לאה צמל, עורכת דין

לאה צמל, עורכת דין
Advocate
	לאה צמל, עורכת דין
בימוי	רחל לאה ג'ונס, פיליפ בלאיש
הופק בידי	פיליפ בלאיש, רחל לאה ג'ונס, פול קדיאו, ז'ואל ברטוסה
תסריט	רחל לאה ג'ונס
עריכה	יעל ביטון
שחקנים ראשיים	לאה צמל; מיכאל ורשבסקי
מוזיקה	רוברט מרסל לה פאג'; ריקרדו סטודר; איציק כהן
צילום	פיליפ בלאיש
מדינה	ישראל, קנדה, שווייץ
חברת הפקה	הום מייד דוקס, קלוס-אפ פילמס, פילם אופשן
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	14 ביולי 2019
משך הקרנה	108 דק'
שפת הסרט	עברית, ערבית, אנגלית
סוגה	סרט תיעודי, סרט ביוגרפי
פרסים	דוקאביב
	http://cinephil.com/advocate/
	דף הסרט ב־IMDb

אין לבלבל ערך זה עם הערך "לאה צמל".

לאה צמל, עורכת דין הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2019 מאת רחל לאה ג'ונס (אנ') ופיליפ בלאיש, המתעד את עורכת הדין הישראלית לאה צמל.

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל הסרטים סאנדנס בשנת 2019, בו היה מועמד לפרס הסרט התיעודי העולמי הטוב ביותר.^[1] הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע שונים נוספים ברחבי העולם. בישראל, הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב לשנת 2019. ב-30 ביוני 2019 הסרט שודר לראשונה בערוץ HOT8.

ב-29 בספטמבר 2021, זכה הסרט בפרס לסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס האמי ליצירה חדשותית.^[2]

תקציר העלילה

לאה צמל היא עורכת דין ישראלית ותיקה המייצגת מחבלים פלסטינים בבתי המשפט בישראל במשך כחמישה עשורים. לעיתים קרובות, צמל מוצאת עצמה סופגת ביקורת חריפה בעיתונות ובדעת הקהל הישראליים, אך לדבריה היא נותרת איתנה ואופטימית באמונתה שניתן יהיה לשרת את הצדק.

הסרט עוקב אחר פעולותיה של צמל במסגרת אחדים מתיקיה, לרבות הגנה על קטין בן 13 המואשם בניסיון רצח, וכן הגנה על בעלה מיכאל ורשבסקי שהואשם בבגידה במדינה.

קטעי אנימציה מסתירים את זהותם של הנאשמים.

פרסים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

בפסטיבל דוקאביב לשנת 2019 זכה בסרט בפרס הסרט הטוב ביותר.^[3]^[4] בנימוקי השופטים נכתב:

[הסרט הוא] פרויקט מעורר מחשבה העוסק בנושא חשוב ומדגים מיומנויות קולנועיות מרשימות, ובהן בולט במיוחד השימוש החדשני והחכם באנימציה ... [הסרט] משרטט דיוקן מורכב של אשה חזקה ומעוררת השראה המאמינה בכל ליבה בצדקת דרכה. על היכולת לייצג נאמנה את דמותה היוצאת דופן, הרואה תקווה כשאחרים רואים רק מאמץ עקר.

הסרט זכה בפרס הווארד גילמן בשווי 70 אלף ש"ח, ובמענק מטעם מפעל הפיס בסך 150 אלף ש"ח.

הסרט היה מועמד לשני פרסי אמי לחדשות ולתעודה (אנ') לשנת 2021 (אנ').^[5] וזכה בפרס סרט התעודה הטוב ביותר.

ביקורות

הסרט מחזיק בדירוג של 100% ביקורות חיוביות באתר Rotten Tomatoes, על פי 7 ביקורות, בהן בהוליווד ריפורטר וב-Sight & Sound.

הקרנת הסרט

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל הסרטים סאנדנס בשנת 2019, בו היה מועמד לפרס הסרט התיעודי העולמי הטוב ביותר.^[6] הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע שונים נוספים ברחבי העולם, לרבות בהונג קונג, ז'נבה, טורונטו, מוסקבה, מינכן, סלוניקי, קופנהגן וקרקוב.

