לטיציה בטאליה
 | |
| לידה |
5 במרץ 1935 פלרמו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 2022 (בגיל 87) פלרמו, איטליה |
| שם לידה |
Maria Letizia Battaglia |
| מדינה |
איטליה |
| תקופת הפעילות |
1972–2022 (כ־50 שנה) |
| מעסיק |
L'Ora, Le Ore, ABC |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
Movement for Democracy – The Net, פדרציית הירוקים, Left, Ecology and Freedom |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
לטיציה בטאליה (באיטלקית: Letizia Battaglia; 5 במרץ 1935 – 13 באפריל 2022) הייתה צלמת וצלמת עיתונות איטלקייה.[1][2] אף על פי שתצלומיה מתעדים באופן מגוון את אורח החיים בסיציליה, היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה בתיעוד המאפיה הסיציליאנית.
סרט דוקומנטרי המבוסס על חייה, Shooting the Mafia, יצא לאקרנים ב-2019.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטאליה נולדה בפלרמו, סיציליה. בגיל 14, אביה התעצבן עליה על כך שהביעה התעניינות בבן, ושלח אותה לפנימייה.[4] בטאליה רצתה לברוח והיו לה שאיפות להתעסק בכתיבה. בגיל 16 היא נישאה לפרנקו סטגניטה, שהיה בעל עסק קפה ובא ממשפחה טובה. היא האמינה שהוא יאפשר לה להמשיך בלימודיה, אבל הוא רצה שהיא תהיה עקרת בית, ושאיפתה לעסוק כמקצוע הכתיבה התפוגגה.[1][4]
אומללה בנישואיה, היא פיתחה בסופו של דבר רומן עם מאהב אחר מה שהוביל לכך שבעלה ירה בה כשגילה על כך. היא נמלטה עם בנותיה ומאהבה למילאנו.[4]
עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטאליה החלה לעסוק בצילום עיתונות לאחר גירושיה ב-1971, בזמן שגידלה שלוש בנות. היא החלה לצלם כשגילתה שהיא יכולה למכור טוב יותר את המאמרים שלה אם ילוו בתצלומים ולאט לאט גילתה תשוקה לצילום. ב-1974, לאחר תקופה במילאנו שבמהלכה הכירה את בן זוגה הצלם פרנקו זצ'ין, היא חזרה לסיציליה כדי לעבוד בעיתון השמאלני L'Ora (השעה) בפלרמו והייתה לאישה היחידה מבין שאר עובדי העיתון. היא המשיכה לעבוד כצלמת בעיתון עד שהעיתון אולץ להיסגר ב-1992.
בטאליה צילמה כ-600,000 תמונות כשהיא סיקוריה לעיתון. היא תיעדה את המלחמה הפנימית האכזרית של המאפיה ואת התקפתה על החברה האזרחית. לפעמים היא מצאה את עצמה בארבע או חמש זירות רצח שונות ביום אחד. בטאליה וזצ'ין צילמו הרבה תמונות אייקוניות שייצגו את סיציליה והמאפיה ופורסמו ברחבי העולם. היא רצתה לחשוף ולגנות את המאפיה באמצעות הצילום שלה.[4] היא צילמה את המתים לעיתים קרובות כל כך שפעם אמרה, "לפתע, נהיה לי ארכיון של דם".[5] היא צילמה את תמונות המתים בשחור-לבן כיוון שהאמינה שזה מכבד יותר ומציג מהין שתיקה חזותית.[4]
בגלל עבודת הצילום שלה בילתה בטאליה שנים רבות בחשש להתנקשות מהמאפיה. למרות זאת, היא בחרה שלא יהיו לה שומרי ראש. ב-2017 היא אמרה בראיון לגרדיאן כי "אתה כבר לא יודע מי החברים או האויבים שלך. בבוקר יצאת מהבית ולא ידעת אם תחזור בערב".[4]
בטאליה גם הפכה מעורבת בנושאי נשים ואיכות הסביבה. במשך כמה שנים הפסיקה לצלם ונכנסה רשמית לעולם הפוליטיקה. מ-1985 עד 1991 היא כיהנה במועצת העיר פלרמו עבור פדרציית הירוקים (אנ'), ומ-1991 עד 1996 הייתה סגנית באספה האזורית הסיציליאנית עבור המפלגה הרשת (אנ'). היא סייעה להצלת המרכז ההיסטורי של פלרמו ולחידושו. במשך זמן מה היא ניהלה הוצאה לאור, Edizioni della Battaglia, והקימה את כתב העת החודשי לנשים, Mezzocielo. היא הייתה מעורבת בפעילות למען זכויות נשים ובשנותיה האחרונות גם אסירות.[4]
ב-1993, כאשר התובעים בפלרמו הפלילו את ג'וליו אנדראוטי, שהיה ראש ממשלת איטליה שבע פעמים, המשטרה ערכה חיפוש בארכיון של בטאליה ומצאו שני תצלומים משנת 1979 של אנדראוטי עם איש מאפיה בכיר, נינו סלבו, אנדראוטי הכחיש קשר זה, התמונות הללו היו העדות הפיזית היחידה לקשריו של אנדראוטי עם המאפיה הסיציליאנית. בטאליה עצמה שכחה שצילמה את התמונה. חשיבותה הגדולה של התמונה התגלתה רק כ-15 שנים לאחר שנלקחה.[5]
מלבד הצילום, מיזמיה הנוספים כללו מגזין נשים, חברת הוצאה לאור ובית ספר לצילום.[4]
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטאליה נפטרה בצ'פלו ב-13 באפריל 2022, בגיל 87, לאחר מחלה ממושכת. לפי בקשתה, גופתה נשרפה ואפרה פוזר בים בסמוך לחופי סיציליה.[6][7][8]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Letizia Battaglia: passion, justice, freedom: photographs of Sicily, New York: Aperture, 1999, ISBN 0-89381-888-7
- לטיציה בטאליה, Dovere di cronaca = The duty to report, רומא: Peliti, 2006, ISBN 88-89412-26-7
- Letizia Battaglia: just for passion., מהדורה ראשונה, Rome, Italy, 2016, ISBN 88-98565-20-8
- לטיציה בטאליה, Anthologia, מהדורה ראשונה, רומא, איטליה, 2016, ISBN 978-88-98565-19-1
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Letizia Battaglia. Just For Passion, MAXXI - המוזיאון הלאומי לאמנויות המאה ה-21, רומא, 2016[9]
- Siciliana, Bel Vedere Fotografia, מילאנו, איטליה[10]
