילו את מרבית חייהם המוקדמים בפארק איסטוול, שאמה העדיפה אותו במקום את בית קלרנס, מקום מגוריהם הרשמי. אביה, הדוכס מאדינבורו נעדר ברובו מחיי ילדיו, בשל תפקידו בצי המלכותי, ומארי תאמר מאוחר יותר שהיא אפילו לא ידעה את צבע שערו של אביה, עד שהביטה בדיוקנים מאוחרים יותר שלו. אולם, כשהיה בבית, הדוכס היה משחק לעיתים קרובות עם ילדיו, והמציא משחקים רבים עבורם. מכל אחיה ואחיותיה, מארי הייתה הקרובה ביותר לאחותה ויקטוריה מליטה, שהייתה צעירה ממנה בשנה אחת.
בשנת 1885 מארי וויקטוריה מליטה שימשו כשושבינות בחתונת דודתם ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת והנרי, נסיך בטנברג. שתי הבנות היו בקשרים טובים עם בני דודיהם, ניקולאי אלכסנדרוביץ', הצארביץ' של רוסיה (המכונה "ניקי"), גאורגי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (המכונה "ג'ורג'י") וקסניה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, שני דודנים רוסיים אחרים, מיכאיל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (המכונה "מישה") ואולגה היו צעירים מדי עבור בנות אדינבורו. חברים אחרים שלהן כללו את בניו של ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה.
בשנת 1886, כאשר מארי הייתה בת אחת עשרה, מונה אביה למפקד הראשי של צי הים התיכון, והמשפחה השתכנה בארמון סנט אנטון במלטה. במלטה מצאה מארי את אהבתה הראשונה, מוריס בורקה, רב החובל של ספינת הדוכס, וקראה לו "קפטן היקר". הוריה היו מאוד אהובים במלטה וביתם היה לעיתים קרובות מלא אורחים. מארי וויקטוריה מליטה קיבלו סוסים לבנים מאמם והלכו להיפודרום המקומי כמעט מדי יום, חוץ משבת. בשנה הראשונה שלהם במלטה, אומנת צרפתית פיקחה על החינוך של הנסיכות, אך בשל בריאותה הכושלת, היא הוחלפה בשנה הבאה על ידי אישה גרמנית צעירה בהרבה. הוריה שמרו תמיד חדר מוכן לנסיך ג'ורג' מוויילס, בנו השני של אדוארד אלברט, נסיך ויילס, ששירת בצי המלכותי. ג'ורג' כינה את שלוש האחיות הגדולות "שלושת היקרים", אבל העדיף את מרי על פני כולם.
בשנת 1889 מת ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה ללא ילדים, ובעקבות ויתורו של הנסיך מוויילס על זכויותיו לדוכסות, הפך אביה לשליט הדוכסות, וכתוצאה מכך, עברה המשפחה לקובורג. אמה, שהייתה פרו-גרמנית, שכרה אומנת גרמנית לבנותיה, קנתה להם בגדים פשוטים ואף חינכה אותם בדת הלותרנית.
נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1892 חיזר אחריה ג'ורג' הנסיך מוויילס, ואף קיבל את אישורם של סבתם המלכה ויקטוריה, אלברט אדוארד, נסיך ויילס ואביה אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה, אולם האמהות שלהם התנגדו לנישואין, מכיוון שהנסיכה מוויילס לא סבלה את הרגשות הפרו-גרמניים של משפחתה של מארי, ואילו אמה לא רצתה שהיא תישאר בבריטניה, וכן בשל האיסור על נישואי בני דודים לפי הכנסייה האורתודוקסית. לבסוף התארסה מארי עם פרדיננד, נסיך הכתר של רומניה, אחיינו של קרול הראשון, מלך רומניה. בסוף אותה שנה קיבל פרדיננד את תואר אביר מסדר הבירית, וב-10 בינואר 1893 התחתנו השניים בטירת זיגמרינגן, בנוכחות וילהלם השני, קיסר גרמניה. לאחר מכן בילו השניים תקופה קצרה בבוואריה, ומשם נסעו ברכבת לרומניה, תוך שהם מבצעים עצירה קלה בווינה, בביקור אצל פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה.
