ישראל סג"ל פרנקל

רבי ישראל סג"ל פרנקל

לידה	~ה'ת"ג ווינה
פטירה	י"ב באב ה'תנ"ו היידינגספעלד (גר')
מקום פעילות	ווינה, פיורדא, העלישויא, אונגריש-ברוד ופינסק
רבותיו	רבי יעקב ז"ק

רבי ישראל סג"ל פרנקל (או: ישראל הלוי קאפעלמאן, או: ישראל קאפלש; בערך ה'ת"ג – י"ב באב ה'תנ"ו, 10 באוגוסט 1696) היה מגולי גירוש ווינה, ונדבן יהודי אוסטרי, מרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה. כיהן ברבנות בגרמניה, מוראביה ובליטא.

תולדותיו

נולד בווינה שבממלכת הבסבורג (כיום אוסטריה) לשתדלן רבי יעקב קאפיל סג"ל פרענקיל שהיה אמיד, ולמרת צארטל.

בשנת תכ"ג נישא לחיילה בת ר' יהודה רייז מפיורדא, תושב ווינה.

למד אצל רבי יעקב ז"ק בן רבי בנימין זאב ווילנער אשכנזי (אביו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל חכם צבי), תלמידו של רבי יעקב מלובלין (אביו של הרבי ר' העשיל).

לפני שנת תכ"ו שימש כראש ישיבה בבית מדרשו שבנה אביו, יחד עם הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר שער אפרים.

ביתו היה פתוח לרווחה, והחזיק לומדי תורה מכיסו והעמיד תלמידים הרבה.

בשנת 1670 (ה'ת"ל) התרחש גירוש ווינה על ידי לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ור' ישראל יחד עם משפחתו המורחבת גלו לעיר פיורדא. שם שימש כדיין ומרביץ תורה, עד שנת ת"מ, בסביבות שנת ת"מ נתקבל לרבנות בעיר העלישויא. בערך בשנת תמ"ח היה ר"מ ואב"ד באונגריש-ברוד, ומשם הלך לפינסק. ובשנת תנ"ו חזר לגרמניה ושימש כאב"ד בקהילת הייצפלד (היידינגספעלד) (גר') ומדינת וירצבורג, נפטר בה ביום שישי ערב שבת, י"ב באב ה'תנ"ו, ונקבר בבית הקברות היהודי (גר') בעיר אללרסהיים (גר').

בשנת תנ"ו מכר למחותנו שמואל אופנהיימר את בית הקברות היהודי ברוסאו שרכש עם אחיו, ר' יצחק זעקיל סג"ל וגיסו רבי חגי חנוך לאחר גירוש וינה.

רבי ישראל פרענקל תיקן מי שברך למי שלא שתה סתם יינם.

אזכורים והנצחה

בספר זיכרון של בית הכנסת הישנה בפיורדא נכתב עליו:

יזכור א' את נשמת הרב הגדול החסיד והעניו מוהר"ר ישראל בהר"ר קאפל סג"ל אשר הפליא עצה הגדיל תושיה בהיותו יושב עמנו על כסא הוראה ולבסוף על גפי מרומים לאב"ד ור"מ דק"ק ברודא ומשם לק"ק פינסק ושב לאיתנו ראשון לארץ אשכנז לרב מדינות ווירצבורג ושם נתבקש בישיבה של מעלה אחרי שזכה וזכה את הרבים וכו' נפטר בק"ק האצפעלד יום ו' י"ב מנחם ת"ס?. ונקבר בו ביום בכבוד גדול באלרשע

ר' משה מיינסטרס, מחבר הספר "פנים מסבירות" כתב עליו בהקדמתו:

והנה הביאני ה' אל בית מאהבי, אנשי חסידי כורתי בריתי וטובי, המה האחים הקצינים התורניים, האחד אננו כי לקח אותו אלוקים אשר היה לי לאב ופטרוני, החסיד כהר"ר זעקיל סג"ל זצ"ל מוינא, נותן פשתי ושמני. והשני לו אב"ד ור"מ כמוהר"ר ישראל סג"ל אשר הוא מרביץ תורה כעת בק"ק ברודא, אשר הייתי ג' שנים אוכל שולחנו ומלבישני עדני, אשר מברכתם ברכוני ומטובתם הטיבוני, מושב יחידים ישבתי שם בחדר מיוחד, ושם מטה כסא ומנורה, והרחבתי את לבבי אחד לאחד, ישלם ה' להם ולבניהם כפעלם הטוב, וישמור את בתיהם מפחד, אכי"ר. וכאשר היתה איתן מושבי בק"ק הנ"ל [ווינא] הייתי משתעשע בו ובתורתו וחזיתי בפלפולו בשכלו המופלא שכל צח שכל המוציא תולדות כיוצא בו

— הקדמת פנים מסבירות

חיים אישיים

היה נשוי לחיילה. ילדיהם:

• הרב שמעון (חתן הקצין רבי בער אופנהיים מוורמייזא), אב"ד גראפפעלד, וגליל שווארצנבערג (או, במגילת יוחסין למשפחת פרנקל הירצפעלד, הייצפעלד=היידינגספעלד), ואחר מות אביו, היה אב"ד ווירצבורג והמדינה.
• רבי יששכר בערמן, אב"ד קיצינגען.
• רבי ליב.
• אסתר - אשת ר' יצחק סג"ל, אב"ד איטינגן.
• רבי שניאור פייבש ב"ר יוסף, אב"ד קראמוי, וויצנהויזן.
• רבי דוד יצחק זעקל. בנו הוא ר' יששכר ברמן בעל "מטה יששכר", מפיורדא.

אחיותיו: אסתר - אשת ר' בנימן וואלף ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא אב"ד ור"מ דפראג, וריטשל - אשת ר' חגי חנוך אב"ד במברג, הנאו.

לקריאה נוספת

• מגילת יוחסין של ר' מאיר פערלס, בתוך: מטה משה, זולקוה, תק"ה. ונדפס גם במגילת יוחסין, חידושי אגדות מהר"ל מפראג - חלק א, באתר היברובוקס
• חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' קכ, קראקא תרנ"ג, באתר היברובוקס
• צבי הירש הלוי הורוויץ, העלישויא, בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח, עמ' 553.
• יעקב קופל דושינסקי, תולדות הגאון ר' דוד אופנהיימער, בודפשט, תרפ"ב, עמ' 47.
• ר' משה ב"ר מאיר שוחט, מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא, בתוך: קובץ קרן ישראל, א, עמ' קיז, ומקורו ב: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 1911, עמ' 350–351.
• יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רנד, באתר היברובוקס
• בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 215–216.
• בנימין שלמה המבורגר, מבוא לספר מטה יששכר, נתניה, תשמ"ה.