הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים – בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם". כרונולוגיה זו נהוגה ברוב ספרי תולדות עם ישראל שהתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מתחילה בבריאת העולם ומסתיימת בחורבן בית המקדש השני 3,828 שנים לאחר מכן.
מניין השנים בלוח העברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מניין השנים בלוח העברי
ציון רוב השנים בערך זה הם על פי מניין השנים של בעל סדר עולם רבה, כלומר, שנים שלמות לאדם הראשון, אבל לפי מניין השנים הנהוג כיום – מניין השנים לבריאת העולם – יש להוסיף שנתיים על מניינו של בעל הסדר עולם ושנה אחת למניין הגמרא[1]. כמו כן, אין להשוות בין מניין השנים המובא כאן למניין השנים בספירה הנוצרית.
תולדות האנושות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוקי המקרא בספר בראשית מתארים באיזה גיל הוליד כל אחד מאנשי הדורות שבין אדם הראשון ליעקב את בנו[2], וכך מאפשרים למנות על פי שנות חייהם את שנות קיומה של האנושות. יעקב נולד על פי זה בשנה ה-2108. יעקב ירד למצרים בהיותו בן 130[3], ואם כן עולה שירידת יעקב ובניו למצרים הייתה אחרי שמלאו 2,238 שנים לבריאת אדם הראשון. בני ישראל היו במצרים 210 שנים[4], נמצא שיציאת מצרים הייתה בשנת 2448 לבריאת אדם הראשון. על הפסוק "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית, ט"ו, י"ג), מוסבר שהספירה של 400 השנים מתחילה מלידת יצחק (2048)[5]. בית המקדש הראשון נבנה 480 שנה לאחר יציאת מצרים[6]. בית ראשון עמד 410 שנה[7]. לאחר מכן יצאו ישראל לגלות בבל שנמשכה 70 שנה[8]. לאחר מכן נבנה בית המקדש השני שעמד 420 שנה[9].
נבוכדנצר החריב את בית המקדש הראשון בשנת 19 למלכותו[10], מלכותו התקיימה 45 שנה, אחריו מלך בנו אויל מרודך 22 שנה[11], אחריו מלך בלשאצר 3 שנים, אחריו מלך דריווש המדי שנה אחת, אחריו מלך כורש הפרסי 3 שנים (שאז התחילה מלכות פרס בכל העולם[12]), אחריו מלך אחשוורוש 14 שנה, אחריו מלך בנו (מאסתר המלכה[13]) דריווש הפרסי[14]. על פי נתונים אלו, נס פורים, שהתרחש בשנת 13 למלכות אחשוורוש, (ככתוב במגילת אסתר) היה לאחר שמלאו 3,405 שנים לבריאת אדם.
הדורות הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפשר אריכות הימים המופלגת של ראשי הדורות הראשונים, כתב רבי סעדיה גאון: "כדי שירבו זרעם... כדי שיראה כל אחד מהם בנים ובני בנים בחייו"[15]. לעומת זאת, הרמב"ם כתב; "אני אומר שלא היה אותם החיים אלא אותו האיש האמור לבדו, אבל שאר האדם חיו החיים הטבעיים הרגילים, ותהיה הנדירות הזו באותו האדם, אם על ידי גורמים רבים במזונו והנהגתו, או על דרך הנס ונוהג לפי דרכו, ולא ייתכן לומר בו זולת זה"[16]. בדומה לכך כתב ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו; "מזונותיהם היו מוכשרים יותר לגרום לאריכות ימים... חוץ מזה זיכה אותם אלוהים בחיים ארוכים יותר על צדקתם ועל התועלת שבהמצאותיהם..."[17].