נסיכת הכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנים הראשונות לנישואיהם של מארי ופרדיננד לא היו קלות במיוחד, אולם בהדרגה, מערכת היחסים של בני הזוג התבססה על ידידות לבבית: מארי העניקה לפרדיננד כבוד שהיא האמינה שמגיע לגבר, ומאוחר יותר, כמלך, והוא כיבד אותה כי הבין שיש לה הבנה טובה יותר של העולם. בסופו של דבר, מארי האמינה כי היא ופרדיננד הם "מקורביהם הטובים ביותר, בני הזוג הנאמנים ביותר, אך חיינו משתלבים זה בזה רק בעניינים מסוימים". פרדיננד נהנה מנוכחותה של מארי במהלך צעדות צבאיות וכתוצאה מכך היא הוזמנה לעיתים קרובות לאירוע מסוג זה.
מארי ילדה את בנה הראשון, הנסיך קרול, רק תשעה חודשים לאחר הנישואין, ב-15 באוקטובר 1893. אף על פי שמארי ביקשה להשתמש בכלורופורם על מנת להקל על כאבי הלידה, הרופאים נרתעו מכך, מתוך אמונה ש"נשים חייב לשלם בייסורים על חטאי חוה". לאחר שהתעקשו אמה של מארי והמלכה ויקטוריה, המלך קרול התיר בסופו של דבר את השימוש בתרופה על אחייניתו. מארי לא זכתה לשמחה רבה מלידת בכורה, ולאחר מכן כתבה כי "התחשק לה לסובב את ראשה לקיר". לאחר שהתרגלה לחיים ברומניה, מארי החלה לשמוח על לידות ילדיה.
המלך קרול והמלכה אליסאבטה הוציאו מיד את הנסיך קרול והנסיכה אליסאבטה מטיפולה של מארי, בהתחשב בכך שלא הולם שיגודלו על ידי הוריהם הצעירים. מארי אהבה את ילדיה, אך התקשתה אפילו לנזוף בהם לפעמים, ובכך לא הצליחה לפקח עליהם כראוי. כתוצאה מכך, ילדי המלוכה קיבלו השכלה מסוימת, אך מעולם לא נשלחו לבית הספר. מכיוון שמשפחת המלוכה לא יכלה לספק את החינוך המסודר, רוב אישיותם של הילדים נפגמה קשות ככל שהם התבגרו.
לזוג המלכותי היו שישה ילדים: קרול השני, מלך רומניה, אליסאבטה מרומניה, מלכת יוון, מריה מרומניה, מלכת יוגוסלביה, הנסיך ניקולאה בראנה, הנסיכה אילאנה מרומניה ומירצ'אה שמת בילדותו מטיפוס.
החיים בחצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהתחלה התקשתה מארי להסתגל לחיים ברומניה. אישיותה יצרה לעיתים קרובות מחלוקות בבית המלוכה ברומניה, והיא לא אהבה את האווירה החונקת של ביתה. היא נאלצה לשהות שעות רבות לבד בביתה, בעוד בעלה בילה את זמנו בתמרונים צבאיים. דודתה של מארי, הקיסרית ויקטוריה, כתבה לבתה, נסיכת הכתר של יוון, כי "יותר רחמים על מארי, נסיכת רומניה ממך. המלך הוא עריץ גדול במשפחתו, ומרסק את העצמאות של פרדיננד כך שלאף אחד לא אכפת ממנו, ואשתו הקטנה והיפה והמחוננת, אני חוששת, נקלעת לשריטות, וכמו פרפר, במקום לרחף מעל הפרחים, שורפת את כנפיה היפות כשהיא מתקרבת לאש!". מארי למדה בקלות לדבר את השפה הרומנית, ועקבה אחר עצתה של אמה להתלבש בזהירות ולהראות כבוד לטקסים האורתודוקסים.
מארי ופרדיננד קיבלו עצה מהמלך קרול לשמור על קבוצת חברים מוגבלת; לפיכך, קוננה מארי על כך שהמעגל המשפחתי שלה הצטמצם רק למלך ולפרדיננד.
