לדלג לתוכן

תיק תקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיק תקשורת
סוגה תקשורת, אקטואליה
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
מספר פרקים כ-1,100[1]
הפקה
עורכים רותי ברורמן (1991-1993)
בינה לוז (1993 ואילך)
אורך פרק 20-25 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה החינוכית
תקופת שידור מקורית 2 ביולי 19919 באוגוסט 2018
אולפן התוכנית "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית הישראלית. תל אביב. אפריל 2018.

תיק תקשורת הייתה תוכנית טלוויזיה ישראלית בענייני תקשורת, ששודרה בטלוויזיה החינוכית משנת 1991. התוכנית החלה את דרכה ב-16:30 ברצועת השידור היומית של החינוכית בערוץ הראשון[2]. לאחר שהטלוויזיה החינוכית קיבלה רצועות שידור בערוץ 2 המסחרי, התכנית עברה להיות משודרת בו. ב-26 באוקטובר 2017 שודרה התוכנית האחרונה בערוץ 2, שישה ימים לפני הפיצול של הערוץ, ומ-2 בנובמבר 2017 עד ה-3 במרץ 2018 עברה להיות משודרת בערוץ 23 בימי חמישי בשעה 22:00. החל מ-3 במרץ 2018 התוכנית שודרה מדי שבת גם בערוץ עשר.

במהלך שנות שידוריה הרבות צברה התוכנית תדמית מקצועית ואמינה, והיא נחשבה לאחת מן התוכניות המוערכות בטלוויזיה הישראלית.

התוכנית האחרונה של "תיק תקשורת" שודרה ב-9 באוגוסט 2018, וסיימה את דרכה כ-27 שנים לאחר עלייתה.

רקע כללי וזמני שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית עלתה לאוויר מתוך מטרה להוות במה אובייקטיבית ונטולת אינטרסים להשמעת ביקורת כלפי עולם התקשורת הישראלי על כל אמצעיו: טלוויזיה, רדיו, עיתונות ועוד.

באולפן התוכנית הובאו לדיון סוגיות הנוגעות – בין השאר – לאתיקה עיתונאית, יחסי הון-שלטון-תקשורת ושאלות מוסריות באשר לחציית קווים אדומים בסיקור התקשורתי. גם כאשר מובאים לדיון אירועים אקטואליים, הדגש אינו על האירועים עצמם אלא על אופן סיקורם.

התוכנית שודרה תחילה בימי שלישי ב-16:30 בחינוכית 1, ולאחר מכן שובצה בחינוכית 2 בימי שבת בשעות הצהריים המוקדמות (בדרך כלל 12:00). ב־23 באוקטובר 2003 עברה התוכנית להיות משודרת בימי חמישי, ברצועת אחר הצהריים של החינוכית בשעה 17:30, כשבימי שבת היא ממשיכה להיות משודרת בשידור חוזר. בהמשך עבר השידור החוזר לימי שישי בשעה 10:30 בבוקר בחינוכית 2 ו-14:30 בצהריים בחינוכית 1. כמו כן, התוכנית שודרה בשידורים חוזרים בימי חמישי בשעה 21:30 בערב בערוץ 23 ולאחר מכן במהלך השידור המחזורי הלילי של הערוץ בלילות חמישי, וכן בימי ראשון בשבוע שלאחר מכן בחינוכית 1, בשעה 10:30 בבוקר ו-14:00 בצהריים.

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 הייתה התוכנית זמינה לצפייה במלואה גם באתר הבית של הטלוויזיה החינוכית, ומאוחר יותר בערוץ החינוכית ביוטיוב. מאז סוף שנת 2013, עלתה התוכנית המלאה לצפייה ישירה ביוטיוב בימי חמישי בצהריים, עוד לפני שידורה הראשון בטלוויזיה.

ב-3 במרץ 2016 שודרה התוכנית ה-1,000 של "תיק תקשורת", בהשתתפות רוב מנחי התוכנית לדורותיה (מיכה פרידמן, רזי ברקאי, דוד גלבוע וחיים זיסוביץ'), ובה שולבו קטעים בולטים מהתוכנית לאורך שנותיה. מאז, כל תוכנית הסתיימה בקטע ארכיון מאחת מתוכניות העבר.

מנחי התוכנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הנחו את התוכנית שורה של מנחים, והם:

כמו כן, לאורך שנותיה ובעיקר בשנותיה הראשונות של התוכנית הנחו אותה מדי פעם מנחים מחליפים, וביניהם סיגל השילוני, יצחק רועה, יעל קובץ ורוני דניאל (היה הכתב הצבאי של חדשות ערוץ 2).

תביעת לשון הרע כנגד יוסי משולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית ששודרה בפברואר 2005, ראיין המנחה חיים זיסוביץ' את יוסי משולם, ששימש כמנהל התוכנית בערוץ הראשון. במהלך הראיון התבקש משולם להתייחס לטענה כי רשות השידור מעסיקה מקורבים לבעלי תפקידים בכירים, והובאה כדוגמה לכך תוכנית האירוח של מיכל זוארץ, "שישי עם מיכל", אשר על פי רמזיו של זיסוביץ' ניתנה לה אך ורק משום שהייתה זוגתו של משולם. משולם הכחיש בזעם את כל הטענות, והוסיף כי זיסוביץ', אשר הועסק בעבר ברשות השידור, נאלץ לעזוב אותה עקב דיווח כוזב של שעות נוספות בשעה שעבד במקביל כמתווך דירות בחדרה.

בעקבות התגוששות זו הוגשו שתי תביעות הדדיות: תביעת דיבה של משולם כנגד זיסוביץ', ומנגד תביעה של זיסוביץ' על הוצאת לשון הרע. ב־3 בדצמבר 2008 הורה בית משפט השלום בתל אביב למשולם לשלם פיצויים של 41,500 שקלים לזיסוביץ' בגין פגיעה בשמו הטוב. כמו כן, על הטלוויזיה החינוכית הוטל תשלום של כמחצית מהקנס, מכיוון שיכלה למנוע את שידור הדברים מאחר שהתוכנית הוקלטה מראש. השופטת סיגל רסלר קבעה כי שאלתו של זיסוביץ' לגבי זוארץ הייתה רלוונטית, וכי "לא היה (בה) כדי להשפיל או ללעוג למשולם."[3]

תחקיר "פירמה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיליון דצמבר 2007 של הירחון "פירמה" בעיתון "גלובס", פורסם כי חיים זיסוביץ', בנוסף לתפקידו כמנחה התוכנית, משמש גם בעליו של משרד יחסי ציבור.[4] בעקבות כך הוקמה ועדה על ידי מועצת העיתונות לשם בדיקת העניין, וזו קבעה ב־9 בינואר 2008 כי מדובר בעבירה אתית המהווה הפרה של הסכם ההתקשרות בין זיסוביץ' לבין הטלוויזיה החינוכית.[5]

בטלוויזיה החינוכית הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם זיסוביץ' תוך 14 יום, אך בסופו של דבר נשאר זיסוביץ' בתפקידו עד שפרש ממנו בסוף העונה לטובת תפקיד דובר אוניברסיטת בר-אילן.[6]

הבחירה בעמנואל רוזן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי דניאל בלוך ("העין השביעית"), העלה טענות נגד הבחירה בעמנואל רוזן להנחיית התוכנית, בעיקר משום שרוזן פעיל במקביל גם בשידור המסחרי, ואף הועסק בעבר בתחנת רדיו 99. לדבריו, "בתוכנית כה חשובה ורגישה הצדק חייב גם להיראות, ובמקרה (הזה) אינני בטוח שהעיקרון הזה נשמר."[7]

ב-26 באפריל 2013 פורסם בעיתון "הארץ" תחקיר ובו שורה של עדויות של נשים שהוטרדו מינית על ידי רוזן.[8] לאחר הפרסום חדל רוזן להגיש את תיק תקשורת, לצד הפסקת עבודתו בשורה של כלי תקשורת בהם עבד. את מקומו כמגיש תפס רוגל אלפר באופן זמני ובהמשך ניב רסקין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]