ירבוזיים
 ירבוזיים
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | ירבוזיים |
| שם מדעי | |
 Amaranthaceaeז'יסייה, 1789 | |
ירבוזיים (שם מדעי: Amaranthaceae, מנוקד: מִשְׁפַּחַת הַיַּרְבּוּזִיִּים) היא משפחת צמחים בעלי פרחים המונה כ-168 סוגי צמחים ולהם כ-2,400 מינים[1][2]. מרבית המינים הם צמחים עשבוניים או שיחיים, מיעוטם עצים. הירבוזיים נפוצים בכל היבשות, בעיקר באזורים טרופיים וממוזגים, אך נעדרים מאזורים אלפיניים וארקטיים.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקרים טקסונומיים של קבוצת APG משנת 1998 (ומאוחר יותר אושרר ב-2003) משפחת הירבוזיים כוללים סוגים שבעבר סווגו בעבר למשפחת הסלקיים. הבולט שבהם הוא כף האווז. ההבדלים בין קבוצות הסלקיים והירבוזיים הקלאסיים הם שניים: הראשון, עלי העטיף של הירבוזיים הם לרוב קרומיים לבנים, ורודים או אדומים ואלו של הסלקיים בדרך-כלל, קרומיים או בשרניים ירוקים. השני, האבקנים בסלקיים מופרדים ובירבוזיים זיריהם לרוב מאוחים, לפחות חלקית. לפני המיון של אותם סוגי סלקיים מחדש, היה היקפה של משפחת הירבוזיים קטן בהרבה - 900 מינים בלבד, ו-65 סוגים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלים פשוטים, מסורגים או מנוגדים, שפתם תמימה או לעיתים משוננת והם נטולי עלי לוואי. הפרחים נכונים, ערוכים בתפרחות מרוכזות (בתצורות כגון שיבולת ואשבול), בעלי ארבעה עד חמישה עלי כותרת (לרוב מאוחים) ובין אחד לחמישה אבקנים. הפירות הם גרגירים, אגוזים, הלקטים ולעיתים רחוקות ענבות.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ צומחים בר כשבעה סוגי ירבוזיים: ירבוז, לובד המדבר, דיגרה, רב-מוץ, ביצן וכף האווז.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ POWO plants of the World Online. Published on the Internet, .Amaranthaceae Juss, 6-2023
- ^ .Amaranthaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2023
