כביש 1

כביש 1
	מחלף בן-גוריון
מידע כללי
כינוי	כביש ירושלים–תל אביב
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש רוחב
כביש מהיר	ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא
כביש אגרה	הנתיב המהיר והשמאלי ממזרח למערב בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות
אורך	96 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות	תל אביב-יפו, נמל התעופה בן-גוריון, לוד, ירושלים, מעלה אדומים
נקודת התחלה	מחלף קיבוץ גלויות
נקודת סיום	צומת בית הערבה
קואורדינטות	31°48′38″N 35°02′45″E / 31.81055556°N 35.04583333°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; מסלול הכביש

ערך זה עוסק בכביש בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כביש 1 (פירושונים).

כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה – מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו

כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו

כביש 1 ומחלף שער הגיא. מראה מכיוון דרך בורמה

מחלף חמד - בקדמת התמונה מתחם עין חמד וברקע אבו גוש ובית נקופה

כביש הטבעת המזרחי (כביש 4370) במפגש עם כביש 1 בצומת עיסאוויה. ניתן לראות את החומה בין הנתיבים להפרדה בין תנועה של ישראלים ושל פלסטינים על כביש 4370

הכפר א-זעיים לצד מחסום א-זעיים על כביש 1 ולצד גדר ההפרדה

"התעוררות" - של הפסלת אור-נה רן פני הים, לצד כביש 1, מירושלים לים המלח

כביש 1 הוא כביש ראשי בישראל שבחלקו מסומן ככביש מהיר המחבר בין תל אביב-יפו, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב" ובחלקו זה נסמך ברובו על הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים. חרף השם הנפוץ, לכביש ישנו חלק נוסף הנמשך ממזרח לירושלים, דרך מעלה אדומים ומדבר יהודה לבקעת הירדן. כך למעשה הוא אחד משלושת הכבישים היחידים בארץ שחוצים אותה לכל רוחבה (שני הכבישים האחרים הם: כביש 25 וכביש 57). קטע מהכביש הוא גם חלק מכביש M40 ברשת הכבישים הערבית הבינלאומית משריק.

אורכו של הכביש 96 קילומטרים, וחלק הדרך ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא הוא כביש מהיר. ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף בן שמן וממחלף ענבה עד מחלף שער מוריה, כביש 1 הוא בן שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון; רובו של יתר הכביש הוא בן שני נתיבי נסיעה, למעט המקטע בין צומת אלמוג לצומת בית הערבה, שבו יש נתיב נסיעה אחד לכל כיוון ואין בו הפרדה בין הנתיבים. בעשור הראשון של המאה ה-21 נסלל בחלקו המערבי של הכביש נתיב מהיר לכיוון תל אביב.

מסלול הכביש

אורכו הכולל של הכביש הוא 96 קילומטרים והוא מורכב משלושה חלקים עיקריים:

כביש שטוח ומהיר ברובו, המתחיל במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, בהתפצלות מנתיבי איילון, חולף על פני נמל התעופה בן-גוריון והעיר לוד ומגיע עד לשער הגיא.
העלייה ההיסטורית לירושלים ממחלף שער הגיא.
כביש ירושלים–ים המלח (או כביש ירושלים–יריחו). חלק זה מסתיים בצומת בית הערבה, צומת מפגש עם כביש 90 בסמוך לקיבוץ בית הערבה בבקעת ים המלח. מצומת זה נמשך חלק נוסף באורך של חמישה קילומטרים הסגור לציבור אך נמצא בשימוש צה"ל, ומוביל לגשר עבדאללה ההרוס. מעבר לנהר הירדן קיים כביש המשך.

היסטוריה

כביש 1 עובר בעיקרו על תוואי הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים.

