לדלג לתוכן

כתובות בדעשתרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלוש מכתובות בדעשתרת (העליונה – הכתובת לעשתרת, התחתונות – שתיים מכתובות בדעשתרת לאשמון)

כתובות בדעשתרת הן קבוצה של יותר מעשרים כתובות פיניקיות שנחקקו ביוזמת בדעשתרת (אנ') (יש הסוברים שזהו קיצור של "בְיד עשתרת"[1]) מלך צידון במאה ה־6 לפנה"ס.[2][3] הכתובות מכילות בסך הכל ארבעה טקסטים, כאשר שניים מהטקסטים חוזרים על עצמם במספר עותקים.

שתי סדרות של כתובות נמצאו בתחילת המאה ה־20 במקדש אשמון סמוך לצידון, מיד לפני ובמהלך החפירות במקום. אחת מקבוצת הכתובות הללו מתייחסת רק לשמו של בדעשתרת, והשנייה מתייחסת הן לבדעשתרת והן ליורשו[4] ("בן צדק" בכתובת) יתנמלך.[2][5][6] הכתובות מוקדשות לעשתרת ולאשמון, שני אלים בעלי זיקה למשפחת המלוכה הצידונית באותה תקופה, שהופיעו בכמה משמות בני המשפחה.[7]

בשנת 2004 שוחזרה כתובת משמעותית נוספת.[8]

הכתובת לעשתרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתוב תבדעשתרת הראשונה שהתגלתה, בימינו בלובר כ־AO 4838‏

כתובת זאת היא הראשונה של בדעשתרת שהתגלתה, ובניגוד לשאר הכתובות, היא מוקדשת לעשתרת ולא לאשמון.[7] היא נמצאת בימינו במוזיאון הלובר.[9] הכתובת ידועה כ־CIS I 4, והיא:[10]

בירח [?] מפ[ע] בשת מ[לכ]
י מלך בדעשתרת מלך
צדנם כבן בדעשתרת
מלך צדנם אית שרן אר[ץ]
[ים / ז] ל[א]לי לעשתרת

— CIS I 4

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”בירח מפ[ע] בשנת מ[לכ]י (אני) מלך בדעשתרת מלך צידונים. כי בנה בדעשתרת מלך צידונים את חומת? אר[ץ זאת] ל[א]לי/ו לעשתרת.”.[11] אחרים פרשו את המילה "שרן" כחבל השרון, המופיע גם בכתובת אשמנעזר (בן־דודו של בדעשתרת, שמלך לפניו).[12][13]

כתובות בדעשתרת לאשמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים של ברגר של שש הכתובות מ־1904.
Face A: שלוש לבנים, על כולן כיתובים, יחד יצרו מצבה בגודל של כ־2×1.5 מ', אשר יצרה רושם שהכתובת ממשיכה מאחד לשני. האבן העליונה (α) היא AO 3553 (3 שורות). האבן האמצעית (β) היא AO 3552 (5 שורות). האבן התחתונה (γ) היא בשני שברים (4 1/2 שורות).
Face Β: שתי כתובות על שתי לבנים לא מחולקות.
Face C: כיתוב אחד (2 1/2 שורות).

קבוצת כתובות זו, שלכל אחת מהן טקסט דומה לאחרות, פורסמה יחד כ־RÉS 766, ולאחר מכן כ־KAI 15. הן נערכו בפירוט על ידי פיליפ ברגר (צר') בשנת 1904.[10][14]

התגלית נעשתה על ידי ארבעה פועלים שחילצו לבנים מהמקדש בשם המנהיג הדרוזי נסיב ג'ונבלאט. הם הבחינו שבלבנים מסוימות יש כתובות עם החריטות צבועות באדום. סוחר עתיקות מקומי קנה שלוש מהלבנים, כולן עם אותו כיתוב. בשל גודלן העצום, הם נחתכו לעובי של 15 או 20 ס"מ בלבד, וכמה מהלבנים נחתכו לשניים או שלושה חלקים.[15] לאחר מכן יוצרו מספר זיופים.[14]

לקיר שנחפר היו שתי שכבות בנייה: השכבה הפנימית הראתה הרכבה קפדנית יותר של הלבנים; כתובות KAI 16 (הסדרה הבאה של הכתובות) היו על הפאות הפנימיות של הלבנים, כך שלא נראו בתחילה.[16]