בשנת 1896 עברו פרדיננד ומארי לארמון קוטרוצ'ני, שהורחב על ידי האדריכל הרומני גריגור סרצ'ז, ואליו הוסיפה מארי עיצובים משלה. בשנה שלאחר מכן חלה פרדיננד בטיפוס ורדי מחום. במשך ימים רבים הוא נטה למות. במהלך תקופה זו, מארי החליפה מכתבים רבים עם משפחתה בבריטניה ונחרדה מהסיכוי לאבד את בעלה. למלך קרול עדיין היה יורש, הנסיך קרול, שגילו הצעיר עורר דאגה; לפיכך, כל המשפחה ייחלה נואשות שפרדיננד יעבור בשלום את המחלה. בסופו של דבר, פרדיננד החלים והוא ומארי הלכו לסינאיה, לטירת פלש, לתקופת התאוששות. אף על פי כן, בני הזוג לא הצליחו להשתתף בחגיגות יובל היהלום של המלכה ויקטוריה באותו קיץ. במהלך ההבראה של פרדיננד, מארי בילתה את רוב זמנה עם שני ילדיה, הוציאה אותם לטיולים ארוכים וקטפה איתם פרחים. חורף 1897/1898 הוקדש עם המשפחה הקיסרית הרוסית על הריביירה הצרפתית, שבה מארי ומשפחה לעיתים קרובות רכבו על סוסים, למרות הטמפרטורות הנמוכות.
בערך בתקופה זו פגשה מארי את סגן ג'ורג'ה קאנטקוז'ן, בן, אם כי באמצעות ענף לא לגיטימי, למשפחת נסיכות רומנית עתיקה וצאצא של הנסיך סרבן קאנטקוזינו. למרות שהוא לא נראה טוב במיוחד, בלט קאנטקוז'ן באמצעות חוש ההומור והאופנה שלו, כמו גם כישרונו ברכיבה על סוסים. עד מהרה התערבו השניים מעורבות רומנטית, אך הרומן שלהם הופסק לאחר שנודע בציבור. ככל שגינתה את התנהגותה של מארי, אמה אפשרה לה להגיע לקובורג כאשר, בשנת 1897, ככל הנראה נכנסה להריון. ההיסטוריונית ג'וליה גלרדי מאמינה שמארי ילדה ילד בקובורג; ייתכן שהילד נולד מת או נשלח לבית יתומים מיד לאחר לידתו. היו ספקולציות אם בתה השנייה של מארי, "מיניון", היא בתו של קנטקוז'ן, ולא של פרדיננד. במהלך השנים הבאות, היו שמועות על מארי כי היא ניהלה רומן עם בוריס ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, וולדורף אסטור, הנסיך Barbu Ştirbey וג'ו בויל. בשנת 1903 חנכו פרדיננד ומארי את טירת פליור, טירה בסגנון אר-נובו בסינאיה שהזמין המלך קרול עבור הזוג המלכותי. מארי למדה על היקף הדיכוי ששימש לדיכוי מרד האיכרים הרומני בשנת 1907 רק כאשר היה מאוחר מדי להתערב. לאחר מכן היא התחילה להתלבש לעיתים קרובות למדי בתלבושות עממיות, הן בבית והן בציבור, ויזמה מגמת אופנה בקרב צעירות מהמעמד הגבוה.
ב-29 ביוני 1913 הכריז פרדיננד הראשון, מלך בולגריה מלחמה על יוון, ובכך החל את מלחמת הבלקן השנייה. ב-4 ביולי נכנסה רומניה למלחמה, כשהיא נעמדת לצד יוון. המלחמה, שנמשכה קצת יותר מחודש, הוחמרה ממגפת כולרה. מארי ראתה במפגש הראשון שלה עם מגפה נקודת מפנה בחייה. בעזרתם של ד"ר איואן קנטקוזינו והאחות פוצ'י, אחות הצלב האדום, נסעה מארי בין רומניה לבולגריה, והושיטה יד בבתי חולים. אירועים אלו יכינו אותה לחוויותיה במלחמה הגדולה. כתוצאה מהמלחמה, רומניה השיגה את דרום דוברודג'ה. זמן קצר לאחר המלחמה חלה המלך קרול.