בתקופת המנדט הבריטי

בשנת 1921 תואר הכביש מירושלים ללטרון כבעל איכות נמוכה ומלא בגומות עמוקות^[1]. במהלך המרד הערבי הגדול היה הכביש מסוכן יחסית לנסיעה, בשל קרבתו ליישובים ערבים רבים הן בחלקו המערבי (בשפלה), והן בחלקו המזרחי (משער הגיא לירושלים), שם גם עבר הכביש בתוואי נשלט וקל לתקיפה וחסימה. מטעמי ביטחון הונהגה נסיעה בשיירות, כאשר טנדר נוטרים ליווה את השיירה לעיתים יחד עם רכב משטרה בריטי חמוש במקלע. תחנת משטרה בריטית הוקמה בשער הגיא, ותחנות נוטרים הוקמו בסמוך לקסטל ('נחלת יצחק') ובמוצא. מצודות טגארט נבנו בסמוך לכביש: בצומת בית דגן, רמלה, לטרון ואבו גוש.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – השיירות לירושלים

בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נעו שיירות בכביש בליווי אנשי ההגנה ולעיתים בליווי בריטי, אך לאחר פברואר 1948 העבירו הבריטים את תנועת רכביהם לתוואי כביש 443 של ימינו, ועל היישוב היהודי היה לספק בעצמו הגנה לנסיעה בכביש. בתקופה זו היו התקפות על התחבורה היהודית הן בחלקו המערבי והן בחלקו המזרחי של הציר, אך בעוד לחלק המערבי היה כביש עוקף דרך רחובות, צומת מסמיה וחולדה, לחלק המזרחי לא היה כל נתיב עוקף, ותוואי הכביש המתפתל בעומק נחל לצד רכסים שולטים הקל את ההתקפה על התנועה בכביש, והקשה על ההגנה על השיירות. דבר זה הוביל לאבדות ניכרות בקרב השיירות, ולאחר מכן עם המעבר לפעולה התקפית לקרבות קשים באזור שער הגיא, קרבות בהם ניתנה הוראה לכבוש את הכפרים הערביים 'בכל מחיר' על מנת לאפשר את פתיחת הדרך לתנועה.

לאחר קום המדינה

בתחילת קיץ 1948 החזיק צה"ל בחלקו המזרחי של הציר ובחלקו המערבי, אך באזור לטרון כשלו כל ניסיונות ההתקפה והכביש בנקודה זו נשאר בשליטת הלגיון הירדני. ב-7 באוקטובר 1948 נחתם הסכם לפיו ינועו בכביש אוטובוסים ישראלים בליווי משוריינים ישראלים וירדנים וג'יפים של האו"ם^[2]. בפועל נסללה דרך עוקפת זמנית – דרך בורמה, שמסלולה החל באזור קיבוץ הראל, עקף את אזור לטרון מדרום, וטיפס לשלוחת שיירות ובית מאיר (בית מחסיר) דרך תוואי הנחל הקרוי כיום 'נחל דרך בורמה'. עם הרחבת השטח שבשליטת ישראל מדרום ללטרון לאחר מבצע ההר, החלה סלילת כביש הגבורה כנתיב תנועה עוקף לקטע רמלה–לטרון–שער הגיא. הכביש העוקף התבסס על חלקו המזרחי של כביש 44 (מרמלה לצומת נחשון ולמחלף שמשון) ועל חלקו הצפוני של כביש 38 (ממחלף שמשון לשער הגיא), שם התחבר הכביש העוקף בחזרה לתוואי המקורי. הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן כלל סעיף בדבר פתיחת הכביש לתנועה יהודית באזור לטרון, אך סעיף זה לא מומש למעשה. רק כיבושה של לטרון במלחמת ששת הימים אפשר את פתיחת הקטע רמלה–לטרון–שער הגיא לתנועה מחדש. בשנות ה-50 התקשה הכביש לשאת את עומסי התנועה שנסעו עליו והתנועה עליו הייתה איטית מאוד בגלל משאיות שנסעו עליו באיטיות רבה ועכבו את שאר הרכבים. הוחל בפריצת כביש בעמק רפאים שיתחבר לכביש 386 ויישא את המשאיות לירושלים, אך פריצת הכביש לא הושלמה^[3].