על הכתובת נכתב:

מלך בדעשתרת מלך צדנם בן בן מלך אשמנעזר מלך צדנם בצדן ים שמם רמם ארץ רשפם צדן משל אש בנ וצדן שר/ד אית הבת ז בנ לאלי לאשמן שר/ד קדש

— KAI 15

מושגים בכתובת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"צדן ים" המוזכרת בכתובת היא כל חצי האי (האקרופוליס) של צידון, הנזכר גם בכתובת אשמונעזר, המלך שקדם לבדעשתרת, כ"צדן ארץ ים". סכניתן קורא לצידון פונטוס ("הים" ביוונית), ואומר "הים הוליד את צידון". הפסוק ”בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר...” (ישעיהו, כ"ג, ד') מצביע על זהות, או לפחות קרבה הדוקה, בין צידון והים.[17]

"שמם רמם" משמעו "שמיים רמים", מושג אלוהי הנזכר גם אצל סכניתן (Σαμημρουμος, ופילון ביאר ὑψουρανιος – "רם־שמיים" ביוונית)[18][19], וכוונתו המדויקת קשה. המושג קרוב למושג משירת אוגרית העוזר לתאר את ענת: ”ענת גשרת, בעלת מלכות, בעלת דריכה, בעלת שמיים־רמים,[20] בעלת כפש. וענת דאה דאות, רוחפת בשמי־רום,.[21]”[22][23] ולשמה של סמירמיס (באכדית Sammu-râma (אנ'), בארמית: ܫܡܝܪܡ שמירם) המלכה שלפי אחת המסורות נולדה בעזה.[17] המושג קרוב גם לאזכור המקראי ”שָׁמַיִם לָרוּם” (משלי, כ"ה, ג') וכן לצמדי "שמים/(מ)רום" נוספים בתנ"ך,[23] וכן לשם המקראי ”שמירמות” (דברי הימים א', ט"ו, י"ח וכ'; ט"ז, ה'; י"ז, ח').[17][19] בכתובת אשמנעזר נכתב מיד אחרי המילים "צדן ארץ ים – וישבנ את עשתרת שמם אדרם".[17] יש המשערים כי "שמם רמם" הוא שם של רובע בעיר צידון.[23]

"ארץ רשפם" היא ארץ רשף או רשפים, מושג קודש לצידון.[24]

"צדן שר/ד" היא אולי צידון־שדה, בניגוד לצידון־ים.[25]

"לאשמן שר/ד קדש" הוא אולי כינוי לאשמן, "שר הקודש" (ראו ישעיהו, מ"ג, כ"ח), ואולי "לאשמן – שׂדה קודש", כלומר נבנה לאשמן שדה (בניגוד לצידון ים) קודש. על כל פנים, ביטוי זה מופיע גם הוא בכתובת אשמנעזר.[26]

עותקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספור גילוי מיקום נוכחי זיהוי מוזאוני תמונה כתובת
A (RÉS 287) 1900 הלובר (בתצוגה) AO 3552
{{
{{

[מלך בדע]שתרת מלך צדנם בן ב[ן]
מלך אשמנעזר מלך צדנם בצ
דן ים שמם רמם ארץ רשפם צד
ן משל אש בנם צדן שר אית [של]
הבת ז בנ לאלי לאשמן שר קד
ש

B (RÉS 288) 1900 הלובר (בתצוגה) AO 3553

מלך בדעשתרת מלך צדנם בן | [בן מלך אשמנעזר מלך צדנם]
בצדן ים שמם רמם ארץ רש | [פם צדן משל אש בנם צדן שר]
אית הבת ז

C (RÉS 289) לא ידוע לא ידוע

מלך        בדעשת     רת מלך     צ[ד]          נם בן ב[ן מל]     ך אשמנעזר
מלך צ     דנם ב       צדן ים      שמ[ם]       [ר]מם ארץ ר     שפם צדן משל
אש בנ     ם צ[ד]ן     ש[ר] אי     ת הב[ת]    ז בנ לאלי          לאשמן
שר קד    ש

D (RÉS 290, 291, 294) 1900 הלובר AO 4078 290:

[מ]לך בדעש[תר]ת מ[ל]ך [צ]דנם בן [בן מלך]
[א]שמנעזר מל[ך] צ[ד]נ[ם] ב[צדן י]ם
שמם רמם [א]רץ [רשפם] צ[דן משל אש בנ]
ם צ[דן ש]ר [אית של הבת ז בנ] ל[א]ל
[י לא]שמן ש[ר ק]דש

294:

מלך בדעשתרת [מלך] צדנם בן בן מלך
אשמנעזר מלך צ[ד]נם בצדן ים
שמם רמם ארץ רשפ[ם] צדן משל אש בנ
ם צדן שר אית הב[ת] ז בנ לאלי
[לאשמ]ן שר קדש

E (RÉS 292) 1900 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
F (RÉS 293, 296)[27] 1901 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול Inv. 1457 296 A:

296 A:

מלך בדעשתרת מלך צדנם
בן בן מלך אשמנעזר מלך צדנם
בצדן ים שמם רמם ארץ רשפם
צדן במשל אש בנו צדן שר אית
הבת ז בנ לאלי לאשמן שר ק
דש

296 B:

מלך בדעשתרת מלך צדנם
בן בן מלך אשמנעזר מלך צדנם
בצדן ים שמם רמם ארץ רשפם
צדן במשל אש בנו צדן שר
אית הבת ז בנ לאלי לאשמ
ן שר קדש

G 1903 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול Inv. 1486
H 1903 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול Inv. 1488
I 1903 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
RÉS 1200 1900 הלובר (נטען כי הוא זיוף)[28] AO 4077

מלך בדעשתרת מלך צדנם
בן בן מלך אשמנעזר מלך
צדנם אבצדן ים שמם רמם
ארץ רשפם צדן במשל אש בנ
וצדן שר אית הבת ז בנ לא
לי לאשמן שר קדש

כתובות בדעשתרת ויתנמלך לאשמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלכי צידון: שושלת אשמנעזר[29]

קבוצת כתובות זו, שלכל אחת מהן טקסט דומה לאחרות, פורסמה כ־RÉS 767, ולאחר מכן כ־KAI 16. הם נערכו בפירוט על ידי וילהלם פרייהר פון לנדאו בשנת 1904.[16]

בכתובות נכתב:[30][31]

מלך בדעשתרת ובן צדק יתנמלך מלך צדנם בן בן מלך אשמנעזר מלך צדנם אית הבת ז בנ לאלי לאשמן שר/ד קדש

— KAI 16

כתובות KAI 16 נמצאו בחלק המזרחי של הקיר, בשכבת הלבנים החיצונית, שהונחו פחות בזהירות מהשכבה הפנימית. שוב, הכתובות הופנו פנימה (דומות פנימה) כך שלא ניתן היה לראותן.[16]

עותקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספור גילה מיקום נוכחי זיהוי מוזאוני תמונה כתובת
A (RÉS 507) 1902 מוזיאון האוניברסיטה האמריקאית בביירות

[מלך בדעשתר]ת ובן צדק ית[נ]
מלך מלך צדנם בן בן מלך
אשמנעזר מלך צדנם אית
הבת ז בנ לאלי לאשמן שר קד[ש]

B 1904 מוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

[מלך בדעשתר]ת ובן צדק ית[נ]
מלך מלך צדנם בן בן מלך
אשמנעזר מלך צדנם אית
הבת ז בנ לאלי לאשמן שר קד[ש]

C 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול Inv. 3538
D 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
E 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
F 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
G 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
H 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
I 1904 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
K 1904 באתרו (ייתכן שמדובר בכתובות Contenau)
Contenau I 1920 באתרו[32] –

מלך בדעשתרת ובן צדק יתנמלך מלך צדנם
בן בן מלך אשמנעזר מלך צדנם אית הבת ז
בנ לאלי לאשמן שר קדש

Contenau II 1920 באתרו –

[מלך ]בדעשתרת[ ובן צדק]
יתנמ]לך מלך צדנם[ בן בן מלך]
אשמנעזר מלך צדנ[ם אית הבת ז]
בנ לאלי לאשמן שר ק[דש]

Contenau III 1920 באתרו –

[מ]לך בדעשתרת בן צדק [יתנ]
[מ]לך מלך צדנם בן בן מלך
אשמנעזר מלך צדנם אית
הבת ז בנ לאלי לאשמן שר
קדש