לוח כרונולוגי מאדם עד יעקב
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דור | האישיות | נולד | נפטר | משך חייו | הוליד בגיל |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אדם | 0 | 930 | 930 | 0[18] |
| 2 | שת | 130 | 1042 | 912 | 105 |
| 3 | אנוש | 235 | 1140 | 905 | 90 |
| 4 | קינן | 325 | 1235 | 910 | 70 |
| 5 | מהללאל | 395 | 1290 | 895 | 65 |
| 6 | ירד | 460 | 1422 | 962 | 162 |
| 7 | חנוך | 622 | 987 | 365 | 65 |
| 8 | מתושלח | 687 | 1656 | 969 | 187 |
| 9 | למך | 874 | 1651 | 777 | 182 |
| 10 | נח | 1056 | 2006 | 950 | 500[19] |
| 11 | שם | 1558 | 2158 | 600 | 100 |
| 12 | ארפכשד | 1658 | 2096 | 438 | 35 |
| 13 | שלח | 1693 | 2126 | 433 | 30 |
| 14 | עבר | 1723 | 2187 | 464 | 34 |
| 15 | פלג | 1757 | 1996 | 239 | 30 |
| 16 | רעו | 1787 | 2026 | 239 | 32 |
| 17 | שרוג | 1819 | 2049 | 230 | 30 |
| 18 | נחור | 1849 | 1997 | 148 | 29 |
| 19 | תרח | 1878 | 2083 | 205 | 70 |
| 20 | אברהם | 1948 | 2123 | 175 | 86[20] |
| 21 | יצחק | 2048 | 2228 | 180 | 60 |
| 22 | יעקב | 2108 | 2255 | 147 | 84 |
מלכי יהודה וישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלכי יהודה וישראל
לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית התחילה תקופת המלכים בשנת ב'תתפ"א (879 לפנה"ס), ונמשכה 457 שנה עד חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס).
מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנן שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם.
השנים החסרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – השנים החסרות
ההשוואה בין הכרונולוגיה המסורתית לכרונולוגיה המדעית מעלה פער של כ-165 שנה. לפי סדר עולם רבה, בית המקדש השני עמד על תלו במשך 420 שנה. חורבן בית שני אירע בשנת 70 לספירת הנוצרים, ומכאן שהמקדש השני הוקם בסביבות 350 לפנה"ס. כיוון שגלות בבל נמשכה על פי הכרונולוגיה המסורתית 70 שנה בלבד, עולה כי חורבן בית ראשון אירע בשנת 420 לפנה"ס. ואולם, מלכות בבל, שהחריבה את בית המקדש הראשון על פי התיאור המקראי, נעלמה מן העולם קרוב למאה ועשרים שנה קודם לכן (הכיבוש הפרסי אירע בשנת 539 לפנה"ס). התיארוך המקובל בקרב היסטוריונים לחורבן הבית הראשון הוא 586 לפנה"ס. קיים אפוא פער של כ-166 שנה בין הכרונולוגיות השונות[21]. הבעיה תלויה במשך זמנה של האימפריה הפרסית, שלפי הכרונולוגיה המקובלת התקיימה למעלה ממאתיים שנה (539–331 לפנה"ס), ולפי סדר עולם – 52 שנה בלבד. המדרש מתארך את התקופה הפרסית באופן מינימליסטי, לפי מלכי פרס המוזכרים במקרא בלבד. כמו כן, בהתאם לברייתא המובאת בתלמוד הבבלי[22], מניח המדרש שכורש, דריווש וארתחשסתא הם שלושה שמות של מלך אחד.
ד"ר חיים חפץ חקר את אמינותם של המקורות ההיסטוריים הקלאסיים (היסטוריונים הלניסטיים ורומיים), שעליהם ביססו ההיסטוריונים המודרניים את הכרונולוגיה המדעית המקובלת. בשנת 1991 הוא פרסם את ממצאיו בכתב העת מגדים[23]. בניגוד לתפיסה המקובלת, טען חפץ כי הכרונולוגיה המסורתית היא הנכונה. חפץ לא התייחס במחקרו לשיטות תיארוך מדעיות נוספות כגון תיארוך פחמן 14 או תיארוכים אסטרונומיים כמו ליקוי החמה האשורי.