באמצע שנות ה-60 הוחל בהרחבת הכביש לכביש דו־מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה. בשנת 1965 הושלמה הרחבת קטע הכביש בין מוצא לירושלים ל-4 נתיבים^[4]. לצורך הרחבת הכביש הוגבה מפלס הנחל באזור שער הגיא באמצעות מילויו בעפר. מעקף מדרום לקטע שעבר בתוך אבו גוש נפתח ב־1971^[5]. התוואי ההררי הוביל לכך שחלקים ניכרים מהדרך הם ללא שוליים או עם שוליים צרים, דבר המוביל לעומסי תנועה ניכרים בכביש במקרה של חסימת נתיב נסיעה עקב תאונת דרכים או תקלה טכנית ברכב. לאורך קטע זה של הכביש, באזור שער הגיא, פזורים ה"משוריינים" – רכבי קרב מתקופת מלחמת העצמאות, אשר נפגעו בדרכם לירושלים הנצורה (למעשה רובם של המשוריינים המקוריים שהיו במקום הוחלפו במהלך שנות ה־60 בשלדות כלי רכב אחרים). חלק מהרחבת הכביש כללה חציבה בצידי הכביש, ובמספר מקרים נחסמה חלק מהדרך לתנועה לזמן קצר עקב מפולות סלעים על הכביש באזור שער הגיא ובאזור אבו גוש. בסמוך לחוות שער הגיא הפריד שטח פתוח את הכביש לשני נתיבים חד סטריים, כאשר במרכז השטח הפתוח קברו של שייח' עלי.

סלילת הכביש המהיר

ב-1965 החל תכנון כביש מהיר מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון^[6], בתוואי צמוד למסילת הרכבת מתל אביב ללוד. בנייתו שהייתה אמורה להסתיים ב-1966 התעכבה ולבסוף נחנך ב-26 בפברואר 1970 הכביש מחלף גנות–נתב"ג (המסלול הצפוני בלבד, שהתנועה בו נעה בשני הכיוונים)^[7]. לקראת פתיחתו של הקטע נחנך באוקטובר 1969 הגשר הראשון של מחלף גנות^[8]. הקטע מגנות לנמל התעופה תוכנן מתוך מחשבה להרחיבו בעתיד לכיוון ירושלים ולתל אביב, ללא החלטה על התוואי המדויק. לאחר מכן הוחלט לבנות את הכביש המהיר בין תל אביב למחלף שער הגיא בתוואי חדש דרך לטרון, במקום להרחיב את הכביש הישן (כביש 44). קטע הדרך גנות–לטרון ארוך ב-10 קילומטרים מהכביש הישן (עקב מעקף סביב לוד ובן שמן), אך הנסיעה בו מהירה יותר בשל תכנונו ככביש מהיר עם מיעוט צמתים ומחלפים^[9]. בינואר 1978 נחנך הקטע בין לטרון לשער הגיא^[10], וביולי 1978 נפתח הקטע לנסיעה לכל אורכו בין מחלף קיבוץ גלויות עד לטרון (שם התחבר עם הכביש הישן), אך עם רמזורים זמניים ונתיב בודד בחלקים מסוימים^[11]. הקטע כולו נחנך רשמית באוגוסט 1979^[12] בטקס חגיגי ומתוקשר אליו הוזמנו רבים. את הסרט גזר ראש הממשלה מנחם בגין, בהמשך, אחד הנוסעים הראשונים בחלק החדש של הכביש היה נשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו בישראל בנובמבר 1977. היה זה עוד לפני שנסתיימה סלילת הכביש. ראש הממשלה באותה תקופה, מנחם בגין התעקש שסאדאת יסע בכביש המהיר כדי שיתרשם מהפיתוח בישראל.

במהלך השנים הוחלפו צמתים על הכביש במחלפים. מחלף הראל נפתח ב־1971, מחלף חמד ב־1972, מחלף לטרון, מחלף לוד, מחלף קיבוץ גלויות ומחלף בן-גוריון ב־1978-1979 (עם פתיחת הכביש המהיר, מחלף גנות נבנה עוד קודם לכן), מחלף בן שמן ב־1981, מחלף מוצא ב־1990, מחלף שער הגיא ב־1994 ומחלף שורש ב־2005.

הכביש חצה את השטחים החקלאיים של מקוה ישראל ולפיכך הוקם מעליו, בין מחלף גנות לקיבוץ גלויות, גשר מתכת המיועד לטרקטורים^[13].

באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 חוברו נתיבי איילון לכביש 1, כך שהכביש הוא המשכם של נתיבי איילון^[14].

סלילת הכביש המהיר בתוואי מצפון ללטרון הובילה לכך שהכביש הוא מהתשתיות הלאומיות הבולטות בישראל שחוצות את הקו הירוק. בין משטרת לטרון לאמאוס ניקופוליס חוצה הכביש את מה שהייתה פעם שלוחה ירדנית שהסתיימה במנזר השתקנים, מעבר למנזר ומסביב לשלוחה היה שטח הפקר ברוחב של קילומטר עד 2.5 קילומטר. מחלף לטרון עצמו נמצא כקילומטר מעבר לקו הירוק.