בישראל זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב לשנת 2019.^[3]^[4] ב-30 ביוני 2019 הסרט שודר לראשונה בערוץ HOT8.

היו שהחרימו את הסרט בטענה שמי שתומכת ומגנה על מחבלים אינה ראויה לסרט שיתמוך בה. ארגון "בצלמו" פנה לשרת התרבות מירי רגב ולראש עיריית מעלות-תרשיחא בבקשה לבטל את הקרנת הסרט בהיכל התרבות בעיר, וההקרנה בוטלה.^[7] בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח בישראל קבעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שביטול הקרנת הסרט אינו חוקי, ומהווה פגיעה בחופש הביטוי.^[8] כתחליף להקרנה שבוטלה הוקרן הסרט בקיבוץ כברי הסמוך. הקרנת הסרט במעלות, מחוץ להיכל התרבות, הופסקה לבקשת המשטרה, עקב הפרעות של מפגינים אנשי ימין.^[9]

גם הקרנה שתוכננה להיערך בחולון בוטלה בעקבות לחץ ציבורי.^[10]

סערת ביטול התמיכה של מפעל הפיס בדוקאביב

זכייתו של הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב בשנת 2019 עוררה סערה ציבורית, עקב פעילותה של צמל כעורכת דין המייצגת אסירים ביטחוניים וטרוריסטים פלסטינים. עיקר המחאה כוון נגד מפעל הפיס, שהעביר מענק בסך 150,000 ש"ח ליוצרי הסרט, במסגרת תמיכתו במפעלי תרבות ישראליים.

אחרי מספר ימים של מחאות בפתח משרדיו, בהובלת ארגון "אם תרצו", ב-27 ביוני 2019 הודיע מפעל הפיס כי יבחן את המענק לסרט וכי החליט לבטל את המענקים לסרטים הזוכים בשנים הבאות.^[11]^[12] החלטת מפעל הפיס להפסיק לממן את הפרס הזוכה בדוקאביב עוררה אף היא סערה ציבורית: איגודי היוצרים והאמנים ופורום מוסדות תרבות הפגינו מול משרדי מפעל הפיס,^[13] שני שופטי פרס ספיר, שאף הוא מוענק על ידי מפעל הפיס, התפטרו לאות מחאה,^[14] שלוש סופרות (נעמי לויצקי, לאה איני ואורית וולפיילר) הסירו מועמדותן לפרס זה^[15] ועשרות סופרים וסופרות טענו כי מפעל הפיס התנער מתמיכה בסרט "מטעמים פוליטיים פסולים" והצהירו כי אם יזכו בפרס ספיר, הם יעבירו חלק מכספי הזכייה ליוצרי הסרט.^[16]

ב-19 בספטמבר 2019 הודיע מפעל הפיס כי הוא חוזר בו מההחלטה להפסיק את התמיכה בפסטיבל דוקאביב, ומארגני הפסטיבל הודיעו כי יעבירו אותו לקמפיין האוסקר של הסרט "לאה צמל, עורכת דין".^[17]

מועמדות לאוסקר

ב-17 בדצמבר 2019 פורסם כי האקדמיה האמריקאית לקולנוע החליטה לכלול את "לאה צמל, עורכת דין" ברשימת 15 הסרטים שמועמדים לפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס שהתקיים בפברואר 2020. סך הכל 159 סרטים הגישו מועמדות, מתוכם 15 עברו את הסינון הראשוני .^[18]^[19]^[20]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של לאה צמל, עורכת דין
"לאה צמל, עורכת דין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לאה צמל, עורכת דין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לאה צמל, עורכת דין", באתר אידיבי
"לאה צמל, עורכת דין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לאה צמל, עורכת דין, קדימון הסרט באתר יוטיוב
גילי איזיקוביץ, "לאה צמל, עורכת דין": סרט שהפך לסמל, באתר הארץ, 29 ביוני 2019
ארז דבורה, ביקורת סרט - "לאה צמל, עורכת דין" : ככה נראית דמוקרטיה, באתר ynet, 30 ביוני 2019
אבנר שביט‏, משתגעים עליה: הסערה סביב "לאה צמל, עורכת דין" מוגזמת מכל הכיוונים, באתר וואלה, 30 ביוני 2019
עינת אוליבייר, ‏פסגת הפחד: גם מי שקורא לה "בוגדת" צריך לצפות ב"לאה צמל, עורכת דין", באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2019
דפנה ברעם, מזל שיש "לאות" בעולם, באתר "העוקץ", 18 בנובמבר 2019
צבי בן-דור בנית, בין האידיאולוגיה לאדם, בין הגלימה לטריינינג: הפרקליטה לאה צמל, באתר "העוקץ", 6 ביוני 2019
חופש היצירה ומימון ציבורי, ערב עיון בעקבות "לאה צמל, עורכת דין", בערוץ מכון ון ליר, אוגוסט 2019