כתובת תעלת המים של בדעשתרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת רביעית של בדעשתרת, הכוללת אחת עשרה שורות, תוארה על ידי פאולו חֶלַּה (Paolo Xella) וחוסה־אנחל זמורה (אנ') ב־2004. הכתובת התגלתה וצולמה על ידי מוריס שהאב (אנ') בסביבות 1960 על גדה סלעית של נהר האוואלי, כשלושה קילומטרים משפך הנהר, באזור בו נבנתה מאוחר יותר תחנת כוח חשמלית. נראה שהכתובת באתרה איננה עוד, ושהאב מעולם לא פרסם אותה. חלה וזמורה הצליחו להתחקות אחר תצלומיו של שהאב, והם מסיקים שהכתובת מתייחסת כנראה לבניית תעלת מים להבאת מים מנהר האוואלי אל מתחם מקדשי אשמון מצפון מזרח לצידון, על אגני הטהרה הפולחניים שלו. בדעשתרת הגדיל במידה ניכרת את מתחם המקדש הזה, כך שמקור המים המקומי של "ידלל" (שם המקום) כנראה לא סיפק עוד את צורכי המים המוגברים שלו.[8]

הכתובת מתוארכת לכ־520 לפנה"ס. תוכנה הוא:[8][33]

[בי]רח זבח שמ[ש בש]נת שבע 𐤛𐤛𐤖 למלכי מלך בדעשתרת
[מ]לך [צד]נ[ם בן] ב[ן] מלך אשמנעזר מלך צדנם בצדן [י]ם
שמם רמם ארץ רשפם וצדן שר/ד כבן ואש <בן>?[34] פעל מלך בדעשתרת מלך צדנם אית
[...] נבל ז י א[.. א]שמן שר קדש בען ידלל לכננם המם [...] אל(?) אש שק [? ...]
[...]למב [... ...] אשמן ואית אשר אשת(?) ופעל בנם אית [...]
[... ... ...] אשמן ואית שרית אש תחת א[...]
[...? מלך(?)]אשמנעזר [...]גממבעד[... ...] רבם א[...]ברנמש[.]א[.]ת
י[ל?]ם [ו?]אש יעבד [מם? ... ...]
[...]י[תא(?)]ש יש[.]כ[... ...]מי[..]חא[...]
[...]ת[...]
[...]