בינואר 2013 הועלתה מהירות הנסיעה המותרת בין מחלף גנות למחלף שער הגיא מ־100 קמ"ש ל־110 קמ"ש^[15].

כביש ירושלים–בית הערבה

כביש 1 משמש גם ככביש מירושלים מזרחה, לכיוון מעלה אדומים וים המלח. תחילתו של הכביש בכביש שנסלל בתקופת המנדט, על תוואי דרך מעלה אדומים הקדומה^[16]. הכביש יצא מהעיר העתיקה בדרך יריחו, לאורך שולי הר הזיתים, ועלה אל כיוון אבו דיס. הכביש היה מפותל מאוד (הוא ירד כ-1,100 מטרים לאורך כ-40 קילומטרים. בתקופת השלטון הירדני שופר הכביש, ובקטעים רבים נבנה למעשה כביש חדש מקביל, פחות מפותל (הכביש המנדטורי נראה בקטעים מסוימים לצד הכביש הקיים). בסוף שנות ה-80 הוסט מוצא הכביש מירושלים למחלף שער מזרח (הגבעה הצרפתית) ונבנה כביש חדש מירושלים למחלף אדומים.

בשנת 2012 היה הקטע החד-נתיבי האחרון, מצומת שדרות משה דיין בירושלים עד למחלף הזיתים, בתהליך הרחבה לדו-נתיבי. בשנת 2011 הסתיימה הרחבה לדו-נתיבי של הקטע מהצומת עם כביש 437 עד לצומת אלון (כביש 458) להרחבה הייתה התנגדות מצד ארגוני זכויות האדם, בטענה שהרחבת הכביש תפריע לחייהם של הבדואים המתגוררים (באופן לא חוקי) בסמוך לכביש. בהמשך, הורחב הכביש לאוטוסטרדה מהירה עד לצומת ורד יריחו.

כביש עמק הארזים

בשנת 2007 נסלל מקטע חדש לכביש בעמק הארזים, שקישר ישירות בין מחלף שער מוריה לבין מחלף יגאל ידין, ומנע את המעבר בכניסה לעיר ושדרות בגין. קטע זה מכונה על ידי עיריית ירושלים בתוכניות הפיתוח שלה כביש 9. קטע הכביש מאפשר לנוסעים מגוש דן לשכונות הצפוניות של ירושלים ולנוסעים לים המלח לעקוף את נתיבי התחבורה העירוניים הצפופים של ירושלים ובכך מקל על גודש התנועה בכניסה המערבית לירושלים, שעד לפתיחת המחלף התאפשרה רק מצומת גינות סחרוב. באוקטובר 2014 ניתן לקטע השם דרך יצחק שמיר^[17]. לאחר שדרוג צומת גינות סחרוב למחלף ושינוי הסדרי התנועה במחלף שער מוריה, סומן התוואי הישן של כביש 1 בתור כביש 333.

הנתיב המהיר

בינואר 2011 נפתח לתנועה הנתיב המהיר – נתיב נוסף בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות, שנסלל כדי להקל על התנועה בכביש לכיוון תל אביב. הנתיב הוא כביש אגרה המשמש לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שמשלמים תמורת הנסיעה בו. במקביל הוקם מגרש חניה פטור מתשלום בין שני מסלולי הכביש מזרחית למחלף שפירים, ולרשות החונים בו עומד שירות אוטובוסים מהיר ותכוף למרכז תל אביב. עם חנוכת הנתיב המהיר, בוטל הנתיב השלישי בכביש הרגיל לאורך קטע של כמה מאות מטרים, בסמוך למחלף קיבוץ גלויות, כדי לאפשר השתלבות חלקה מהנתיב המהיר אל כביש 1 בחזרה^[18].

הרחבת הכביש בעשור השני של המאה ה-21

בעשור השני של המאה ה-21 בוצעו שני פרויקטים משמעותיים בתוואי הכביש וסמוך לו. האחד הוא בניית מסילת הרכבת המהירה לירושלים שחוצה אותו שלוש פעמים – על גבי גשר סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, במנהרה סמוך למחלף ענבה ובגשר מעל דרך יצחק שמיר ועמק הארזים. השני הוא שדרוג הכביש בקטע מחלף שער הגיא עד מחלף מוצא.