- Bildmaterial der Dr.-Erich-Salomon-Preisträgerin 2007 לטיציה בטאליה[11]
- Dovere di Cronaca, הפסטיבל הבין-לאומי של רומא, 2006[12]
- Una vita per la Mafia, פסטיבל הצילום של אורבייטו, Palazzo dei Sette, איטליה, 2009[13]
- Letizia Battaglia: Breaking The Code Of Silence, גלריית העיניים הפקוחות, ליברפול, הממלכה המאוחדת, 2014[14]
- Cantieri Culturali alla Zisa, פלרמו, סיציליה, 2016[15]
- Letizia Battaglia, הדפסי וינטג', Galleria del Cembalo, רומא, איטליה, 2022[16]
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בטאליה (2004) – סרט תיעודי מאת דניאלה זנזוטו
- Excellent Cadavers (2005) – סרט תיעודי המבוסס על ספרו של אלכסנדר סטילה משנת 1995. בטאליה שיחקה בתפקיד ניצולה ועדת ראייה נלהבת.[17]
- ירי בפלרמו (2008) – מאת וים ונדרס; לבטאליה הייתה הופעת אורח כצלמת.
- Shooting the Mafia (2019) – סרט תיעודי בבימויו של קים לונגינוטו ובהפקה של ניאם פאגן.[3][18]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1985: פרס יוג'ין סמית' בצילום הומניסטי
- 1999: מפעל חיים של הקרן הבינלאומית ע"ש מאת'ר ג'ונס לצילום תיעודי
- 2007: פרס ד"ר אריך סלומון, פרס מפעל חיים של החברה הגרמנית לצילום (DGPh)
- 2009: פרס קורנל קאפה אינפיניטי מטעם המרכז הבינלאומי לצילום, ניו יורק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לטיציה בטאליה- עדותה של לטיציה בטאליה לצער המתמשך של סיציליה, באתר הניו יורק טיימס, 16 בדצמבר 2001
לטיציה בטאליה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לטיציה בטאליה, באתר AllMovie (באנגלית)
לטיציה בטאליה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Letizia Battaglia, photojournalist who documented mafia crimes, dies aged 87". The Guardian. 14 באפריל 2022. נבדק ב-2022-04-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Legendary Italian photographer Letizia Battaglia has died aged 87". euroweeklynews.com. 13 באפריל 2022. נבדק ב-2022-04-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Lodge, Guy (6 בפברואר 2019). "Sundance Film Review: 'Shooting the Mafia'". Variety.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "Letizia Battaglia obituary". The Times (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-04-25.
- ^ 1 2 "Testimony of a Keen Witness To Sicily's Enduring Sorrow", The New York Times, December 16, 2001
- ^ D'Emilio, Frances (14 באפריל 2022). "Letizia Battaglia, who shot life and death in Palermo, dies". AP NEWS (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pullella, Philip (14 באפריל 2022). "Letizia Battaglia, pioneer photographer who defied the Mafia, dead at 87". Reuters (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davison, Phil (16 באפריל 2022). "Letizia Battaglia, photographer of Sicilian underworld, dies at 87". Washington Post. נבדק ב-18 באפריל 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Letizia Battaglia. Just For Passion". Maxxi.art. 21 בספטמבר 2016. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mytech - News - In mostra Letizia Battaglia". 14 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-14 בדצמבר 2007. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bildmaterial der Dr.-Erich-Salomon-Preisträgerin 2007 Letizia Battaglia". 12 בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-12 בנובמבר 2007. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fotografia - Festival Internazionale di Roma". edizioni.fotografiafestival.it. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2009. נבדק ב-13 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Letizia Battaglia, la fotografa della mafia in mostra a Orvieto - Galleria - Repubblica.it". Repubblica.it. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Letizia Battaglia: Breaking The Code Of Silence". Open Eye Gallery. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Maida, Desirée (6 במרץ 2016). "Buon compleanno Letizia Battaglia. Palermo omaggia la "sua" fotografa con una grande retrospettiva ai Cantieri Culturali alla Zisa: ecco le immagini dall'opening". Artribune.com. נבדק ב-11 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Vintage Prints | Galleria del Cembalo". www.galleriadelcembalo.it. נבדק ב-2022-04-12.
- ^ 'Excellent Cadavers,' an Italian Documentary, Dissects the Mafia, The New York Times Movie Review, July 12, 2006
- ^ "Shooting the Mafia review – heroic photographer who exposed Italy's nightmare". The Guardian. 28 בנובמבר 2019. נבדק ב-2022-04-18.
{{cite web}}: (עזרה)