לובד המדבר
 לובד המדבר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | ירבוזיים |
| סוג: | לובד |
| מין: | לובד המדבר |
| שם מדעי | |
 Aerva javanicaשולטס, 1819 | |
| |
לובד המדבר (שם מדעי: Aerva javanica) הוא בן שיח ממשפחת הירבוזיים, המסתעף מבסיסו לענפים זקופים.
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובד המדבר גדל לגובה של 20- 80 ס"מ. פרחיו עוטים שערות לבנות כעין לבד, ומכאן שמו של הצמח. פרחיו הזעירים והלבנים של הצמח אינם נעימים למגע, והם מסודרים בתפרחות צפופות בראשי הגבעולים.
עלי הצמח מסורגים, פשוטים ותמימים. במצבי יובש קיצוני מצמצם הצמח את פעילות חלקיו ונותר עם עלים ספורים הפועלים בבסיס הצמח.
ללובד המדבר 10 מינים, אחד מהם בלבד בארץ.
חודשי פריחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובד המדבר פורח ברוב חודשי השנה, ובעיקר בימי החורף.
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובד המדבר גדל במקומות מדבריים בחריצי סלעים כהים ובערוצי נחלים. הוא מצוי לרוב באפריקה, בדרום-מערב אסיה ובדרומה .
בישראל גדל הצמח במדבריות חמים בבקעת ים המלח, בהר הנגב, בדרום הנגב, בהרי אילת ובערבה.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השורש של בן-שיח זה משמש כחציר לעזים. ברפואה העממית הצמח עוזר בהורדת נפיחות, מקל על שפעת ומקדם את הריפוי של פצעים וחתכים בעור. הפרחים והשורשים שלו מקלים על בעיות בכליות, וזרעי הפרח מקלים על כאבי ראש. תמיסת מי גרגור מן הפרח מקלה על כאבי שיניים.
שמות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לובד פרסי, לובד מדברי, כותנת המדבר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לובד המדבר, באתר ITIS (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר NCBI (באנגלית)
- לובד המדבר, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר צמח השדה
- לובד המדבר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- לובד המדבר, באתר Tropicos (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר GBIF (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר The Plant List (באנגלית)
- לובד המדבר, באתר IPNI (באנגלית)
- לובד המדבר באתר צמחיית ישראל ברשת