במאי 2010 החליטה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות לתת תוקף לתוכנית השדרוג של כביש 1 שבמסגרתה הוגבה הכביש, נסלל נתיב נוסף לכל כיוון, והוקמו מחלפים חדשים בנווה אילן^[19], עין חמד, מבשרת ציון ומוצא. כמו כן, הוקם מעבר אקולוגי, ומנהרה מתחת לקסטל. פרויקט השדרוג בוצע במסגרת התוכנית הרב-שנתית (2011–2016) של החברה הלאומית לדרכים בישראל^[20]. העבודות היו בשיאן מסוף 2013 עד 2016, אך הכביש המשיך לפעול כסדרו באותה עת. עלות העבודות הצפויה הייתה כ-2.35 מיליארד שקל^[21].

במרץ 2015 נחנך מחלף נווה אילן במלואו, והשלים את המחלף החלקי שעמד במקום מאז בוטל הצומת^[22]. גשר חדש בכיוון מערב, באורך 800 מטר, החליף את קטע הכביש שכלל סיבוב חד סמוך למחלף מוצא. הגשר בכיוון מערב נפתח לתנועה ביוני 2016^[23] והכיוון הנגדי נחנך בינואר 2017^[24]. שני הגשרים מתנשאים לגובה של 30 מטרים ועלות הקמתם נאמדה ב-380 מיליון שקל. בסמוך לקבר שיח' עלי הוסט הכביש כך שמבנה הקבר אינו נמצא במרכז הכביש, אלא בדרומו.

ב-20 בינואר 2017 נחנכו מנהרות הראל, שבהמשכן גשר מוצא. שני רכיבים אלה ביטלו את העליות והירידות שאפיינו את הנסיעה באזור זה^[23]. ביוני 2017 הושלמו העבודות בכביש ושלושה נתיבי נסיעה היו זמינים בשני הכיוונים^[25].

בעקבות הרחבת הכביש בין מחלף שער הגיא למחלף שער מוריה, נוצרו עומסי תנועה כבדים מזרחית למחלף שער הגיא – בקטע שנותר עם שני נתיבים לכל כיוון. בעקבות כך, בינואר 2018 ביצעה חברת נתיבי ישראל עבודות סימון ליליות בקטע שבין מחלף ענבה למחלף שער הגיא, בשני כיווני הנסיעה. במסגרת העבודות סומנו שלושה נתיבים בכביש לכל כיוון, אך לא בוצעה הרחבה של מסעה הכביש בפועל. הנתיבים החדשים שסומנו נעשו צרים יותר מכפי שנתיבי הכביש היו לפני עבודות הסימון, והנתיב השמאלי בכל כיוון סומן בעיקר על חשבון רובו המוחלט של השול המרכזי של הכביש. בעקבות כך, בוטל הסימון של הקטע בין מחלף ענבה למחלף שער הגיא כדרך מהירה (על ידי התמרור המיועד לכך), ומהירות הנסיעה המרבית המותרת בקטע זה הופחתה מ-110 קמ"ש ל-90 קמ"ש.

פרויקט נוסף שהוחל בבצועו בסוף העשור היה מחלוף שני צמתים בכביש: צומת רמת שלמה שהפך למחלף רמת שלמה, ומחלף שער מזרח, שהיה ממוחלף רק בכביש 60 החוצה אותו ולא בכביש 1, בו נכרו מנהרות מתחת לצומת הגבעה הצרפתית, כך שמתאפשרת נסיעה רציפה דרך המחלף.

בשנות ה-20 של המאה ה-21

ביולי 2021 נסגר חלק מהנתיב המהיר בכביש^[26] לטובת עבודות באזור כפר חב"ד להקמת מחלף נתב"ג מערב, המיועד לקצר את הגישה לנמל התעופה למגיעים מכיוון מערב.

באמצע 2019 החלו עבודות להוספת מסילת רכבת רביעית במסילת איילון^[27]. הפרויקט כלל גם עבודות במקטע מחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גנות. העבודות מצפון לכביש כללו העתקת תשתיות, פינוי תחנת משנה במחלף גנות והכנת רצועה להסטת הכביש צפונה. ב-2021 הוצרו נתיבי הכביש לכיוון מערב במקטע זה, כהכנה לסלילת תוואי הכביש החדש מצפון ופינוי גשר הפלדה בין אזור לפארק אריאל שרון. הסטת הכביש והנתיב המהיר צפונה יאפשרו הוספת שתי מסילות רכבת בתוואי הכביש הקיים^[28].