הערות שוליים

^ Advocate, באתר פסטיבל הסרטים סאנדנס
^ נירית אנדרמן, "לאה צמל, עורכת דין" זכה בפרס האמי לסרט התיעודי הטוב ביותר, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2021
^ ¹ ² לאה צמל, עורכת דין, באתר דוקאביב
^ ¹ ² איתי שטרן, "לאה צמל, עורכת דין" הוא הסרט הזוכה בפסטיבל דוקאביב 2019, באתר הארץ, 29 במאי 2019
^ איתי שטרן, הסרט "לאה צמל, עורכת דין" מועמד לשני פרסי אמי, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
^ Advocate, באתר פסטיבל הסרטים סאנדנס
^ יאיר קראוס, ‏בעקבות המחאה: בוטלה הקרנת הסרט על לאה צמל, בעיתון מקור ראשון, 7 בנובמבר 2019
^ ביטול הקרנת הסרט על לאה צמל אינו חוקי, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
^ שגיא בן נון‏, "לכו לעזה": הקרנת המחאה ל"לאה צמל" במעלות לוותה באלימות ופוצצה, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2019
^ המלחמה נגד "לאה צמל, עורכת דין" הגיעה לחולון, באתר השקמה חולון, ‏2019-11-13
^ אינה טוקר, בגלל מחאה פוליטית: מפעל הפיס מפסיק את מימון הפרס לזוכה בדוקאביב, באתר ynet, 27 ביוני 2019
^ בעקבות המחאה: מפעל הפיס הפסיק לממן הפרס לזוכה בדוקאביב, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2019
^ אינה טוקר, איגודי היוצרים הפגינו מול מפעל הפיס: "זה לא קזינו - לא מהמרים על התרבות", באתר ynet, 30 ביוני 2019
^ אינה טוקר, בעקבות סערת מפעל הפיס - שני שופטי פרס ספיר התפטרו, באתר ynet, 1 ביולי 2019
^ גילי איזיקוביץ, הסופרות לאה איני ואורית וולפיילר הסירו את מועמדותן לפרס ספיר בפרשת מפעל הפיס, באתר הארץ, 3 ביולי 2019
^ יובל פלוטקין, 30 סופרים הודיעו: אם נזכה בפרס ממפעל הפיס, נתרום למימון הסרט על לאה צמל, באתר ynet, 4 ביולי 2019
^ אינה טוקר, אחרי הסערה: מפעל הפיס החזיר את התמיכה לפסטיבל דוקאביב, באתר ynet, 19 בספטמבר 2019
^ אמיר בוגן, הסרט על לאה צמל ברשימה הקצרה לאוסקר, "ימים נוראים" בחוץ, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
^ איתי שטרן, "לאה צמל, עורכת דין" התקבל לרשימת 15 הסרטים התיעודיים שיתחרו על האוסקר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2019
^ אבנר שביט‏, בדרך לאוסקר: "לאה צמל, עורכת דין" ברשימה המקוצרת של המועמדים לאוסקר האמריקאי, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2019

[1] Advocate, באתר פסטיבל הסרטים סאנדנס

[2] נירית אנדרמן, "לאה צמל, עורכת דין" זכה בפרס האמי לסרט התיעודי הטוב ביותר, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2021

[דוקאביב-3] ¹ ² לאה צמל, עורכת דין, באתר דוקאביב

[הזוכה-4] ¹ ² איתי שטרן, "לאה צמל, עורכת דין" הוא הסרט הזוכה בפסטיבל דוקאביב 2019, באתר הארץ, 29 במאי 2019

