Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
	שער הירחון (1851)
מייסד	זכריה פרנקל
תאריכי הופעה	1851–1939 (כ־88 שנים)
שפה	גרמנית
מדינה	גרמניה
ISSN	2193-9136, 2509-9051
	אתר רשמי

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "כתב עת חודשי לתולדות ומדע היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע במשך 83 שנים, עם כמה הפסקות, מ-1851 ועד 1939. זמן קצר לאחר הופעתו הוא נעשה לכתב עת חשוב ומשפיע למדעי היהדות.

המונאטסשריפט שימש כפלטפורמה לפרסום מחקרים חדשניים בתחומים שונים, כולל לימודי התנ"ך, רבנות, הלכה יהודית, פילוסופיה יהודית ותולדות היהדות. הירחון לא רק תיעד את התפתחותה ההיסטורית של היהדות אלא גם תיחקר את היסודות הפילוסופיים והמוסריים שלה. לכתב העת מקום היסטורי במשמעות הלימודים היהודיים וההשקפה האינטלקטואלית עליהם.

ייסוד ותקופתו של פרנקל

כתב העת נוסד ב-1851 על ידי זכריה פרנקל, שהיה רב בדרזדן. כתב העת היה אמור להיות ביטאון ה"אסכולה הפוזיטיבית-היסטורית" של פרנקל (אליה מייחסת עצמה היהדות הקונסרבטיבית), שהייתה בתווך בין היהדות הרפורמית שייצג אברהם גייגר, והיהדות הנאו-אורתודוקסית שייצג שמשון רפאל הירש. כתב העת ייצג את גישתו של עורכו ששמרה על ההלכה אבל העלתה שאלות שנגדו את הדוגמה האורתודוקסית.

מעוז האסכולה באותה תקופה היה בית המדרש לרבנים בברסלאו, שנוסד ב-1854 על ידי פרנקל, שכיהן כמנהלו הראשון. לכתב העת לא היה קשר פורמלי עם בית המדרש לרבנים, אולם רוב המאמרים נכתבו על ידי המרצים והסטודנטים משם. פרנקל היה העורך הכללי של כתב העת עד מותו ב-1868.

בשנים שלאחר מהפכות 1848 בגרמניה קיווה פרנקל לפתור את בעיית האדישות של הדור הצעיר לערכים היהודיים על ידי הפצה של ידע מדעי על העבר היהודי, וכך להחיות את התודעה היהודית. פרנקל כתב בעצמו כרבע מן הטקסטים. הוא עסק בנושאים כמו: תרגום השבעים, יהדות הלניסטית, היסטוריה של ההלכה וכן כתב ביקורות על ספרים.

במאה ה-19 התרחשו שינויים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים רבים על- ובקרב היהודים באירופה, והם שני תהליכים מקבילים: השתלבות והגירה. יהודים, במיוחד ממזרח אירופה, החלו להגר למערב היבשת ולאמריקה. אחרים, בעיקר במערב אירופה, קיבלו זכויות רשמיות מהמדינה והתחילו להשתלב בתעשייה, במסחר ובמלאכה. חלקם אף התבוללו וניתקו את הקשר עם היהדות.

השינויים הללו השפיעו עמוקות על הקהילות היהודיות, והביאו לדיונים על זהות, מסורת, ותפקידה של היהדות בעולם המודרני. הקמתו של ירחון המונאטס שריפט הייתה בשביל פרנקל ניסיון מודע להתמודד עם האתגרים האלה באמצעות חקירה מדעית ואקדמית מעמיקה. כתב העת תפס מקום מרכזי במגזר הלימודים היהודיים ושימש כמרכז להשקפה אינטלקטואלית מובילה בתחום. המונאטסכריפט פרסם מאמרים מאת מחברים מובילים בתחום הלימודים היהודיים ותרם להבנה עמוקה ומגוונת של התרבות היהודית.

תקופתו של גרץ

ב-1869 התמנה צבי גרץ לעורך. הוא כתב, בעיקר, על היסטוריה של עם ישראל, תנ"ך ולשון המשנה. מ-1882 עד 1886 היה ד"ר פנחס פראנקל (אנ') (Pinkus Friedrich Frankl) עורך שותף. ב-1887, עם יום ההולדת ה-70 של גרץ, הופסקה הוצאתו של כתב העת למשך 5 שנים.

גרץ תרם מאמרים למרבית הגיליונות בעריכתו, כתב גם על נושאים כגון גאוגרפיה של ארץ ישראל בעת העתיקה. כמו כן, פרסם בירחון חוקר ספרות חז"ל הפרוטסטנטי הידוע הרמן שטראק.

1892 עד הסוף

ב- 1892 חזר כתב העת להופיע על ידי מרדכי בראן (גר') (Markus Brann) (עורך שותף 1892–1919) ודוד קאופמן (עורך שותף 1892–1907. ב-1903 נתנה להם החברה לקידום חכמת ישראל (Gesellschaft zur Förderung der Wissenschaft des Judentums) שנוסדה ב-1902 תמיכה כספית. אחרי מותו של בראן ב- 1920 קיבל על עצמו יצחק היינמן את תפקיד העורך הכללי, אותו מילא עד עלייתו לארץ ישראל ב-1938.

הכרך האחרון (מס' 83, ינואר–דצמבר 1939) נערך על ידי לאו בק; כרך זה הוחרם על ידי הגסטאפו לפני הפצתו והושמד. רק עותקים בודדים ניצלו. הדפסה מחודשת שלו נעשתה ב-1963 בהוצאת J.C.B. Mohr בפרסומי מכון לאו בק.

לכל העורכים של כתב העת היו עקרונות דומים בעריכה. אף שכתב העת כיסה תחומים נרחבים במחקר היהדות, העורכים נמנעו משאלות תאולוגיות ושאלות דתיות מובהקות. מרביתם של כ-500 הכותבים היו רבנים ומרצים באוניברסיטאות של מרכז אירופה.

לקריאה נוספת

מפתח לכתב העת

Max Kreutzberger, Gesamtregister zur Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 1851-1939, Tübingen 1966
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums. Begr. von Z. Frankel. 83. Jg. N.F. 47. Jg. (Januar / Dezember 1939). Neudruck: Tübingen: J.C.B. Mohr (Paul Siebeck), 1963 (VI, 666 S.) (Veröffentlichung des Leo Baeck Instituts).
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums. Jüd. Kulturbund in Dtschl., Dresden/Breslau/Berlin 1851ff., Mohr, Tübingen 1963 (Repr.).
Encyclopedia Judaica. Vol. 12. Jerusalem/Detroit 2007, S. 240. ISBN 0-02-865928-7