באוגוסט 2022 הוחלט להפוך את הנתיב השמאלי במקטע בין מחלף דניאל למחלף הראל לנתיב תחבורה ציבורית ושיתופית עבור רכבים בעלי 3 נוסעים לפחות^[29]. בהמלצת משטרת ישראל הוחלט להעביר את הנתיב זה לצידו הימני של הכביש. העבודות לסימון החלו בנובמבר 2022^[30]. לאחר השלמת הסימון על ידי חברת נתיבי ישראל, הנתיב הופעל במתכונת החדשה בתחילת דצמבר 2022, רק בימי ראשון-חמישי בשעות העומס בבוקר, בין 06:30 ל-09:30, ובימי שישי בין השעות 12:00 עד 17:00 בצהריים או עד כניסת השבת. בשאר השעות הנתיב פתוח לנסיעה לכל משתמשות ומשתמשי הדרך.^[31].

מחלפים וצמתים לאורך הכביש

קילומטרים	שם	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 1 ממערב למזרח
0	מחלף קיבוץ גלויות	תל אביב	כביש 20, כביש 2, כביש 461
4	מחלף גנות	גנות	כביש 4
6	מחלף שפירים	בית דגן	כביש 412
7.5	מחלף נתב"ג-מערב (מחלף כפר חב"ד) - (בבניה)	טרמינל 3, כפר חב"ד	כביש גישה לטרמינל 3
7	כניסה לחניון חנה וסע	בית דגן	גישה לחניון חנה וסע שבמרכז הכביש
12	מחלף בן-גוריון	נתב"ג	כביש 4503 ()
13	מחלף לוד	רמלה, לוד	כביש 40 ()
17	מחלף בן שמן	בן שמן	כביש 6, כביש 443, כביש 444
21	מחלף דניאל	כפר דניאל	כביש 6
23	מחלף ענבה	כפר שמואל	כביש 431
31	מחלף לטרון	לטרון	כביש 3
35	מחלף שער הגיא	שער הגיא	כביש 38, כביש 415
41	מחלף שורש	שורש	כביש 3955
42	מחלף נווה אילן	נווה אילן	כביש 425
46	מחלף חמד	עין חמד	כביש 3973, כביש 3974, כביש 3975, כביש 3976
50	מחלף הראל	מבשרת ציון	כביש 3965, רחוב הראל
52	מחלף מוצא	מוצא	כביש 16, כביש 3977, כביש 3985, רחוב שורק
53	מחלף שער מוריה	ירושלים	כביש 333
55	מנהרת הארזים	נחל שורק	2 מסלולים – 400 מטר
57	מחלף יגאל ידין	רמות	כביש 50, כביש 436
58	מחלף רמת שלמה	רמת שלמה	רחוב הרב דרוק
60	מחלף שער מזרח	הגבעה הצרפתית, שועפאט	כביש 60, רחוב שועפאט
64	צומת עיסאוויה (מחלף בתכנון)	עיסאוויה	כביש 4370, רחוב סייארת חג'ה
65	מחלף הזיתים	א-טור	כביש 398 (בתכנון), דרך מנהרת הר הצופים, רחוב אל חרדוב, גישה לא-זעיים
70	מחלף אדומים	מעלה אדומים	כביש 417, דרך הר הצופים (כניסה למעלה אדומים)
74	צומת מחנה ישי		כביש 4176
75	צומת מישור אדומים		כביש 437, שדרות החברה הכלכלית
78	צומת כפר אדומים	אלון, כפר אדומים	כביש 458
79	מחלף השומרוני הטוב	מוזיאון השומרוני הטוב	כניסה ל"מוזיאון השומרוני הטוב"
84	צומת מצפה יריחו	מצפה יריחו	כביש 4581
92.2	צומת אלמוג	אלמוג	כביש 4570
92.4	צומת אלמוג	אלמוג	כביש 4374
94.5	צומת ללא שם	בית הערבה	כביש 4376
96	צומת בית הערבה	בית הערבה	כביש 90