לדלג לתוכן

ירגזי טקסני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןירגזי טקסני
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: באולופוס
מין: ירגזי טקסני
שם מדעי
Baeolophus atricristatus
קסין, 1850
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירגזי טקסני (שם מדעי: Baeolophus atricristatus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הירגזי הדו־גוני והירגזי הטקסני התפצלו לפני 250,000 שנים. מינים אלו מכליאים לעיתים קרובות ונחשבו בעבר למין אחד. הצאצא בן הכלאיים הוא בעל ציצה אפורה ומצח אפרפר חום.[2] הירגזי הטקסני והירגזי הדו־גוני הוכרו כמינים נפרדים בשנת 2002.[3]

מאפיינים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירגזי הטקסני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ, מוטת כנפיו 23–25 ס"מ, ומסתו 15.2–18.4 גרם. הראש אפור עם ציצה קטנה ושחורה, טבעת לבנה מסביב לעין, סנטר ולחיים לבנים ומצח לבן. קשתית העין כהה. הבטן לבנה, והגב, הזנב והכנפיים אפורים כהים. המקור חד, קצר שחור וחזק, והרגל אפורה כחלחלה. אצל צעירים, הציצה אפורה.[2]

צבע המותן משתנה בין תת-המינים: בתת-המין atricristatus המותן אפור כהה עם גוון זיתני; בתת-המין paloduro המותן אפור כהה. בתת-המין sennetti המותן כתום בהיר.[2] השיר הוא שריקה חזקה שנשמעת כמו "פי-טר, פי-טר".[4]

הירגזי הטקסני הוא עוף אקרובטי וזריז שיכול להיתלות במהופך מענפים. הירגזיים חיים בלהקות קטנות, לרוב עם עופות אחרים, כשהם מחפשים פרוקי רגליים קטנים וזרעים. הירגזי הטקסני המבוגר ביותר שתועד היה בן 7 שנים ו–11 חודשים, בטקסס.[2]

הירגזי הטקסני ניזון מחרקים, פרוקי רגלים קטנים, פירות וזרעים. בקיץ, עיקר המזון הוא זחלים. הוא גם אוכל דבוראים בוגרים, חיפושיות, פשפשים, ביצי חרקים וגלמים. זרעים, אגוזים, פירות יער ופירות קטנים הם מקור מזון חשוב במיוחד בחורף. הירגזי מבקר במתקני האכלה ואוכל בהם גרעינים ושומן. הוא מפצח בלוטים וגרעינים תוך שהוא מחזיק בהם ברגלו ומכה בהם במקורו כבפטיש. הירגזי הטקסני מחביא מזון, אותו הוא אוכל מאוחר יותר.[4]

הירגזי הטקסני הוא מין מונוגמי. הזוגות נשארים יחד כל השנה, גם כאשר הם מצטרפים ללהקות מעורבות בחורף. להקות אלו מתפרקות באביב, אז הזוגות מוצאים טריטוריית קינון. הקן מוקם בחלל בעץ או בקן נטוש של נקרים, לרוב בגובה 1–6.7 מטרים מהקרקע. הירגזי הטקסני ישתמש גם בתיבות קינון. הקן, אשר נבנה על ידי הנקבה, בנוי מטחב, עשב, עלים וקליפת עץ, ומרופד בסיבים רכים, בעיקר פרווה. הנקבה מטילה 4–7 ביצים לבנות עם נקודות אדומות ודוגרת עליהן 12–14 ימים. כאשר הגוזלים קטנים, הנקבה נשארת איתם בקן והזכר מביא להם מזון. כשהגוזלים מבוגרים יותר, שני ההורים מאכילים אותם. הפרחונים עוזבים בגיל 15–16 ימים.[4]

בית גידול ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירגזי טקסני בבוסטמנטה, נואבו לאון, מקסיקו

הירגזי הטקסני חי בבתי גידול מגוונים, החל מיערות ינבוט, דרך יערות הרריים ירוקי עד, חורשי אלון, וכלה בפרוורים.[2] טווח התפוצה (כ–4,200,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן האוכלוסייה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי טקסני מסווג כמין ללא חשש.[5]

מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[6] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[7] ITIS‏,[8] ו-IOC (אנ').[9]

הירגזי הדו־גוני והירגזי הטקסני התפצלו לפני 250,000 שנים. מינים אלו מכליאים לעיתים קרובות ונחשבו בעבר למין אחד. הצאצא בן הכלאיים הוא בעל ציצה אפורה ומצח אפרפר חום.[2] הירגזי הטקסני והירגזי הדו־גוני הוכרו כמינים נפרדים בשנת 2002.[3]

העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[10]

באולופוס

ירגזי הרסן (Baeolophus wollweberi)





ירגזי חדגוני (Baeolophus inornatus)



ירגזי הערער (Baeolophus ridgwayi)





ירגזי טקסני (Baeolophus atricristatus)



ירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor)





לירגזי הטקסני 3 תת־מינים:[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי טקסני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ירגזי טקסני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Black-crested Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org
  4. ^ 1 2 3 Black-crested Titmouse, Audubon, ‏2014-11-13 (באנגלית)
  5. ^ Black-crested Titmouse (Baeolophus atricristatus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  6. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  7. ^ ירגזי טקסני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  8. ^ ITIS - Report: Baeolophus atricristatus, www.itis.gov
  9. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  11. ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)