יעקב קופיל סג"ל פרנקל
 | |
| מצבתו בווינה | |
| לידה |
1600 גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1670 (בגיל 70 בערך) כ"ז בניסן ה'ת"ל וינה |
  | |
ר' יעקב קופל הלוי פרנקל (נפטר בכ"ז בניסן ה'ת"ל, 17 באפריל 1670) היה סוחר, נדבן ופילנתרופ יהודי אוסטרי, יהודי החצר[1].
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבאיירסדורף (אנ') שבגרמניה למשפחה עשירה, לאביו ר' ירמיהו יצחק הלוי (המכונה ר' זעקיל פייארשדורף) ולאמו ריטשל.
נשא לאשה את צארטל, בתו של גבאי צדקה ר' אביגדור זימלס.
משנת 1640 ואילך התגורר פרנקל בווינה, והיה בעלים של מספר בתים בה ונחשב ליהודי העשיר ביותר בעיר. כיהודי חצר אימפריאלית באוסטריה התחתית, הוא היה קונה של צמר כבשים וסיפק לכוחות הגבול בדים. בשל הצלחתו בעסקים נקרא בפי כל "רייך ר' קאפיל" (כלומר, ר' קופל העשיר).
שימש יהודי החצר של לאופולד הראשון.
ביתו המפואר בווינה ברחוב באדהגאססה 38, שימש מרכז לתורה ועסקנות צבורית[2], ובית מדרש, ובין שנת תכ"ג (1663) לשנת תכ"ו (1666) הזמין את מחותנו רבי אפרים הכהן (רב קהילת אויבן, אחת משלוש הערים שהפכו לבודפשט) מחבר ספר "שער אפרים", לשמש כראש ישיבה שם[3].
הוא נפטר בכ"ז בניסן ה'ת"ל זמן קצר לפני גירוש וינה בשנת 1670, והוא קבור בבית הקברות היהודי ברוסאו. שלושת בניו של יעקב קופל, שני האחים, דוד יצחק זעקל, ישראל, והגיס ר' חגי חנוך, שילמו 4,000 גילדן לממשלת אוסטריה כדי לשמור על קברו של אביהם בווינה, ועוד שילמו 20,000 גילדן לקיסר כדי לערער על כל תביעות הנושים. הבנים לא הספיקו להקים מצבה קודם הגירוש, ורק לאחר שש עשרה שנים העמידו מצבה בשנת תמ"ו על קברו.
משפחת פרנקל היגרה לפיורדא, שם המשיכו את הבנק המשפחתי ועלו לגדולה. רבים מבני המשפחה הפכו לימים לרבנים ותלמידי חכמים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ” | נפט' ונקב' יו' ה' ז"ך ניסן תל"ל אבן מצבת אבן שואבת תלוי בראשו ראש משביר אביר הגביר נדיב כביר המפורסם ה' יעקב קאפל ס"ל ז"ל (ב"ה) ירמי' יצחק הלוי ס"ל ז"ל (נו"נ ה' ז"ך ניסן תל"ל) והוצב' המצבה הזאת ע"י בניו האלופים מק"ק פירד"א ביום ב' ר"ח מנחם תו"ם ל"ק פה וינא תנצב"ה | “ |
– נוסח מצבתו | ||
רבי יעקב קופיל סג"ל פרנקל נישא שלש פעמים.
- ילדיו מזיווגו הראשון מרת וויטריא (נפטרה כ"א בחשוון ה'ת"א)
- בתו - מרת ריטשל, אשת ר' חגי חנוך אב"ד באמבערג, הנאו. בנה הוא אלחנן פרנקל (גר'), יהודי החצר של נסיכות אנסבך. ועוד בן, ר' צבי הירש פרנקל אב"ד שוואבך בין השנים תס"ט-תע"ב, 1609-1612.
- בתו - מרת קריינדל, אשת ר' בער ב"ר זכריה הלוי.
- ילדיו מזיווגו השני מרת צארטל (נפטרה בשנת ה'תכ"א):
- בנו - ר' דוד יצחק זעקל. בנו הוא ר' יששכר ברמן בעל "מטה יששכר" מפיורדא.
- בנו - ר' ישראל סג"ל פרנקל.
- ילדיו מזיווגו השלישי מרת עלאי:
- בתו - מרת אסתר, אשת ר' בנימן וואלף ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא אב"ד ור"מ דפראג בנישואיו השניים.
- בתו - מרת פריידל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים נתן דעמביצר, כלילת יופי ח"ב, עמ' קכ, קראקא תרנ"ג, באתר היברובוקס
- צבי הירש הלוי הורוויץ, העלישויא, בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח, עמ' 553.
- יעקב קופל דושינסקי, תולדות הגאון ר' דוד אופנהיימער, בודפשט, תרפ"ב, עמ' 47.
- ר' משה ב"ר מאיר שוחט, מגילת יוחסין למשפחת פראנקל-שפירא, בתוך: קובץ קרן ישראל, א, עמ' קיז, ומקורו ב: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 1911, עמ' 350–351.
- פנחס זליג גליקסמן, תפארת אדם, עמ' פד, לוד'ז, תרפ"ד, באתר היברובוקס (קצת עליו ובהרחבה על משפחתו).
- דוד תדהר (עורך), "בית פרנקל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2953 (קצת עליו ובהרחבה על משפחתו).
- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 255–257.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד קופמאן, כתב עליו ב"הגרן", תרנ"ח, א, עמ' 73: "הקצין המפואר ראש גבירי קהלת ווינא ר' קאפיל פרענקל... תורה וגדולה כאחד נמצאו בהם, וכל חיי רוחו של ר' יעקב קאפיל סג"ל אשר עלו בעיניו על כל כבוד עשרו ופרשת גדולתו היו ראשי חכמי ישראל אשר הביא אל ארמונו למען ילמדו בניו ויעשו כמתכנתם, ובאמת זכה לראות בנו יוצא חלציו עולה למעלה למעלה על סולם השלמות, ה"ה ר' ישראל פרענקל אשר היה יושב על כיסא ההוראה בקהלות קדושות בישראל".
- ^ דוד תדהר (עורך), "בית פרנקל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2953
- ^ בהקדמת בן המחבר לשו"ת "שער אפרים": "עד שנתקבל לק"ק ווינא בבית מחותנו הראש והקצין הנדיב המפורסם הגביר המרומם כהר"ר קאפיל הלוי ועם בנו הקצין הנדיב על נדיבתו יקום בכל עת צדקה עושה, תורה וגדולה במקום אחד, הרב המובהק כמהור"ר ישראל הלוי נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ברודא יע"א ועם שאר בעלי תריסין השמיע תורתו".