[5] איתי שטרן, הסרט "לאה צמל, עורכת דין" מועמד לשני פרסי אמי, באתר הארץ, 28 ביולי 2021

[6] Advocate, באתר פסטיבל הסרטים סאנדנס

[7] יאיר קראוס, ‏בעקבות המחאה: בוטלה הקרנת הסרט על לאה צמל, בעיתון מקור ראשון, 7 בנובמבר 2019

[8] ביטול הקרנת הסרט על לאה צמל אינו חוקי, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל

[9] שגיא בן נון‏, "לכו לעזה": הקרנת המחאה ל"לאה צמל" במעלות לוותה באלימות ופוצצה, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2019

[10] המלחמה נגד "לאה צמל, עורכת דין" הגיעה לחולון, באתר השקמה חולון, ‏2019-11-13

[11] אינה טוקר, בגלל מחאה פוליטית: מפעל הפיס מפסיק את מימון הפרס לזוכה בדוקאביב, באתר ynet, 27 ביוני 2019

[12] בעקבות המחאה: מפעל הפיס הפסיק לממן הפרס לזוכה בדוקאביב, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2019

[13] אינה טוקר, איגודי היוצרים הפגינו מול מפעל הפיס: "זה לא קזינו - לא מהמרים על התרבות", באתר ynet, 30 ביוני 2019

[14] אינה טוקר, בעקבות סערת מפעל הפיס - שני שופטי פרס ספיר התפטרו, באתר ynet, 1 ביולי 2019

[15] גילי איזיקוביץ, הסופרות לאה איני ואורית וולפיילר הסירו את מועמדותן לפרס ספיר בפרשת מפעל הפיס, באתר הארץ, 3 ביולי 2019

[16] יובל פלוטקין, 30 סופרים הודיעו: אם נזכה בפרס ממפעל הפיס, נתרום למימון הסרט על לאה צמל, באתר ynet, 4 ביולי 2019

[17] אינה טוקר, אחרי הסערה: מפעל הפיס החזיר את התמיכה לפסטיבל דוקאביב, באתר ynet, 19 בספטמבר 2019

[18] אמיר בוגן, הסרט על לאה צמל ברשימה הקצרה לאוסקר, "ימים נוראים" בחוץ, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019

[19] איתי שטרן, "לאה צמל, עורכת דין" התקבל לרשימת 15 הסרטים התיעודיים שיתחרו על האוסקר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2019

[20] אבנר שביט‏, בדרך לאוסקר: "לאה צמל, עורכת דין" ברשימה המקוצרת של המועמדים לאוסקר האמריקאי, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר
שנות התשעים של המאה העשרים	שאנן שיא (1991) • שנת 66' הייתה טובה לתיירות (1992) • סנג'ין (1993) • אל תגעו לי בשואה (1994) • באבא לובה (1995) • בית שאן: סרט מלחמה (1996) • האולימפיאדה הראשונה של אמא (1997) • יומן ראש הממשלה (1998) • הקומדיאנטים (1999)
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת	רשימת אהבה (2000) • תומר והשרוטים (2001) • מייק ברנט - לס מואה ט'מה (2002) • ההרוג ה-17 (2003) • את שאהבה נפשי (2004) • 18 קילו אהבה (2005) • סובנירים (2006) • מרגל השמפניה (2007) • ילדי השמש (2008) • שיטת השקשוקה (2009)
העשור השני של המאה העשרים ואחת	חיים יקרים (2010) • הדירה (2011) • הצלמניה (2012) • שומרי הסף (2013) • הנסיך הירוק (2014) • שיח לוחמים. הסלילים הגנוזים (2015) • פרינסס שואו (2016) • בן-גוריון, אפילוג (2017) • ארץ זרה (2018) • יונתן אגסי הציל את חיי (2019)
העשור השלישי של המאה העשרים ואחת	לאה צמל, עורכת דין (2020) • שפר בדרך להוליווד (2021) • מחברות שחורות (2022) • אם זה נגמר - ענבל פרלמוטר (2023) • הדונם של סבתא (2024)