ב-28 ביוני 1914, פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה נרצח בסרייבו. הדבר בא כזעזוע למארי ומשפחתה, שהיו בנופש בסינאיה כשהבשורה הגיעה אליהם. ב-28 ביולי הכריזה אוסטריה-הונגריה מלחמה על סרביה, וכפי שמארי ראתה זאת, "שלום העולם נקרע לגזרים". ואז, ב-3 באוגוסט, המלך קרול ערך מועצת כתר בסינאיה, כדי להחליט אם רומניה צריכה להיכנס למלחמה. למרות שקרול היה בעד כי ארצו תתמוך בגרמניה ובמעצמות המרכז, המועצה החליטה נגדה. זמן לא רב לאחר המועצה, מחלתו של קרול החמירה והוא רותק למיטה; אפילו נדונה האפשרות להתפטרותו. בסופו של דבר, הוא מת ב-10 באוקטובר 1914 ופרדיננד עלה לשלטון במקומו כמלך.
בשנות העשרים של המאה ה-20, בעקבות פגישותיה עם החלוצה הבהאית מרתה רוט, המירה המלכה את דתה לדת הבהאית. היא הייתה בת המלוכה הראשונה שהשתייכה לדת זו.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 בינואר 1893 התחתנה מריה עם פרדיננד הראשון, מלך רומניה, ממנו נולדו לה 6 ילדים:
- קרול השני, מלך רומניה (1893–1953)
- אליסאבטה מרומניה, מלכת יוון (1894–1956), התחתנה עם גאורגיוס השני, מלך היוונים
- מריה מרומניה, מלכת יוגוסלביה (1900–1961), התחתנה עם אלכסנדר הראשון, מלך יוגוסלביה
- ניקולאה בראנה (1903–1978)
- אילאנה מרומניה (1909–1991), התחתנה עם אנטון, ארכידוכס אוסטריה
- מירצ'אה, נסיך רומניה (1913–1916)
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביוני 2019 יצא לאקרנים הסרט הרומני "המלכה מריה" (Queen Marie of Romania) בבימויהן של אלכסיס קהיל, בריג'ט דרודטוף ובכיכובם של רוקסן לופו, דניאל פלייר, ריצ'רד אלפין, פטריק דרורי, קרוליין לונק, רונלד צ'נרי. הסרט מגולל את סיפור חייה של המלכה מריה, נסיכה בריטית, בתם של הדוכס מאדינבורו אלפרד והנסיכה הרוסייה מריה אלכסנדרובנה. מריה היא ילדה של שתיים מהמשפחות החזקות באירופה. היא יכולה להיות מלכת בריטניה, אך למרות העובדה שהמלך ג'ורג' החמישי מציע לה את נישואיה, בלחץ אמה, מריה מתחתנת עם נסיך הכתר הרומני פרדיננד. חייה של המלכה עוברים בסערות, שערוריות ועימותים. בשנת 1916 נכנסה רומניה למלחמת העולם הראשונה בצד מדינות ההסכמה, בתקווה, שבמקרה של ניצחון, תספח את השטחים המאוכלסים ברומנים אתניים. בתחילה הובילה רומניה מערכה מוצלחת ואף כבשה את טרנסילבניה, אך עד מהרה מצאה עצמה מוקפת בכוחות אויב. הצבא הרומני ספג כמה תבוסות מוחצות, ועד מהרה פלשו הכוחות האוסטרו-גרמנים למדינה. רומניה נאלצה להתפשר על הסכם שלום משפיל. למרות העובדה שהמלך פרדיננד לא אשרר זאת, בשל האמנה הזו סירבו להכיר בדרישות רומניה בוועידת השלום בפריז. התקווה שהקהילה הבינלאומית תכיר ברומניה המאוחדת הולכת ומתמעטת מדי יום.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה מאדינבורו, מלכת רומניה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי מריה מאדינבורו, מלכת רומניה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מאריה (1875-1938), מלכה, בת זוגו של פרדיננד ה-1, מלך רומניה, דף שער בספרייה הלאומית