תקופות בתולדות עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תיקוף חז"ל | אורכה | הסתיימה | לבריאת העולם | לספירה הנוצרית | מקום |
| מאדם עד נח | 1,056 שנים | לידת נח | 0–1056 | 3759–2703 לפנה"ס | מסופוטמיה |
| מנח עד אברהם | 892 שנים | לידת אברהם | 1056–1948 | 2703–1811 לפנה"ס | מסופוטמיה |
| שלושת האבות | 307 שנים | פטירת יעקב | 1948–2255 | 1811–1504 לפנה"ס | ארץ ישראל |
| ישראל במצרים | 210 שנים | יציאת מצרים | 2238–2448 | 1521–1311 לפנה"ס | מצרים העתיקה |
| ישראל במדבר | 40 שנים | הכניסה לארץ | 2448–2488 | 1311–1271 לפנה"ס | מדבר סיני |
| שופטים[24] | 393 שנים | המלכת שאול | 2488–2881 | 1271–878 לפנה"ס | ארץ ישראל |
| מלכים | 457 שנים | חורבן בית ראשון | 2881–3338 | 878–421 לפנה"ס | ארץ ישראל |
| סופרים ואנשי כנסת הגדולה |
110 שנים | סוף הנבואה | 3338–3448 | 421–311 לפנה"ס | ארץ ישראל |
נקודות ציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אירוע | תאריך עברי | תאריך לועזי | תאריך מדויק | מקורות |
|---|---|---|---|---|
| תחילת בריאת העולם | 0 או -1 | 3759 לפנה"ס | לרבי יהושע באדר[25], לרבי אליעזר בכ"ה באלול | ויקרא רבה, פרשה כ"ט, פסקה א' |
| בריאת אדם הראשון | 0 | 3759 לפנה"ס | לרבי יהושע בא' בניסן, לרבי אליעזר בא' בתשרי | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב' |
| הולדת נח | 1056 | 2703 לפנה"ס | ||
| המבול | 1656 | 2103 לפנה"ס | לרבי יהושע י"ז באייר, לרבי אליעזר י"ז בחשון | סדר עולם פרק ד' |
| הולדת אברהם | 1948 | 1811 לפנה"ס | לר' יהושע בחודש ניסן, לר' אליעזר בחודש תשרי | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י', עמוד ב' |
| עקדת יצחק | 2085[26] | 1674 לפנה"ס | יש אומרים בא' בתשרי, ויש אומרים בי' בתשרי | ראה זוהר פרשת ויצא |
| הגירת השבטים למצרים | 2238 | 1521 לפנה"ס | ||
| יציאת מצרים | 2448 | 1311 לפנה"ס | ט"ו בניסן, לחכמים ביום שישי לרבי יוסי ביום חמישי | תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח |
| מעמד הר סיני | 2448 | 1311 לפנה"ס | בשבת, לחכמים בו' בסיוון ולרבי יוסי בז' בסיוון | תלמוד בבלי, מסכת שבת , דף פ"ו עד דף פח |
| הקמת המשכן חטא המרגלים |
2449 | 1310 לפנה"ס | המשכן הוקם בראש חודש ניסן חטא המרגלים התרחש בתשעה באב |
ספר שמות, פרק מ', פסוק י"ז |
| הכניסה לארץ ישראל | 2488 | 1271 לפנה"ס | כ"ח בניסן, בשבת, | סדר עולם פרק י"א (היום השביעי של הקפת יריחו) |
| פטירת יהושע בן נון | 2516 | 1243 לפנה"ס | כ"ו בניסן | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב' |
| כינון מלכות דוד | 2884 | 875 לפנה"ס | ||
| בנין בית המקדש הראשון, שלמה | 2928 | 831 לפנה"ס | בחודש אייר | ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז |
| גלות עשרת השבטים | 3205 | 554 לפנה"ס | ||
| תחילת מלכות נבוכדנצר | 3319 | 440 לפנה"ס | ||
| חורבן בית המקדש הראשון | 3338 | 421 לפנה"ס | ט' באב, במוצאי שבת | תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב' |
| הכרזת כורש | 3390[27] | 369 לפנה"ס | ||
| פורים | 3405 | 354 לפנה"ס | י"ג באדר | מגילת אסתר, פרק ט', פסוק א' |
| בנין בית המקדש השני | 3408 | 351 לפנה"ס | כ"ד בכסלו | ספר חגי, פרק ב', פסוק י"ח |
| עליית עזרא | 3415 | 344 לפנה"ס | ||
| תום הנבואה[28] תחילת מניין השטרות |
3448 | 311 לפנה"ס | ||
| חנוכה[29] | 3622 | 137–8 לפנה"ס | כ"ה בכסלו | ספר חשמונאים א' פרק ד' פס' נ"א |
| חורבן בית המקדש השני | 3828[30] | 70 לספירה | ט' באב, במוצאי שבת | תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב' |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק גוטליב, יש סדר למקרא - חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה, ירושלים: הוצאת מאגנס והוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תאריכים בספר בראשית בוויקיטקסט
- מרדכי ברויאר, הוראת ההיסטוריה ואמונת חכמים, באתר "דעת", בתוך: שמעתין 36 אייר תשל"ג
- שלמה בניזרי, סדר הדורות המקוצר
- שנות מספר בוויקיטקסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי מניין הסדר עולם והאמוראים, א' בתשרי שבו נברא האדם (לדעת ר' אליעזר שהעולם נברא בתשרי) הוא ראש השנה של שנה א' לבריאה, ואילו לפי המניין הנהוג כיום מונים את חמשת הימים שקדמו לבריאת אדם הראשון כשנה א' לבריאה (שנת תהו) וא' בתשרי הוא ראש השנה של שנה ב' לבריאה.