מושגים בכתובת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירח זבח שמש הוא חודש פיניקי מוכר, המופיע גם בלוחיות פירגי. "צדן ים שמם רמם ארץ רשפם" הוא רצף ביטויים המופיע גם בכתובת KAI 15 של בדעשתרת (ראו פרשנות שם). "אשמן שר קדש" גם הוא מופיע בכתובות אחרות של בדעשתרת ובכתובת אשמנעזר. "ען ידלל" מוזכר גם כ"ען ידלל בהר" בכתובת אשמנעזר, אשר בנה בה בית (מקדש) ל"אשמן שר קדש".[26]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתובות בדעשתרת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמואל אחיטוב, שתי כתובות עמוניות, קתדרה, 1977, עמ' 189‏, JSTOR 23396546
  2. ^ 1 2 Pierre Bordreuil, Eric Gubel, "Quel est le nombre des dedicaces de Bodachtart?", Bulletin d'antiquités archéologiques du Levant inédites ou méconnues VI., Syria. Archéologie, Art et histoire Tome 67 fascicule 2, 1990, עמ' 493
  3. ^ José Á. Zamora, The inscription from the first year of King Bodashtart of Sidon's reign: CIS I, 4, Orientalia 76, 2007, עמ' 100–113
  4. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 30
  5. ^ Lipiński, Edward (1995). Dieux et déesses de l'univers phénicien et punique (בצרפתית). Peeters Publishers. pp. 120–496. ISBN 978-90-6831-690-2.
  6. ^ Elayi, Josette (2006). "An updated chronology of the reigns of Phoenician kings during the Persian period (539–333 BC)" (PDF). digitorient.com. נבדק ב-2009-09-05.
  7. ^ 1 2 Pierre Bordreuil, Eric Gubel, "Quel est le nombre des dedicaces de Bodachtart?", Bulletin d'antiquités archéologiques du Levant inédites ou méconnues VI., Syria. Archéologie, Art et histoire Tome 67 fascicule 2, 1990, עמ' 501
  8. ^ 1 2 3 Paolo Xella et José-Ángel Zamora, Une nouvelle inscription de Bodashtart, roi de Sidon, sur la rive du Nahr al-Awwali près de Bustān ēš-Šēẖ, BAAL, 8, 2004, pp. 273-300. Compte-rendu réalisé par Astrid Nunn https://doi.org/10.4000/abstractairanica.16652
  9. ^ AO 4348, מוזיאון הלובר
  10. ^ 1 2 Philippe Berger, Mémoire sur les inscriptions de fondation du temple d'Esmoun à Sidon, Mémoires de l'Institut national de France 37, 1904, עמ' 265–296 doi: 10.3406/minf.1904.1582
  11. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 33
  12. ^ CIS I 4, p. 22
  13. ^ James R. Davila, Bruce Zuckerman, The Throne of ʿAshtart Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 289, 1993, עמ' 76 doi: 10.2307/1357365‏, JSTOR 1357365
  14. ^ 1 2 Philippe Berger, Inscriptions phéniciennes de fondation du temple d'Esmoun à Saïda, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 45, 1901, עמ' 853 doi: 10.3406/crai.1901.17010
  15. ^ Philippe Berger, Mémoire sur les inscriptions de fondation du temple d'Esmoun à Sidon, Mémoires de l'Institut de France 37, 1904, עמ' 270 doi: 10.3406/minf.1904.1582
  16. ^ 1 2 3 W. Freiherr von Landau, Vorläufige Nachrichten über die im Eschmuntempel bei Sidon gefundenen phönizischen Altertümer, Mitteilungen der Vorderasiatischen Gesellschaft, X, 1 (und IX, 5)
  17. ^ 1 2 3 4 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 28-30
  18. ^ פילון מגבל, ההיסטוריה הפיניקית, תרגום ג'יימס באר, עמ' 24.
  19. ^ 1 2 ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 224
  20. ^ במקור "בעלת שמם רמם"
  21. ^ במקור "רחֿפת [בש]מ רם", וב־KTU השלימו: "בשמם רמם".
  22. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 655-660 – לוח UT 602
  23. ^ 1 2 3 יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 196-197
  24. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 29-31
  25. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 31
  26. ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 25
  27. ^ M. J. Lagrange, NOTE SUR LES INSCRIPTIONS TROUVÉES PAR MACRIDY-BEY A BOSTAN-ECH-CHEIKH, Revue Biblique (1892-1940) 11, 1902, עמ' 515–526
  28. ^ Charles C. Torrey, A Forged Phoenician Royal Inscription in the Louvre, The American Journal of Semitic Languages and Literatures 58, 1941, עמ' 135–138
  29. ^ Hélène S. Sader, The history and archaeology of Phoenicia, Atlanta, 2019, עמ' 103-108, 114, ISBN 0-88414-406-2
  30. ^ Donner, Herbert; Rölig, Wolfgang (2002). Kanaanäische und aramäische Inschriften (5 ed.). Wiesbaden: Harrassowitz. p. I, 4.
  31. ^ Krahmalkov, Charles R. (2000). Phoenician-Punic Dictionary. Leuven: Peeters / Departement Oosterse Studies. ISBN 90-429-0770-3.
  32. ^ Conteneau, Gaston (1924). "Deuxième mission archéologique à Sidon (1920)". Syria (בצרפתית). 5 (5–1): 9–23. doi:10.3406/syria.1924.3094. נבדק ב-2022-08-14.
  33. ^ Xella, P.; Zamora López, J. Á. (2013). 'Découvertes récentes dans l’aire du sanctuaire d’Eshmoun à Sidon', in: Actas VI Congresso Internacional de Estudos Fenícios e Púnicos, Lisboa, Portugal, 2005. Lisboa. pp. 224-236: pp. 235-236. נבדק ב-26 במאי 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  34. ^ הכתובת כאן מבולגנת בשל תיקון מרושל של חרט האבן, והמילים "אש בנ" נכתבו בין שורות שתיים ושלוש.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתובות_בדעשתרת&oldid=40040963"