שער הניצחון של בוקרשט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער ניצחון  |
| על שם | ניצחון צבא רומניה במלחמת העולם הראשונה |
| כתובת |
Piața Arcul de Triumf f.n. sector 1, municipiul București |
| מיקום |
בוקרשט |
| מדינה |
רומניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1936 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1936 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| מידות | |
| אורך |
25 מ' |
| רוחב |
11.5 מ' |
| גובה |
27 מ' |
| קואורדינטות | 44°28′02″N 26°04′42″E / 44.46727778°N 26.07836111°E |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   שער הניצחון של בוקרשט | |
  | |
שער הניצחון (ברומנית: Arcul de Triumf) הוא מונומנט לאומי של רומניה שנבנה בבוקרשט ב-1878. הוא מנציח את ניצחונה של רומניה במלחמת העולם הראשונה והכתרת המלך פרדיננד ואשתו מארי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער הניצחון הראשון נבנה בחיפזון כקשת מעץ, לאחר שרומניה זכתה בעצמאותה (אנ') שנחשבת למלחמת העצמאות של רומניה. החיילים, ששבו מהחזית הבולגרית, עברו מתחת לשער, אבל השער נבנה מחומרים שלא היו עמידים לגשם.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התקבלה החלטה לבנות שער ניצחון קבוע יותר. ב-1922, בעת כהונתו של ראש עיריית בוקרשט, מאתיי קורבסקו, אורגן מצעד לכבוד איחוד רומניה עם הטריטוריות, שסופחו אליה (טרנסילבניה, בוקובינה, באנאט ובסרביה) וראש העירייה הציע לבנות שער ניצחון מעץ. הצעתו זכתה לביקורות רבות ובין המבקרים היה גם ג'ורג'ה אנסקו ששאל: "ושער ניצחון אמיתי מתי?". המונומנט, שעוצב על ידי האדריכל פטרה אנטונסקו (אנ')[1][2] נבנה בין השנים 1922-1921 משלד בטון וטיח חיצוני, עם פסלים ועיטורים משוכללים. החלק החיצוני של הקשת, שהתבלה באופן חמור, הוחלף ב-1936-1935 לעיצוב הנאו-קלאסי הנוכחי, בהשראת שער הניצחון בפריז. הקשת החדשה, שתוכננה גם היא על ידי אנטונסקו ובוצעה באבן, נחנכה ב-1 בדצמבר 1936. השער חודש שוב בתחילת 2014.
השער ממוקם בצפון העיר הבירה בוקרשט, על דרך קיסלף (אנ'), בהצטלבות הרחובות קונסטנטין פרזאן, אלכסנדרו אוורסקו ואלכסנדרו קונסטנטינסקו, כדי לחגוג את שובם של החיילים הרומנים מהמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), שנחשבת למלחמת העצמאות של רומניה. החיילים, ששבו מהחזית הבולגרית, עברו מתחת לשער, אבל השער נבנה מחומרים שלא היו עמידים לגשם.
כיום, שער הניצחון הוא אחד הסמלים הידועים של הבירה הרומנית. תהלוכות צבאיות מתקיימות מתחת לקשת בכל 1 בדצמבר, לרגל היום הלאומי הרומני (אנ').
תיאור וסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער הניצחון מתנשא לגובה של 27 מטרים. יש לו בסיס מלבני בגודל 25X11.5 מטרים. הפסלים בהם מעוטרות החזיתות נוצרו על ידי פסלים רומנים מפורסמים כמו יון ז'אליה (אנ') ודימיטריה פאציוראה (אנ').
ארמון אליזבטה (אנ'), בית המגורים הנוכחי של משפחת המלוכה הרומנית (אנ'), ממוקם ליד שער הניצחון, בפארק הרסטראו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שער הניצחון בבוקרשט
- שער הניצחון בבוקרשט - Arcul de Triumf (אורכב 09.10.2019 בארכיון Wayback Machine)
- Povestea Arcului de Triumf din Bucureşti. Ştiaţi că înaintea lui au mai fost încă cinci în Capitală? (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sidonia Teodorescu (ברומנית). "Arhitectul Petre Antonescu (1873–1965)", in Studii și comunicări, vol. VIII/2015, pp. 381–396
- ^ (ברומנית) Vă mai amintiţi de: Petre Antonescu, Adevărul, 14 December 2010. Retrieved 2018-12-15