יצחק רועה
 | |
| רועה מגיש את המשדר "בחצי היום", 1969 | |
| לידה |
6 ביוני 1937 קריית חיים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 2017 (בגיל 80) |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| צאצאים |
יואב רועה |
  | |
יצחק רועה (6 ביוני 1937 – 22 ביולי 2017) היה איש רדיו וטלוויזיה שקידם הגשת חדשות בסגנון לא פורמלי. בין היתר יזם, ערך והגיש את מגזין הצהריים של רשת ב' "בחצי היום" ויזם וערך את תוכנית החדשות "כמעט חצות" בטלוויזיה הישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק רויך נולד ב-1937 וגדל בקריית חיים. שירת ככתב בירחון הצבאי "במחנה נח"ל". לאחר מכן הצטרף לחברי גרעין הנח"ל בקיבוץ אלומות. ב-1965 נישא ועזב את הקיבוץ. הוא עבר לירושלים ולמד ספרות באוניברסיטה העברית.
ב-1967 התקבל לעבודה בקול ישראל. ב-1969 החל להגיש את "בחצי היום". באפריל 1971 מונה למנהל מחלקת ענייני היום בקול ישראל[1], אולם בסוף השנה התפטר[2].
בשנת 1974 נסע לארצות הברית ללמוד תקשורת באוניברסיטת קולומביה. כשחזר הגיש מספר תוכניות בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1979 התמנה למגיש מהדורת החדשות "כמעט חצות"[3].
רועה פרש מרשות השידור לטובת האקדמיה והחל לעסוק בחקר התקשורת באוניברסיטה העברית[4]. ב-1982 השלים את הדוקטורט. בעבודתו האקדמית חקר את שפת החדשות ואת הזיקה המורכבת שלה למציאות שהיא מבקשת לתאר. כמו כן, חקר את ההבדלים בין סוגי העיתונות השונים.
באוקטובר 1982 שב לרדיו, להגשת "בחצי היום" שלוש פעמים בשבוע[5].
בינואר 1986 החליף לזמן מה את אלכס אנסקי בהגשת התוכנית "7-0-7" בגלי צה"ל[6]. בתחילת 1987, לאחר שסורבה בקשתו להגיש בטלוויזיה, סירב להגיש את יומן היום הזה ברדיו[7]. בעקבות זאת, הודח מהגשת "היום הזה" ברדיו[8]. בהמשך הנחה לסירוגין את התוכנית "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית בשנותיה הראשונות.
ספרו "אחרת על תקשורת" פורסם ב-1993, בהוצאת רכס.
ב-2004 פרש מהאקדמיה. ב-2008 יצאה לכבודו אסופת המאמרים "סיקור כסיפור: מבטים על שיח התקשורת בישראל", בעריכת מוטי נייגר, מנחם בלונדהיים ותמר ליבס, בהוצאת מאגנס ומכון סמארט, האוניברסיטה העברית.
בשנים האחרונות לחייו סבל רועה ממחלה והיה מאושפז בבית החולים הצרפתי סן לואי. הוא נפטר ב-22 ביולי 2017. ב-25 ביולי 2017 נקבר בבית העלמין בקיבוץ נחשון.
היה נשוי למרים ואב לשלושה בנים. בנו, יואב, הוא מפיק קולנוע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק רועה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אביחי בקר, קול ישראל הסובייקטיווי, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
- מוטי נייגר, מנחם בלונדהיים ותמר ליבס, "התקשורת מספרת סיפורים, יצחק רועה קורא בהם" – הקדמה לספר "סיקור כסיפור: מבטים על שיח התקשורת בישראל – לכבוד יצחק רועה, הוצאת מאגנס ומכון סמארט, האוניברסיטה העברית, 2008
- יצחק רועה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יצחק רועה, דף שער בספרייה הלאומית
לאחר פטירתו:
- אלי אלון, מת יצחק רועה מגדולי השדרים של רשות השידור, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 ביולי 2017
איתי שטרן, מת העיתונאי וחוקר התקשורת יצחק רועה, "אבי ההגשה האישית ברדיו", באתר הארץ, 23 ביולי 2017- תומר סגיס, המהפכה שחתומה על שמו: תומר סגיס נפרד מיצחק רועה, באתר אייס, 23 ביולי 2017
- רפי מן, הפואטיקה של יצחק רועה, באתר העין השביעית, 24 ביולי 2017
- ברי כנורי, יצחק רועה - איש סובייקטיבי בעולם אובייקטיבי, באתר הארץ, 30 ביולי 2017
פס קול ישראל - 80 שנה לשידור העברי - יצחק רועה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טענות ברשות השידור סביב מינוי יצחק רועה למנהל "ענייני היום" והתפטרות הלפרין, דבר, 15 באפריל 1971
- ^ שמח גם ברדיו, דבר, 9 בדצמבר 1971
- ^ צבי זינגר, אווירת שליפות מן המותן בחושך - ברשות השידור, מעריב, 18 במאי 1979
- ^ כנס ספרנים, דבר, 3 באפריל 1981
- ^ מינויים ושינויים, מעריב, 5 באוקטובר 1982
- ^ יצחק רועה יגיש את 707, מעריב, 16 בינואר 1986
- ^ אילנה באום, יצחק רועה מסרב להגיש "היום הזה", מעריב, 7 בינואר 1987
- ^ אילנה באום, יצחק רועה הודח מהגשת היום הזה, מעריב, 15 בינואר 1987
| בקרת זהויות |
|
|---|