- ^ אדם עד נח: ספר בראשית, פרק ה'. נח עד אברהם: ספר בראשית, פרק י"א. יצחק: ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ה', ויעקב: ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ו
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א' במדבר רבה, פרשה י"ג ועוד
- ^ סדר עולם, פרק ג'.
- ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', וכן מחשבון המלכים משלמה ועד צדקיהו
- ^ ספר ירמיה, פרק כ"ט, פסוק י'. ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוק כ"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'. וכן דניאל נתנבא שבית המקדש השני יעמוד 420 שנה - ספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"ה–כ"ו
- ^ ספר ירמיה, פרק נ"ב, פסוק י"ב וספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק ח'
- ^ שהם 23 מקוטעות, וכדברי הגמרא במגילה י"א ע"ב
- ^ סדר הדורות ג' אלפים ש"צ
- ^ ויקרא רבה יג ה
- ^ ספר דניאל, פרק ט' על פי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד ב'
- ^ רס"ג מהדורת צוקר עמוד 327
- ^ מורה נבוכים חלק אות מז, מהדורת קאפח, עמוד רסט. הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם האלו, והריטב"א הגן על דברי הרמב"ם
- ^ קדמוניות א ג ט, מהדורת שליט סעיפים 104-108
- ^ גילו בעת לידת קין (בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ב'); שת נולד מאוחר יותר, כשאדם היה בגיל 130.
- ^ גילו בעת לידת יפת (בראשית, ה', ל"ב); שם נולד שנתיים מאוחר יותר, כשנח היה בגיל 502.
- ^ גילו בעת לידת ישמעאל (בראשית, ט"ז, ט"ז); יצחק נולד 14 שנה מאוחר יותר, כשאברהם היה בגיל 100.
- ^ כלומר שנת ה'תשפ"ה (5785) אמורה להיות שנת ה'תתקנ"א (5951) לבריאת העולם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב'
- ^ חיים חפץ, "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש", נתפרסם במגדים י"ד
- ^ יהושע בן נון הוא השופט הראשון (מדרש במדבר רבה פרשה יד אות ד. רש"י במסכת סוכה דף כז עמוד ב. וכן העתיק ר' דוד גנז בספרו צמח דוד, וכן בעל סדר הדורות). רבי אברהם זכות כתבו בספרו "ספר יוחסין" (מאמר ראשון, האלף השלישי, המאה השישית): "שפט יהושע כ"ח שנה"
- ^ יש אומרים כ"ה (תוספות, מסכת ראש השנה, דף ח', עמוד א', ד"ה לתקופות), יש אומרים כ' (ספר עברונות בשם יצחק בן אשר הלוי), יש אומרים כ"ז (יצחק בן יוסף הישראלי, יסוד עולם, מאמר רביעי, פרק י"ד).
- ^ שמות רבה, פרשה א', פסקה א'. וכן ברש"י ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ'
- ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק א'
- ^ הכוזרי מאמר ג' לט, סה
- ^ תלמוד בבלי ע"ז ט ע"א. שם כתוב שבבית שני בארץ ישראל שלטה פרס 34 שנה ואחריה יון 180 שנה ואחר כך התחילה מלכות חשמונאי.
- ^ דבר זה שנוי במחלוקת ראשונים. המופיע בטבלה הוא לשיטת רש"י, רמב"ם ורא"ש, ואילו לשיטת שאר הראשונים הבית חרב בשנת 3829.
