אלפרד, נסיך הכתר של סקסוניה-קובורג-גותה
 | |||||
| לידה |
15 באוקטובר 1874 ארמון בקינגהאם, לונדון, הממלכה המאוחדת   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
6 בפברואר 1899 (בגיל 24) סנטוריום מרטינסברון, מראן, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||
| שם מלא | אלפרד אלכסנדר ויליאם ארנסט אלברט, נסיך הכתר של סקסוניה-קובורג-גותה | ||||
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית | ||||
| מקום קבורה |
קובורג | ||||
| שושלת בית סקסה-קובורג-גותה | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
אלפרד, נסיך הכתר של סקסוניה-קובורג-גותה (באנגלית: Alfred Alexander William Ernest Albert, Hereditary Prince of Saxe-Coburg and Gotha; 15 באוקטובר 1874 – 6 בפברואר 1899), היה בנו ויורשו של אלפרד, דוכס אדינבורו וסקסוניה-קובורג-גותה. הוא מת בגיל 24 בנסיבות שעדיין לא לגמרי ברורות. הוא היה בן דודו הראשון של וילהלם השני, קיסר גרמניה, ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת וניקולאי השני, קיסר רוסיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך אלפרד מאדינבורו נולד ב-15 באוקטובר 1874 בארמון בקינגהאם, לונדון. אביו היה הנסיך אלפרד, דוכס אדינבורו, בנם השני של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. אמו, מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, הייתה בתם של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ומריה, נסיכת הסן.
ארצ'יבלד קמפבל טייט, הארכיבישוף מקנטרברי, הטביל את הנסיך בחדר הקשת התחתון של ארמון בקינגהאם ב-23 בנובמבר 1874. הסנדקים שלו היו המלכה, קיסר רוסיה (שיוצג על ידי בנו הצסארביץ' אלכסנדר), הקיסר הגרמני (שיוצג על ידי דודו מצד אביו של אלפרד הנסיך ארתור, דוכס קונוט וסטראת'רן), נסיכת הכתר הגרמנית (דודתו מצד אביו של אלפרד, שיוצגה על ידי אחותה הנסיכה כריסטיאן משלזוויג-הולשטיין), הדוכס מסקסוניה-קובורג-גותה (דוד אביו, שיוצג על ידי הנסיך כריסטיאן שלזוויג-הולשטיין), והנסיך מוויילס (דודו מצד אביו).
נסיך הכתר של סקסוניה-קובורג-גותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1893 נפטר דוד אביו, ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה, אחיו הבכור של סבו מצד אביו, ללא יורשים לגיטימיים. בהיותו לא כשיר לפי חוק הבית של סקסוניה-קובורג-גותה לרשת את הדוכסות בשל מעמדו כיורש העצר של כס המלכות הקיים,[1] נסיך ויילס ויתר בעבר על תביעתו לכס הדוכסות. לפיכך, הירושה עברה לאביו של אלפרד, שהיה באותה תקופה דוכס אדינבורו. כך הפך אלפרד לנסיך הכתר של סקסוניה-קובורג-גותה.
הנסיך אלפרד התגורר בבית קלרנס בשנים הראשונות לחייו עם הוריו ואחיותיו; לאחר עלייתו של אביו לכס השלטון של סקסוניה-קובורג-גותה, הוא עבר לשלוס רוזנאו, ליד קובורג.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 בינואר 1899 חגגו מריה אלכסנדרובנה ובעלה את יום הנישואים ה-25 שלהם בשלוס פרידנשטיין, מעונו הרשמי של הדוכס בגותה.[2][3] מהחגיגות נעדר בנם היחיד, שהיה חולה מאוד.[2]
הנסיבות המדויקות של מותו של אלפרד אינן ידועות, ודיווחים שונים פורסמו. בזיכרונותיה של אחותו מארי כתוב בפשטות כי בריאותו "התדרדרה", וסופרים אחרים אמרו שהיה לו "שחפת".[4] ה"טיימס" פרסם דו"ח לפיו הוא מת מגידול,[4] בעוד ה-Complete Peerage נותן את ההסבר המקובל שהוא "ירה בעצמו".[5]
מחברים שונים העלו השערות לגבי סיבות מדוע הוא התאבד. מחבר אחד, פרנק בוש, טען שהיה צאצא של נישואים סודיים בין אלפרד ומייבל פיצג'רלד, נכדתו של הדוכס הרביעי מליינסטר, וטען כי החיכוכים בין אלפרד ומשפחתו על רקע "הנישואים הסודיים" היו הסיבה להתאבדות.[4] למרות היעדר ראיות תיעודיות, והיעדר התייחסות עכשווית, מחברים אחרים חזרו על קביעתו של בוש שאלפרד ומייבל נישאו, כולל ג'ון ואן דר קיסט ובי ג'ורדאן ב-Dearest Affie, והקביעה חוזרת על עצמה כמו עובדה בהיסטוריה הרשמית של המשפחה (Das Haus von Sachsen-Coburg und Gotha).[1]
לפי השמועות, אלפרד ירה בעצמו עם אקדח בזמן ששאר בני המשפחה נאספו לחגיגת יום השנה. הוא שרד והשגיחו עליו בשלוס פרידנשטיין בגותה (תורינגיה) במשך שלושה ימים לפני שנשלח לסנטוריום מרטינסברון בגרטש ליד מרן ברוזנות טירול (אוסטרו-הונגריה, כיום איטליה). אלפרד מת שם בשעה 16:15 ב-6 בפברואר 1899, בגיל 24.[1] הוא נקבר במאוזוליאום הדוכסי של פרידהוף אם גלונקנברג, קובורג, בוואריה (דרום גרמניה).[6]
לאחר מותו, דודו של אלפרד הדוכס מקונוט ובנו הנסיך ארתור מקונוט ויתרו על זכויות הירושה שלהם לדוכסות סקסוניה-קובורג-גותה ביולי 1899. כתוצאה מכך, בן דודו הראשון הנסיך קרל אדוארד, דוכס אולבני, הפך לנסיך הכתר. [7]
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Sandner, Harold (2004). "II.4.2 Erbprinz Alfred". Das Haus von Sachsen-Coburg und Gotha 1826 bis 2001 (בגרמנית). Andreas, Prinz von Sachsen-Coburg und Gotha (preface). 96450 Coburg: Neue Presse GmbH. pp. 155–156. ISBN 3-00-008525-4.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ 1 2 Mandache, Dearest Missy, p. 373
- ^ Beéche, The Coburgs of Europe, p. 83.
- ^ 1 2 3 Eilers Koenig, Marlene A. (1997). Queen Victoria's Descendants. Falköping, Sweden: Rosvall Royal Books. ISBN 91-630-5964-9.
- ^ Cokayne, George Edward (באפריל 1982). The Complete Peerage of England, Scotland, Ireland, Great Britain, and the United Kingdom, Extant, Extinct, or Dormant. Vol. 5 (Reprint of 1982 ed.). Gloucester, England: Sutton Publishing. p. 8. ISBN 0-904387-82-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Klüglein, Norbert (1991). Coburg Stadt und Land (German). Verkehrsverein Coburg.
- ^ "SAXE-COBURG-GOTHA". The Inquirer & Commercial News. 7 ביולי 1899. p. 10 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה)